גננות - שגיאות הבנה אצל ילדים

[שרה'לה]

בן השש מעלה לי הזמנה לחתונה מתיבת הדואר. אחרי שהוא מברר מי בדיוק מתחתן, מגיעה השאלה הבאה: את לוקחת אותי לחתונה?
מדובר בקרבה די רחוקה ואני עונה בשלילה.
תגובתו: "לא בשביל זה הבאתי לך את ההזמנה..."

 

[הני מושקוביץ]

בן ה-5 שמע שאביו לא חש בטוב והקיא במהלך הלילה

הוא החל להתווכח "אבא לא הקיא, הוא פלט!!!"

 

[מלפפון]

בן ה-5 שמע שאביו לא חש בטוב והקיא במהלך הלילה

הוא החל להתווכח "אבא לא הקיא, הוא פלט!!!"

מזכיר לי: בן ה3 שלי אומר כל פעם שהתינוקת פולטת: אמא, היא קולטת..

 

[שמואל גרינשטיין]

טרי מהרגע: (לא שגיאה אלא סוג של הברקה...)
יהודה (בן עשר וחצי):
אמא, בשבת כשמדברים עם בנ"א לא אומרים לו אתה, צריך להגיד לו - אתם.
אני: למה דווקא בשבת?
יהודה: כי בשבת יש לו נשמה יתרה.

חני

 

[nothing]

עדכנתי את בן הארבע-וחצי על פטירתו של דוד-רבא אהוב (בן 90).
הוא התעניין: איך הוא נפטר?
אני: ה' קרא לו לעלות לשמים.
הוא: אה, אז הוא עלה ובדרך הוא נפל ונפטר? נכון, זה מסוכן לעלות לשמים בלי סולם.

 

[nothing]

עוד משהו מאותו ילד, בן ארבע וחצי. הוא ראה איך אני מתסכל במחשב בסרטון ההדגמה של תוכנת "רבותינו" (מכאן: http://www.prog.co.il/showthread.php?t=243035) ושאל מה זה. אמרתי לו שזה סרטון. הוא נעצר וממתין, וממתין. אחרי דקה הוא שואל:
מתי מתחיל הסרט? ואיך זה זז? מהעבודה של אמא?
(חשב שזה חלון "שליטה מרחוק").

 

[סימי]

המתחכם שלנו בן ה-5.5 הוזהר על ידי שלא יקח עוד ופל אחד. "טוב, אני לא לוקח עוד אחד" ותוך כדי דבור לוקח 1+1. "אני לוקח שתיים..."
וכן, כשהלבשתי אותו בבקר זז לכל עבר עד שבקשתי: "תסתכל עלי כל הזמן".
"בסדר", עונה הילד הממושמע, ומעכשיו עיניו לא זזות מפני במשך דקות ארוכות...
ועל זו הדרך- כשבקשתי ממנו לתפוס בידי כדי שלא יפול כשהלבשתי לו את המכנסיים, תפס ותפס ותפס... ולא הרפה...

 

[חנון]

החתולה בחצר המליטה גורים כי מתו גוים בעולם והם מתגלגלים בחיות

 

[אסתי H]

בן ה4 שר ברגש-אלה חמסה ליבי, וחוס עלי והלאה תעלם... (אלה חמדה ליבי וחוסה נא ואל נא תתעלם)

 

[מירי456]

עשרה בטבת
ילדים, היום אני נוסעת לירושלים לבקר את סבתא
אבל אמא, לא כדאי לך היום לנסוע, יש שם מצור

 

[סטודיו פלאש]

בן הארבע בגילוי מפתיע:
'נכון כל האמהות אומרות על הילדים שלהם שהם הכי חמודים?'

 

[משבצת 2]

בן השנתיים וארבעה מבולבל מאד מהפטירה של הרב של הקהילה שלנו (הרב ביגל זצ"ל) שהיה גם בעלה של הגננת שלו, ומנסה להבין...
אני: אתה זוכר שטאטי (כך הם קראו לו בגן) לא הרגיש טוב? אז עכשיו הוא נפטר
הוא: לא! סבא שלנו נפטר! (לצערי לפני כחודש...).
------
הסברתי לו שהגן "עובר דירה" כי בבית של הגננת יש עכשיו הרבה אנשים.
הוא, ממשיך אותי: כן, הרבה אנשים שנפטרו: סבא, טאטי, ומי עוד?
-----
כשהלכתי לנחם והוא התעניין לאן אני הולכת אמרתי לו שאני הולכת לדבר עם הגננת שלו.
כשחזרתי הוא מיד שואל בהתלהבות: נו, טאטי כבר מרגיש טוב?
אני: הוא עכשיו לומד תורה בשמים והוא מאד שמח
הוא, נרגע: כן, ליד השם...
-----
וערב אחד הוא שכב במיטה ופתאום כאב לו משהו.
הוא מתחיל לבכות.
אני: מה קרה לך
הוא, שרצה לתאר כנראה עד כמה כואב לו עונה לי בבכי: נפטרתי.... (ד' ישמור...)

 

[בתיה G]

והפעם - שגיאות אצל הבעלים (האבות של הילדים...)

קרובת משפחה שלי סיפרה:
היא - לבעלה: "אין לי מה ללבוש לחתונה של השכנה..."
בעלה: "תראי איזה קואליציה יש לך!..." (קולקציה )

.

 

[קראנצול]

והפעם - שגיאות אצל הבעלים (האבות של הילדים...)

קרובת משפחה שלי סיפרה:
היא - לבעלה: "אין לי מה ללבוש לחתונה של השכנה..."
בעלה: "תראי איזה קואליציה יש לך!..." (קולקציה )

.

הזכרת לי!!
עשו לאחיינית שלי עגילים, ואבא שלה מורח לה במסירות משחה נגד זיהום, ומסביר לה שזה כדי שלא יהיה לה "פונקציה"

 

[מפרגנת]

הבת שלי בת ה3 בכתה בלילה
בבוקר שאלתי אותה למה בכית כ"כ הרבה בלילה
ילדה גדולה לא צריכה להפריע לאמא לישון
היא עונה לי בשיא הבטחון :
זה בעיה שלך אם היית מפנה לי מקום במיטה שלך
היית חוסכת את הבכי

 

[בתיה G]

הכנתי לאחיינית שער מושקע באחד המחברות, ואז בסוף היא אומרת לי: "תעשי לי גם כאלה פטיפורים, כאן בפינה..." (עיטורים)

 

[חשמל]

אחיין שלי (5) מספר לאימו: התפללתי להשם שיגלה לי אם אני כהן לוי או ישראל (הוא ישראל....). והשם ענה לי שאני כהן! ואני יעבוד בבית המקדש.

 

[בתיה G]

אחיין שלי (5) מספר לאימו: התפללתי להשם שיגלה לי אם אני כהן לוי או ישראל (הוא ישראל....). והשם ענה לי שאני כהן! ואני יעבוד בבית המקדש.

תשאלו אותו איך ד' גילה לו... אח"כ תכניסו לכאן גם את התשובה...

 

[האמת שבדרך]

נינה(בת 4):"עם מי אני אתחתן?"
אני: "עם מי את רוצה?"
נינה: "עם אפריים!"(-אחיה. בן 6)
אני: "אבל אסור להתחתן עם אחים"
נינה:"למה?"
אני:"כי התורה אמרה שאסור!"

נינה:"מה?? התורה יכולה לדבר????"

 

[במבה נוגט]

*בן השנה ועשרה עמד ליד המגירות של המשחקים וייבב קלות. אמרתי לו: "תפתח את המגירה ותוציא משחק". הילד מסתובב ומתחיל ללכת לכיוון אחר לגמרי. מגיע למכונת הכביסה ופותח את המגירה של האבקה והמרכך ודוחף את היד בשביל לחפש את המשחק
*בן ה3.5: "אני מנשה כי אני הגדול. וX (אחיו הקטן) הוא אפרים כי הוא הקטן. אז לX יהיו ילדים צדיקים ולי לא"
אה, ולא נחה דעתו עד שבעלי שם עליהם את ידיו בשיכול ושר "המלאך הגואל"