גננות - שגיאות הבנה אצל ילדים

[סימי]

לבני בן הכמעט 6 נפלה שן. בפעם הקודמת שנפלה לו שן- הניח אותה מתחת לכרית, ובבקר קבל מתנה מה"מלאך". אולם עכשיו- אבוי! השן נעלמה...
משום עצבונו הרב הצעתי לו לכתוב מכתב ל"מלאך" ולהניח תחת הכרית. וכך כתבתי: "למלאך החשוב, השן של צבי נפלה, ונעלמה. נא לתת לו מתנה. בתודה, אמא."
בבקר מצא (איך לא?) מטבע מצורפת למכתב וכמה סוכריות...
החיוך המאושר והאמונה התמימה- שווים כל הון!

אגב, אותו ילדון חמוד שמע שאמירת "ג-ט פון אברהם..." שלש פעמים בכל מוצאי שבת היא סגולה לעשירות. מאז בכל מוצ"ש יושב וקורא מילה במילה 3 פעמים בדבקות רבה. וכולם יודעים: "אני הולך להיות עשיר!"
ומה יעשה כשיהיה עשיר?
יקנה בחנות המשחקים מסוק-שלט...
"האם תביא גם לנו כסף, כשתהיה עשיר?"
"כן. אתן לאבא 110 ש"ח"... נדיב במיוחד!

 

[בתיה G]

אגב, אותו ילדון חמוד שמע שאמירת "ג-ט פון אברהם..." שלש פעמים בכל מוצאי שבת היא סגולה לעשירות.

אגב - זו סגולה להצלחה לומר את התפילה במוצ"ש ג' פעמים.
לא לעשירות...

או שאולי בעצם מי שמצליח נהיה גם עשיר?

 

[מיוחדת]

אמא עדין לא שרנו "לחם חדורי לקראת כלה" (לכה דודי)
בן 3

 

[שמואל גרינשטיין]

2 אחים בן 4 ובת 2:
בת 2 שרה: עגבנייה צורחת בגינה באה ...וקטפה אותה.."
בן 4: לא צורחת , צומחת!!
מה זה צורחת?? אני לא מכיר שיר כזה!!!

אצלנו שרים - עגבניה צורחת בגבינה

חני

 

[adir28]

בן 3: יש בשמים אנאנאן ויורד ממנו גשם.

 

[pessi&chani]

השחלנו חרוזים קטנים, אני אומרת לגולי, "מה את רוצה לעשות מהחרוזים, שרשרת או מה?" והיא "חגורת תרי"ג" (בהשפעת הדיסק של חיים ולדר שמככב בביתנו) אפשר שלא לזלול, תגידו?

 

[KR]

חבר לגלג על הסוודר השבתי של יעקב (שנלבש לכבוד ר"ח).
הבחור שלי, עמוק ב"גיל הדימיון".
קיבלתי תיאור חי ומלא על הלגלוג, על ההלשנה שלו לרבה, ו-"אוי אוי אוי אמא מה הרבה עשה לו!".
-"מה הוא עשה לו?" אני מתעניינת.
-"שלח אותו למפקח".
-"ומה המפקח אמר?"
-"העיף אותו מהחיידר!"
-אני: "אוי, באמת? אני אדבר עם אמא של החבר שלך".
(זה בשביל שהבחור ייזכר מה דימיון ומה מציאות. אני רוצה שהוא "ינחת" וייזכר שסופרו כאן דברים לא מי יודע מה מציאותיים).
זה עבד, הוא קצת נבהל. אבל מתעשת מיד: "לא, אמא, לא תוכלי לדבר איתה".
-אני: "למה?"
-"כי אני לא אומר לך מי זה. זה לשון הרע!!"

 

[פאוור]

הי, הרבה זמן לא הייתי פה.. יש לי חובת השלמה של מאות דפים...
אולי כשיצא הכל בספר אקרא,
רק הילדים בשבת, שוב עוררו בי את הסימפטיה לאשכול העסיסי שלא פג תוקפו....
אז ככה:
בן השלוש מתפלל בשבת תפילת שחרית מלאת תום וטוהר... מגיע לקריאת שמע ולפרשיות וזה לשונו: "ונתתי ביתר ארצכם בעיתו יורה ומלקוש..."...
ועוד,
אחיו הגדול קם משנתו המאוחרת (שינה בשבת תענוג...) הוא רואה אותו עם כיפת הלילה הוא קורא לו "הנה נחמן ואומן..."

 

[RacheliArt]

איילת בת 3:

"נד נד...נד נד...לאה'לה עלה ורד..."

הבת הגדולה פונה לאביה ומבקשת-"יש לך כסף קטן?"
איילת-"נראה לי יש בקופת צדקה!!"

 

[שמואל גרינשטיין]

חזרנו אמש מחתונה באישון לילה.
אילה (בת 3) ביקשה שאוריד לה את הסיכות מהראש, הגדולות שיכנעו אותה שכדאי לה להשאיר את התסרוקת כדי ללכת איתה בבוקר לגן.
אבל הסיכות הציקו לה מאד (תאמינו לי, אני לא מבינה איך הן שורדות עם זה חצי יום על הראש)
אז היא מצאה פשרה - תורידי לי רק את הסיכות אבל תשאירי לי את התסרוקת

חני

 

[חישוקים]

בן החמש וחצי מתרפק בפרץ נוסטלגיה על גיל הינקות (חוכמות מתוקות שלו מגיל שנה ), ומתמוגג כמה חמוד הוא היה.
כשניסינו לגשש מה הוא חושב על עצמו היום, הוא לא מהסס הרבה כשהוא משיב: "זה לא נגמר, אני רק נהיה יותר ויותר חמוד. זה אינסופיייי"
(ציטוט מדויק )
ויש לו גם תובנה להמשך: "כשאני אהיה גדול אני אהיה עוד יותר חמוד. אז אני רוצה להתחתן עם בעל, כדי שהוא ישיר לי: ואת עלית על כולנה".
כאן התערבה אחותו בת השמונה עם הערה הגותית: "אם אתה תגיד לה ואת עלית על כולנה, היא תוכל להגיד לך".
חקרתי אותה למה היא חושבת ככה, והילדונת מסבירה לי: "אישה צריכה להרגיש שהבעל מכבד אותה ואז היא מכבדת אותו (שוב, ציטוט מדויק!). אחרת היא פשוט תתרגש ממנו"...

 

[קורס]

בת ה-4 שנמצאת בבית כבר שבוע שלם (!) עם חום, שמעה את אמא אומרת לאבא: היא בבית כבר שבוע, אני יוצאת מדעתי.
לאחר כמה דקות היא שואלת: אמא, איך יוצאים מדעתי?

 

[הני מושקוביץ]

בן ה-5 קורא הכל, הכל הכל, עם ניקוד, בלי ניקוד, בהברה חסידית, בעברית...
יום אחד הוא הגיש לי ספר כשהוא מזועזע "אמא, אסור לקרוא את הספר הזה, כי כתוב בו "איכס"!!!"

נדהמתי, כי אין מצב שאני מכניסה ספרים כאלו הביתה, ביקשתי ממנו שיראה לי איפה הוא קרא את זה.
הוא מראה לי שבגב הספר, בתוך שלל הפסיכולוגיה שרשומה שם,
היתה כתובה פשוט, המילה "יחס"...

 

[הני מושקוביץ]

בן ה-5 קורא הכל, הכל הכל, עם ניקוד, בלי ניקוד, בהברה חסידית, בעברית...
יום אחד הוא הגיש לי ספר כשהוא מזועזע "אמא, אסור לקרוא את הספר הזה, כי כתוב בו "איכס"!!!"

נדהמתי, כי אין מצב שאני מכניסה ספרים כאלו הביתה, ביקשתי ממנו שיראה לי איפה הוא קרא את זה.
הוא מראה לי שבגב הספר, בתוך שלל הפסיכולוגיה שרשומה שם,
היתה כתובה פשוט, המילה "יחס"...

 

[מיוחדת]

אחיין שלי (3) הדליק נר לבבא סאלי, ואמר את זה במנגינה של חנוכה:
"להדליק נר לב-ב-א סאלי" א-א-מן.

 

[אסתי H]

חיקוי מוצלח של צוציקית בת 4. אורה (הגננת) לא באה היא חולה, היא עושה "כחח. כחח. (שיעול) אוי מה יהיה"

 

[שמואל גרינשטיין]

אילה (בת שלוש):
אמא, אני יכולה לעשות את הפאזל הזה רקוב (מורכב)

חני

 

[אסתי H]

אבא שלי הוא כבר בן 17!!! (בן 3.5). ואמא שלי כבר גמרה את כל האצבעות.(בת 4)

 

[בראש מילה]

בן ה-6.5 רואה אותי משפשפת את החניכיים של התינוקת, ומתלהב, איזה יופי, תצא לה שן חדשה!
אני מגיבה בעייפות שאני דווקא לא כ"כ שמחה מהעניין... (שן שלישית לילדה בת 8 חודשים, עם כל הבכיות והכאבים וה...)
הוא שואל בעניין: למה את לא שמחה? כי היא הולכת ומזקינה?

 

[חני 100]

השבוע למדו בגן של בת ה4.5 גם על פירות הדר.
והנה הסלט שנוצר:
היהודים קשרו כבש למיטה לשלושה ימים ואח"כ הם סחטו אותו ואכלו אותו...

ועוד משהו:
מי לא מת במכת בכורות?
"פרעה"
ומי עוד לא מת?
"ריקי!"
(הבכורה שלנו)