גננות - שגיאות הבנה אצל ילדים

הבת שלי למדה להשתמש במילה פופולארית .(עלי) : בסבלנות!

אנחנו יורדות במדרגות, היא עם עגלת בובה, אני עם התינוק על הידיים חסרת סבלנות (!)
אמא! רגע, רגע בסבלנות!(במנגינה לחוצה שלא אשאיר אותה מאחור, תנסו לנגן את זה:rolleyes:)
 
חמוד....

"ביתי בת ה3: "הגננת תיתן לך עונש חמוד..." (חמור) מבקשת ממני: "אמא אני רוצה מלפפון חמוד" (חמוץ....)
 
"חכמה" מאחין שלי:

כל פעם שהוא מגיע ורואה שאמא שלו סדרה לו את החדר
הוא שואל:
מי עזר לך?
אז היא עונה: ד' עזר לי!

יום אחד היא קוראת לו לעזור לה
אז הוא עונה לה בשיא התמימות:
שד' יעזור לך!!!
 
  • תודה
Reactions: כ.
בת ה4 עיצבנה את בן השנה וקיבלה ממני גערה. אולי זה היה קצת מידי בקול:rolleyes:.
היא פורצת בבכי היסטרי
וכשאני שואלת אותה למה היא בוכה היא משיבה לי בין פרץ בכי אחד למשנהו.
"כי עשית לי חור בראש עם הצעקות שלך!"
 
  • חחח
Reactions: כ.
בת הארבע רצתה שתמר X מהגן שלה תבוא אליה לבקר.
כמה דקות אחרי שהגענו הביתה התקשרה אמא של תמר Y ושאלה אם הבת שלה יכולה לבוא אלינו.
בת ה-4: טוב, אני מרשה לשני התמרים לבוא אלינו!
 
הבנות שלי בלחץ מהזקן של ההבדלה...
בת ה - 8 בקידוש של שבועות שהוא גם מוצאי שבת
'מותר לשתות מהיין הזה, או שזה גם הבדלה וזה יעשה זקן?'
 
היינו במקום שיש חלונות ענקיים ונוף יפה מהחלון.
כשנכנסתי אמרתי: "ואו, איזה נוף!"
בן השנתיים וחצי שלי שחייב להבין כל דבר... חוקר אותי: "אמא, איפה נוף?"
הצבעתי לכוון החלון, ואמרתי "הנה, תסתכל איזה נוף!"
רק מה... לפני החלון היה שולחן ומעליו מונח קומקום...
הוא הולך לקומקום ומצביע עליו- "זה נוף?" ואז על השולחן: "זה נוף?"
 
אחיינית שלי מונה בגאווה את הגנים בהם היא עתידה לעבור לפני שתעלה לבית הספר:
"שנה הבאה אני עולה לגן חדוה, אחר כך אני הולכת לגן (לא זוכרת איך קוראים לגננת), ואחר כך אני עולה לכתה א'! לבית הספר! רגע, אמא, אבל לאיזה גן הולכים אחרי שגומרים בית ספר?"
 
אני יושבת עם בת ה-4 על "הספר החכם הזה".
יש שם סיפור על ימות השבוע, ואח"כ, כמו בכל הסדרה, דף עם שאלות להעמקה בנושא.
אני שואלת אותה:
אם היום יום רביעי, אז מה היה אתמול? והיא עונה - שלישי.
ומתי יהיה יום חמישי? - מחר.
ואיזה יום יהיה מחרתיים? - שישי.
ומתי היה יום שני?
חושבת, חושבת, חושבת...

- אחרי יום ראשון!
:D
 
..

בן ה-5 מספר על משהו כיף שיש לו,
הגדולה אומרת לו "סחתין!"
ההוא מבין שזה איזה כינוי ועונה לה:
"סחתינית!"
 
בן השנתיים וחצי שמע אותי אומרת לאחיו הגדול - קדימה, לך לישון. כל טוב!
אז הוא מספר לי שהגננת שטפה לו ידיים ואמרה לו - "כל טוב! לגינה..."


עוד מאותו קטנצ'יק-
הוא בגיל שמחליף כל הזמן בין האותיות במילה, אז הוא אומר שבשבת מחלקים ארקיטים, ואוכלים עוגה עם קפצת!
 
בת השש קוראת לאח שלה "קרצי"
(אחרי ששמעה מחברותיה את הכינוי "קרציה")
 
בת השש קוראת לאח שלה "קרצי"
(אחרי ששמעה מחברותיה את הכינוי "קרציה")
 
בת השלוש בשבת:
אני רוצה מלפפון חמוץ עם פונפון!*


*המשורר התכוון לעוקץ השעיר שתולה לפעמים בראש המלפפון.
 
הבת שלי אתמול (בת 3.5)
אמא נראה שכבר לילה
אני: איך את יודעת?
בתי:כי הסתכלתי בחוץ ומישו הדליק את האור של הירח
 
נכתב ע"י א-ירושלמית;2124554:
אחיינית שלי מונה בגאווה את הגנים בהם היא עתידה לעבור לפני שתעלה לבית הספר:
"שנה הבאה אני עולה לגן חדוה, אחר כך אני הולכת לגן (לא זוכרת איך קוראים לגננת), ואחר כך אני עולה לכתה א'! לבית הספר! רגע, אמא, אבל לאיזה גן הולכים אחרי שגומרים בית ספר?"



הזכרת לי...
כשהבת שלי-אתי, היתה בגן טרום חובה היא אמרה - אחרי גן שרהלה אני אלך לגן מירי,
אני: ואח"כ?
אתי: לבית הספר
אני: ואח"כ?
אתי: לתיכון
אני: ואח"כ?
אתי לסמינר
אני: ואח"כ?
אתי: - אח"כ אני הולכת לסבתא....

חני
 
בדיחה קלאסית מדגם הפרדוקס :):
אחיין מתוק בן חמש וחצי מתמודד לאחרונה עם מחסור כרוני ומטריד במצרך המבוקש- הגלעינים החומים והנחשקים, כן- אלו המכונים גוגואים.
יום אחד הוא הגיע לכיתה, ושם גילה, להוותו, שהוא וחבר נוסף הם בישי המזל היחידים שלא בורכו באוצר גוגואים מרשים (באמת, מה כולם עושים? קונים משמשים למען הגוגואים שהם צופנים?) ואז עלה במוחו רעיון מבריק:
"לך אין גוגואים", הוא פנה לחבר "ולי אין, אז בוא נהיה שותף!"
 
בן השנה שפך מלחיה מלאה במלח ובוסס במלח בהנאה
בת ה-3 "אוף, איזה מוזנח!"
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה