שיתוף - לביקורת דברים דוחים בלילה

  • הוסף לסימניות
  • #1
אזור המגורים שלי צבעוני למדי, מצבעי החולצות וסריגת הכיפות ועד לגווני העור השונים המתקתקים בכפכפי אצבע.

נכון שבאופן רשמי אנחנו 'בני-ברקים' אבל במציאות אנחנו פריפריה לא פחות מדימונה, ובמחשבה שניה אנחנו יותר פריפריים מדימונאים ותיקים, כי להם אין את ה'יוצאים-להליכה'.

כשבני ברק משמינה על גדותיה לעת ערב, היא מתחילה להשפך טיפין טיפין דרך הרחובות שלנו בואכה איזו ריאה ירוקה או קניית אושר עד ועד בכלל.

תנועות הידיים המתנפנפות לכל עבר שורפות אנרגיה ושומנים כמו כלום, גם הצעקות לתוך הבלוטות' על השידוך של 'שמערל'ה' שורפות לפחות איזו קלוריה ורבע.

החשמל שנשפך ממסדרונות העיריה כנראה מתעייף אי שם על גבול ז'בוטינסקי יחד עם מנקי הרחובות, התאורה דלה וחשוכה, ואין מי שיאיר לכבודות ממוסדות נחשבים המדוושות על גלגליהן בקול צחוק גדול, כאילו היו אלו אופני כושר במרתף הסמינר.

כש'בני-ברקי' מרגיש בריזה קלילה שמבדרת את זקנו, סמוך ובטוח הוא שהגיע לאזור ללא עיניים, אזור ללא כבוד או קוד לבוש, אזור ללא ילדים שמתעוררים מכל רחש.

זה ששילמנו כמה מאות אלפים פחות מכם על הדירה המרוטה שלנו לא אומר שלקחנו אתכם בחשבון, הילדים שלנו לא צריכים לראות כמה השלום-בית שלכם נהדר.

יהודי בכל מקום נשאר יהודי. אם אתם מרגישים צורך לצאת, לפרוק קצת, להתפרק קצת, לכו עוד שני קילומטרים למקום שבו החינוך הוא 'כבוד-האדם-וחירותו' ותושביו סובלים מעיוורון צביעות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
כ"כ חד ובועט.
מביע בצורה כל כך מדוייקת שלא לומר ססגונית, את הנקודה שמציקה כל פעם מחדש לתושבי ז'בוטינסקי והלאה.....
מי שלא חווה לא יבין עד כמה כל מילה פה אמיתית וזועקת
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
כתוב נהדר! מתחיל בהומור, ומסתיים במסר נוקב.

נכון שבאופן רשמי אנחנו 'בני-ברקים' אבל במציאות אנחנו פריפריה לא פחות מדימונה, ובמחשבה שניה אנחנו יותר פריפריים מדימונאים ותיקים,
:mad:
רואים, רואים שאתם בני ברקיים...

בוא, תביא לכאן, לדימונה, איזה צעקות
' על השידוך של 'שמערל'ה'
עדיף שלא תדע על מה צועקים כאן...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
כרגיל - קצר וקולע!

קניית אושר עד ועד בכלל.
שיווק לא רע בכלל...


ואין מי שיאיר לכבודות ממוסדות נחשבים המדוושות על גלגליהן בקול צחוק גדול
ותושביו סובלים מעיוורון צביעות.
יש כאן קשר בין הדברים, נכון? (כוונתך לצד המורֶה בסמינר, או לשומעי לקחן?)

החינוך הוא 'כבוד-האדם-וחירותו'
אולי עדיף להדגיש את ה"וחירותו" (או לחילופין לכתוב "הכלת האדם וחירותו", או משהו בסגנון)


עדיף שלא תדע על מה צועקים כאן...
קשור לזה?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
אזור המגורים שלי צבעוני למדי, מצבעי החולצות וסריגת הכיפות ועד לגווני העור השונים המתקתקים בכפכפי אצבע.

נכון שבאופן רשמי אנחנו 'בני-ברקים' אבל במציאות אנחנו פריפריה לא פחות מדימונה, ובמחשבה שניה אנחנו יותר פריפריים מדימונאים ותיקים, כי להם אין את ה'יוצאים-להליכה'.

כשבני ברק משמינה על גדותיה לעת ערב, היא מתחילה להשפך טיפין טיפין דרך הרחובות שלנו בואכה איזו ריאה ירוקה או קניית אושר עד ועד בכלל.

תנועות הידיים המתנפנפות לכל עבר שורפות אנרגיה ושומנים כמו כלום, גם הצעקות לתוך הבלוטות' על השידוך של 'שמערל'ה' שורפות לפחות איזו קלוריה ורבע.

החשמל שנשפך ממסדרונות העיריה כנראה מתעייף אי שם על גבול ז'בוטינסקי יחד עם מנקי הרחובות, התאורה דלה וחשוכה, ואין מי שיאיר לכבודות ממוסדות נחשבים המדוושות על גלגליהן בקול צחוק גדול, כאילו היו אלו אופני כושר במרתף הסמינר.

כש'בני-ברקי' מרגיש בריזה קלילה שמבדרת את זקנו, סמוך ובטוח הוא שהגיע לאזור ללא עיניים, אזור ללא כבוד או קוד לבוש, אזור ללא ילדים שמתעוררים מכל רחש.

זה ששילמנו כמה מאות אלפים פחות מכם על הדירה המרוטה שלנו לא אומר שלקחנו אתכם בחשבון, הילדים שלנו לא צריכים לראות כמה השלום-בית שלכם נהדר.

יהודי בכל מקום נשאר יהודי. אם אתם מרגישים צורך לצאת, לפרוק קצת, להתפרק קצת, לכו עוד שני קילומטרים למקום שבו החינוך הוא 'כבוד-האדם-וחירותו' ותושביו סובלים מעיוורון צביעות.
נולדים עם זה?
אתה יכול לשתף קטעי ביכורים שלך ומדגם מייצג ממהלך השנים כדי לתת הצצה לקצב ההכפלה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
ממ.. יכול להיות שהבנתי שלדעת כבודו כבשות אסורות בהליכה ברחובות עיר הקודש והחסידות?
מותרות בהליכה ואף רצוי שתלכנה. אך אף בשדות זרים משקיף הרועה וקנאי לחילולו.
והיות ואנו בפורום מקצועי, מוטב להסתכל ולדון על הקנקן ולא על מה שיש בו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
שיכנעת אותי סופית לעקוב...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
למעלה