דג מטוגן? איזה דג מומלץ

  • הוסף לסימניות
  • #1
ניסיתי השבוע להכין דג מטוגן.
הכנתי דג סול. והוא יצא לנו שומני מדי.
אנחנו אוהבים דגם בשרניים - קשים יותר.
איזה דג אחר מומלץ שטוב בטיגון ופחות שומני?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מושטים.
הם לא ככ בשרניים.
אבל מאד טעימים.
אני טובלת אותם בביצה ומטגנת.
וברגע שאני הופכת לצד השני, אני שופכת המווווווווווון לימון, קצת מלח ופלפל.


דג סול הוא הדג האולטימטיבי לטיגון, לא ברור למה הוא יצא לך שומני. אולי טיגנת בשמן עמוק.
אני מטגנת אותו בביצה ופירורי לחם כמו שניצל.
ובהגשה אני מגישה חצאי לימון ורוטב פטריות.
סוחטים לימון על הדג, ומעל זה שופכים קצת רוטב פטריות.
מאד מאד טעים.

אם את מגישה את זה לארוחת צהרים, את יכולה להגיש פתיתים ליד זה, הפתיתים מתערבבים עם הלימון והרוטב פטריות ומתקבל טעם מצוין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
המושטים יוצאים בטיגון כמו בבישול מבחינת הבשרניות שלהם?
כי בבישול אנחנו אוהבים אותם.

דווקא לא טיגנתי את הסול בשמן עמוק, אלא כמו שאמרת כמו שניצל.
ויצא ממש שומני. אולי זה משנה בחברות?

אני הכנתי לו רוטב צ'רמלה אם את מכירה.
זה רוטב אדום חמצמץ קצת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
סול מאוד נוטה להתפרק, לכן אני פחות אוהבת אותו.
אני הייתי ממליצה על נסיכה כי קשה להסיר את העור של המושט ולטגן עם העור קצת מגעיל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
הסוד בטיגון סול זה לצפות אותו בקמח ואז בביצה ואח"כ בפירורים ולשמן...

אחותי מכינה אותם יוצאים כמו חיילים-מאז שגיליתי איך עוד לא יצא לי להכין בעצמי אבל שווה לנסות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכתב ע"י יעל א;1457899:
סול מאוד נוטה להתפרק, לכן אני פחות אוהבת אותו.
אם תכניסי אותו למחבת רק כשהשמן כבר רותח אין סיבה שיתפרק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
נכתב ע"י יעל א;1457899:
אני הייתי ממליצה על נסיכה כי קשה להסיר את העור של המושט ולטגן עם העור קצת מגעיל.
טיפ להסרת עור המושט בשביל טיגון, בקלי קלות:
כשהדג עדיין קפוא, בעזרת סכין לתפוס פינה של עור ולקלף מתחת לזרם מים !
קל ומהיר!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
בקלה - דג פשוט ומעדן.
משרים אותו הרבה בלימון + מלח
אח"כ מטגנים כמו שניצל. מקסים!

גם אני רק לאחרונה למדתי את הסוד של הסול: צריך לצפות אותו קודם כל בקמח ורק אח"כ בביצה ובפרורי לחם, ולטגן קודם את הצד הקשה. יוצא שלם.
בדיוק אתמול עשיתי ניסוי: לקחתי את הסול כמו שהוא (בלי תבלינים) שמתי בתבנית בתנור 20 דקות. יצא רך ונעים, שלם וטעים. מומלץ!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
בקלה ומרלוזה מעולים בטיגון כמו שניצל!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
כתבו כאן הכל על הסול שהוא באמת דג קלאסי לטיגון (אשתי אוהבת להוריד לו את העור, אין לי מושג איך היא מצליחה..), כתבו על מושט שבאמת הוא יוצא בטיגון טעים להפליא, כתבו על בקלה או מרלוזה, שהם יוצאים די בסדר..
אבל הדג שבאמת יוצא הכי טוב זה הברבוניה.
הכי קל להכין.
טובלים בקמח עם קצת מלח ופלפל.
מחממים מחבת עם שמן קנולה מעורב במעט שמן זית.
מטגנים משני הצדדים עד שהדג מתחיל להתקפל פנימה, והשוליים שלו מזהיבים.
מגישים עם רוטב פסטו, רוטב שום - לימון, ופרוסת לימון לסחיטה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
תודה לכל המגיבים.
את הסול אכן קמחתי ואז ביצה ואז לשמן רותח. - לא שמתי פירורי לחם.
ועם הצד הקשה למטה.

לא התפרק לי. אבל יצא שומני מאד.
אנסה באמת אולי את המושט.

הבקלה והמלרוזה טעימים? כי משום הם זכורים לי בתודעה תמיד כדגים עם טעם חזק מדי של דגים...
לא יודעת איך להסביר את כוונתי.. :)

לגבי הברבוניה - אני מחפשת דג שילך טוב עם הרוטב צ'רמלה... אז זה לא מתאים. תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
נכתב ע"י מזל בן הרוש;1458016:
תודה לכל המגיבים.


הבקלה והמלרוזה טעימים? כי משום הם זכורים לי בתודעה תמיד כדגים עם טעם חזק מדי של דגים...
לא יודעת איך להסביר את כוונתי.. :)

טעימים מאד, אם באמת משרים אותם הרבה מאד בלימון ומלח
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י מזל בן הרוש;1458016:
לגבי הברבוניה - אני מחפשת דג שילך טוב עם הרוטב צ'רמלה... אז זה לא מתאים. תודה.
הולך יופי עם הצ'רמולה, רק צריך להוסיף לו עוד טיפלה לימון...
ובכלל שכחתי את הסטייק טונה, שבטיגון בשמן זית הוא יוצא פצצה, אבל לא מתאים לך לרוטב.. (ממתי מכינים דג לפי הרוטב?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אני מטגנת סלמון.
הוא יוצא אמנם טעים בכל צורה,
אבל אין כמו שניצל סלומון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
פורל מטוגן זה אחד הדברים.
לא מבינה איך לא הזכירו אותו עד עכשיו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
רבותי, אני מוכנה לקבל טעימות מכל סוג של דג שהוזכר כאן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
1. לא נעים אבל מה זה צ'רמולה
2. איך מטגנים סלומון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
איך מטגנים סלומון:
אני חותכת לפרוסות די דקות,
טובלת בקמח, ביצה ופרורי לחם ומטגנת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י יוד מם;1459937:
1. לא נעים אבל מה זה צ'רמולה
2. איך מטגנים סלומון?

רוטב צ'רמולה - זה רוטב אדום חמצמץ קצת. מגיע מהמרוקאים.
שם נוהגים להגיש אותו עם דג מטוגן בעיקר באזכרות.
אם מעניין מישהו אין לי בעיה לעלות מתכון
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
עוד לא דברו על טונה?
בשר טונה אדום! לטגן על מחבת פסים (אחרי השריה בלימון שמן זית מלח ואפשר גם תבלין דג)
ולהזהר שלא יתיבש בצריבה
(הכי טעים כשזה טרי)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

השבוע:
א גרויסע לחיים על ילד פצוע קשה ובכי כמו מים על שבר ברגל. (משל)

יום אחד אני הולך בשערי צדק אני רואה בהמתנה ליד חדר הניתוח שתי משפחות ממתינות לשמוע מה עם יקירם שנמצא בניתוח, המתח והלחץ שעל פניהם, לא ניתן לתיאור.

הרופא המנתח יוצא למשפחה א' מעדכן אותה בתוצאות הניתוח, תוך פחות משבריר שניה התחושה במחלקה נהפכת מלחץ איום להרגשת שמחה והתלהבות שקיימת רק שאחות מעוכבת סוגרת ווארט.. .
שמחה מרקיע שחקים, צעקות הודו לה', חיבוקים נשיקות, כולם נעמדו בתור לאחל לסבתא מזל טוב , אחד הגיסים רץ למכונה לממכר מזון, וקונה (על אף המחיר המופקע) חבילת עוגיות ושתיה לקיים את מנהג שתיית לחיים כשקורה משהו שמח.

משפחה שניה המנתח יוצא לעדכן אותם, ופתאום המשפחה כולה פורצת בבכי מרטיט, תחושת צער יגון וייאוש עומדים באוויר.

אני שואל אחרי כמה דק' בעדינות את שתי המשפחות, מה הרופא אמר, במשפחה א' אומרים לי ב"ה הילד בן ה8 פצוע קשה, בא תעשה לחיים תשתה משהו...
המשפחה השניה אומרת עזוב לא מתאים לדבר עכשיו אבא שלנו שבר את הרגל ה' ירחם, לשונאים שלנו אנחנו לא מאחלים דבר כזה....

ואוו,
לא ידעתי מה לחשוב,
האם זה איזה עוצמות נפש שיש למשפחה א' והיפוכו במשפחה השניה...??

אחר כך התברר לי הסיפור - משפחה א' הבן עבר תאונה קשה ל"ע, כשהגיעו איתו לבית חולים, הרופא אמר שכל המשפחה יגיעו להיפרד כי אין סיכוי שהוא שורד, גם על החצי אחוז שהוא שורד בדרך כלל המוח נפגע בצורה שהילד ל"ע נשאר מפגר ומוגבל..
המנתח יצא ואמר להם בסוף הניתוח שבחסדי שמים הבן יחיה והמח שלו באורח נדיר לא נפגע כלל, יעבור תקופת אשפוז ארוכה שבה הוא יעבור טיפולים קשים, ועוד תקופה של טיפולי פיזיותרפיה משמעותית, והילד יחזור להיות רגיל, וואו הם קיבלו ילד במתנה, באמת סיבה לשמחה גדולה.

במשפחה השניה האבא היה בשיא כוחו, כל המשפחה עמדה עליו, בלילות הוא עבד כזמר עם הכנסה מכובדת, הדבר מילא אותו שמחה וסיפוק,
הוא אדם מלא אנרגיות שאהב להיות בכל מקום ולעזור לאינספור אנשים.
המנתח יצא ואמר להם, הוא צריך לשכב חצי שנה בעקבות סיבוך ברגל שלו במקום שא"א לשים גבס, אין יותר חתונות בחצי שנה הזאת, אין אבא מלא מרץ שמחזיק את המשפחה כולה, אין את האבא שבזמנו הפנוי הוא העסקן שכולם אוהבים ורץ ממקום למקום לעזור,
וענף הפרנסה נגדע מ 100 ל 0 (אין ביטח לאומי שלא מדווחים...), בהחלט עצוב, בהחלט סיבה לבכות.

ובקצרה - לפני שנה פלוס שהייתי עם חובות מטורפים, וקיבלתי החלטה לצאת לדרך, להוסיף הכנסות ולא לעצור עד שאני מגיע לחופש כלכלי,
אמר לי מישהו את המשל הזה בדיוק, לא משנה מה המצב שלך היום,
משנה מה המגמה שלך, לאן זה הולך, האם היום יותר טוב מאתמול, ומחר יותר מהיום?
האם אתה במגמת הבראה? האם אחרי טיפול קשה אתה תבריא? אתה תהפוך לבריא יותר ממה שהיית לפני?
ולכן אני ממליץ גם לכם לחשוב על המשל המדויק הזה, הקובע הוא לא מצבי הכספי כעת, הקובע זה המגמה, זה השינוי מאתמול,
מי שמצבו מעולה, ופתאום לאט לאט הוא מתחיל לצבור יותר הוצאות מהכנסות, הוא האדם הבריא שצריך לבכות עליו כי הוא הולך לכיוון לא טוב.
מי שמצבו הכספי קשה, אבל הוא עושה שינוי גדול לטובה, והוא מוכן לשלם כל מחיר בשביל השינוי, סיבה לשמחה גדולה, אפשר לעשות אגרויסע לחיים על שם סופו.
[כמובן כמו במשלזה רק עם עוברים טיפול קשה - (וויתורים, מאמץ להכנסות נוספות, להחליט לפעול גם אם קשה, גם אם לא נעים, גם אם מפחיד, להחליט לעשות גם שיש סיכוי להיכשל, ללמוד מכשלונות, ללמוד מהצלחות ועוד ועוד כפי שכל שבוע אני משתף),.
נהנתם? אשמח לשמוע
לפרק א':
מאמר מהרב גלינסקי לתשעה באב:

לפני שנה,

בערב תשעה באב אחר הצהריים -

כתבתי את רחשי לבי.



כשסיימתי לכתוב -

החלטתי לשתף את הדברים גם אתכם,

וקיבלתי תגובות מאד מרגשות.

אלא ש... זה היה קצת מאוחר,

ורוב החברים קראו את זה רק 'לאחר' תשעה באב.



ולכן, אני שולח שוב את אותם הדברים

(עם טיפונת שיפוץ והתאמה)

והפעם, קצת מוקדם יותר,

בתקווה שתספיקו לקרוא את זה לפני תשעה באב.

ובתקווה גדולה עוד יותר -

שעד תשעה באב זה לא יהיה רלוונטי.



המלצה אישית:

תדפיסו את הדברים,

שיהיה לכם לתשעה באב.

ואם אפשר, תדפיסו שני עותקים

ותנו גם לאחרים.



בבקשה:



---

את השורות הבאות -

לא תמיד אפשר לכתוב...

ולכן הן נכתבות כעת,

כמה שעות לפני תשעה באב!



[אינני יודע מתי תקרא את זה

לפני תשעה באב, במהלכו, או לאחריו

בכל מקרה ומתי שזה יהיה –

זה לגמרי רלוונטי]



אנחנו חיים בדור –

שבו לכל בעיה יש פתרון!

ואם אין פתרון – כנראה שזו לא בעיה...



- סובל/ת מכאב ראש או גב? יש פתרון!

- הילד נמוך מדי? יש פתרון!

- מרגיש שאינך ממצה את עצמך? יש פתרון!

- קשה לך עם המינוס/המשכנתא? יש פתרון!

- לא מרגיש טעם בלימוד? יש פתרון!



רוצים להתחתן ולא מצליחים? נעזור לכם!

התחתנתם ולא מסתדרים? נעזור לכם!

רוצים להתגרש? נעזור לכם!

רוצים ילדים? נעזור לכם!

רוצה הפסקה? נעזור לכם!



- יש בעיה שלא מצאת לה פתרון?

גם לזה יש פתרון!

- כל הפתרונות לא עזרו לך?

ובכן, גם לזה יש פתרון!...



ואם עדיין היו דברים,

שלא נמצאו להם פתרונות -

כעת ה-AI בטח כבר ימצא את הפתרון המבוקש.



---

כן!

גם המכון הזה,

שממנו נשלח המסר הנוכחי –

נוסד ונועד בכדי להמציא פתרונות לבעיות.



ולא, אין כל תלונה חלילה.

אדרבה, תודה לה'!

שיש כל כך הרבה פתרונות, ובהישג יד.



אבל יש רגעים, נדירים אמנם -

שבהם צריך לומר את האמת!!

ותשעה באב, הוא אחד הרגעים הנדירים הללו.



ומה האמת? –

שכל הפתרונות הללו

אינם אלא פתרון מלאכותי

לכאב מאד מאד עמוק, שאין לו פתרון!



והכאב הוא –

שאין לנו בית!!

יש לנו הכל – אבל אין לנו מקום בעולם!

ואם כך, כל מה שיש לא באמת עוזר...



יהודי,

- לא משנה מה יש לו וכמה,

- לא משנה כמה הוא מצליח,

- לא משנה כמה הוא מתקדם ומשיג,

הוא תמיד ירגיש בודד!



כי לפני אלפיים שנה,

הבית שלנו נהרס,

ומאז אין לנו מקום שהוא שלנו.

פשוט אין.



זה לא באמת משנה -

אם זה יהודי בדור האינקוויזיציה,

או בדור ה-2025 פלוס!...

זה אולי משנה איך אנחנו נראים מבחוץ

אבל לגמרי לא משפיע על איך אנחנו מרגישים מבפנים!



בפנים – זה אותו יהודי בודד!

מסכן, הומלס, חסר בית, מרוחק ומנודה.

והבדידות הזאת –

כואבת, חונקת, מעיקה ומציקה

כל יום, כל היום, בכל מקום ובכל מצב!



אז נכון –

יש לנו המון גלידות וארטיקים,

אטרקציות מכל הסוגים,

ולהבדיל, גם המון תורה ומצוות ורוחניות

אז מה?!

אבל אין לנו בית!



יש היום ב"ה ארגונים נפלאים -

שמסייעים ליתומים ואלמנות,

ולהבדיל, לחולים סופניים.



הם משתדלים להנעים להם ככל האפשר -

עם אטרקציות, ומתנות, והפתעות וממתקים!

וזה באמת מרגש, ונותן קצת אוויר.

אבל בסוף... אחרי כל החוויות הנהדרות –

הם חוזרים הביתה, לחיים הרגילים

ושם – הם נשארו יתומים / אלמנות / חולים רח"ל

ואת הכאב הזה, אף אחד לא יכול לקחת!



גם את הכאב שלנו –

אף אחד לא יכול לקחת!

זה נהדר, שיש הרבה חוויות

זה נפלא, שיש הרבה פתרונות

זה מרגש, שיש הרבה שפע

אבל - זה לא פותר את הכאב!!!



---

אז יש פעם אחת בשנה –

שבה אנחנו מקבלים רשות,

להניח את הכאב הזה על השולחן

ולתת לו להיות. טבעי, חשוף, כואב ומריר –

כפי שהוא באמת!!



הזמן הזה, הוא תשעה באב.



כבר כמה שבועות, שאומרים לנו –

אל תאכל ארטיק!

אל תלך לים!

אל תשמע מוזיקה!

למה? כדי להתעלל בנו?!

חלילה.



משום שכואב לך!!!

אז אל תסתום את הכאב הזה עם ארטיק!

אל תפצה את עצמך עם מוזיקה!

ואל תברח מעצמך אל הים!

אלא – תראה אותו, את הכאב. תניח לו להיות.



וכשמגיע תשעה באב –

אנחנו עושים עוד צעד קדימה,

ומוותרים גם על הרוחניות!!

אל תרגיע את עצמך בלימוד תורה,

אל תחנוק את הכאב עם הנחת תפילין,

ואל תדחיק את הבדידות עם חברים.

לא!



תסתכל לעצמך בעיניים

ותאמר את האמת:

אני בודד! אני יתום! אני מסכן!

אין לי בית! אין לי אבא! אין לי אמא!

אין לי טעם אמתי בחיים!

הכל רק ב'כאילו', ומלאכותי, והצגה

בפנים בפנים – פשוט מר לי!



זאת האמת!

לא תמיד נעים לראות אותה,

ולא תמיד אפילו 'מותר' לדבר עליה.

כי זה כואב מדי, ועלול לפרק אותנו.

אנחנו מצווים לתפקד, להתקדם, לפעול, ולחיות.

אבל, פעם אחת בשנה –

מותר לנו!

מותר לנו לבכות! מותר!!



---

אז אם תשעה באב,

היה נראה לנו כמו משהו שלא שייך לנו,

אולי אפילו כמו מטרד שאנו מצפים להיות אחריו...

כאילו דורשים מאתנו להמציא איזה כאב,

ולבכות על משהו שמעולם לא הכרנו –

זהו שלא!



לא צריך להמציא שום כאב -

ולא לבכות על משהו שאיננו מכירים.

הכאב קיים, ובענק.

ואנו מקבלים רשות, להציף אותו,

כפי שהוא, בגודל טבעי!

ולתת לו לבכות את עצמו, בלי לחנוק ובלי לעצב!



וזו המתנה הכי גדולה

שאנחנו יכולים לקבל – כל עוד אנחנו בגלות!

האפשרות לבכות את הבדידות, את העגמת נפש, את הצער

שמלווה אותנו כל יום וכל היום.

להתנקות ממנו, להשתחרר, להתקלף –

ולהגיע לרגע אמתי של נחמה!



כן.

כי כאשר יהודי בוכה את כאב הבדידות,

הוא מגלה פתאום לידו,

עוד מישהו שבוכה את אותו כאב!...

זה אבא שלנו, והוא לא הלך לשום מקום.

הוא אתנו יד ביד באותו כאב.

ואם כך, מהרגע שגילינו את זה –

אנחנו כבר לא לבד!



אה, לא לבד?!

זה כבר סיפור אחר!!

מהרגע הזה, יש לי כח לעבור הכל.

כי לבד – אי אפשר לעבור כלום

אבל ביחד – אפשר לעבור הכל.



כל המתאבל על ירושלים

זוכה ורואה בשמחתה!
  • תודה
Reactions: lh ו-CHAYA S2 //
1 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה