דגים דג סלומון קפוא

  • הוסף לסימניות
  • #1
ערב טוב
אני קונה דג סלומון קפוא כל פעם חברה אחרת, כך שאני מרגישה את ההבדל בטעם והמרקם
של כל חברה וחברה, אבל לא יודעת לזכור מה יותר טוב ממה,
אשמח לאיזה דירוג כלשהו
תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
דגים של MF, קפוא כמו טרי!
מוכרים בנקודות חלוקה נראה לי
זה מה שבאתי לכתוב, MF מאסטר פוד.
יש מכירות בכמה ערים בני ברק פ״ת ואחיסמך.
הדגים שחמותי קונה גם טובים אבל אני לא יודעת כרגע איזה חברה, אבל אולי זה בגלל שהיא אלופה בסלמון ותמיד זה יוצא טעים ומשובח :)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #4
רק מאסטר פוד
גם אני ממליצה בחום.
אין את זה בחנויות, רק במכירות פרטיות
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מישהי יודעת על מקום בירושלים שמוכרים אותם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
גם של משנת יוסף מאד מומלץ. בד"כ אני קונה רק טרי אבל במשנת יוסף הייתי מאד מרוצה. מחולק בואקום כל פרוסה בנפרד ללא ריח או טעם לואי. אגב, כמובן עדיף הפשרה איטית במקרר ולא מהירה על השיש. גם המחיר יותר זול כנראה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
בכל מקרה- להפשיר לפני ההכנה
הנוזלים שיוצאים מהדג ממש לא מוסיפים טעם...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

ב"ה

אמא למתבגרים בתקופת מלחמת העולם השלישית


פעם אמרו שזה אתגר לגדל מתבגרים.
היום זה כבר לא אתגר, זה פשוט לא בידיים שלנו.
(לפי דעתם, כן?)

ההתמודדות כולה שלהם.
תנסי לבקש שייכנסו לממ"ד, הם יסבירו שאין בזה שום צורך.

אני אומרת להם: "יש אזעקה, תיכנסו לממ"ד."
והם עונים: "אמא, זה צבע אדום רק באזורים הפנימיים של אזור ג'.
אנחנו באזור ג'-מערב, וזה ממש לא אותו דבר."
ואני, רק רציתי שהם ייכנסו לחדר בלי לצעוק.

לא פלא שהם מעדיפים לא להישאר בבית.
בבית יש אזעקות.
ובית זה מקום שבו עוד חושבים שצריך להיכנס כשיש אזעקה.

פעם עוד האשימו אותנו בשקט, היום הם פשוט אומרים לנו.
ותוך כדי מלחמה את שואלת איפה הם,
"הלכתי לקנות פיצה. בעיר אחרת.
כי פה סגור.
אבל אל תדאגי אמא, אני עובר עוד מעט לעיר אחרת, שם יש מקלט".

חושבים לבד, הולכים לבד, שוכחים לעדכן,
אבל תמיד נזכרים לשלוח רשימת דרישות מהסופר.
"מים בטעם ענבים, לא אפרסק",
"ולקנות שוב את הסבון הזה שהיה פעם בירוק זוהר",
"ולמה אין שוקולד קפוא?"

אזעקה? לא דחוף.
אבל שנגמרו הצ’יפס בטעם ברביקיו?
זה כבר מקרה חירום.

וכמובן, תמיד יש תזמון מושלם:
דווקא כשאני רצה למקלט,
הטלפון רוטט עם הודעה דחופה:
"אמאאא, את יכולה לבדוק אם יש לי חולצה לבנה בחדר כביסה?
יש לי עכשיו משהו חשוב!"

ואני לא יודעת מה יותר מלחיץ,
אזעקה באמצע הבית,
או חולצה לבנה שאיננה.

ובדיוק אז יש אזעקה נוספת.
ואני לא בטוחה אם לרוץ למקלט או לארון.

ולמה אני לא מבינה שהעולם ממשיך, שיש אוטובוסים, שיש סטטיסטיקות,
ובסטטיסטיקה, דווקא העיר שלי לא מועדת לפורענות.

תוך כדי הטילים, גם בירורים על שידוכים.
טוב שלאנשים יש זמן לענות.
ואז החקירה שלי על "המועמד" מצטרפת לחקירות הכלליות על "מה קורה בעולם".

רק שעכשיו צריך גם למצוא מקום מוגן לפגישה.
צריך לדעת איך מגיעים, איך חוזרים, מי בדיוק עם מי,
ומי כבר אכל פיצה.

אה, ומה ענו לי על הטיל המיועד,
סליחה, המועמד המדובר.
הכול מתערבב כשאת הורה למתבגרים בימי לחימה.
טילים, שידוכים, אזעקות, בירורים,
העיקר לא להתבלבל ולשלוח את הבן לפגישה עם קסדה.
הגיוני להתבלבל כשאת אמא למתבגרים, לא?

אני עדיין לא יודעת מה בדיוק המשמעות של מלחמת העולם השלישית.
אולי תכף אדע.
ודיי לי במלחמות העולם הקטנות שאני מנסה להרגיע.
ודיי לי באווירה טובה,
ואולי, אולי זה כל מה שהעולם מבקש.
שכנה שלי, שהיא גם חברה קרובה. אישה חמה, מצחיקה, סופר-אכפתית מהילדים שלה. יש לה כמה בנות, כולן מתוקות, והיא תמיד עטופה בהן – חיבוקים, צחוקים, הקשבה. ממש מרגישים את החום שלה.

אבל אצל הבן הבכור שלה, בן 8 או 9 זה אחרת.
מתוך המפגשים בגינה, והשיחות, והתצפית מהצד – הלב שלי קצת מתכווץ. כי הוא קצת שונה מהן ובהתאם לזה גם היחס שלה כלפיו.
הוא מאוד תלותי בה, שואל אותה המון שאלות, כמעט לא משחק עם ילדים אחרים, תמיד יושב לידה, כמעט נצמד, די פחדן ולפעמים חסר טאקט. וכל פעם כשהוא מדבר איתה – היא מגיבה בקוצר רוח, בגלגול עיניים, לפעמים גם מתעצבנת מול האמהות האחרות ("הנה, עוד פעם עם השאלות הנודניקיות שלו" או "ראיתן עכשיו? יואו אין לי כח..").
אני אף פעם לא רואה חיבוק, ליטוף, או רגע של רוך ביניהם, כמו עם הבנות.

ויש בי תחושת בטן כזו – שאולי יש לילד הזה קושי כלשהו, רגשי או התפתחותי (אולי הוא אפילו על הרצף), ואולי גם לה קשה עם זה, והיא לא יודעת לזהות למה ומה. יכול להיות גם שאני טועה..

אני מתלבטת כבר הרבה זמן , אבל היום אחרי מקרה נוסף חריג שממש כאב לי לראות עוד יותר– איך אפשר לפתוח את זה מולה? האם בכלל נכון להגיד משהו?
ואם כן – איך עושים את זה בלי לבייש, בלי לפגוע, בלי לגרום לה לנתק איתי קשר?
אני באמת באה מהמקום הכי אוהב שיש – גם כלפיו, וגם כלפיה כאמא. אני יודעת שהיא אמא מדהימה – ואני מרגישה שדווקא בגלל זה, חבל לי לראות את הפער הזה ביניהם.

אשמח לשמוע מה אתם אומרים- האם ואיך לגשת? או שעדיף לא לגעת?..
תמיד הייתי הבלאגניסטית של הבית. שוכחת להחזיר כל דבר למקום, מתעצלת לשים כביסה במתקן, ושונאת לשטוף כלים.

אך לא השאירו לי ברירה אחרת- תמיד אולצתי לשטוף את הררי כלים ולנקות בעצמי אחרי אירוח של כל הנשואים- כי הייתי הקטנה בבית.

תכלס, כעקרת בית- אני בלי הורים שיגערו בי להחזיר דברים למקום. אובחנתי כסובלת מהפרעת קשב וריכוז, ואני מטופלת כמובן.

זיווגים משמיים-
ולבעלי קריטי שהבית ינצוץ. תמיד. אחרת הוא פשוט סובל.

אבללללל אני כל כך מנסה כן לזכור לשים דברים במקום- - - עושה לעצמי כל כך הרבה מבצעים - - -
מנסה לגרום לכמה שפחות בלגן - - - מאלצת את עצמי להשתנות בדם. בכוח וביזע.

ועדיין.
הבית לא נקי. הררי כביסה על המיטות. איבוד שליטה.
ש- כ-ח-ת-י לשים את כוס הקפה הריקה לפח

ש-כ-ח-ת-י להעמיד מכונה :eek:
יש לי הכול !! דפים עם תזכורות, בפלפון, מדבקות זוהרות. . .
נאדה.
הבית בלאגן.

אני לא באה לבקש כאן עצות לשלום בית,
כי ב"ה סיימנו ליווי זוגי ארוך- שהמסקנה הייתה- שלמו את הכסף לעוזרת. אין לכם מה לבוא לייעוץ זוגי.

עוזרת? ? ? ? בעלי טוען שזה פלסטר, שזה דגים במקום חכה. והוא צודק. למה שאני לא אדע בעצמי לשמור על הסדר בבית?? אין לי שום סיכוי להשתנות?

אז תכל'ס אני מחפשת לווי אישי לבית מסודר אני יודעת שיש את נועה שרון ויעל זלץ,

אבל יש להם סרטים/ תוכניות.. זה לא בשבילי. אני לא אצליח להתמיד להסתכל בתוכניות אם אני יודעת שזה מוקלט- - אני פשוט אדחה ואדחה וזה לא ייקרה.

אני צריכה מישהי שתבוא אלי פעם אחת הביתה ותעזור לי לקבוע מקום לכל חפץ.
ואז זום בלייב כל שבוע עם אפשרות להתייעץ לשאול שאלות, אפשרי גם בקבוצה.

אני צריכה מישהי שתתחיל איתי מאפס. יש כזה דבר? אולי מישהי פחות מוכרת מיעל זלץ או נועה שרון שעושה דבר כזה?

זה ממש דחוף.
לא להיום, לאתמול, ללפני שנה. תגידו לי שיש סיכוי להשתנות.
אודה מאוד לכל תגובה/רעיון

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה