עזרה דופקים ללא הפסקה...

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #23
זה לא שאנחנו לא נותנים. אנחנו נותנים ועוד איך! אבל למי שאנחנו רוצים מראש לתת.
הקבצנות הזאת של 2 שקלים מקומה ראשונה ו-3 שקלים מקומה רביעית סה"כ 5 ש"ח מבנין מס' 8, תוך כדי גרימת עוול(!), כן, ממש עוול, מבחינתי היא לא במקומה.

בוא נחליף רגע כסאות.
נסו לשבת רגע בכסא שלי כאמא לכמה פצפונים (רגע, מתי ישבתי לאחרונה?), שמנהלת ממלכה! כן, לא פחות מזה.
לנהל בית זה קשה ומתיש, ודורש המון כוחות נפש וגוף, וזאת עוד בלי שדיברתי על עבודה מחוץ לבית, ואכמ"ל כי קצרה היריעה...
אז לא מספיק מה שדורשת ממני הממלכה הפרטית שלי, צריך גם להטריד אותי כל כמה דקות בדפיקות בדלת? היסח הדעת הזה גורם לי לאבד את סבלנותי מול הילדים שלי.
רק ממני דורשים לתת כוס מים?
יש אחרי-צהריים כ"כ עמוסים שאני לא מספיקה להגיש לעצמי כוס מים

ולא יזיק לבחורים שמאחורי הדלת ללמוד טיפונת טקט - לא לנדנד בדפיקות חוזרות ונישנות, לא לצלצל בשעות הזויות, ולכבד את העובדה שלא פותחים לכם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
ונפסיד להאיר פנים לבחורים והיהודים הצדיקים שעומדים בחוץ
לא תמיד הם מחכים להארת פנים, הם רוצים לעבוד בקצב מהיר, לקבל כסף ולהמשיך.
מה שכן, לשים שלחן ליד הדלת עם בקבוק שתי'ה וכוסות ואפשר גם רוגלך, ולכתוב "למתרימים היקרים, תתכבדו" - זאת "הארת פנים"....
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
לא תמיד הם מחכים להארת פנים, הם רוצים לעבוד בקצב מהיר, לקבל כסף ולהמשיך.
מה שכן, לשים שלחן ליד הדלת עם בקבוק שתי'ה וכוסות ואפשר גם רוגלך, ולכתוב "למתרימים היקרים, תתכבדו" - זאת "הארת פנים"....
מקבל
רק התכוונתי לחדד את זה שאנחנו לא מחפשים איך להתפטר מהם אלא איך לייעל ולעזור ואם זאת היתה הכוונה אזי אני חוזר בי
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
אתה טועה. זה לא שאנחנו לא נותנים. אנחנו נותנים ועוד איך! אבל למי שאנחנו רוצים מראש לתת.
הקבצנות הזאת של 2 שקלים מקומה ראשונה ו-3 שקלים מקומה רביעית סה"כ 5 ש"ח מבנין מס' 8, תוך כדי גרימת עוול(!), כן, ממש עוול, מבחינתי היא לא במקומה.

בוא נחליף רגע כסאות.
נסו לשבת רגע בכסא שלי כאמא לכמה פצפונים (רגע, מתי ישבתי לאחרונה?), שמנהלת ממלכה! כן, לא פחות מזה.
לנהל בית זה קשה ומתיש, ודורש המון כוחות נפש וגוף, וזאת עוד בלי שדיברתי על עבודה מחוץ לבית, ואכמ"ל כי קצרה היריעה...
אז לא מספיק מה שדורשת ממני הממלכה הפרטית שלי, צריך גם להטריד אותי כל כמה דקות בדפיקות בדלת? היסח הדעת הזה גורם לי לאבד את סבלנותי מול הילדים שלי.
רק ממני דורשים לתת כוס מים?
יש אחרי-צהריים כ"כ עמוסים שאני לא מספיקה להגיש לעצמי כוס מים

ולא יזיק לבחורים שמאחורי הדלת ללמוד טיפונת טקט - לא לנדנד בדפיקות חוזרות ונישנות, לא לצלצל בשעות הזויות, ולכבד את העובדה שלא פותחים לכם.
אני גם אמא לכמה פצפונים.
אבל, בואי לא נסחף.
לא נראה לי שהגענו לכזו קריסה טוטאלית, עד כדי חוסר יכולת ממשית לפתוח את הדלת כמה פעמים ביום.
בעיניים שלי יש כאן הזדמנות נהדרת לחנך את הילדים לאהבת תורה ולאהבת חסד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
כנראה שהתגובות כאן נחלקות בין אמהות, שכל כמה דק' צריכות להרדים את הילדים מחדש כי בחורים צלצלו בפראות בפעמון של הדלת, ולפניהן לילה ללא שינה ע"מ לגמור את מה שבערב רגיל כבר היו מסיימות. לבין גברים שמעולם לא הרדימו ילדים, בטח לא כאלו שכל כמה דק' מתעוררים.

כן, זה סיוט שהילדים כבר הספיקו להתעורר 7 פעמים הערב מאז שהלכו לישון, ומחר יש להם יום עמוס ואז נצטרך להתמודד עם ילדים עייפים, ואמא עייפה שהלכה לישון בשעה שהיא יותר בוקר....

צדקה זו מצווה, אבל כשהיא באה ע"ח שינה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
כשאתן לבד בבית מובן בהחלט שלא פותחים, וד"ל.

מההודעה שציטטתי ממש לא מובן שמדובר בסיטואציה כזאת ורק לכן כתבתי את מה שכתבתי, ולפני שמגיבים מומלץ לקרוא שוב כי עם האנרגיות של ההתלהמות יכלתם לעשות משהו טוב יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
כנראה שהתגובות כאן נחלקות בין אמהות, שכל כמה דק' צריכות להרדים את הילדים מחדש כי בחורים צלצלו בפראות בפעמון של הדלת, ולפניהן לילה ללא שינה ע"מ לגמור את מה שבערב רגיל כבר היו מסיימות. לבין גברים שמעולם לא הרדימו ילדים, בטח לא כאלו שכל כמה דק' מתעוררים.

כן, זה סיוט שהילדים כבר הספיקו להתעורר 7 פעמים הערב מאז שהלכו לישון, ומחר יש להם יום עמוס ואז נצטרך להתמודד עם ילדים עייפים, ואמא עייפה שהלכה לישון בשעה שהיא יותר בוקר....

צדקה זו מצווה, אבל כשהיא באה ע"ח שינה....
אני גם אמא לכמה פצפונים.
אבל, בואי לא נסחף.
לא נראה לי שהגענו לכזו קריסה טוטאלית, עד כדי חוסר יכולת ממשית לפתוח את הדלת כמה פעמים ביום.
בעיניים שלי יש כאן הזדמנות נהדרת לחנך את הילדים לאהבת תורה ולאהבת חסד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
הבחורים אף פעם לא מצלצלים בפרעות ולא מצלצלים בכלל בקושי שומעים את הדפיקות שלהם לא נראה לי שלשוכנה שלי שולחים בחורים עדינים יותר
הכל תירוצים שנובעים או משנאת בחורי ישיבות סמויה או מקמצנות גלויה
ממש לא, בשעות אחה"צ תרמנו בשמחה, אבל משום מה צלצלו כאן בפעמון כל הזמן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
צריך להמציא מכשיר כסף שתלוי בחוץ, ובכל דפיקה ללחוץ במטבח על שלט שישחרר כמה שקלים...
(ההצעה פתוחה לא שמורה ברשם הפטנטים...)
אבל, הם יקחו כמה פעמים...
(הם בנים...)
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #33
@efrat1 ואחרים, תרשו לי להניח שאתם לא גרים באזור מרכזי בעיר התורה והחסידות.
אני כן, והיום, מהצהריים, כבר דפקו כאן יותר מ10 פעמים. לא תמיד אני יכולה לפתוח, אבל יש כאלו (לא כולם) שלא מבינים את זה וממשיכים לדפוק ולהלום על הדלת. מזל שאין לנו פעמון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
לא נסחפתי בכלל. 7 !!! פעמים הילדים שלי התעוררו הערב מצלצולים בפעמון של הדלת של בחורים. א"א לדפוק בצורה סבירה?
אפשר לכתוב על הפעמון:"נא לא לצלצל החל מהשעה 7"
הם לא מצלצלים אם כותבים להם
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
בעיניים שלי יש כאן הזדמנות נהדרת לחנך את הילדים לאהבת תורה ולאהבת חסד.
נכון, ומעבר לזה רצוי להזכיר שיש בימים אלה הזדמנות חשובה לחנך שיש סדר עדיפויות, לא לברוח באמצע ארוחת ערב בגלל דפיקה, לא לפתוח לבד את הדלת, ולא לתקשר עם מי שלא מכירים. (גם לא להציץ עם הפיג'מה...)
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
וכדי להסיר ספק, אנחנו שמחים לתת. מאד. תמיכה בלומדי התורה זו מטרה נעלה מאד, יש לנו כסף שמיוחד עבור זה, ואני שמחה להראות לילדים ולתת להם לתרום.

הבעיה היא שבין מאות המתרימים, יש גם כאלו שלא יודעים טקט מהו. שממשיכים לדפוק ולדפוק גם אם אין תשובה. שמתעקשים להטריד גם כששומעים מבחוץ את התינוק צורח.
המעטים הללו מטילים כתם על כולם, וחבל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
ובכלל, נראה לכם לעניין שילד או בחור יסתובבו ברחובות, בבתים? לבקש כסף מנשים (מי נמצא בבית בשעה 5 אחה"צ?)

וכן הגיע הזמן שבחורים יבינו שאם לא פותחים אז לא. ולא לצלצל בפעמון כמו משטרה.
ולא שאין לי הערכה לתורה, הפוך לכן אנו תורמים לישיבות אבל שבחורים ילכו לאסוף? ממש בזיון התורה. (אגב, לא חבל על הזמן?)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

מייל שקיבלתי מצורף הקובץ המלא
אני יגור בעז"ה בארץ ישראל בכל מצב אבל יש כאלו שמציעים הצעות מעניינות לפתרון מצוקת הדיור לדוגמא באלבניה

ההגירה לאלבניה יכולה להיות
הקלה ביותר מבין מדינות אירופה .
קבלת תושבות זמנית ניתנת
בקלות ותקפה לשנה, במקרים רבים
יכולה להיות תקפה ללא הגבלה בזמן .
לאחר 5 שנים באלבניה אפשר
להגיש בקשה לתושבות קבע וכן
לאזרחות שתקפה לכל החיים .
יוקר המחיה
המחירים זולים במיוחד ביחס
למדינות אירופאיות .
מחירים לדוגמא :
כיכר לחם: 5.1-1 שקל, ליטר חלב:
5.2 שקל, 12 ביצים 3 :שקל "ק, ג בשר:
16 שקל "ק, ג תפוח אדמה: 5.1 שקל .
מחירי הנדל"ן גם כן נמוכים
במיוחד :
מחיר ממוצע בבניה חדשה למטר
מרובע 750 דולר .
דירה בשוק היד השניה (60 מטר)
תעלה בסביבות 50 אלף דולר .
בית פרטי חדש (160 מטר) יעלה
100 אלף דולר .
דונם אדמה בשטח שאינו מיושב
יעלה 2000 דולר .
חשוב לציין שמחירי הנדל"ן הנ ל "
הינו מחיר ממוצע מדינתי, כמובן
שהמחיר בקניה כקבוצת רכישה יוזיל
את המחיר בכחצי עד שני שליש בערך .
האקלים במדינה
לאלבניה יש אקלים ים תיכוני
סובטרופי. קַ יִץ ארוך, חם ויבש, החורף
מתון ורטוב, טמפרטורה ממוצעת ביולי
8-9 - ינואר, צלזיוס מעלות 24-25 -
מעלות צלזיוס .
מערכת הבריאות
רמת הרפואה באלבניה די נמוכה,
יש מחסור תמידי בתרופות בסיסיות.
רמת ההכשרה של הרופאים המקומיים
גם היא נמוכה, עזרה ראשונה ניתנת
אמנם ללא תשלום, אך טיפולים
נוספים כרוכים בתשלום .
"אי ה עם התפתחות הישוב היהודי
נביא רופאים מומחים שיעמדו לרשות
הציבור, בתקוה לרופא כל בשר שלא
נצטרך
בס"ד
לכבוד מע"כ שליט"א
באתי בשורות אלו להציע לפני כ"מ ענין חשוב ונחוץ, בפרט בתקופה האחרונה, והוא ענין הדירה במדינה הציונית, הן ובעיקר מבחינה הרוחנית (ציונות, פריצות, גיוס, ועוד גזירות על הדת), והן מבחינה גשמית (מלחמות והריגות, יוקר הדירות, המחי-ה, והצמצום בהכנסות), ומפני כ"ז הגענו למצב החונק כל יהודי - מכמה בחינות - לחיות במדינה הציונית.
וע"כ אין עצה כי אם לחשוב על מקום חלופי, עם אותם תקנות והנהגות של א"י, ושיהיה נקי מכל המכשולות והגזירות הנ"ל, וכן שיהיה באופן של הוצאות מועטות שאפשר יהיה לצאת קצת מהצמצום הנורא המפריע והמעיק לחיי היהדות.
הרעיון לא נולד עכשיו, אלא כבר כמה שנים שיושבים על מדוכה זו, למצוא מקום מתאים לכך, ובתקופה האחרונה באו לידי כמה רעיונות של מקומות המתאימים, ומפני זה אנו פונים אל מע"כ רק עכשיו.
ומה אנו רוצים ממע"כ?
פשוט מאוד!
המכתב נשלח אליכם מחמת אחת מב' הסיבות:
א) שמע"כ מעוניין שפרויקט כזה יצא לדרך ויצליח – גם אם אתם בעצמכם לא תעברו לגור שם.
ב) שמע"כ בעצמו מעוניין ויכול להצטרף לישוב זה.
וגם אם מע"כ שייך לסיבה הראשונה הנ"ל, יש הרבה דברים שמע"כ יכול לעזור שהדבר יצא לפועל, וכדלהלן.
במה למעשה מע"כ יכל לעזור?
א) לתרום כסף כדי להתחיל להריץ את הפרויקט (השלב הראשוני כולל שיווק הפרויקט לציבור הרחב בארה"ק) וכן עוד עניינים הקשורים ליסוד הפרויקט, וכל מי שיתרום יותר מ – 100$ נודיע לו, מזמן לזמן, על כל ההוצאות והכנסות של הנ"ל.
ב) מע"כ יכול להיות מועמד לזט"ה (וועדת ההנהלה), ע"י הגשת מועמדות בקו או במייל, והוועדה הזמנית תחליט מי תהיה הוועדה הקבועה של הזט"ה (ז' טובי העיר).
ג) מע"כ יכול להיות משקיע (אם העניין יצא לפועל בצורה של השקעה ולא בצורה של קבוצת רכישה – העדפה למשקיע), או לחשוב ולהציע מי יכול להיות משקיע.
ד) מע"כ יכול להאיר ולהעיר בקו כל מיני הצעות לשיפור וייעול הפרויקט והישוב.
אנחנו כותבים פה שמות של חלק מהאנשים היוזמים והמנהלים את הפרויקט, והעומדים מאחוריו, כדי להראות שלא מדובר בחלומות שווא, אלא שיש מי שמוכן לעמוד מאחורי הדברים, ולנסות לדחוף שיצא מהכוח אל הפועל.
לעת עתה אין לפרסם את המכתב לאחרים (עד הודעה חדשה, מפני שכרגע אנחנו מעוניינים לפנות לאנשים הקרובים ביותר אלינו).
מצורף בזה הגליון השיווקי של הפרויקט
הכו"ח בשם הוועד הזמני, ישראל דוד אבראהאם - מנהל הפרויקט
ניתן לתרום:
בקנדה אצל הר"ר יונתן יעקאווזהאן הי"ו 15793682645
בענגלאנד אצל הר"ר מאיר אריה האראוויטץ הי"ו 447901689860
בארה"ק אצל הר"ר משה גימפל בלויא הי"ו 0533180176
בארה"ב אצל הר"ר יונתן יעקאווזהאן הי"ו 15793682645
טעלעפון ליין: 0794946221
מייל: V758758 GMAIL.COM
שיתוף - לביקורת למה אוספים?
אברם, ת' בא?
שלמה שרך את נעליו במרץ וחיכה לחבירו בפתח הישיבה.
שניה כפרה, צעק אברם מעם הדלת הפתוחה.
בינתיים בחן שלמה את תכולת השקית שקיבל זה עתה מהת"תניק, דף עם כתובות שבדלתותיהם לא דופקים, אלו התורמים ה'שמנים' שמחכים ליום הפורים עצמו, פנקס קבלות מתפורר, חבילת טישיו ובקבוק קולה קטן.
למה בקבוק קולה במוצאי שבת? לא הצליח שלמה להבין.

יאללה יצאנו? צנח אברם לידו כעבור דקותיים, יצאנו.
הם יצאו אל הרוח שפרעה את שערם ובכל כמה שניות מצאו עצמם מטיבים את הכובע לראשם, לאחר כברת דרך, הם הגיעו אל הרחוב 'שלהם', בחדוות מרץ הם הסתערו על הבניין הראשון שבלע אותם אל תוכו.
עלו עד הקומה למעלה, חיכו 2 דקות להירגע מההתנשפויות, גילו שיש מעלית, הסתפקו בדיעבד האם היו מותרים לעלות בה.

2 דפיקות מהוססות על הדלת הראשונה,
לא פותחים,
אברם הגביר את עוצמת הדפיקות, עברה דקה ושום רחש אינו נשמע והם נשמטו אל הדלת השניה, הדלת נפתחה כבר אחרי דפיקה אחת אך באותו הרגע נפתחה גם הדלת הראשונה.
שלמה ואברם מצאו עצמם מתפצלים ומתגמגמים לבעלי הבית על הת"ת ומעלתו ומעלת הישיבה ורבניה ותלמידיה, אחד קיבל שקל, השני שתיים.

ירדו הם שתיים שתיים את המדרגות לקומה השלישית, המרץ עדיין אחז בהם, דפיקה נמרצת על הדלת, נפתחת, ילדה בת 3 מתולתלת עם עיני דבש ענקיות מביטה בהם, 'מה אתם רוצים?'
אפשר בבקשה את אבא או אמא? שאל שלמה,
אימממאאאאאאאאאא! בחורים רוצים אותך!
האמא נחפזה אל הדלת מוחה שאריות בצק באצבעותיה ועיניה מביטות בשאלה,
אנחנו אוספים כסף לת"ת של ישיבת באר י... לא הספיק שלמה להשלים את המשפט כשהאמא קראה בגיל: 'הוו! ציפי! את רוצה לקיים מצוות צדקה לבחורים הצדיקים??
בטח! זינקה באושר הילדה וחזרה אחרי רגע עם ארנק וורוד מינימאוס ורוקנה אל ידיהם ברעש צרור עשרות אגורות, 'ציפי מחכה כבר המון זמן לקיים את מצוות צדקה לעניים!' אמרה האמא בהתרגשות כשהיא כמעט דומעת, 'תזכו למצוות!' סיימה וסגרה את הדלת.

אברם דפק על הדלת השניה, דלת העץ המתקלפת השמיעה צליל עמום והוא נאלץ להפעיל את שרירי אצבעותיו בשביל שדפיקותיו יפיקו קול, אחרי כמה רגעים נפתחה הדלת בידי אברך צעיר שסלוטייפ נכרך במשקפיו.
מאיזו ישיבה אתם?
אנחנו מישיבת באר יצחק של הרב ת...
כן כן בטח שמעתי על הישיבה, דוד שלי למד שם אולי אתם מכירים אותו, אמר בנשימה אחת,
איך קוראים לו? שאל אברם,
אאההממ נדמה לי שבישיבה כינו אותו ברוכי, ברוכי כהן, אתם מכירים?
אממממ, לא כל כך, השיב אברם, הוא לומד בישיבה עכשיו?
האא, לא, הוא התחתן מזמן, הוא נכנס לישיבה בתשנ"ו, אבל הוא הגיע לפני שנתיים לשיחה של ראש הישיבה, חשבתי אולי תכירו אותו...
למעיישה, מי הרבנים היום בישיבה? מה המצב מבחינת שטייגען? כמה בחורים אתם בישיבה? מי מוסר שיעורים לשיעור ב'? מה עשיתם במלחמה עם איראן? איך אתם מסתדרים עם הגיוס? מה המצב בשישי שבת?
השיבו לו אברם ושלמה מה שהשיבו ומשיצתה שעה, הבחין האברך במעט מקוצר רוחם ואמר: 'בטח אתם צריכים לעבור בעוד בתים ואני חלילה מעכב אתכם, שניה אני אבדוק מה יש לי לתת.
הוא נעלם בחלל הבית האפל וחזר כעבור דקה מוריק לידיהם 4 שקלים וכשפניו זורחות הוא מציין: 'לכל הישיבות אני נותן רק שקל!'...
בפחי נפש ירדו שלמה ואברם אל הקומה השניה.

בדלת הראשונה פתחה להם אשה ששלושה ילדים תחובים בסינרה,
אנחנו אוספים לת"ת של ישיב...
רגע אני לא שומעת! שלוימי! תרד בבקשה מהסינר של אמא! כן, מה רציתם?
אנחנו אוספים לת"ת של ישיבת באר יצחק.
הא, בעלי לא בבית, תחכו עוד שעה הוא חוזר.
שלמה גלגל עיניו ביאוש, טוב תודה, תזכו למצוות.
רגע לא שמעתי, דבורי! תפסיקי לצרוח ותעזבי את הקערה!!! כן, מה אמרתם?
תודה, תזכו למצוות. קיצר שלמה.

בדלת השניה אין קול ואין עונה ואחרי דקתיים הם התיאשו וירדו לקומה הראשונה.
בדלת הראשונה פתח להם אמריקאי חייכן.
שלמה מיד אמר- שבוע טוב אנחנו אוספים לת"ת של ישיבת באר יצחק.
הוו הא! באר יצחק אני לא להכיר. זה ישיבה טוב? יש שם רבנים גדולים? זה ישיבה של רב הירש?
שלמה התבלבל, לא, זו ישיבה בטלזסטון של הרב מנשה אביעזרי.
הוו! זה רב אני לא להכיר! למה אתם אוספים בישיבה?
אנחנו אוספים לת"ת, זה עוזר לחתנים.
הווו! אתם חתנים? מזל טוב! מזל טוב! נחמה תביאי את המשקה! יש פה חתנים!
מיד אשתו תחבה לידו בקבוק וויסקי סינגל מאלט יוקרתי והוא מזג לכוסיות.
שלמה הסמיק, 'אנחנו לא חתנים, אנחנו צעירים רק בשיעור ב', אנחנו אוספים לת"ת שזה ארגון שעוזר לחתנים...'
אכזבה פשטה בפניו של האמריקאי, 'אז אתם לא חתנים? חבל... טוב, רגע אני אביא לכם משהו...'
הוא חיטט בכיסו ושלף שטר של 5 דולר.
'שיהיה לכם ברכה והצלחה ותתחתנו מהר!...
אמן הפטירו שניהם בחיוך ובאו לעבור לדלת הבאה כשהאמריקאי קרא ואמר שהדיירים משם טסו לחו"ל.

שלמה ואברם יצאו מהבניין לאוויר הקריר, שלמה הוציא מהשקית את הרשימה שקיבל מהת"תניק ופער את פיו בתדהמה,
'בניין מס' 1: בקומה ראשונה גר מר דליהוט, אמריקאי, נותן בפורים לכל ישיבה 200 דולר - אין לדפוק לפני פורים!!!'.


בסוף הערב חזרו שלמה ואברם לישיבה כשהם מרוטים ומושפלים, בבית הזה לא פתחו, בבית הזה צעקו שנמאס מהבחורים שדופקים, בבית ההוא פטרו אותם בחצי שקל והם חוזרים לישיבה עם ארבעים ומשהו שקלים...

בכניסה לישיבה פוגש המשגיח את פרצופיהם המושפלים, מה קרה אברם ושלמה? למה חשכו פניכם?
פתח שלמה ותיאר את כל הקורות אותם כשאברם מוסיף את מעשה האמריקאי שתרם 5 דולר במקום ה 200 בפורים.
הביט עליהם המשגיח בחיוך ושאל: אתם יודעים למה יצאתם לאסוף כסף?
ענה שלמה: 'כדי שיהיה לת"ת לעזור לחתנים',
'אולי כי כל הפושט יד נותנים לו?' ניסה אברם.
לא ולא, ענה המשגיח, יש ישיבות שמוציאות את הבחורים בפורים לאסוף כדי שלא ישתעממו ויעשו שטויות, אבל אנחנו מקיימים את הוראת המשגיח רבי שלמה וולבה זצוק"ל שאמר שהסיבה שבגינה בני הישיבות יוצאים לאסוף כסף היא כדי שיעברו על הפתחים וירגישו בעצמם איך מרגיש החתן הנזקק שאין לו מספיק כסף לחתונה.
לא משנה הסכום שהצלחתם לאסוף, לא משנה כמה החברים שלכם הצליחו לאסוף.
את המצווה של 'נושא בעול עם חבירו' אתם קיימתם בהידור, ועל כך הערכתי כי רבה! סיים המשגיח.

____________________

טפיפות רגלים נשמעו מאחוריהם והם הופתעו לגלות את האמריקאי מתנשף כולו מגיע לישיבה. 'הווו! הנה אתם! אני מחפש אתכם כבר הרבה זמן! אני רץ אחריכם בכל השכונה! פתאום מצאתי בכיס השני שלי עוד מעות ואני רציתי להביא אותם לחתנים!
האמריקאי שלף 5 שטרות של מאה דולר והגיש אותם לשלמה ואברהם ההמומים.
'תבואו גם בפורים, אני נותן לכל הישיבות!'

המשגיח הוסיף לחייך.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה