זה נשמע יותר גמגום התפתחותי, ולאו דווקא מגורם של חרדה וטראומה.
הגמגום בגיל הרך הוא בעקבות ההתפתחות הקוגנטיבית המהירה שאינה תואמת להתפתחות הדיבור.
ז"א שהדיבור כאילו לא מספיק ולא "עומד" בקצב של החשיבה שמתפתחת מאד הגילאים האלו
מחפשים מטפלים בתחום גמגום? בטיפולנט מציע מאגר של אנשי מקצוע בכל הארץ כולל מטפלים אונליין בתחומים השונים. מצאו עכשיו את המטפל המתאים ביותר עבורכם
www.betipulnet.co.il
סיננתי לך קצת מהקישור הנ"ל.
סוגי גמגום
כאשר אנו חושבים על גמגום אנו חושבים בדרך כלל על גמגום המופיע בגיל הרך, אך בפועל קיימים שני סוגי גמגום מרכזיים:
גמגום התפתחותי: גמגום נפוץ במיוחד אשר מתפתח בדרך כלל בגיל הרך, בשלבי רכישת השפה, ויכול ללוות את הילד גם בגילאי הילדות המאוחרים יותר, בהתבגרות ובבגרות. הכתבה הנוכחית תתמקד בעיקר בסוג גמגום זה.
מעבר לשני סוגי גמגום אלו, חשוב להכיר גם מספר צורות מרכזיות בהן גמגום יכול לבוא לידי ביטוי.
* גמגום המתבטא בחזרה על הברות או מילים שלמות: למשל: יש יש יש יש לי רעיון או י י י יש לי רעיון.
* גמגום המתבטא בהארכת צלילים, בדרך כלל בתחילת המילה. למשל: סססססססס סתם
* גמגום המתבטא בהוספה קיצונית של הברות או מילים מיותרות למשל אני אמממממ.... הייתי רוצה.... אמממ... טוב... אמממ.... גם אממ.... לשבת פה
* גמגום המתבטא בעצירת הדיבור. בסוג זה של גמגום האדם יראה כאילו הוא מנס לומר דבר מה אך "נתקע" ולא מצליח להפיק צלילים.
גמגום או שלב נורמלי בהתפתחות השפה?
רכישת שפה היא משימה מורכבת, ופעוטות רוכשים שליטה מלאה בדיבור ובשטף הדיבור רק במהלך גיל הרך. בהתאם, חזרות על מילים וצלילים, טעויות דיבור או שטף דיבור קטוע הן תופעות שכיחות גם בקרב ילדים אשר אינם מתמודדים עם גמגום. כיצד, אם כן, מבחינים בין גמגום לבין היעדר שטף דיבור הנובע מכך שהילד עדיין לא רכש שליטה מלאה בשפה?
מספר סימנים עשויים להעיד על קיומו של גמגום:
* הילד מרבה לחזור על צלילים באופן שפוגע בשטף הדיבור ומקשה על הבנתו
* הילד נראה פעמים רבות "תקוע" כאשר הוא מנסה לדבר: נעצר באמצע משפט, משתהה זמן רב בין מילה למילה או נראה כאילו הוא מנסה להגיד דבר מה אך לא מצליח להפיק צליל
* הילד מרבה לשבץ בדיבורו מילים או הברות (אה... אממממ...)
* דיבורו של הילד מלווה בהעוויות (מצמוץ, תנועות פה ושפתיים), מתח וכיווץ גופני (במיוחד באזור הצוואר והפה) או מחוות גופניות (תיפוף, רקיעת רגליים)
* הילד נמנע מקשר עין בעת הדיבור
* הילד מגיב בתסכול, מתח או מבוכה כאשר הוא מתקשה להגות מילה או להשלים משפט
* הילד נמנע משימוש במילים מסוימות, ונראה כי משקיע מאמץ בהחלפת המילה במחוות גופניות או מילים קלות יותר להגייה
* נראה שהילד מנסה להימנע ולהתחמק מדיבור, למשל על ידי החלפתו במחוות גופניות (הצבעה במקום שימוש במילים) או טענה שאינו יודע להשיב על שאלה אשר ברור שהוא מסוגל לענות עליה
כאשר סממנים אלו מתקיימים במשך חצי שנה ומעלה, ו/או כאשר הם מופיעים בקרב ילדים שכבר עברו את הגיל הרך- יש סיבה להניח כי הילד מתמודד עם גמגום. במצבים אלו מומלץ לפנות לאבחון אצל קלינאית תקשורת.
הנושאים החמים
