שיתוף - לביקורת דחוף!! דחוף!! דחוף!! יש להעביר לפחות ל20 אנשים!!

  • הוסף לסימניות
  • #1
מאז היותו ילד קטן, נהנה קובי להתעלל באנשים. אהב לראות את צבע עורם הולך ומחוויר בכל פעם שהגיח מפינה נידחת וצעק "וואהה" אהב לשמוע את המצוקה בקולם בכל זמן שהתקשר בשעות המנוחה ואמר "מדברים מהמשטרה".


בבוקר שגרתי ומשעמם למדי, בוקר בו השמש הפציעה בדיוק באותו הכיוון שזרחה בו אמש והציפורים צפצפו בקול דק ומעצבן בדיוק כשם שצרחו ביום האתמול, ישב מיודענו על המחשב, כסס את ציפורניו וטפח על מצחו בניסיון לחפש את מעשה הקונדס הבא. הוא חיפש משהו אחר, חדשני. משהו שיגיע למאות אנשים ואולי אפילו לאלפים, ויעורר בליבם דאגה ופחד. רק אז יצליח לחוש את תחושת הסיפוק המוכרת והאהובה שתזרים לגופו אדרנלין ומרץ.

בתום חצי שעה ארוכה שבה אף רעיון יבש לא הצליח להפתיע את מוחו, ניצת בראשו רעיון גאוני. הוא פתח את קובץ הוורד בחיוך מסתורי. אצבעותיו החלו לנוע במהירות על המקלדת.

"הרב המקובל יעקוב יוסף שמעוני זצ"ל זכותו תהיה מגן וצינה בעדנו, התגלה אלי בחלום ואמר לי שמחר המשיח עתיד להתגלות. אך יש כמה דברים שמעכבים אותו. ולכן כל מי שרואה את ההודעה הזאת צריך ללכת לקצה העיר ולומר שם שלוש פעמים בקול רם ובכוונה גדולה את התיקון הכללי. לאחר מכן יש ליסוע מאה קילומטר ולעצור ברחוב שיש בו ממ"ד. יש להיכנס למרחב המוגן ולומר שם "נשמת כל חי", רצוי על רגל אחת. לאחר מכן יש לטבול במקווה ולשתות מים פושרים. יש להיזהר שהמים לא יהיו חמים מדי ולא קרים מדי כי אחרת יש קטרוג גדול בשמים ואז צריך לחזור על כל התהליך מההתחלה. דבר נוסף שאמר לי הרב המקובל הוא, שיש להעביר את ההודעה הזאת לפחות ל20 אנשים. ומי שלא יעביר את המייל רע ומר יהיה גורלו. ואין לתאר את הצער שיגרם לו גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. בנוסף, הרב המקובל טוען שמי שישמע לדבריו ויעביר את ההודעה, יזכה לעושר ואושר עד סוף ימיו. לעומת זאת, מי שלא יעביר הלאה את הדברים יקום למחרת בבוקר עם זנב ארוך ושלוש נוצות על כף רגלו הימנית. ראו הוזהרתם!!"

כשחיוך קונדסי חוצה את פניו, לחץ קובי על סאנט ושלח את ההודעה לכל אנשי הקשר שנחו בתיבת הדואר שלו.

* * *

רחלי לא הצליחה להירדם כל הלילה. אחת לכמה דקות הייתה בודקת שאף זנב לא משתרך אחריה. ואפילו שאמא הבטיחה לה שמדובר בהודעה שיקרית, ואפילו שלא הצליחה להבין איזה רב מקובל יאמר דברים כאלו - היא פחדה. פחדה שמשהו רע יקרה לה. למשפחה שלה.


גם יונתן קיבל את ההודעה רגע לאחר שנכנס לבדוק מייל שהיה אמור לקבל מהרב שלו. גם הוא פחד נורא. וכמה שניסה לשכנע את אביו שיסעו ביחד לקצה העיר ויכנסו לממ"ד - אביו סירב בתוקף. בלילה הוא ישן רק שעתיים. את השעון מעורר הוא כיוון לשעה חמש לפנות בוקר. הוא חייב שיהיה לו מספיק זמן לטפל בזנב. אחרת, כל החיידר ילעג לו.

רק קובי ישן שנת ישרים. לא התהפך מצד לצד, לא פקח את עינו אחת לכמה דקות בכדי לבדוק את מצב הזנב.


ובבוקר, בבוקר קמו הילדים. גילו שאבא ואמא צודקים. אף זנב לא השתרך מאחוריהם. בחוץ הייתה רק שמש צוחקת ושמיים מלאים בעננים.

* * *

רק בשעה שתיים עשרה בצהרים התעורר קובי משנתו הדשנה.

וכשחלף ליד המראה המובילה אל המקלחת, מברשת שיניים בידו ושיירי שינה דבוקים לעפעפיו, הוא גילה שמשהו הולך אחריו: ארוך. צבעוני. מוזר. הוא הסתובב אל הדמות שהשתקפה אליו, מרח את שתי כפות ידו על פניו וצרח: "אמאלההההה... זה... זה ... זנבבבב"
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
קטע מדהים. הבהלת אותי עם הכותרת, חשבתי שזה עוד משהו מההודעות המוזרות ומעצבנות האלו, כשראיתי שאת הכותבת תמהתי עוד יותר כי מאד לא מתאים לך, והחלטתי להיכנס כי אם זו את אז זה כנראה משהו רציני.
הרגעת אותי בקטע.
רק בשעה שתיים עשרה בצהרים התעורר קובי משנתו הדשנה.

וכשחלף ליד המראה המובילה אל המקלחת, מברשת שיניים בידו ושיירי שינה דבוקים לעפעפיו, הוא גילה שמשהו הולך אחריו: ארוך. צבעוני. מוזר. הוא הסתובב אל הדמות שהשתקפה אליו, מרח את שתי כפות ידו על פניו וצרח: "אמאלההההה... זה... זה ... זנבבבב"
וואו, איך הגיע לו... מאמצע הקטע ייחלתי לזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
קטע מדהים. הבהלת אותי עם הכותרת, חשבתי שזה עוד משהו מההודעות המוזרות ומעצבנות האלו, כשראיתי שאת הכותבת תמהתי עוד יותר כי מאד לא מתאים לך, והחלטתי להיכנס כי אם זו את אז זה כנראה משהו רציני.
הרגעת אותי בקטע.
האמת שאני לא ממש רגילה לכתוב בסגנון הזה. אבל המיילים ההזויים שקיבלתי לאחרונה הכריחו אותי. הקטע הזה הוא מעין תגובה לכל ההודעות הנ"ל, שאנשים בסגנון של קובי עומדים מאחוריהם.

מה שהדהים אותי, או יותר נכון הדאיג אותי, שאנשים שפויים לגמרי העבירו לי את השרשורים הללו. הנה דוגמא טריה מהמלחמה:

חברים יקרים, מסר חשוב מאוד באמצע המלחמה הזו שבה אחינו היהודים בישראל נתפסו כמובן מאליו. הרב משה כהן, מקובל גדול בירושלים, מסר לנו זה עתה את המסר שאמש חלם על הבאבא סאלי. בחלום אמר לו הבבא סאלי שבעת מלחמה, ההגנה היחידה ליהודים היא לקרוא את התהילים ולשתות כוס מים חמים כפי שאומר לנו הזוהר בפרשת קי תצה (ט, טו). הרב ממשיך ואומר לנו שמי שישתף את המסר הזה עם לפחות 10 יהודים או יותר יתברך בבריאות, שמחה וחיים ארוכים. מצד שני, הרב מזהיר שכל מי ששומר את המסר הזה לעצמו מסתכן בסכנה ובסבל גדול, לכן משתף כמה שאפשר.
עם ישראל חי
72.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
  • הוסף לסימניות
  • #5
האמת שאני לא ממש רגילה לכתוב בסגנון הזה. אבל המיילים ההזויים שקיבלתי לאחרונה הכריחו אותי. הקטע הזה הוא מעין תגובה לכל ההודעות הנ"ל, שאנשים בסגנון של קובי עומדים מאחוריהם.

מה שהדהים אותי, או יותר נכון הדאיג אותי, שאנשים שפויים לגמרי העבירו לי את השרשורים הללו. הנה דוגמא טריה מהמלחמה:

חברים יקרים, מסר חשוב מאוד באמצע המלחמה הזו שבה אחינו היהודים בישראל נתפסו כמובן מאליו. הרב משה כהן, מקובל גדול בירושלים, מסר לנו זה עתה את המסר שאמש חלם על הבאבא סאלי. בחלום אמר לו הבבא סאלי שבעת מלחמה, ההגנה היחידה ליהודים היא לקרוא את התהילים ולשתות כוס מים חמים כפי שאומר לנו הזוהר בפרשת קי תצה (ט, טו). הרב ממשיך ואומר לנו שמי שישתף את המסר הזה עם לפחות 10 יהודים או יותר יתברך בבריאות, שמחה וחיים ארוכים. מצד שני, הרב מזהיר שכל מי ששומר את המסר הזה לעצמו מסתכן בסכנה ובסבל גדול, לכן משתף כמה שאפשר.
עם ישראל חי
72.png
מה פתאום "אנשים מסוגו של קובי עומדים מאחורי זה",
הדוגמא לא דומה, משה כהן באמת חלם שהבאבא סאלי אומר לו את זה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אנשים הזויים; לא שווים אפילו סיבוב אצבע על הרקה.
@הודיה בטוחה שלא חלמת שאיזה לוי נגלה לך בחלום ומסר למסור לעם שבשדות שמדובר בפייק מארץ הפייקים?
שלא נתעורר מחר כולנן עם זנבות כי לא העברנו ל20 אנשים וכו'
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
  • הוסף לסימניות
  • #9
סוף סוף, תודה ענקית על הקטע הזה.
במו עיני חזיתי בנשים שפויות שקיבלו הודעה כזאת באמצע החיים,
ואיבדו את הכיוון לחלוטין.

את הקטע הזה חובה להעביר ל10 מיילים, או לפחות לגרום לכל גולש פרוגיסיטי לקרוא אותו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
  • הוסף לסימניות
  • #11
  • הוסף לסימניות
  • #12
את הקטע הזה חובה להעביר ל10 מיילים, או לפחות לגרום לכל גולש פרוגיסיטי לקרוא אותו.
אני החלטתי לשלוח אותו לכל מי שתשלח לי הודעות מהסוג הזה. (ואני מקבלת לא מעט כאלו. מחברות חכמות ושפויות (!!))

הוא מדבר על "קי תצה למילכמע הל הויוויח"? או על "קי תצה לשוק ותמצא תרנגול מקרקר בשלושת ידיו ותאמר לו אואה"
אני חושבת שאחד הדברים שמאפיינים את ההודעות הללו זו הכתיבה העילגת.


שבה אחינו היהודים בישראל נתפסו כמובן מאליו.
???

הנה דוגמא נוספת לקטע עילג משהו. (שלחה לי חברה שלא ידוע לי שקיבלה פגיעת ראש לאחרונה)

מעבירה דחוף! אנא שתפו עם כמה שיותר אנשים. הרב המלך ניסים שלום הצהיר כי סבו זצ"ל הופיע בפניו בחלום וגילה בפניו כי המשיח נמצא בפתח ביתו, והורה לו לאפשר לכמה שיותר יהודים יהודיים לדעת על כך כמו גם לאנשים רבים כמו הרב התעקש על כך שמי שישלח הודעה זו יינצל מהסבל שאמור להתרחש עם בואו של משיח, ומי שלא יעשה זאת יספיק הפסד משמעותי של כסף. הרב ביקש לעשות זאת שלח הודעה זו לפחות ל 12 אנשים, מספר התואם את מספר שבטי ישראל. זה רגע מאוד חיובי עכשיו בשמיים, ולמי שאולי ספקן ולא מאמין בדברי הרב צריך לדעת שהרב מעולם לא היה מכריז הצהרה כזו ללא סיבות רציניות לעשות זאת מכיוון שאסור לתת תקוות שווא לעם היהודי. מהרב יואל בנהרושה. תודה.
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בס"ד





היא עטפה את הכריכים בניילון נצמד, הניחה בתיקים הקטנים. אחד לרובי ואחד ליעלי. מלאכים קטנים שזכתה לגדל. על השולחן בסלון המתין הפתק שכתבה לנתנאל: 'בהצלחה'. מילה אחת שריגשה אותה מכל דבר אחר. אתמול, ששרבטה מילים על דף ממו צהוב, חשבה שזה חלום. מי בכלל חשב שאחת כמוה תינשא למישהו שלא מבלה את רוב ימיו במסלול הקבוע שבין המקרר למיטה.

משב רוח קליל חדר אל הבית מבעד לחלון, הביא אתו ריח טרי של תשרי. בחוץ אנשים הלכו מהר, הביטה בהם פונים ימין ושמאל, ובדיוק אז צפו ועלו בתוכה הזיכרונות.

זה קרה בכיתה י', ממש בתחילת שנה. משהו קרה לה. עד היום היא לא יודעת באמת מה.

היא זוכרת שאיבדה את הטעם בכל דבר בחייה באותה התקופה. לא מצאה עניין בלימודים, בחברות ובעיקר בעצמה. זה התחיל מחריגות בתקנון. המשיך להיעדרויות שלושה ימים בשבוע מתוך חמישה והמשיך לשמועות שרצו עליה בכל התיכון.


מהר מאוד מצאה את עצמה בחוץ. טוב, זה לא באמת שינה לה. גם ככה תמיד חשבה שלימודים זה מיותר. ואיזה כיף שאף מורה לא תעצור אותה במסדרון. תעיר לה על החצאית או על הכפתור בחולצה.


בשעה עשר בבוקר, כשחברות שלה הקשיבו לשיעור הבית היהודי או תורה, היא ישנה. התהפכה מצד לצד, סידרה את הכרית, ייצבה את התנוחה.

כל יום מצאה את עצמה מתעוררת בשתיים עשרה בצהריים לבית שקט. אבא בכולל, אמא בעבודה. האחים והאחיות במוסדות. והיא לבד.

"הבטלה מביאה לידי שעמום והשעמום מביא לידי – ".

"חטא", מצאה את עצמה משלימה את המשפט הזה כבר יותר מדי פעמיים. הוויכוחים עם אמא תמיד התחילו והסתיימו באותן המילים, שאבו לשתיהן את הכוח.


וכן, אולי אמא קצת צדקה. נכון שהבטיחה לה שלא תשתנה יותר מדי, כי 'גם ככה התיכון הזה לא נתן לה שום דבר', לפי טענתה.

אבל האמת, שגם היא הרגישה על עצמה. שאחרי שעזבה את התיכון והתעוררה לתוך הריק – שום דבר כבר לא באמת היה אכפת לה. הלבוש, הדיבור. וכן, גם ההתנהגות.


****

באלול תשע"ה משהו בה התעורר. זה קרה ממשפט אחד בהרצאה של רב, ששמו אפילו לא נחרט בזיכרונה.

זה היה ערב הפרשת חלה לזכות אחת מהדודות. היא הגיעה רק כדי לכבד, תכננה להישאר רבע שעה ולברוח. גם כך לא יכלה לשאת את הלחישות-צעקות: "וואי, איך היא השתנתה!".

אבל במקום לצאת, מצאה את עצמה שוקעת לתוך המילים. הן התפזרו באוויר, נחתו ישירות על הלב, איבר קטן ועיקש שהמשיך לפעום בתוכה.

הרב דיבר על הזדמנות ומתנה. ופתאום, בשבריר שניה היא הבינה – היא באמת יכולה להתחיל מהתחלה. והמחשבה הפשוטה הזאת, הצליחה לרגש אפילו אותה.


****

בתחילת תשרי של י"א כבר מצאה את עצמה בסמינר לחוזרות בתשובה – המקום היחיד שפתח לה דלת, אחרי שהתיכון סגר בפניה את שעריו.

בהתחלה הגיעה קצת מתנשאת, אך מהר נדהמה לגלות שהבנות שם חזקות הרבה יותר ממה שחשבה. מכל מילה שלהן למדה איך להתחבר להקב"ה, איך לחוות אהבת ה' אמיתית, ואיך תפילה פשוטה יכולה למלא את החלל שבלב.


****

שלושה חודשים אחרי שסיימה את הסמינר, חברה של אמא הציעה לה את יהונתן. עילוי אמיתי, למדן, שקדן, חברותי. הייתה עוד רשימה ארוכה שנשרכה אחריו, היא לא באמת זוכרת את תוכנה.


אף על פי שלא תכננה להתחיל שידוכים מיד אחרי סיום הלימודים, נענתה להצעה. היו יותר מדי שבחים שנספחו אחרי הבחור המדובר. הרגישה שזו מציאה שאולי קצת חבל לה להפסיד.

הפגישות זרמו אחת אחרי השנייה, ואחרי שבועיים מצאה את עצמה מאורסת לבן תורה. זה היה חלום. חלום אמיתי שהתגשם לה מול העיניים. דווקא בגלל הדרך שעברה.


****

יום אחד הטלפון בבית שלהם צלצל.

לא, זה לא היה סתם יום. זה היה היום בו האדמה נשמטה מתחת לרגליה.

חברה של אמא הייתה על הקו, אמרה כמה מילים שגרמו לשפתיים של אמא להחוויר ואז למלמל: "אבל למה?"

עוד כמה משפטים מהצד השני הבהירו לאמא את התשובה.

השיחה נותקה אחרי שתי דקות ועשרים וחמש שניות. והשקט שנשאר בחלל היה חזק יותר מכל מילה.

"הם ביטלו", היא זוכרת את אמא קורסת על הספה, פניה אפורות. ועוד לפני שהספיקה להציב סימן שאלה, אמא אמרה: "זה קשור לתקופה של... הירידה".


****

היא לא זוכרת מה קרה אחר כך. הסלון נהיה מטושטש פתאום והרגליים שלה רעדו. הרגישה שהיא חייבת לשבת.
רק אחרי שהתיישבה ליד אמא בספה, הרגישה את הלב. הוא התכווץ בכל פעימה, היכה בה שוב ושוב. הצטמק והתקמט, הפך לגרעין.
עד היום, היא לא יודעת מה צבט לה יותר. החופה שהתרחקה, או העובדה שמישהו הכתים את הקיר שהתאמצה לטהר.


למשפחת נווה לא שינתה העובדה שכיום היא חרדית למהדרין, וזה כאב לה. מאוד.

לא שינתה להם העובדה שהיא מתפללת שלוש תפילות ביום ומקפידה על קלה כבחמורה. וזה שרף אותה, מבפנים.


"אי אפשר לדעת", אמרה לה שיראל, אחותה, באחת השיחות שלהן. "אולי גם אנחנו היינו מתנהגים בדיוק כמוהם. אנשים לא אוהבים להכניס ראש בריא למיטה-".

"זה לא נכון!!", התפרצה עליה. "אני לא מיטה חולה! עשיתי תשובה כבר מילון פעמים מאז, ואם הקב"ה קיבל אותי ככה, למה הם לא יכלו לקבל?!"

את המילים של אבא כן הצליחה לקבל. הוא דיבר על אמונה: 'משמים הבחור הזה לא היה מיועד בשבילך', אמר. זה הצליח לרפא בתוכה. לפחות פיסה.


****

אחרי שהתארסה לנתנאל, כל הפיסות בתוכה התחילו להגליד. פתאום היא הבינה – אולי אחותה באמת צדקה. בני אדם מתנהגים כמו בני אדם. ואולי, אחרי הכל, גם היא לא הייתה רוצה להכניס ראש בריא למיטה חולה.

הידיעה הפשוטה הזו, גרמה לה להתחיל להשלים עם העולם ובעיקר עם העבר.



****

עשר שנים חלפו מאז. העבר נמוג וההווה עומד מולה. ותמיד שהיא נזכרת בכל הסיפור הזה, חומקת ממנה דמעה. בגלל רובי. בגלל יעלי. ובגלל נתנאל, שהסכים להתחתן איתה למרות העבר הלא פוטוגני שלה, וקם כל בוקר ללמוד תורה.

ואף על פי שביטול השידוך קרה באייר, והחתונה עם נתנאל הייתה בכלל בשבט, תמיד כשמגיע תשרי היא מזכירה לה עצמה מהי תשובה. היא לא יכולה לשכוח איך שכל העולם סגר עליה דלת, היה מי שנתן לה הזדמנות להתחיל מהתחלה.

פעם, כשעמדה מול חלון ונזכרה. שמעה את קולה הדק של יעלי שואל: "אימוש, למה יש לך גשם בעיניים?". היא ליטפה את הלחי הקטנה ושלחה נשיקה. לא סיפרה על דמעות של תשרי, וגשם של ברכה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה