אנו נהיה 19 ראויים לציון דבריו החריפים של רבי שמשון רפאל הירש )גרמניה, המאה ה19-(האחרונים להמליץ על עונשים גופניים... והדברים אמורים במיוחד כלפי בית ההורים. אם הילדירגיל את עצמו להתרשם מהערה ביקורתית של ההורים רק אם יחוש אותה על גופו, ולצייתלפקודות רק מתוך פחד מפני מכות, הרי יתקהה חושו המוסרי וממילא יזלזל גם בהערותיו שלהמורה".
אב למד תורה בחדר, ובנו הקטן בא עם הסיר לאותו 27 בספר חסידים מתואר מקרה חמור מאדהחדר, התיישב עליו ועשה את צרכיו. קיימת הלכה האוסרת על לימוד תורה במקום בו יש צואה,ועל כן האב התרגז והרביץ לבנו. לאחר אותו מקרה קרו לאותו הילד נזקים גופניים מכיוון שהיהעוצר בעצמו מלעשות צרכיו. אמנם האב הרביץ כיוון שחשב שהוא מלמד את הילד שכשלומדיםתורה לא עושים כך וכך, אך הילד לא הבין את כוונתו ולא הבין מדוע הרביץ לו האב. רבי יהודההחסיד יצא בצורה חריפה נגד האב, וכך הוא כותב: "ילד קטן שאינו מבין על מה מכים אותו והואיושב אצל אביו וספריו לפניו, והקטן עומד לעשות צרכיו, לא יגע בו, כי לא ידע שבשביל הספריםמנעו, ויעצור עצמו משום פחדו ויבוא לידי סכנה". כלומר, בעל "ספר חסידים" מזהיר מאד מפניהכאת ילדים, כיוון שבמקרים רבים הילד לא מבין את כוונת המכה ולמה ניתנה, ואז הפחד שלהילד מונע הידברות. פעמים רבות הורה נותן מכה, וחושב שעל ידי המכה יוצא הוא ידי חובתחינוך, אולם התוצאה היא שההורה והילד אינם מדברים.