שיתוף - לביקורת דיאטה לצרה בשעתה

[פרוגמטי]

''הפעם זה זה!'' משה פסע לכיווני באיטיות, נזהר לא לאבד את שיווי המשקל שלו.

''אני אומר לך שמצאתי את השיטה סוף סוף, הנה אתה כבר יכול לראות בעצמך את השינוי'' המשיך משה, מתקשה לעצור.

'איזה שינוי, איפה שינוי', התבלבלתי לרגע אבל נתתי לו להמשיך, 'אם לא עכשיו, אני אבין בהמשך דבריו. מקווה בכל אופן...'.

הוא קרב לעברי כששקית צ'פס ענקית אחוזה בידיו ופיו יורק פירורים לכל עבר, תוך כדי שהוא ממשיך בלהט ''אתה לא מבין, זו לא עוד דיאטה שאתה יכול לאכול רק דגנית או פתית או פריכית, אפילו לא צריך לספור קלוריות!, הנה תראה אותי, מה אני אוכל עכשיו? אה? צ'יפס! אתה יודע כמה קלוריות יש בזה? בטח אתה יודע... אפשר לבחון אותך על חצי מהמוצרים בסופר..''

בהתלהבות שלו הוא הצליח קצת להדביק אותי, אני האדם כמעט הכי סקפטי בכל דבר שקשור לדיאטה, אין דיאטה שלא ניסיתי, אבל המסלול ידוע, בהתחלה מורידים עשרה קילו ואחרי תקופה אתה שוכח ואז מקבל הכל בחזרה בריבית צמודה לחולצה..

''ספר, ספר לי עוד קצת על זה'' אמרתי לו והפנים שלו הוארו ''בטח בטח, אז ככה לדיאטה קוראים, תקשיב טוב... 8/16! יש שקוראים לה צום לסירוגין אבל עזוב, צום זה נשמע מפחיד. הכללים הם ששמונה שעות אפשר לאכול מה שרוצים ואח''כ בקטנה, לא אוכלים שש עשרה שעות כלום, רק מים מותר להכניס לפה...''

''שש עשרה שעות?? אין מצב!'' הייתי המום. 'משה? הבן אדם הזה לא מסוגל לסגור את הפה יותר משעה ברצף, איך הוא עומד בזה?' ''משה, תגיד את האמת, אני מכיר אותך הרבה שנים, יותר מידי אפילו, איך אתה מצליח להחזיק מעמד עם זה?''

משה הביט לעברי במבט חולמני ואמר ''תקשיב טוב דוד, אם היית עושה את זה היית מבין, עד שלא מתחילים זה נראה קשה אבל תדע לך שבדיאטה הזו אין רעב! אם אתה רעב אז זה כמו כל הדיאטות וזה לא שווה. כך קראתי באתר של 'האחים דיל' שווה להציץ שם.''

השתכנעתי.

''אה עוד משהו ששכחתי, התוצאות מגיעות מייד, אתה מרגיש יותר טוב כבר על ההתחלה''

''בסדר, בסדר, מה למעשה אני צריך לעשות כדי להתחיל?''

משה התרגש מההשפעה המיידית ואמר ''לא הרבה, רק לאכול עכשיו בשמונה שעות הקרובות ואח''כ להפסיק למשך שש עשרה שעות, קלי קלות!''

''תגיד משה, רק שאלה אחרונה לפני שאני מצטרף אליך, כמה זמן אתה כבר מחזיק מעמד?''

משה הציץ בשעון ואמר ''עוד רבע שעה, שבע שעות...''.


מאוד מעוניין בביקורת!!!

 

[נ. גל]

משה מסתכל בשעון ואומר ''עוד רבע שעה, שבע שעות...''.

יש פה מעבר ללשון הווה, כל הקטע כתוב בלשון עבר.
פאנצ' חמוד.

 

[הנף מקלדת]

חביבה מצווה בשעתה.
ימי החנוכה מסוגלים לדיאטות, וסופגניה שמספיקה ליום אחד הספיקה לשמונה שעות.

בקשר לסיפור הכתיבה קולחת וכיפית, היה מקום לאפיין גם את דוד מתחילת הסיפור כמי שגם מכרסם פה ושם.
אבל ניחא.

 

[לבי]

חבל שלא קראתי את השיתוף הנחמד והמהוקצע לפני שהעליתי על הנושא החביב - האמנם זה מה שחנוכה ומקץ מותירים בי הייתי חושבת פעמיים אם להעלות...

 

[נ. גל]

חבל שלא קראתי את השיתוף הנחמד והמהוקצע לפני שהעליתי על הנושא החביב - האמנם זה מה שחנוכה ומקץ מותירים בי הייתי חושבת פעמיים אם להעלות...

אולי טוב שכך. תמיד נחמד לקרוא שני שיתופים בלי פואנטה הפוכה בזה אחר זה. פותח את הראש.

 

[הזגג]

מזכיר לי מעשה נחמד ששמעתי פעם,
על אדם שממש א-ה-ב לאכול.
אך בעקבות אזהרה חד משמעית של רופאו
הוא החליט לפתוח בדיאטה רצינית שתארך חמש שנים - בשיתוף נוות ביתו המהוללה.

למחרת אשתו מוצאת אותו בולס עוגת קצפת שמונה שכבות,
כשתמהה בפניו, ענה לה בפליאה:

וכי בחמש שנים של דיאטה אסור לי להתפנק פעם אחת על עוגה טובה?!

 

[פרוגמטי]

וכי בחמש שנים של דיאטה אסור לי להתפנק פעם אחת על עוגה טובה?!

צודק...