ניק 144552
משתמש פעיל
- הוסף לסימניות
- #1
אתמול פרסמתי כאן @קטע
קטע על: אבא שבורה נאבק להרכיב מילים כדי להסביר לבנו
שדודו אלן נעלם בטביעה, כשהבכי הפנימי שלו על האובדן הבלתי נתפס הופך לדמעות רבות כמו מי החוף.
ספציצפית השורות האלה נכתבון בג'י פי טי,
אבל הקטע נכתב בידי אנוש
אבל הקטע נכתב בידי אנוש
כתבתי קטע מרגש,
על התמודדות עם דמעות, וכאב.
אני חושב לפרסם כמאמר,
אבל קיבלתי רק 5 לייקים ותגובה אחת.
האם כדאי לפרסם או לא?
לקריאת הקטע:
שיתוף - לביקורת - ים סוער
"לא יכול להיות! לא יכול להיות שדוד אֶלֶן נעלם!" זעק פַסֵר בן החמש ורקע ברגלו בעצבנות "הוא הבטיח לי אגוזים מסוכרים!" חִשְׁבֶר ניסה להרגיע את בנו הזועף אך לא מצה מילים, "דוד אלן הוא..." ניסה להתחיל "דוד אלן הוא מה," זעק פסר בשנית, "הוא מתחבא ממני כי אין לו אגוזים מסוכרים?" "דוד אלן באמת נעלם"...
www.prog.co.il
הנושאים החמים