אני חושב שהשאלה או הצגת הנושא קצת מעורפלת ולא ממוקדת.
יש כל מיני סוגים של מוצרים. לדוגמה כמה קבוצות מוצרים:
1) מוצרי צריכה ומוצרי מזון
2) הלבשה והנעלה
3) מוצרי חשמל וציוד מקצועי
4) בידור
5) יוקרה ומותרות
לכל אחת מהקבוצות יש מאפיינים שונים ופרמטרים שונים שמשפיעים על המחיר.
ניקח שמפו כדוגמה מהקבוצה הראשונה. כמובן שמחירו של השמפו חייב להיות כזה שמאפשר לכל אדם באשר הוא, לרכוש אותו. ולפי זה מתכננים את הייצור, השיווק והמודל הכלכלי של המוצר.
זוג נעליים, כבר תלוי במעמד הכלכלי שלי. אני יכול למצוא נעליים ב50 ש"ח בשוק, ואני יכול לקנות גם ב200 דולר.
אם אני מעוניין לרכוש מדפסת לייזר, המחיר שלה ייחושב לפי מעמדה הנוכחי בשוק, איפה היא עומדת מול המתחרות, וכמה תועלת אני יפיק ממנה.
כשאני בא לרכוש בידור ביתי (דיסק

, המחיר נקבע לפי רמת הביקוש למוזיקה של אותו אמן. כמובן שהוא וחברת התקליטים מעוניינים להפיק את המקסימום מהמכירות, זה עסק כלכלי, לא מדיניות רווחה קומוניסטית.
כשאדם קונה תיק מעצבים שעולה 1200$ הוא משלם בגלל השם שרשום על התווית. וכך גם אותו אדם שקונה יצירת אמנות של פיקאסו, וזה שקונה שעון של פראנק-מולר.
נמצאנו למדים שלכל מוצר יש את המרכיבים שמשפיעים על מחירו, הדבר נכון כמובן גם לנותני שירותים.
לא דומה שעת עבודה של אינסטלטור לשעת עבודה של עו"ד
ולא שעה של מנקה לשעה של קוסמטיקאית
קוראים לזה סחר חופשי וזו הברכה של הכלכלה המערבית, זה מה שמאפשר לאדם יחיד להשיג שיגשוג כלכלי.