דיון | ז'אנר ספרותי

[גדי ישראלי]

@שרשרת אני מייעד אותו למבוגרים חובבי מתח, ולכן האקשן בסגנון שונה ובוגר יותר.

@שריונה לצערי לא מכיר את הספר, בהמלצתך אשתדל לקרא אותו בזמן הקרוב. תודה.

 

[שרשרת]

יש כאן אשכול מתרפפ"ו, לגבי ספרי מתח.
מוזכרים שם כל מיני, אפשר לאהוב ואפשר לא.
מתוך מה שמוזכר שם (היום יש עוד נוספים) מעטים כתובים ממש טוב ויש יופי גם בכתיבה ולא רק בעלילה, בדר"כ של סופרים מסויימים בודדים.
https://www.prog.co.il/threads/לחובבי-ספרי-המתח.193602/

 

[שרשרת]

ספר מתח בעיניי הוא לא ספר שכולו מרוץ, רדיפות, הרפתקאות וסוכנים סמויים.
עברתי את הגיל.

את איזה גיל עברת?
למה מתח משויך לגיל נמוך?
מבחינתי מתח שבנוי בצורה טובה ומתוחכמת ובנוי על תשתית של עולם המבוגרים לא מתאים בכלל לילדים, משום כיוון.
אביא דוגמא, היא לא מייצגת בעיני את ספרות המתח אלא רק דוגמא:
הספרים של חיים גרינבוים לא מתאימים לנערים. אולי נערים יהנו מהם כמו מהרבה ספרי מבוגרים שהם חושבים שהם מבינים היטב, אבל זה לא מיועד להם.
הספרים העתיקים של מ.ארבל. קראתי את כולם כנערה, בטח שנהנתי, אבל לפני כמה שנים קראתי אחד מהם שוב ונהניתי ללא השואה.

 

[שרשרת]

דרך אגב, סיפור המתח הנוכחי של מיה קינן "אין הזדמנות שניה" הוא מתח במוצהר, מלא סוכנים ומאפיה ומעקבים, והוא לא מיועד לצעירים.

 

[Rachel Greenstein]

מתח בסגנון שאתה מציג, @גדי ישראלי , די מזכיר לי את סדרת ממלכה במבחן - אם כי הרקע שונה לחלוטין.
בכל אופן סוג הדרמה שם בהחלט מוצלח, בעיני- יש התרחשויות ויש הרבה תחכום. (אמנם הרקע יוצא הדופן תורם שם חלק משמעותי בעניין)

בהצלחה!

 

[שרלוט]

את איזה גיל עברת?
למה מתח משויך לגיל נמוך?
מבחינתי מתח שבנוי בצורה טובה ומתוחכמת ובנוי על תשתית של עולם המבוגרים לא מתאים בכלל לילדים, משום כיוון.
אביא דוגמא, היא לא מייצגת בעיני את ספרות המתח אלא רק דוגמא:
הספרים של חיים גרינבוים לא מתאימים לנערים. אולי נערים יהנו מהם כמו מהרבה ספרי מבוגרים שהם חושבים שהם מבינים היטב, אבל זה לא מיועד להם.
הספרים העתיקים של מ.ארבל. קראתי את כולם כנערה, בטח שנהנתי, אבל לפני כמה שנים קראתי אחד מהם שוב ונהניתי ללא השואה.

עניין של טעם בלבד.
הייתה לי מורה להסטוריה, אישיות מיוחדת, אחת הנשים המשכילות שאני מכירה
ואהבה לקרוא את הסדרה של סבתא שמחה.
אותי אישית ואני מאמינה שאת עוד כמה- ספרי מתח מהז'אנר שהבאת, לא מעניינים.
ועברתי את גיל ה15 כמעט כפול.

 

[שרשרת]

אותי אישית ואני מאמינה שאת עוד כמה- ספרי מתח מהז'אנר שהבאת, לא מעניינים.
ועברתי את גיל ה15 כמעט כפול.

אז את לא אוהבת. בהחלט ענין של טעם, לא ענין של גיל.
לא אמרתי שכל מי שגילו עבר את ה21.5 חייב לאהוב מתח. התנגדתי רק למשפט "עברתי את הגיל".

לגבי מה נחשב מתח מבחינתך, יש ספרות מתח, את לא אוהבת, זה לא הופך את מה שלא נחשב למתח להקרא "ספר מתח" כתחליף.

 

[שרלוט]

אז את לא אוהבת. בהחלט ענין של טעם, לא ענין של גיל.
לא אמרתי שכל מי שגילו עבר את ה21.5 חייב לאהוב מתח. התנגדתי רק למשפט "עברתי את הגיל".

לגבי מה נחשב מתח מבחינתך, יש ספרות מתח, את לא אוהבת, זה לא הופך את מה שלא נחשב למתח להקרא "ספר מתח" כתחליף.

אוקיי, צודקת בהחלט. בכלליות.
למשל אצלי עד גיל 20 נניח- הייתי 'משוגעת' על מתח כגרסת גרינבוים ושות'
היום ברום גילי - יצאתי מזה.

 

[שרלוט]

לגבי מה נחשב מתח מבחינתך, יש ספרות מתח, את לא אוהבת, זה לא הופך את מה שלא נחשב למתח להקרא "ספר מתח" כתחליף.

לא כל כך הבנתי.

 

[שרשרת]

לא כל כך הבנתי.

ציינת ש"מידע גורלי" בעיניך נחשב למתח, כי מתח מסוג נשק ואלימות לא אהוב עליך.
הספר מידע גורלי הוא כמעט ספר ביוגרפי. אי אפשר לקרוא לו ספר מתח רק בגלל שלמתח אמיתי את לא מתחברת...

 

[חיים V]

ספר מתח בעיניי הוא לא ספר שכולו מרוץ, רדיפות, הרפתקאות וסוכנים סמויים.
עברתי את הגיל.
ספר מתח בעיניי הוא ספר שנותן לי מצד אחד מרווח נשימה ומצד שני הוא לא משעמם.
ספר שבהחלט מגרה את יצר הסקרנות כדי לדעת: מה קרה שם?
מחכה לראות כיצד העלילה מתפתחת, קוראת ונשאבת עמוק לתוך העלילה ומחכה
לרגעי פנאי כדי להמשיך ולקרוא אותו.

כמה מילים בקשר לספרות הענפה כיום
הספר יכול להיכתב מצוין ולהיבנות נפלא מאוד! אבל שמו לב לכמה פרטים:

• לגיל שלנו יש השפעה על צורת תפיסת הדברים.. [רוב קריאה והתעניינות גורמת עם הזמן והגיל לאבד עניין למרות היותם ספרים מעולים].
• לצורת התנהלות חיינו יש השפעה על איזה ספרים נקרא ומה ידבר אלינו. [למשל חלק גדול מקהל הקוראים הם אלו שעובדים בעבודות מאתגרות הגרומות להם צורך לה-ש-ת-ח-ר-ר! הספר עושה להם את זה! ומשדר להם תחושת חופש, כמין חופש. מרגיע אותם].
• שיפור היצירות מחלישה את חלק הגרסאות הקודמות וגורמת לבקש סגנון אחר.. ומשאלה לא רבים- הכמיה יורדת/נחלשת.
• אנשים אוהבים לגוון.. למרות שיש את הספר ההוא..
• לאנשים יש צורך/צרכים כאמור, והספרים מנסים לענות על זה..

 

[ששונית]

לא מכירה מישהי (וברור שגם לא מישהו) שנהנית לקרוא על גברת תנעמי שקמה וסידרה ובישלה ויצאה לעבודה ולקניות וחזרה וחייכה ואכלה ושבעה וברכה.
בכל ספר חייבת להיות איזו עלילה, איזה מהלך, מבנה מסוים שירכיב אותו.
אז לדעתי אין ז'אנר כזה.
ספרי מתח אני ממש לא אוהבת. יש לי אותו מספיק בחיים. אני קוראת כדי להרפות, להשתחרר.
אני אוהבת דבר ראשון אוטוביוגרפיה או למצער ביוגרפיה.
אם לא זה אז ספר שכתוב טוב, גם מבחינה לשונית - דקדוקית וגם מבחינה ספרותית, ושיהיו בו מוטיבים או רעיונות או תגליות שיעשירו אותי בהבנה, בהכלה, בהסתכלות מחודשת.
דוגמה שעולה לי עכשיו לספר כזה זה ספר שאינני זוכרת את שמו, על מזכירה זוטרית שחיה בראש קטן, ואיכשהו היא הופכת בכורח הנסיבות למנהלת.
ספר כזה מותיר לי חומר רב למחשבה ומשביח אותי.

 

[Natan Galant]

ספרי מתח יש טובים בודדים. בד"כ חוסר המחקר של הסופר החרדי מייצר ספר יחסית נחות, עם מסרים רחניים שדבוקים אליו בדבק חם ועם נעצים מכוערים.

סתם זורק ספרים שמאוד נהניתי מהם:
החלום על המגבעת, מחנה הקיץ של אדון X, תיק מקסיקו (בגלל האווירה המקסיקנית...), וכמובן- קשר גורדי האחד והיחיד, למרות הרבע האחרון המיותר שלו.

שורה תחתונה- ספר צריך לתת לאדם משהו שאין לו בחיי היום יום, לטעמי.

 

[גוגלית]

הבקשה הצנועה שלי מספר, היא ליהנות כאן-ועכשיו.

לא המתח הזה, שמוציא את הנשמה לאט אבל בטוח,
ובפרק האחרון נותן כמה מכות חשמל.
ולא עקרות בית משעממות. (יש לי מראה : )

תנו ליהנות מהעמוד הזה, בלי קשר מה היה קודם
ומה יהיה אח"כ.
תנו ליהנות מהשורה הנוכחית - גם אם אקרא רק אותה.

לא רוצה מוסר. לא רוצה ללמוד. לא רוצה לבכות.
ז"א, רוצה את כל הנ"ל,
אבל לא מצפה שספר קריאה יספק את הרצונות האלו.

 

[מרחבית]

לטעמי האישי: משהו שמפליג למחוזות אחרים - כן.
מתח רב - לא.
ושיהיה בו איזה עומק.

 

[שרשרת]

דוגמה שעולה לי עכשיו לספר כזה זה ספר שאינני זוכרת את שמו, על מזכירה זוטרית שחיה בראש קטן, ואיכשהו היא הופכת בכורח הנסיבות למנהלת.
ספר כזה מותיר לי חומר רב למחשבה ומשביח אותי.

שרים הדחלילים.....
רוב הספרים של אסתר קווין עונים על ההגדרה שלך, והם באמת מיוחדים. יש לי את כולם על המדף, מה שאומר שקראתי אותם 15 פעמים לפחות.

 

[שרלוט]

שורה תחתונה- ספר צריך לתת לאדם משהו שאין לו בחיי היום יום, לטעמי.

יש בזה משהו.
הכרות עם אנשים שונים, סיטואציות שונות, ריגושים חדשים, עולמות אחרים.
אני אוהבת לקרוא את ספריה של חסיה ברטלר
ואת ספריה של ליבי קליין.
ממש מתמוגגת. עם כל הטרגדיות והנושאים השנויים במחלוקת [ויעידו על כך האשכולות הזועמים]
זה נותן קו חשיבה חדש, פותח בפני אפיקים ואופקים רחבים.
משהו שונה מהריטואל היומי. חוויה של קריאה למרות...

 

[עדיאל]

אגיד לך מה, @גדי ישראלי.
נתת פה 2 אופציות לבחירה.
כמו שדכן שמציע לך רבי'שע אייניקל או יתום. ולא מגלה לך שיש בתווך בחורים נורמליים ממשפחות טובות...
וזה בכלל לא או-או, למרות שלא רצית שנתחכם.

לדוגמא, קראתי את סדרת ממלכה במבחן, בלסתי, בלעתי, גמעתי, הלעטתי את עצמי, שוב ושוב ושוב.
הייתי בטוח שזהו, זה הז'אנר המבוקש, המיוחל, התוחלתי, המקווה, השאוף, הנה-זה-בא, לא קווינו כל היום.
וזה באמת היה מותח, שמר על אש גבוהה, רצוף, עלילות, רצוף ענין, אין עמוד אחד משעמם. אין אות מיותרת. מושלם.
וזהו, הגעתי לפסגת הספרות החרדית

ואז קראתי את סדרת "גם כי אלך - לא אירא רע - כי אתה עמדי" של ליבי קליין, עלילה בהחלט משפחתית, ביתית, מלאת רגשות ותחושות.
ואופס, השעמום המובטח לא הגיע, לא הגיע כלל. הספרים סחפו אותי אל תוכם עד כדי האנשת הדמויות שהחיו את עצמם, ממש ככה.
וקראתי ספרי מתח שגרמו לי בחילות, וקראתי גם ספרים משפחתיים כאלה שהרדימו אותי.

אז כנראה שיש מקום בלב ליותר מאהבה אחת.

 

[חיים V]

שאלת השאלות: איזה סגנון ספר הייתם/ן רוצים/ות לקרא?

עלילה משפחתית – עוסק בסגנון השגרתי והיומיומי.
מתח. אקשן – משהו יותר שונה שמפליג למחוזות אחרים.
גדי

אכן שאלת השאלות!
זה מחולק מאוד ומגוון מאוד. קימיים הרבה דעות בחברה וכל אחד רואה את הספר החשוב בעיניו "כהספר". וכל השאר... אפילו עין לא שמים... הם יתנו לך אותו במתנה העיקר תיקח. (שלא יתפוס להם מקום במדף).

הדעות והרצונות הם (הסוג המועדף עליהם)

יש שרוצים להשתחרר
יש שרוצים להימתח
יש שרוצים להשתעשע
יש שרוצים להפיק לקחים
יש שרוצים לראות את הזווית האחרת שבכל דבר בחיים
יש שרוצים לקדם ולהעשיר את עולמם בתובנות מחכימות מהמדע והגילויים החדשים מהטבע
יש שרוצים להתבדח לצחוק ולהנות
יש שרוצים להכיר עוד כמה מהלכים חדשים בפסיכונפש האדם
יש שרוצים לדעת איך להיות מיומן ומוצלח בתחומים החלשים של החיים
יש שרוצים ללמוד איך לקדם את מעמדם בחברה
ויש שרוצים ספרים שפשוט יעזר להם איך להיות אנשים יותר טובים בעלי מידות נעימות ונאצלות מאוד.

אם כן אז מה עושים?
יש בגדול שלושה מישורים ראשיים (שכל אחד חזק בפני עצמו) ושאם משלבים אותם הספר חייב להיות ספר מנצח!

ומה הם?
אולי אכתוב בהזדמנות..
בינתיים נשיר מקום לבאים אחרי שגם להם הזכות להביע במילים גם הם את דעותיהם או יחלקו עלי כרצונם המלא או כל דבר אחר...
העיקר לכתוב...

 

[יענקי R]

שאלת השאלות: איזה סגנון ספר הייתם/ן רוצים/ות לקרא?

שורה תחתונה- ספר צריך לתת לאדם משהו שאין לו בחיי היום יום, לטעמי.

תנו ליהנות מהעמוד הזה, בלי קשר מה היה קודם
ומה יהיה אח"כ.
תנו ליהנות מהשורה הנוכחית - גם אם אקרא רק אותה.

מתח רב - לא.
ושיהיה בו איזה עומק.

ובעיקר - שיהיה כתוב בטוב טעם וריח.