דיון מהותי בקניין ומכירת איורים - חשוב!

[yoyoBL]

דווקא יש מציאות של שימוש חוזר בציורי גן למשל - אם מכרתי לגננת ציורים וגם איירתי אותם במיוחד בשבילה אני יכולה למכור אותם לגנים אחרים.
תתקנו אותי אם אני לא צודקת

משפטית, אני לא יודע.
מוסרית ומקצועית, חד משמעית אסור.

 

[ronitg]

או בעניין עיתון - כמו שעלה באשכול סמוך,
אם הזכויות נשארות אצל הצייר, אזי כשנגמר הקומיקס בעיתון, הצייר יכול להוציא את הספר.
הזכויות שלו, וגם הרווחים.

 

[לו יצוייר]

לא הבנתי כלום.
אתם אומרים שאם אני מזמינה מצייר ספר קומיקס ומשלמת מחיר רגיל שביקש (לא פי 5)
אז מחר אני יכולה לראות את הציורים והדמויות מהספר שלי על מודעת פרסומת/שלט לחנות/כל רעיון אחר
כי הצייר מכר את הציורים למישהו נוסף?
זה ממש אבל ממש לא עובד כך.

אם כך, למה אתם מתכוונים כשאתם אומרים שהזכויות נשארות של הצייר?

לא. ממש לא.
צריך לסכם בבירור מה השימוש הן מצד הלקוח והן מצד הצייר.
לגננות למשל, או לבתי ספר וכאלה, אני בפירוש מודיעה שהציורים שלהם יכולים לשמש אותי לעוד מטרות, והם מעדיפים מחיר זול יותר, ובוחרים באופציה הזו. אבל אני מודיעה מראש.
להשתמש שוב בציורים שצויירו לספר או לפרוייקט או לא יודעת למה, זה ממש אסור.

 

[אבימי]

או בעניין עיתון - כמו שעלה באשכול סמוך,
אם הזכויות נשארות אצל הצייר, אזי כשנגמר הקומיקס בעיתון, הצייר יכול להוציא את הספר.
הזכויות שלו, וגם הרווחים.

אוה, זה הנושא!

מישהו יודע מה העמדה המקובלת, או אפילו משפטית בנושא זה בדיוק?
[כי תנסו, נראה אתכם אומר לעתון, שאתה מוציא ספר מהקומיקס שהוא שילם עליו. אין מצבבב]

 

[לו יצוייר]

אוה, זה הנושא!
מישהו יודע מה העמדה המקובלת, או אפילו משפטית בנושא זה בדיוק?
[כי תנסו, נראה אתכם אומר לעתון, שאתה מוציא ספר מהקומיקס שהוא שילם עליו. אין מצבבב]

זה שטח אפור. חייבים לחתום חוזה שמפרט האם הזכויות הן לשימוש חד פעמי על גבי העיתון או לצורך הוצאת ספר.
הסכום שהעיתונים משלמים בד"כ, ממש לא מגיע לסכום שלוקחים עבור ציור קומיקס לספר.

 

[chayasl]

לא יודעת מה בעניין החוק, אבל סיפור קטן בנושא...
(הורדתי כמה קטעים כי זה היה ארוך מדי...)
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/933/462.html

לפני כעשור החליטו בני משפחתו של קרויטורו, המתגוררים באילת, לנצל את נתוניו הטבעיים של בן הזקונים במשפחה רועי, שהיה אז בן עשר, והחליטו לרשום אותו לסוכנות דוגמנים בשם "אקסטרא".‬ חודש לאחר מכן הוא הוזמן לאודישן בתל אביב שם נמסר להם כי "מדובר בצילומים עבור חברת עלית לצורך מוצרי שוקו".‬ זה היה האודישן הראשון שלו והוא כאמור עבר אותו בהצלחה. עשר שנים לאחר מכן המוצר עדיין נושא את תמונתו.

קרויטורו קיבל אמנם תשלום חד פעמי על סך ‭3,520‬ שקל תמורת הצילומים, אך התשלום התקבל מסוכנות הדוגמנים ולא מהחברה, ולא נכתב שום הסכם בינו לבין חברת עלית (לימים שטראוס גרופ) המתיר לה להשתמש בתמונתו באופן בלתי מוגבל. "בכלל לא ידענו למה אני מצטלם. אף אחד לא אמר שוקולית. פתאום אמא שלי הולכת בסופר ורואה את הבן שלה על המדפים. היא כמעט התעלפה".
‬
עם השנים אולי הצליח קרויטורו להתרגל לעובדה שכולם מזהים אותו ברחוב, אבל קשה היה לו להשלים עם תחושת הניצול הקשה שמלווה אותו כבר שנים. "אני מרגיש כאילו השתמשו בי וזרקו אותי", הוא אומר. "לאף אחד לא אכפת מהזכויות שלי".

לפני כמה חודשים הוא יצא לקרב נגד החברה שלטענתו משתמשת בתמונתו בצורה לא חוקית,
ובשבוע שעבר הוא יכול היה לרשום לעצמו את ההישג הראשון בפרשה בעקבות צו מניעה שהוגש נגד החברה: "על החברה לעצור כל ייצור נוסף של מוצרי שוקולית המעוטרים בתמונתו של המשיב (קרויטורו, ל"ש‭,(‬ מכאן ואילך, ובכל מקרה להפסיק השימוש בתמונתו לא יאוחר משישה חודשים מהיום",‬ קבע בהחלטתו השופט יוסף שפירא.

בתחילה אף ניסו בחברה להציע לו כסף במזומן על מנת שיוותר על בקשותיו, כך עולה מתמלילי השיחה שניהל קרויטורו עם מנהלת השיווק של המוצר ושייחשפו במלואם ב"סופשבוע":‬ "מבאס אותי שאנחנו עושים משהו שמבאס אותך ככה ואתה לא משתף אותנו, אני רוצה שתצא מבסוט, אתה יודע",‬ אומרת מנהלת השיווק, נירית שמעון, לקרויטורו בשיחת טלפון ביניהם. אתה נמצא על אחד המוצרים היותר טובים שלי".
‬
כשקרויטורו מגמגם היא ממשיכה ואומרת, "אני רוצה שאתה תהיה מבסוט, אני לא רוצה שתהיה מבואס כי אנחנו נורא מבסוטים מהתמונה שלך על השוקולית, אממ ,אנחנו, אתה רוצה, בטח ישמח אותך אם אנחנו נוציא לך אלף דולר עכשיו ונסגור את הסיפור כאילו, זה ישמח אותך?".‬

כשסירב קרויטורו להצעה הכספית, וגם להצעות שמנות הרבה יותר, החליטו בשטראוס גרופ להסיר את הכפפות. לאחרונה הופתעו הוריו של קרויטורו לקבל בדואר תביעה נגד מצד החברה, על לא פחות ממיליון שקל. בית המשפט אתמול לא חסך את דעתו מהתנהלותה של שטראוס גרופ: "האם ‭3,500‬ שקל הינו סכום ראוי לשימוש בתמונת אדם לצמיתות‭,"?‬ שאל השופט שפירא.

קורינאלדי, עורך דינו של קרויטורו, אמר אתמול בתגובה כי "מדובר בניצחון מתוק נגד כל הסיכויים. ילד השוקולית ופניו השוות מיליונים זכה בקרב על פניו. בית המשפט דחה את טענת שטראוס גרופ המקוממת והמתנשאת כי פני הבייבי פייס שכל ילד בישראל מכיר הם רכושה ונכס השייך לחברת שטראוס לעולמים".
‬

 

[ronitg]

אוה, זה הנושא!

מישהו יודע מה העמדה המקובלת, או אפילו משפטית בנושא זה בדיוק?
[כי תנסו, נראה אתכם אומר לעתון, שאתה מוציא ספר מהקומיקס שהוא שילם עליו. אין מצבבב]

לא יודעת איך בעיתונים הגדולים.
אני עושה קומיקס קטן לעיתון קטן, והיה ברור מהתחלה שאני לא נותנת זכויות להוציא אח"כ כספר. אמרתי להם והם הבינו, ואפילו שלחו לי שלוש פעמים תיקונים לחוזה עד שהייתי מרוצה. הם היו ממש בסדר, לא יודעת איך אצל השאר.

מה שכן, ברור לי מאליו (מהצד של הציירת, כמובן) שעיתון שמשלם פרוטות על קומיקס, וככה זה בדר"כ - אין שום סיבה בעולם שיקבל עוד זכויות מורחבות פרט לפירסום בעיתון.

 

[תהילה חזקיאן]

לא יודעת איך בעיתונים הגדולים.
אני עושה קומיקס קטן לעיתון קטן, והיה ברור מהתחלה שאני לא נותנת זכויות להוציא אח"כ כספר. אמרתי להם והם הבינו, ואפילו שלחו לי שלוש פעמים תיקונים לחוזה עד שהייתי מרוצה. הם היו ממש בסדר, לא יודעת איך אצל השאר.

מה שכן, ברור לי מאליו (מהצד של הציירת, כמובן) שעיתון שמשלם פרוטות על קומיקס, וככה זה בדר"כ - אין שום סיבה בעולם שיקבל עוד זכויות מורחבות פרט לפירסום בעיתון.

בדיוק כך!
אני כסופרת,
כשעשינו ספר קומיקס - אז ודאי שיש לצייר זכויות בו וגם התחייבות לא להעביר את הציורים לגורמים נוספים.
כשעשיתי בעיתון מקומי קטן אז לעומת הסכום המגוחך שהם משמים אין להם שום זכויות בספר ואילו הציירת תקבל בונוס נוסף כשיצא אי"ה הספר לאור.

אם כי, בהחלט יש מצב, שאם מדובר בעיתון גדול שיש לו עניין בהשקעה מיטבית ומקצועית, והכל כמובן מסוכם מראש בחוזה, אז גם לו יש זכויות בספר שיצא לאור.

 

[מרמורשטין]

דווקא יש מציאות של שימוש חוזר בציורי גן למשל - אם מכרתי לגננת ציורים וגם איירתי אותם במיוחד בשבילה אני יכולה למכור אותם לגנים אחרים.
תתקנו אותי אם אני לא צודקת

זה תלוי מאד.
אם ציירת פינה לגן ומכרת אותה לגננת - ציירת ואח"כ החלטת למכור וזה התאים לגננת - את יכולה למכור לעוד גננות, אלא א"כ הגננת רוצה להיות בלעדית והיא תשלם לך יותר כדי שלא תמכרי את זה שוב.
אבל, אם זו הזמנה פרטית של הגננת במיוחד בשבילה, זו כבר שאלה יותר מורכבת, כי זו יצירה שנועדה מלכתחילה לאותה גננת.
בכל אופן, תמיד החוזה הוא זה שקובע, וכמה שיותר פרטים - כך פחות מסתבכים.

 

[golstein]

הצייר חייב לברר מה היעד של הציור אחרת הלקוח פתור מתשלום נוסף.
חוץ מזה אסור לשכוח שבהפצה כזאת הצייר זוכה לפרסום שזה גם כסף.
ובכל מקרה לדעתי כשלקוח מזמין ציור יחיד זה צריך להיות בתעריף הגבוה ביותר.

 

[רון סגלוביץ]

עיינו ערך "קניין רוחני" באינטרנט.
יש אפילו חוזים סטנדרטיים לשימוש שבהם מפורש סעיף שהקניין הוא אך ורק עבור הזכות לשימוש מסויים וחד פעמי בלבד, וכל שימוש נוסף בין לייעוד אחר ובין לאותו ייעוד אינו נכלל בקניין.
כאשר המזמין רוצה להשתמש בקניין הרוחני (במקרה זה זה האיור) לשימושים נוספים כראות עיניו, זה כבר קניין אחר לגמרי, שבו הוא לא קונה את הזכות לשימוש כזה או אחר מותנה באיור, אלא קניין גמור של האיור, ולא רק הזכות להשתמש בו - עד כדי כך שבקניין כזה אדרבא המאייר כבר אסור בשימוש באיור הזה, אלא אם כן הותנה כך בחוזה.

ופשוט לפי האמור לעיל שהמחיר של האיור הוא גם פונקציה של השימוש בו, כלומר שבין שימוש נוסף ובין שימוש אחר משנים את המחיר משמעותית, הכל לפני העניין.

זה בגדול.
אבל שוב כאמור, לא כדאי להמציא פה את הגלגל, עיינו ערך "קניין רוחני", יש על זה הרבה חומר.

 

[*לאה]

אכן,
במיוחד אם לא רוצים מפח נפש.
ככל שהתנאים מפורטים יותר מראש-כמו בכל חוזה-
יהיו פחות חילוקי דיעות לאחר מעשה
ואני סומכת את ידי על החוזה שכתבה לאה lea.
אני בטוחה שהוא נכתב על סמך נסיונה.
לא צריך להיות עורך דין. הנסיון והכשלון הם מתווי הדרך
הטובים ביותר.

תודה רבקה,
ציינתי את התנאים הבסיסיים שלי לפני התחלת עבודה,
יש לקוחות שמתמקחים, כמו למשל על המקדמה, המחיר זכויות יוצרים וכד'
אם הם נראים לי רציניים, קורה שאני מתגמשת ויוצאת לקראת הלקוח.
למדתי להכיר כל מיני סוגים של לקוחות, לפי צורת הפניה שלהם, השאלות או הדרישות,
כבר בהתחלה אני יכולה לדעת עם מי יש לי עסק.
אם אני מרגישה שזה הולך להיות מסובך אני מעדיפה לומר - לא תודה, לא מתאים לי...
ויש לקוחות שפשוט תענוג לעבוד איתם, הם יודעים בדיוק מה הם רוצים ומה יש לי להציע להם.
קרה לי כמה פעמים (בע"ה, כן ירבו ) שהצגתי ללקוח את התנאים ואמרו לי:
עזבי שטויות, נשלם לך חצי עכשיו וחצי בסוף העבודה, וכך היה...
לכן אני אומרת שצריך לבדוק כל מקרה לגופו, זה יכול להשתנות מלקוח ללקוח,
לא הכל שחור-לבן ולא תמיד אפשר או חייבים להצמד לכללים.

 

[נוכחות לעסקים]

קיים שיטה תמחור כזה במכירת תמונות
אותו תמונה והמחיר משתנה לפי המטרה שהולכים להשתמש בה כמות העותקים של הדפסות
אורך זמן הצגה התמונה [סינמה לדוגמה] כמה זמן הולכים להשתמש בה [3 חודשים, חצי שנה ] וכו'

 

[צילומנציה]

לא. ממש לא.
צריך לסכם בבירור מה השימוש הן מצד הלקוח והן מצד הצייר.
לגננות למשל, או לבתי ספר וכאלה, אני בפירוש מודיעה שהציורים שלהם יכולים לשמש אותי לעוד מטרות, והם מעדיפים מחיר זול יותר, ובוחרים באופציה הזו. אבל אני מודיעה מראש.
להשתמש שוב בציורים שצויירו לספר או לפרוייקט או לא יודעת למה, זה ממש אסור.

ומה לגבי לקוח שקנה מכם ציור שציירתם במיוחד בשבילו- נניח לגננת, מותר לגננת להעביר לגננת אחרת בחינם?

 

[ronitg]

ומה לגבי לקוח שקנה מכם ציור שציירתם במיוחד בשבילו- נניח לגננת, מותר לגננת להעביר לגננת אחרת בחינם?

הא????
ממש לא
גם אם הצייר לא מוכר את אותו ציור למישהו אחר פרט לאותה גננת, זה לא הופך את הגננת לבעלת הזכויות על הציור. ממש ממש לא.
כבר כתבו פה על "קניין רוחני"

 

[צילומנציה]

מענין.
כאדם פרטי רציתי להעביר יצירה שיצרו בשבילי (לא ציור אבל לא משנה) לקרוב משפחה לשימוש פרטי.
החוק- לא מענין אותי (אף אחד בכלל לא ידע מזה וגם לא יפסיד מזה)
ההלכה מאד מענינת כמובן.
שאלנו טלפונית בבית הדין.
התשובה : אם לא הותנה בזמן המכירה (כלומר כתוב בחוזה או בע"פ) אז מותר מלכתחילה.
מה אומרים?