מידע שימושי דיי דייי למה להשלות.... עד מתי?

[שידרוגים]

אליך יושב ראש ארגון יקר
אליך שיושבת ומקבלת משכורת במתנ"ס
אליך נבחר ציבור איי שם במועצה

כן, אתם שם...

אתה שתבוא בעוד כמה שבועות לקראת הימים נוראים, תחלך לנו פרספקטים הדורים על פעילות העמותה, על כל העזרה שלך לאלפיי פונים וכל כך הרבה נעזרים עכשיו בתקופת הקרונה...

את ששולחת גרפיקאית (כמובן בלי שום מכרז, רק במקרה זה אחיינית שלך) שיודעת לשרבט בכל עלון מזדמן, על ערכות יפות לכל הילדים בבידוד, כל מה שנשאר, זה 'רק' להרים טלפון, וכל הטוב בדרך אליכם...

אתה שתבוא בעוד כמה זמן, ותנפנף לנו שכל עיסוקך זה בעזרה לזולת... ואחריות מחייבת... ועוד כהנה וכהנה... תספר לכולם על סלי מזון ותופינים ששלחת למקורבך...

דיי זה נמאס!

אנחנו משפחה שמיום רביעי בבידוד, עוד שבוע שלם לפנינו... עם כל ילדינו...
לתומנו פנינו אליכם,
בראש מושפל, לבקש את עזרתכם...

ברגעינו המושפלים לא הייתם לצידנו, לא דאגתם, לא דרשתם, לא התאמצתם...
כן, לקחתם את הפרטיים, תוכלו להשתמש בזה קבל עם ועדה, תוכלו לנפנף בריבוי הפניות אליכם, הנה עוד משפחה הגיעה לעזרה...

לא.
אתם לא חייבים לנו כלום, אבל במטותא מכם, אל תשלו לא אותנו ולא את הציבור שלכם, אל תעבדו עלינו בעיניים...

כן,
מאוד רצינו שיהיה לנו כמה מלפפונים ועגבניות, כמה תפוחים וגמבות שאזלו ונגמרו, חלב ולבן...
אין מה לדאוג עכשיו, יש לנו שכנה מבוגרת שסחבה והביאה.. כן, לא נעים...
דאגתם לומר לנו, שאם אין לנו חולה בבית אז אין באפשרותכם לעזור... למה?? כי הוא יוכל לצאת אחרי 10 ימים ואנחנו לא?? כי אם אין חולה אז לא צריך בידוד?? כי אם כן יש חולה אפשר ללכת למלונית על שלל תוכניותיה, ואנחנו לא??

אליכם קוראים סבלניים, סבלתם אותי עד כה, אז עוד קצת...
תובנות.
אתם מכירים מישהו בבידוד, רק שיחת טלפון, רק קצת ייחס, הוא משועמם!! ואם לא אז הוא עסוק באמצע להוציא קרניים...
יש לכם כמה דקות שאתם מימילא בסופר? אולי רק תקדישו מחשבה...
לא, הם לא מבקשים בחינם...

גלגל חוזר בעולם, היום זה אתם, מחר זה אנחנו שנעזור...( בעצם עוד שבוע ).

ולפינת התודות:
יש קרן אור, יש ארגון יקר בשם רפואה ושמחה, תוך שעתיים הם דאגו למשחק לכל ילד פלוס ממתק, אחר כך שוב!!
אז אם הם כן יפנו אליכם... או שאתם תפנו אליהם תדעו ותזכרו את זה, תדעו שזה ארגון נפלא,
מנסיון...

גם אני מצטרפת להכרת תודה לעיריית בני ברק
שלחו תעסוקה וממתקים לכל הילדים ממש לפי מה שמתאים לגיל של כל ילד (בררו מספר ילדים וגילאים)
אמנם זה לא עזרה בשוטף כמו קניות וסידורים
אבל זו תשומת לב מחממת ממש

 

[רק ילדה;)]

אליך יושב ראש ארגון יקר
אליך שיושבת ומקבלת משכורת במתנ"ס
אליך נבחר ציבור איי שם במועצה

כן, אתם שם...

אתה שתבוא בעוד כמה שבועות לקראת הימים נוראים, תחלך לנו פרספקטים הדורים על פעילות העמותה, על כל העזרה שלך לאלפיי פונים וכל כך הרבה נעזרים עכשיו בתקופת הקרונה...

את ששולחת גרפיקאית (כמובן בלי שום מכרז, רק במקרה זה אחיינית שלך) שיודעת לשרבט בכל עלון מזדמן, על ערכות יפות לכל הילדים בבידוד, כל מה שנשאר, זה 'רק' להרים טלפון, וכל הטוב בדרך אליכם...

אתה שתבוא בעוד כמה זמן, ותנפנף לנו שכל עיסוקך זה בעזרה לזולת... ואחריות מחייבת... ועוד כהנה וכהנה... תספר לכולם על סלי מזון ותופינים ששלחת למקורבך...

דיי זה נמאס!

אנחנו משפחה שמיום רביעי בבידוד, עוד שבוע שלם לפנינו... עם כל ילדינו...
לתומנו פנינו אליכם,
בראש מושפל, לבקש את עזרתכם...

ברגעינו המושפלים לא הייתם לצידנו, לא דאגתם, לא דרשתם, לא התאמצתם...
כן, לקחתם את הפרטיים, תוכלו להשתמש בזה קבל עם ועדה, תוכלו לנפנף בריבוי הפניות אליכם, הנה עוד משפחה הגיעה לעזרה...

לא.
אתם לא חייבים לנו כלום, אבל במטותא מכם, אל תשלו לא אותנו ולא את הציבור שלכם, אל תעבדו עלינו בעיניים...

כן,
מאוד רצינו שיהיה לנו כמה מלפפונים ועגבניות, כמה תפוחים וגמבות שאזלו ונגמרו, חלב ולבן...
אין מה לדאוג עכשיו, יש לנו שכנה מבוגרת שסחבה והביאה.. כן, לא נעים...
דאגתם לומר לנו, שאם אין לנו חולה בבית אז אין באפשרותכם לעזור... למה?? כי הוא יוכל לצאת אחרי 10 ימים ואנחנו לא?? כי אם אין חולה אז לא צריך בידוד?? כי אם כן יש חולה אפשר ללכת למלונית על שלל תוכניותיה, ואנחנו לא??

אליכם קוראים סבלניים, סבלתם אותי עד כה, אז עוד קצת...
תובנות.
אתם מכירים מישהו בבידוד, רק שיחת טלפון, רק קצת ייחס, הוא משועמם!! ואם לא אז הוא עסוק באמצע להוציא קרניים...
יש לכם כמה דקות שאתם מימילא בסופר? אולי רק תקדישו מחשבה...
לא, הם לא מבקשים בחינם...

גלגל חוזר בעולם, היום זה אתם, מחר זה אנחנו שנעזור...( בעצם עוד שבוע ).

ולפינת התודות:
יש קרן אור, יש ארגון יקר בשם רפואה ושמחה, תוך שעתיים הם דאגו למשחק לכל ילד פלוס ממתק, אחר כך שוב!!
אז אם הם כן יפנו אליכם... או שאתם תפנו אליהם תדעו ותזכרו את זה, תדעו שזה ארגון נפלא,
מנסיון...

יקרה, קראתי וכאבתי אותך. גם אנחנו היינו במקום הזה פעם אחר פעם.
אבל אצלינו זה כאב כפליים.
מתחילת התקופה (ועוד הרבה הרבה לפני, מאז ומתמיד) היינו שם לסייע לכל בקשה שקיבלנו. הרבה באופן אישי.
ביצענו קניות למשפחות.
רוקנו זבל
סייענו ברכישת תרופות
הרמנו טלפון דואג לפחות אחת ליום
שלחנו משחקים, פינוקים ויצירות
ועוד.
לא למשפחה אחת. לפעמים לחמש עשר משפחות ביום!!
מלבד שאני מתנדבת באופן פעיל בארגון שציינת, רפואה ושמחה. לא יודעת לומר לך לכמה קריאות נעננו בשמחה
ובלארג'יות.

ו...
בגלל אחד מהם, שלא בדיוק הקפיד על הכללים נפלנו לבידוד!
שבוע חלף, דממה, עוד שבוע, דממה מוחלטת.
היה שלט על הדלת שאנו בבידוד (יש לנו גמ"ח פעיל)
אפס!
לא טלפון, לא התעניינות, לא קניות כלום...

גילוי נאות, לא עשינו את הנ"ל ע"מ לקבל חזרה. אבל לפעמים יש צורך.

יצאנו מבידוד ראשון ושני והתקדמנו ביתר שאת. הבנו כמה זה חשוב.
ו-
נפלנו עוד הפעם לבידוד. הפעם בתנאים קשים יותר.
פונינו למלוניות שונות. וקיבלנו סיוע מארגון 'רפואה ושמחה' המתנדבים היו---
אחים שלי!!!
למעט מס' מקרים נוספים שנזדקקנו לשינוע והגיע מתנדב.

הבטחתי כי לכשאצא אעשה הכל כדי לייעל את המערכת ולעשות ככל יכולתי.
כאן על במה זו יש כאן מספיק 'נופשים' שיהיו עדים עבורי/עבורינו שהשתדלתי למענם לכל בקשה שהגיעה בכל שעה ומקווה שסייעתי להם.
לא רק לענייני בידוד ותעסוקה
לא רק למלוניות והנגשת מידע.
או לטובת המחלימים במלוניות השונות ובבתים....
טרחתי באופן אישי ללכת ולבדוק. נסעתי, חקרתי, עיינתי עוד.
רק שבוע שעבר עשיתי סבב מלוניות בדרום ובצפון(כן, נסעתי עד ערד! וכינר! ובירושלים בתחב"צ)

כל פנייה שקיבלתי לקחתי פרטים ובד"כ תוך 24 שעות נשלחה חבילה מפנקת ומותאמת בדיוק לפי מס' הנפשות וגילאי הילדים ברווח ובאהבה. (ואלה שנתנו פרטים ולא קיבלו. המשלוחים כבר נמסרו למוקד ולמתנדבים לשינוע. כנראה תקלות בדרך אתכם הסליחה!!!)
אלה שמסיבות כלשהן לא יכלו לקבל חבילות קיבלו ארוחת צהריים חמה ישר מהפיצרייה על חשבונינו...
או פיצוי על חתונת אחות/דודה וכדו'
לא חסכנו בכלום.
כל מקרה נלקח לתשומת לב. לטיפול יסודי ומעמיק ונסיון להקל ולשפר ככל האפשר.

לפני שלושה שבועות נפלנו שוב לבידוד (אנחנו מחזיקים בשיא ) קיווינו כי משהו ישתנה... לצערי הרב לא.
הוא לא היה ממושך מאוד אז איכשהו התמודדנו. אבל זה היה אכזרי כבר.

קוראת אותך וכואבת. כואבת מאוד מאוד!!
כי אני לא מתעסקת רק עם ירושלים או המרכז.
מקבלת פניות מרחבי הארץ. משתדלת אחת לשבוע לעשות סבב מרוכז כל פעם בעיר אחרת. מנסה בשלט רחוק לסייע אבל לפעמים עומדת חסרת אונים ומוגבלת (תרתי משמע) למול המקרה וזועקת לעצמי בכאב ותוהה 'אין שכנים???
אין משפחה? אין חברים?'
ויתכן שאין, לא שופטת. אבל לפעמים חסר רק מעט הסתכלות לצדדים. לבדוק. להציע עזרה. לומר 'אנחנו כאן באם אתם צריכים משהו' וכו'.
היו כאן כ"כ הרבה אשכולות בעניין. ובאופן אישי יכולה לראות שיפור מזערי בדבר. אבל עדיין יש מקום לשיפור.

ומסיימת בנימה אישית.
יקרה,
פני אלי בפרטי. אשמח לסייע לך מכל הלב.

 

[רבקי בינעט]

מי שצריך עזרה באשדוד מוזמן לומר !!!!!!!!
אני כרגע אישית לא מכירה אף אחד שבבידוד.
ואם לא יבקשו או יגידו איך אוכל לעזור???

 

[גלגל הצבעים]

יקרה, קראתי וכאבתי אותך. גם אנחנו היינו במקום הזה פעם אחר פעם.
אבל אצלינו זה כאב כפליים.
מתחילת התקופה (ועוד הרבה הרבה לפני, מאז ומתמיד) היינו שם לסייע לכל בקשה שקיבלנו. הרבה באופן אישי.
ביצענו קניות למשפחות.
רוקנו זבל
סייענו ברכישת תרופות
הרמנו טלפון דואג לפחות אחת ליום
שלחנו משחקים, פינוקים ויצירות
ועוד.
לא למשפחה אחת. לפעמים לחמש עשר משפחות ביום!!
מלבד שאני מתנדבת באופן פעיל בארגון שציינת, רפואה ושמחה. לא יודעת לומר לך לכמה קריאות נעננו בשמחה
ובלארג'יות.

ו...
בגלל אחד מהם, שלא בדיוק הקפיד על הכללים נפלנו לבידוד!
שבוע חלף, דממה, עוד שבוע, דממה מוחלטת.
היה שלט על הדלת שאנו בבידוד (יש לנו גמ"ח פעיל)
אפס!
לא טלפון, לא התעניינות, לא קניות כלום...

גילוי נאות, לא עשינו את הנ"ל ע"מ לקבל חזרה. אבל לפעמים יש צורך.

יצאנו מבידוד ראשון ושני והתקדמנו ביתר שאת. הבנו כמה זה חשוב.
ו-
נפלנו עוד הפעם לבידוד. הפעם בתנאים קשים יותר.
פונינו למלוניות שונות. וקיבלנו סיוע מארגון 'רפואה ושמחה' המתנדבים היו---
אחים שלי!!!
למעט מס' מקרים נוספים שנזדקקנו לשינוע והגיע מתנדב.

הבטחתי כי לכשאצא אעשה הכל כדי לייעל את המערכת ולעשות ככל יכולתי.
כאן על במה זו יש כאן מספיק 'נופשים' שהשתדלתי ומקווה שסייעתי להם.
כל פנייה שקיבלתי לקחנו פרטים וקיבלו בד"כ תוך 24 שעות חבילה מפנקת ומותאמת בדיוק לפי גילאי הילדים ומס' הנפשות ברווח ובאהבה. (ואלה שנתנו פרטים ולא קילבו. המשלוחים כבר נשלחו למוקד ולמתנדבים לשינוע. כנראה תקלות בדרך אתכם הסליחה!!!)
אלה שמסיבות כלשהן לא יכלו לקבל חבילות קיבלו ארוחת צהריים חמה ישר מהפיצרייה על חשבונינו...
לא חסכנו בכלום.
כל מקרה נלקח לתשומת לב. לטיפול יסודי ומעמיק ונסיון להקל ולשפר ככל האפשר.

לפני שלושה שבועות נפלנו שוב לבידוד (אנחנו מחזיקים בשיא ) קיווינו כי משהו ישתנה... לצערי הרב לא.
הוא לא היה ממושך מאוד אז איכשהו התמודדנו. אבל זה היה אכזרי כבר.

קוראת אותך וכואבת. כואבת מאוד מאוד!!
כי אני לא מתעסקת רק עם ירושלים או המרכז.
מקבלת פניות מרחבי הארץ ותוהה לעצמי 'אין שכנים???
אין משפחה? אין חברים?'
ויתכן שאין, לא שופטת. אבל לפעמים חסר רק מעט הסתכלות לצדדים. לבדוק. להציע עזרה. לומר 'אנחנו כאן באם אתם צריכים משהו' וכו'.
היו כאן כ"כ הרבה אשכולות בעניין. ובאופן אישי יכולה לראות שיפור מזערי בדבר. אבל עדיין יש מקום לשיפור.

ומסיימת בנימה אישית.
יקרה,
פני אלי בפרטי. אשמח לסייע לך מכל הלב.

כמו שצריך לדעת איך להציע עזרה, אז גם צריך לדעת לקבל עזרה, וגם לבקש.
הרבה פעמים כשאתה מרים טלפון למישהו שבבידוד דבר ראשון הוא נותן לך את ההרגשה ש"איזה נייעסן ממי שמעת את זה".
ואח"כ מסרבים לקבל כל עזרה ואומרים "אנחנו מסודרים" "נסתדר", שלחו לנו הכל וכו'.
ומי שהציע עזרה מתחרט על הרגע שהתקשר.
ואז מה קורה? אחרי שבוע מלאי המזון אוזל, או חסר מצרכי מזון, ואז אני כמובן לא יתקשר שוב לחפור, והם מתביישים לבקש כי הם דחו כל עזרה על הסף.
ודבר נוסף, נתקלתי גם במכרים שנהנו להיות מסכנים ולספר לכולם כמה רע והמלונות והמדינה וקופות חולים וכו', וכנראה היה חבל להם לקבל עזרה שתהרוס להם את ההנאה להתלונן ולהתמסכן.

נ.ב. כמובן כמו בכל דבר יש גם מידות רעות שנכנסות לתמונה, כמו למשל כשמשפחה שהתנהגה בברוטליות ובהפקרות והטילה פחד על כל השכנים כשהלכו בלי מסיכות והתגגודדו באירועים המוניים וכו' ואכמ"ל, ופתאום נכנסת לבידוד אנשים כועסים עליהם, או חוששים שאם ירימו טלפון המשפחה ההיא תחשוב ששמחים לאידם.

 

[רק ילדה;)]

כמו שצריך לדעת איך להציע עזרה, אז גם צריך לדעת לקבל עזרה, וגם לבקש.
הרבה פעמים כשאתה מרים טלפון למישהו שבבידוד דבר ראשון הוא נותן לך את ההרגשה ש"איזה נייעסן ממי שמעת את זה".
ואח"כ מסרבים לקבל כל עזרה ואומרים "אנחנו מסודרים" "נסתדר", שלחו לנו הכל וכו'.
ומי שהציע עזרה מתחרט על הרגע שהתקשר.
ואז מה קורה? אחרי שבוע מלאי המזון אוזל, או חסר מצרכי מזון, ואז אני כמובן לא יתקשר שוב לחפור, והם מתביישים לבקש כי הם דחו כל עזרה על הסף.
ודבר נוסף, נתקלתי גם במכרים שנהנו להיות מסכנים ולספר לכולם כמה רע והמלונות והמדינה וקופות חולים וכו', וכנראה היה חבל להם לקבל עזרה שתהרוס להם את ההנאה להתלונן ולהתמסכן.

מסכימה עם כל מילה.

אני למדתי לפעול בשיטה אחרת:
מבקשת כי יניחו את שקית הזבל בחוץ בשעת לילה. לא מתביישת. א"א לא רואה אותי וככה גם הם מרגישים נעים עם זה. מציינת להם כי יש לי סבון ידיים ומים בברז ב"ה ואין להם זכות לקחת ממני את המצווה.

אני במכולת/בסופר. מתקשרת לאנשים שאני מודעת שהם בבידוד בבתים "אני בסופר. מה אפשר לקנות לכם?" מוסיפה חטיף או שניים על חשבוני ומניחה מחוץ לדלת בתוספת חשבונית (כאן המקום לשים דגש כי קניות בסיס אף אחד אין לו תקציב מיותר לשלם עבורכם. תכפילו בעשרות משפחות.... קחו לתשומת ליבכם לשלם עם תום הבידוד!)

ערב שבת, שולחים עוגה. מגש מחולק עם סלטים. פיצוחים, פופקורן ואפילו עיתון יכול לשמח כ"כ.

חידשנו מלאי של משחקי יחיד ורבים. שואלת 'יש לנו משחקים להשאיל, תרצו?' כמובן שצריך להחזיר אח"כ אבל גיוון!
כנ"ל ספרים.

ועוד.

----
לגבי המלוניות. גם אנחנו היינו בכמה. היה מקסים אפילו שהיה זוועה!!!! (מלונית בידוד ולא קורונה)
קרובי משפחה וידידים ששמעו חודש וחצי לאחמ"כ על התנאים ששהינו בו היו בהלם! התגובה שלהם הייתה "קיבלנו רושם שהייתם במלון 7 כוכבים כבר קנאנו בכם!"
רעבנו ללחם כפשוטו!
נחנקנו 21 יום בחדר ללא אור ואויר.

בצומת שאני נמצאת בו היום. כל תלונה שמתקבלת מקבלת התייחסות לעומק. בודקת האם היא מוצדקת. לרוב- לצערי לא.
באם כן, מועברת לטיפול מיידי. בד"כ השיפור ניכר דקות ספורות לאחמ"כ.

לא באה לתקן את העולם. נשלחתי לשליחות שלי ואני משתדלת לבצע אותה בשמחה ובשלמות. רק מנסה להאיר מעט....

 

[נעמי]

מסכימה עם כל מילה.

אני למדתי לפעול בשיטה אחרת:
מבקשת כי יניחו את שקית הזבל בחוץ בשעת לילה. לא מתביישת. א"א לא רואה אותי וככה גם הם מרגישים נעים עם זה. מציינת להם כי יש לי סבון ידיים ומים בברז ב"ה ואין להם זכות לקחת ממני את המצווה.

אני במכולת/בסופר. מתקשרת לאנשים שאני מודעת שהם בבידוד בבתים "אני בסופר. מה אפשר לקנות לכם?" מוסיפה חטיף או שניים על חשבוני ומניחה מחוץ לדלת בתוספת חשבונית (כאן המקום לשים דגש כי קניות בסיס אף אחד אין לו תקציב מיותר לשלם עבורכם. תכפילו בעשרות משפחות.... קחו לתשומת ליבכם לשלם עם תום הבידוד!)

ערב שבת, שולחים עוגה. מגש מחולק עם סלטים. פיצוחים, פופקורן ואפילו עיתון יכול לשמח כ"כ.

חידשנו מלאי של משחקי יחיד ורבים. שואלת 'יש לנו משחקים להשאיל, תרצו?' כמובן שצריך להחזיר אח"כ אבל גיוון!
כנ"ל ספרים.

ועוד.

----
לגבי המלוניות. גם אנחנו היינו בכמה. היה מקסים אפילו שהיה זוועה!!!! (מלונית בידוד ולא קורונה)
קרובי משפחה וידידים ששמעו חודש וחצי לאחמ"כ על התנאים ששהינו בו היו בהלם! התגובה שלהם הייתה "קיבלנו רושם שהייתם במלון 7 כוכבים כבר קנאנו בכם!"
רעבנו ללחם כפשוטו!
נחנקנו 21 יום בחדר ללא אור ואויר.

בצומת שאני נמצאת בו היום. כל תלונה שמתקבלת מקבלת התייחסות לעומק. בודקת האם היא מוצדקת. לרוב- לצערי לא.
באם כן, מועברת לטיפול מיידי. בד"כ השיפור ניכר דקות ספורות לאחמ"כ.

לא באה לתקן את העולם. נשלחתי לשליחות שלי ואני משתדלת לבצע אותה בשמחה ובשלמות. רק מנסה להאיר מעט....

וואו וואו.
ללמוד ממך!!!
הולכת להכין משהו לחברה בבידוד (מאומתת).
שהיתה צריכה להיות מלווה אתמול בחתונה של חברה טובה

 

[אבי2000]

יקרה, קראתי וכאבתי אותך. גם אנחנו היינו במקום הזה פעם אחר פעם.
אבל אצלינו זה כאב כפליים.
מתחילת התקופה (ועוד הרבה הרבה לפני, מאז ומתמיד) היינו שם לסייע לכל בקשה שקיבלנו. הרבה באופן אישי.
ביצענו קניות למשפחות.
רוקנו זבל
סייענו ברכישת תרופות
הרמנו טלפון דואג לפחות אחת ליום
שלחנו משחקים, פינוקים ויצירות
ועוד.
לא למשפחה אחת. לפעמים לחמש עשר משפחות ביום!!
מלבד שאני מתנדבת באופן פעיל בארגון שציינת, רפואה ושמחה. לא יודעת לומר לך לכמה קריאות נעננו בשמחה
ובלארג'יות.

ו...
בגלל אחד מהם, שלא בדיוק הקפיד על הכללים נפלנו לבידוד!
שבוע חלף, דממה, עוד שבוע, דממה מוחלטת.
היה שלט על הדלת שאנו בבידוד (יש לנו גמ"ח פעיל)
אפס!
לא טלפון, לא התעניינות, לא קניות כלום...

גילוי נאות, לא עשינו את הנ"ל ע"מ לקבל חזרה. אבל לפעמים יש צורך.

יצאנו מבידוד ראשון ושני והתקדמנו ביתר שאת. הבנו כמה זה חשוב.
ו-
נפלנו עוד הפעם לבידוד. הפעם בתנאים קשים יותר.
פונינו למלוניות שונות. וקיבלנו סיוע מארגון 'רפואה ושמחה' המתנדבים היו---
אחים שלי!!!
למעט מס' מקרים נוספים שנזדקקנו לשינוע והגיע מתנדב.

הבטחתי כי לכשאצא אעשה הכל כדי לייעל את המערכת ולעשות ככל יכולתי.
כאן על במה זו יש כאן מספיק 'נופשים' שיהיו עדים עבורי/עבורינו שהשתדלתי למענם לכל בקשה שהגיעה בכל שעה ומקווה שסייעתי להם.
לא רק לענייני בידוד ותעסוקה
לא רק למלוניות והנגשת מידע.
או לטובת המחלימים במלוניות השונות ובבתים....
טרחתי באופן אישי ללכת ולבדוק. נסעתי, חקרתי, עיינתי עוד.
רק שבוע שעבר עשיתי סבב מלוניות בדרום ובצפון(כן, נסעתי עד ערד! וכינר! ובירושלים בתחב"צ)

כל פנייה שקיבלתי לקחתי פרטים ובד"כ תוך 24 שעות נשלחה חבילה מפנקת ומותאמת בדיוק לפי מס' הנפשות וגילאי הילדים ברווח ובאהבה. (ואלה שנתנו פרטים ולא קיבלו. המשלוחים כבר נמסרו למוקד ולמתנדבים לשינוע. כנראה תקלות בדרך אתכם הסליחה!!!)
אלה שמסיבות כלשהן לא יכלו לקבל חבילות קיבלו ארוחת צהריים חמה ישר מהפיצרייה על חשבונינו...
או פיצוי על חתונת אחות/דודה וכדו'
לא חסכנו בכלום.
כל מקרה נלקח לתשומת לב. לטיפול יסודי ומעמיק ונסיון להקל ולשפר ככל האפשר.

לפני שלושה שבועות נפלנו שוב לבידוד (אנחנו מחזיקים בשיא ) קיווינו כי משהו ישתנה... לצערי הרב לא.
הוא לא היה ממושך מאוד אז איכשהו התמודדנו. אבל זה היה אכזרי כבר.

קוראת אותך וכואבת. כואבת מאוד מאוד!!
כי אני לא מתעסקת רק עם ירושלים או המרכז.
מקבלת פניות מרחבי הארץ. משתדלת אחת לשבוע לעשות סבב מרוכז כל פעם בעיר אחרת. מנסה בשלט רחוק לסייע אבל לפעמים עומדת חסרת אונים ומוגבלת (תרתי משמע) למול המקרה וזועקת לעצמי בכאב ותוהה 'אין שכנים???
אין משפחה? אין חברים?'
ויתכן שאין, לא שופטת. אבל לפעמים חסר רק מעט הסתכלות לצדדים. לבדוק. להציע עזרה. לומר 'אנחנו כאן באם אתם צריכים משהו' וכו'.
היו כאן כ"כ הרבה אשכולות בעניין. ובאופן אישי יכולה לראות שיפור מזערי בדבר. אבל עדיין יש מקום לשיפור.

ומסיימת בנימה אישית.
יקרה,
פני אלי בפרטי. אשמח לסייע לך מכל הלב.

מי שצריך עזרה באשדוד מוזמן לומר !!!!!!!!
אני כרגע אישית לא מכירה אף אחד שבבידוד.
ואם לא יבקשו או יגידו איך אוכל לעזור???

מסכימה עם כל מילה.

אני למדתי לפעול בשיטה אחרת:
מבקשת כי יניחו את שקית הזבל בחוץ בשעת לילה. לא מתביישת. א"א לא רואה אותי וככה גם הם מרגישים נעים עם זה. מציינת להם כי יש לי סבון ידיים ומים בברז ב"ה ואין להם זכות לקחת ממני את המצווה.

אני במכולת/בסופר. מתקשרת לאנשים שאני מודעת שהם בבידוד בבתים "אני בסופר. מה אפשר לקנות לכם?" מוסיפה חטיף או שניים על חשבוני ומניחה מחוץ לדלת בתוספת חשבונית (כאן המקום לשים דגש כי קניות בסיס אף אחד אין לו תקציב מיותר לשלם עבורכם. תכפילו בעשרות משפחות.... קחו לתשומת ליבכם לשלם עם תום הבידוד!)

ערב שבת, שולחים עוגה. מגש מחולק עם סלטים. פיצוחים, פופקורן ואפילו עיתון יכול לשמח כ"כ.

חידשנו מלאי של משחקי יחיד ורבים. שואלת 'יש לנו משחקים להשאיל, תרצו?' כמובן שצריך להחזיר אח"כ אבל גיוון!
כנ"ל ספרים.

ועוד.

----
לגבי המלוניות. גם אנחנו היינו בכמה. היה מקסים אפילו שהיה זוועה!!!! (מלונית בידוד ולא קורונה)
קרובי משפחה וידידים ששמעו חודש וחצי לאחמ"כ על התנאים ששהינו בו היו בהלם! התגובה שלהם הייתה "קיבלנו רושם שהייתם במלון 7 כוכבים כבר קנאנו בכם!"
רעבנו ללחם כפשוטו!
נחנקנו 21 יום בחדר ללא אור ואויר.

בצומת שאני נמצאת בו היום. כל תלונה שמתקבלת מקבלת התייחסות לעומק. בודקת האם היא מוצדקת. לרוב- לצערי לא.
באם כן, מועברת לטיפול מיידי. בד"כ השיפור ניכר דקות ספורות לאחמ"כ.

לא באה לתקן את העולם. נשלחתי לשליחות שלי ואני משתדלת לבצע אותה בשמחה ובשלמות. רק מנסה להאיר מעט....

וואו וואו.
ללמוד ממך!!!
הולכת להכין משהו לחברה בבידוד (מאומתת).
שהיתה צריכה להיות מלווה אתמול בחתונה של חברה טובה

ירבו כמותכם ...

 

[קוביית קרח]

לא לכולם יש אמצעים.. תשאלו את הדרן...
וחוץ מזה מי יבחר לי עגבניות החתול או השק?

הערת אגב,
אני מזמינה ירקות ואפילו קפואים
ומגיעה לי סחורה שהלווי שהייתה לי בחנות..
הלוואי

 

[אבי2000]

הערת אגב,
אני מזמינה ירקות ואפילו קפואים
ומגיעה לי סחורה שהלווי שהייתה לי בחנות..
הלוואי

אדרבה,
תוכלו לעלות לפה מס' טלפון...

 

[קוביית קרח]

אדרבה,
תוכלו לעלות לפה מס' טלפון...

מישיר למהדרין

 

[שב נא הסופר]

לפעמים עומדת חסרת אונים ומוגבלת (תרתי משמע) למול המקרה וזועקת לעצמי בכאב ותוהה 'אין שכנים???

לא חושב שזה נובע מאכזריות או התעלמות..
פשוט הסגנון כיום אצלינו במגזר, הוא שכל אחד והבית שלו - אשמור לי את שלי ותשמור לך את שלך. ככה שאם לא תודיעו אף אחד לא יידע, אבל מאמין שירצו מאד לסייע לכשיידעו.
בשונה מהסגנון של ההורים שלנו, שכל משפחה בבנין היתה מעורבת בסיוע למשפחה השכנה גם בימים כתיקונן בכל מכל כל - שמור לי ואשמור לך. ככה שכמעט ולא היה מצב שלא ידעו מה קורה אצל השכנים בכל זמן נתון.
כמובן שלכל צד וסגנון יש מחיר לטוב ולמוטב, רק שלא תמיד אפשר לדעת מה כבר יותר טוב.

 

[רוחי בלבוחי]

לא לכולם יש אמצעים.. תשאלו את הדרן...

אולי אפשר לבקש משכן או משהו אחר שיעשה עבורכם קנייה בישיר למהדרין, הכל מגיע הבייתה ארוז וסחורה יפיפיה !
אני מאמינה שכל אחד יעשה את הטובה הזו בשמחה.

 

[לב מרגיש]

מהיכן אתם אני אשמח לעשות קניות.

 

[ברכת מרום]

ישיר למהדרין לוקח כמה ימים וזה בעיה...
לי בבידוד הציעו מהמתנ"ס אחרי שכבר גמרתי את הבידוד ערכת משחקים בהשאלה שצריך להחזיר. בדיחה מצחיקה בקושי..
לעומתם ארגון עזרת אחים שלח לנו שבת ואין לנו שום קשר אליו הכל ארוז ומאורגן ונותר לנו לבקש משכנים טובים עוד כמה קניות
ועוד כמה דברים שחסרו פשוט לא היה וזה היה שבתת קשה מאוד כי במוצאי שבת רצינו לטרוף מישהו מרוב רעב אבל לא היה לנו את מי
וחברות ושכנות ניסו לעזור כמה שיותר אבל אין מה לעשות זה לא נעים לבקש טובות מאנשים ואני שמחה שכבר היתה לנו קורונה ולא נצטרך יותר לבידודים כי זה פשוט נוראא קשה!!
מחזיקה לכם אצבעות וכל הכבוד שאתם חושבים על הזולת ושומרים על בידוד למרות הכל

 

[אבי2000]

אולי אפשר לבקש משכן או משהו אחר שיעשה עבורכם קנייה בישיר למהדרין, הכל מגיע הבייתה ארוז וסחורה יפיפיה !
אני מאמינה שכל אחד יעשה את הטובה הזו בשמחה.

בגדול כבר יש לנו פירות וירקות משכנתנו המפורסמת לעייל...
אבל זה לא רק, למשל פתאום חסר משהו קטן, או שסתם נגמר הנשנושים בארונות, אז מה עכשיו, נטריח את השכנים, נעשה קניה בישיר...
א"א להטריח מישהו על כל דבר שזה בגדר מותרות אפי' שבמצב שלך זה בסיסי,
כי כמו שכתבו פה @ברכת מרום לפעמים ממש רעבים ולא מתחשק שוב לחם וחביתה...

מהיכן אתם אני אשמח לעשות קניות.

תודה רבה מחמם את הלב,
בגדול כמו שלמדתי פה עכשיו ניתן לעשות קניה בישיר... עוד לא בדקתי, אבל אין סיבה שלי זה לא יעבוד... אפשרי גם השבת להסתדר עם גפילטע, או טונה, ולא יהיה סלמון טרי...

ולפינת התודות:
@שביב זהב כשם הניק כן הוא... ויותר מזה, כל הכבוד על כל פעילותכם!!
מרגש ומחמם!
כמו שכתבתי בהודעה הראשונה על ארגון רפואה ושמחה, אז יש ניק שעומד מאחורי זה,
כן, דאגתם לעלונים לשבת, לממתק לילדים למשחקים,
כל הכבוד!
ימלא ה' כל משאלותכם...

 

[רק ילדה;)]

אגב, נתקלתי היום במודעה של 'בית התבשיל' על סיוע למשפחות בבידוד לסעודות שבת.
אם לא טועה ההזמנה עד יום חמישי.
לצערי לא מוצאת את המקור (יתד נאמן בעיר בית שמש עמוד ראשון)
להלן המס':02-6402900

 

[בשעות הפנאי]

יקרה, קראתי וכאבתי אותך. גם אנחנו היינו במקום הזה פעם אחר פעם.
אבל אצלינו זה כאב כפליים.
מתחילת התקופה (ועוד הרבה הרבה לפני, מאז ומתמיד) היינו שם לסייע לכל בקשה שקיבלנו. הרבה באופן אישי.
ביצענו קניות למשפחות.
רוקנו זבל
סייענו ברכישת תרופות
הרמנו טלפון דואג לפחות אחת ליום
שלחנו משחקים, פינוקים ויצירות
ועוד.
לא למשפחה אחת. לפעמים לחמש עשר משפחות ביום!!
מלבד שאני מתנדבת באופן פעיל בארגון שציינת, רפואה ושמחה. לא יודעת לומר לך לכמה קריאות נעננו בשמחה
ובלארג'יות.

ו...
בגלל אחד מהם, שלא בדיוק הקפיד על הכללים נפלנו לבידוד!
שבוע חלף, דממה, עוד שבוע, דממה מוחלטת.
היה שלט על הדלת שאנו בבידוד (יש לנו גמ"ח פעיל)
אפס!
לא טלפון, לא התעניינות, לא קניות כלום...

גילוי נאות, לא עשינו את הנ"ל ע"מ לקבל חזרה. אבל לפעמים יש צורך.

יצאנו מבידוד ראשון ושני והתקדמנו ביתר שאת. הבנו כמה זה חשוב.
ו-
נפלנו עוד הפעם לבידוד. הפעם בתנאים קשים יותר.
פונינו למלוניות שונות. וקיבלנו סיוע מארגון 'רפואה ושמחה' המתנדבים היו---
אחים שלי!!!
למעט מס' מקרים נוספים שנזדקקנו לשינוע והגיע מתנדב.

הבטחתי כי לכשאצא אעשה הכל כדי לייעל את המערכת ולעשות ככל יכולתי.
כאן על במה זו יש כאן מספיק 'נופשים' שיהיו עדים עבורי/עבורינו שהשתדלתי למענם לכל בקשה שהגיעה בכל שעה ומקווה שסייעתי להם.
לא רק לענייני בידוד ותעסוקה
לא רק למלוניות והנגשת מידע.
או לטובת המחלימים במלוניות השונות ובבתים....
טרחתי באופן אישי ללכת ולבדוק. נסעתי, חקרתי, עיינתי עוד.
רק שבוע שעבר עשיתי סבב מלוניות בדרום ובצפון(כן, נסעתי עד ערד! וכינר! ובירושלים בתחב"צ)

כל פנייה שקיבלתי לקחתי פרטים ובד"כ תוך 24 שעות נשלחה חבילה מפנקת ומותאמת בדיוק לפי מס' הנפשות וגילאי הילדים ברווח ובאהבה. (ואלה שנתנו פרטים ולא קיבלו. המשלוחים כבר נמסרו למוקד ולמתנדבים לשינוע. כנראה תקלות בדרך אתכם הסליחה!!!)
אלה שמסיבות כלשהן לא יכלו לקבל חבילות קיבלו ארוחת צהריים חמה ישר מהפיצרייה על חשבונינו...
או פיצוי על חתונת אחות/דודה וכדו'
לא חסכנו בכלום.
כל מקרה נלקח לתשומת לב. לטיפול יסודי ומעמיק ונסיון להקל ולשפר ככל האפשר.

לפני שלושה שבועות נפלנו שוב לבידוד (אנחנו מחזיקים בשיא ) קיווינו כי משהו ישתנה... לצערי הרב לא.
הוא לא היה ממושך מאוד אז איכשהו התמודדנו. אבל זה היה אכזרי כבר.

קוראת אותך וכואבת. כואבת מאוד מאוד!!
כי אני לא מתעסקת רק עם ירושלים או המרכז.
מקבלת פניות מרחבי הארץ. משתדלת אחת לשבוע לעשות סבב מרוכז כל פעם בעיר אחרת. מנסה בשלט רחוק לסייע אבל לפעמים עומדת חסרת אונים ומוגבלת (תרתי משמע) למול המקרה וזועקת לעצמי בכאב ותוהה 'אין שכנים???
אין משפחה? אין חברים?'
ויתכן שאין, לא שופטת. אבל לפעמים חסר רק מעט הסתכלות לצדדים. לבדוק. להציע עזרה. לומר 'אנחנו כאן באם אתם צריכים משהו' וכו'.
היו כאן כ"כ הרבה אשכולות בעניין. ובאופן אישי יכולה לראות שיפור מזערי בדבר. אבל עדיין יש מקום לשיפור.

ומסיימת בנימה אישית.
יקרה,
פני אלי בפרטי. אשמח לסייע לך מכל הלב.

שימו לב למשהו
לפי מה שכתבתם, נשמע שאתם אנשים מקושרים ופעילים, כל מי שרואה אתכם בטוח שאתם מסודרים! לכם אין צורך לדאוג!
לפעמים דווקא החברמנים סובלים במקרה כזה.
אני בטוח שאם תשאלו 'דוגרי' את השכנים, למה לא הציעו עזרה, הם יגידו "היינו בטוחים שאתם מסודרים" יתכן שיוסיפו "התביישנו להציע לכם עזרה".

נקודה למחשבה.

 

[רק ילדה;)]

שימו לב למשהו
לפי מה שכתבתם, נשמע שאתם אנשים מקושרים ופעילים, כל מי שרואה אתכם בטוח שאתם מסודרים! לכם אין צורך לדאוג!
לפעמים דווקא החברמנים סובלים במקרה כזה.
אני בטוח שאם תשאלו 'דוגרי' את השכנים, למה לא הציעו עזרה, הם יגידו "היינו בטוחים שאתם מסודרים" יתכן שיוסיפו "התביישנו להציע לכם עזרה".

נקודה למחשבה.

נקודה יפה למחשבה. לא חשבנו כך.
אם כי נאלצנו לא פעם ופעמיים להרים טלפון לשכנים וממש לבקש טובה (!) שילכו לקנות עבורינו מוצרי בסיס לשבת. וחלב לחג הפסח!!

לא נעים.

 

[בשעות הפנאי]

אם כי נאלצנו לא פעם ופעמיים להרים טלפון לשכנים וממש לבקש טובה (!) שילכו לקנות עבורינו מוצרי בסיס לשבת. וחלב לחג הפסח!!

לא נעים.

כואב ועצוב

 

[hila]

מצטרפת להמלצות על ישיר למהדרין
כשהיינו בבידוד עשיתי שם קניה ענקית והכל הגיע ארוז יפה,הפירות והירקות מעולים והגיעו בזמן שסוכם
התקשרו אלי להגיד שחסר כמה דברים ומה אני רוצה במקום גם בשירות לקוחות שלהם ענו מהר וטיפלו לשביעות רצוני
פשוט היה תענוג במקום לבקש טובות מאנשים
לגבי משחקים עשיתי הזמנה מבוטיק הצעצועים גם היה מוצלח