דלת הזזה לחדר שינה

  • הוסף לסימניות
  • #1
מה אתם אומרים?
ביחידה שאנו בונים, חדר השינה קטן. ואנו רוצים לחסוך מקום של דלת רגילה ולהתקין דלת הזזה איכותית.
מה מומלץ, ואיזה סוג? והאם זה יכול להפריע?
תודה מראש על כל תגובה
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
ממליצה על בית אומנות העץ לענין הזה,
למרות שמדובר בארון חדש כך שאין לי נסיון לומר לאורך זמן.
אבל ההתקנה ממש מושלמת והגימורים יפים.
חובה או טריקה שקטה או סטופרים,
אחרת הארון לא נסגר לגמרי ואז מה שבפנים צובר אבק..
בגדול אם תלכי על ארון הזזה - לכי לחנות שמתמחה בזה, גם אם לא ספציפית לזו שהמלצתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
תודה.
השאלה היתה לגבי דלת לחדר ולא לארונות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
דלת הזזה פשוטה - בעייתית בבידוד, עלולה לההרס מהר.

דלת הזזה איכותית- מומלץ לתוך כיס עם מנגנון איכותי, המחיר - לא פחות מ6000 ש"ח.

אם עומד בתקציב - הדלתות של סקריניו מעולות
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
בוקר טוב,
יש למישהו עוד מידע??
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מלכתחילה לא מומלץ,
אם זה ממש פותר את המקום- אפשרי, גם בדלתות הרגילות,
לא הייתי הולכת על הדלת הפשוטה ביותר, אבל ליח"ד לא נראה לי שיש צורך במשהו בומבסטי מידי, בכל אופן כמות הרעש היא לא גדולה.

ניתן להעלות תכנית ונראה האם מעלות ההזזה גוברות על כנף רגילה
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
יש לי בבית דלת הזזה ליחידת הורים. של חמדיה.
היא הכי איכותית מכל הדלתות בכל החדרים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
נכתב ע"י revrut;2325434:
מלכתחילה לא מומלץ,
אם זה ממש פותר את המקום- אפשרי, גם בדלתות הרגילות,
לא הייתי הולכת על הדלת הפשוטה ביותר, אבל ליח"ד לא נראה לי שיש צורך במשהו בומבסטי מידי, בכל אופן כמות הרעש היא לא גדולה.

ניתן להעלות תכנית ונראה האם מעלות ההזזה גוברות על כנף רגילה


אני מעלה שתי אופציות.
אנו מעונינים בחדר שינה הקטן יותר. השאלה אם זה לא מידי קטן? והאם דלת הזזה תעזור?
המון תודות!
 

קבצים מצורפים

  • דוגמא א.png
    KB 181.6 · צפיות: 36
  • דוגמא ב.png
    KB 170.7 · צפיות: 30
  • הוסף לסימניות
  • #9
האופציה הראשונה- אין כל סיבה לשים דלת הזזה, היא תצטרך להיפתח על המסדרון ותצר אותו מעט, ויש שם מבואת כנסה שדלת נפתחת לא תפריע לה.
באופציה השניה- סידור החדר מעט בעייתי, לא נכנס ארון בעומק סטנדרטי ו-2 מיטות עומדות קבוע זה די מוגזם, שם באמת דלת הזזה תיהיה יעילה יותר, אבל האופציה הראשונה עדיפה מכל הבחינות
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
באופן ספיציפי במקרה הזה אכן דלת הזזה תעזור.
אבל עוד לפני זה, יש כאן הרבה בעיות תכנוניות קריטיות בהרבה (כמו למשל האמבטיה
בדירה הגדולה והמטבח ביח' הקטנה--לא יתפקדו )
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

שלום לכל המומחים!
אודה מאוד לעצתכם הטובה.


אנו בעיצומו של תהליך בניית יח"ד.
זה השרטוט של חדר השינה המיועד (פירוט מתחת לתמונה):
1757936498721.png

בסוף החדר קיימת נישה עבור ארון. הנישה אינה סטנדרטית בגדליה משום כיוון.
גובה: 200 ס"מ.
רוחב מלא: 260 ס"מ
מתוכם:
120 ס"מ (ימין) נישה מלבנית רגילה.
140 ס"מ (שמאל) נישה מתחת לשיפוע של מדרגות.
העומק של הנישה מתחת לשיפוע: 90 ס"מ.

ככה זה נראה במציאות:
1757936624873.png

בחדר יש 2 מיטות של 80 ס"מ, ואם הן מוצמדות לגמרי לשני צידי החדר - יש ביניהן רווח של 70 ס"מ.
אני מעדיפה לתכנן את הארון כך שכל השטח שמתחת לשיפוע - יהיה לאיחסון פחות שוטף ויומיומי - כדי לתת לכל זוג את האפשרות להציב את המיטות כרצונו.
בכל מקרה, גם אם נשאר בין המיטות רווח של 40 ס"מ בלבד, לא תהיה גישה לנקודה הזו של יותר מ 30 ס"מ.

חשבנו על כמה כיוונים.
אפרט אותם - אבל פתוחה מאוד לשמוע רעיונות אחרים.
ברור לי שזה הולך לנגרות בהתאמה אישית :)

1. אפשרות ראשונה שחשבנו:
בנישה המלבנית-הימנית, ארון סטנדרט 3 דלתות
או בעדיפות: 2 דלתות הזזה איכותיות
עומק 60
(פסלנו את האפשרות של עומק 90 - שזה קו 0 עם הנישה המשופעת - כדי לאפשר יותר מרחב בחדר)
הנה שרטוט:
1757938200984.png

ואז בנישה השמאלית - מה?
יש אפשרות לסגור לגמרי עד התקרה עם דלתות הזזה, להסתיר את כל משולש הבטון של המדרגות, ולאפשר גישה גם מהחזית וגם מהצד.
מהצד: אולי דלת אלכסונית שתיפתח (עם צירים טובים) על הארון?
ואם כך: האם לשים מידוף בפנים? או להשאיר כבוידם לאיחסון חופשי?
אפשר להעמיד שם קרש גיהוץ, מזוודות ועוד.
הרעיון הוא איחסון שאיננו לשימוש יום יומי.

משהו כזה, השתדלתי באמצעיי הפשוטים לשרטט איכשהו:
1757938904436.png

פתוחה גם לרעיון של דלתות נמוכות לבוידם, ומדפים פתוחים בתוך המשולש.

משהו כזה בערך:
1757939922222.png

2.
אפשרות שניה שחשבנו:

לסגור את כל הנישה כולה באמצעות מסגרת עץ ודלתות הזזה איכותיות
את כל העומק של ה 90 ס"מ, לכל הרוחב.
כוונתי למסגרת בלבד, ללא ארון בפנים (כביכול, כניסה לחדר ארונות)
החיסרון: פחות מרחב בחדר.
היתרון: מאחוריי דלתות ההזזה אוכל להניח מידוף כרצוני, משהו גמיש מאוד ומאובזר מאוד (נגיד מאיקאה). כולל גישה קלה ופשוטה לעומק הנישה המשופעת.

אודה ואשמח לשמוע לעצתכם.

תודה רבה!
תמונות של הבית - אורך (5).jpg


אם נעצור לרגע ונחשב את שעות העבודה שלנו בבית, נגלה נתון מפתיע: חדר הכביסה הוא אחד החללים הפעילים ביותר. אנחנו נמצאים בו שעות מדי שבוע- ממיינים, מעבירים, תולים ומקפלים. ולמרות זאת, משום מה, הוא נשאר לעיתים קרובות החדר הכי מוזנח בבית; צפוף, עמוס בסלים ונטול השראה.

בפרויקט הזה, החלטתי להפסיק להתייחס לחדר הכביסה כאל "חדר שירות" צדדי, ולהפוך אותו לחלל עבודה חכם שפשוט עובד בשבילנו.

המהלך ששינה את הכל: ארון כביסה דו צדדי

הבעיה המרכזית הייתה חדר כביסה קטן מאוד עם דלת כניסה מהמטבח ודלת נוספת לחדר הרחצה הצמוד. במקום להשאיר את המעבר לחדר הרחצה, החלטתי לבטל את הדלת ובמקומה תכננתי ארון נגרות חכם.
מהצד של האמבטיה הילדים משליכים בגדים לפתחים מעוגלים, ומהצד של הכביסה – הבגדים כבר מחכים ממוינים לשליפה ישירה למכונה. התוצאה? סלי הכביסה נעלמו מהבית.


תמונות של הבית - אורך (8).jpg



תמונות של הבית - אורך (7).jpg

שרשרת עבודה מלאה באפס מאמץ

כשהשטח קטן, הדיוק הוא הכל. השרשרת מתחילה ברגע שהמכונה מסיימת: בזכות המיקום האסטרטגי בצמוד לחצר השירות, הכביסה הרטובה עוברת ישירות למייבש או נתלית בחצר הצמודה ללא צורך בסלים כבדים.

מעל המכונות הצבתי משטח עץ רחב שמאפשר לקפל את הבגדים מיד כשהם יוצאים מהמייבש או מהתלייה, מה שמונע את הערימות המוכרות שמחכות "למחר" על הספה בסלון. מעל המשטח שולב מוט תלייה מובנה; חולצות שנתלות עליו כשהן עוד לחות נמתחות מעצמן, שומרות על הצורה וחוסכות כ-80% ממאמץ הגיהוץ בהמשך.

עבור הפריטים שכן דורשים גיהוץ, שילבנו פתרון פשוט וזול: קרש גיהוץ המתקפל אל הקיר ונישה ייעודית למגהץ בתוך מסגרת החלון, כך שהכל נגיש ונסגר בשנייה.
כדי להשלים את הסדר והבטיחות, הגבהנו את הרצפה מתחת למכונות למניעת הצטברות לכלוך, והוספנו ארונות עליונים לחומרי ניקוי הרחק מהישג ידם של הילדים.
אחד מהארונות העליונים מתחבר לחדר הרחצה של ההורים וגם משם יש פתח להשלכת הכביסה.


תמונות של הבית - אורך (3).jpg


חדר הרחצה: כשפרקטיקה פוגשת עיצוב

גם בחדר הרחצה של הילדים הושקעה מחשבה רבה. בחרנו בחיפויים בטקסטורת טרוונטין בשילוב אריחים דומיננטיים בגוון כחול-חלודה שמעניקים עומק. תכננו כיור רחב ועמוק במיוחד, שנבנה בהתאמה אישית כדי לשמש גם כעמדת רחצה נוחה ובטיחותית לתינוקות, יחד עם אחסון תחתון נדיב לכל מה שצריך בשלוף.




תמונות של הבית - אורך (5).jpg

תמונות של הבית - אורך (4).jpg
תמונות של הבית - אורך (2).jpg
תמונות של הבית - אורך (6).jpg

בשורה התחתונה

עיצוב פנים טוב הוא כזה שפותר את ה"כאבים" הקטנים של היום-יום. כשאנחנו הופכים את חדר הכביסה מחלל מוזנח למכונה משומנת של סדר וארגון, איכות החיים בבית כולו עולה.


תמונה של לפני -IMG_2567.JPG



רוצים גם אתם להפוך את המטלות הביתיות לחוויה קלה ומעוצבת? מוזמנים ליצור קשר.
שיתוף - לביקורת גם זה יעבור
ב"ה

מונולוג.

מפריע לי.
עד כמה? אם נדרג מ-1 עד 10 – אז 20.
נכון, זה מחוץ לטווח, אבל גם ההפרעה הזאת חסרת פרופורציות.
כדי שתבינו עד כמה זה מפריע לי.

ויש משהו נוסף שמפלח: החוסר התחשבות.
האטימות, הפגיעה, ההתעלמות, כולן כלולות בחבילה אחת.
ולחבילה הזאת יש עוד “מתנות”, כמו למשל:
שגרמו לך נזק,
ואחר כך עוד האשימו אותך.

נניח לזה רגע, כי מה שמפריע באמת, מפריע.
למשל, ממש עכשיו בזמן שאני מנסה לנסח את מילותיי הכואבות,

פועל בבניין שלי חדר ג'ימבורי.
ממש בקומת הקרקע, מתחת לחלון ביתי.
אחד הילדים מסרב להירגע, אז המדריכה מנסה לשכנע אותו,
ובינתיים הוא צורח בכי עצבני.

אני כמובן לא יכולה לעשות דבר כדי להרגיע,
רק לחכות שהמדריכה או הילד יחליטו להמשיך
מה שיקרה בעוד כעשר דקות של בכי ממושך.

אבל כנראה שהיום לא היה יום קל שם בג'ימבורי,
כי גם הילד הבא שבא לצאת החוצה, בוכה נוראות.

אני לא אספר לכם שיש שם קבוצות־קבוצות של ילדים,
ושהפעילות נמשכת עד שעות הצהריים המאוחרות,
אבל לקראת הסוף
אז שהילדים יחכו כבר במדרגות. למה לא?

ואני גם לא אספר לכם שתלינו, כמה מהשכנים בבנין,
מודעה מנומסת שמבקשת יפה להתחשב בשכנים,
ומישהו עלום תלש אותה בחוסר לב.

ולמה אני לא אספר?
כי כשאין התחשבות, אז ממילא אין לקיחת אחריות,
אין כבוד, אין דרך ארץ.

וכשהדברים הללו חסרים,
אני לא רוצה לחשוב איזו חוויה הילדים עוברים בפנים.
מה גם שאני יודעת על חינוך של ממש לפראות,
וכמה שזה נשמע אולי תגובה מתלהמת,
האמת מתלהמת הרבה יותר.

אז אנשים מעלימים עין מעוול,
וגורמים נזק,
ולא לוקחים אחריות,
ופוגעים בחזרה.

ומה נשאר לעשות בכזה מצב?
להילחם כמובן,
או לא להילחם,
או ללכת.

כשמלחמה איננה אפשרות,
ועזיבה איננה אופציה,
נשארה רק הברירה לא להילחם.
אבל ההפרעה בעינה עומדת.

וכל פעם מחדש היא מציקה ומפריעה
עד גבול של כמעט איבוד עשתונות.
כי מילא תסתדרי עם הבלגן של עצמך, או שלא תסתדרי,
אבל גם אז תהיה לך שליטה מסוימת על מה שקורה ומתי.

אבל להסתדר עם צרחות שלא מקובלות על נפשך,
בכל שעה משעות היממה?
לנסות למנוע את הרעש הלא נעים,
לסגור חלונות,
ללכת לחדר הכי פנימי,
ולסגור דלת,
עד שתדמייני שאולי עכשיו כבר נרגע העסק.

אז ברור שזה מפריע,
ומפריע מאוד.
ובפרט כשאת חלשה, לא מרגישה טוב,
שאז בכלל אין לך טיפת סבלנות.
ובהחלט מגיע לך מעט מנוחה.

אבל שוב פעם,
אף אחד לא חושב שהמרחב הפרטי שלך הפך למרחב ציבורי,
למרות שהבניין הוא בניין פרטי,
ולמרות שאפשר בהחלט להבין שיש דרך ארץ
לא להרעיש במדרגות כדי להתחשב בשכנים.

אבל נעזוב את הקודים החברתיים,
נעזוב את ה"לבקש יפה".
ולמה?
כי זה פשוט לא קורה.

אז כשאת לא לגיטימית,
לא משנה כמה לגיטימית הבקשה שלך,
היא כבר לא.

וכל פעם מחדש המחשבה מנסה למצוא פתרונות לבעיה.
וכשלנסות להגן על עצמך לא עוזר,
וכשכבר נפלת כמה פעמים ונפגעת עוד כמה,
ואז כשאת קמה, את שוב מנסה לחשב מסלול מחדש.

והנה עוד מחשבה,
שלא בדיוק פותרת את הבעיה,
אבל מלמדת אותנו משהו על חיים.

וזו המחשבה שעלתה בי בעקבות ההתמודדות הארוכה והלא נעימה אותה אני חווה:

לפעמים היצר הרע מקבל כוח להפריע,
והוא אכן מפריע.
נכון שיש לו שליחים,
אבל בפועל, הכוח מגיע מכוחו של היצר הרע.

ועכשיו,
היצר הרע ימשיך להפריע.
הוא מגיע כדי לבחון אותנו.

עכשיו אם אנחנו מגיבים להפרעה,
זאת אומרת ממש מופרעים ממנה,
מגיע היצר ואומר:
"הנה, הצלחתי לשגע את הבן אדם".

וככל שנתייחס יותר,
כך היצר הרע ימשיך בהצלחתו.
ולמה לא להמשיך?
הוא מצא פינה להתגדר בה.
הולך לו שם.
וזה אכן תפקידו.

אבל ברגע שאנחנו נקבל החלטה
ש"שום דבר לא מפריע לנו",
למרות שזה נורא מפריע,
נקטין את ההפרעה.
נתייחס אליה בשוליות.

נמצא דרכים לעקוף אותה,
למשל להדליק מוזיקה,
או למשל לא לכעוס על האטימות,
כי היא ממילא שם,
והיא לא מתכוונת ללכת לשום מקום.

או לצאת למקום אחר, אם יש אפשרות.
וגם כשזה קורה,

אפילו אם פתחו לך ג'ימבורי רועש מתחת לבית,
והילדים קופצים וצועקים מהשעה שתיים עד שמונה,
ובשמונה בדיוק מתחיל סבב נוסף

עם מוזיקה רועשת וצעצועים מרעישים,
ואת עם חלון סגור ואין לך אפשרות לצאת,
והכול מלווה בצרחות בלתי פוסקות,
אפילו אז,
לנסות להעביר נושא בראש שלך,
ולנסות לא להיות מופרעת מהעניין...

נכון, לפעמים זה בלתי אפשרי.
אבל בכל זאת,
הרעיון הוא להקטין את רמת ההפרעה עד כמה שאת יכולה.

וכשאת לא מופרעת,
אז היצר הרע אומר לעצמו:
"היי, בשביל מה אני עובד?
חושב כל פעם מחדש איך לעצבן את הגברת,
זה כבר לא ממש מדגדג לה".
ואז הוא פשוט מעביר נושא.

כי זו לא מלחמה ביני לבין האחראים על הג'ימבורי.
זו לא תלונה על מוסד כזה או אחר.
זה מאבק איתנים, ביני לבין היצר הרע.
הוא משתמש באנשים, בסיטואציות, בצלילים, ברעשים.
אבל המאבק האמיתי מתקיים בתוכי:
האם אתן לו למשול בי,

או שאחליט בעצמי מה יפריע לי ומה לא.

וכך, בכל עניין ועניין,
מדברים קלים יחסית ועד דברים כואבים ועמוקים,
הוא שם. היצר הרע. מחפש פרצה.
ובכלל, מי באמת יכול להעריך עד כמה משהו מציק לנו בלב?
ועד כמה הוא חודר פנימה?

ובדיוק שם, במיוחד שם,
היכולת להרפות,
היכולת לומר "קיבלתי החלטה ששום דבר לא יפריע לי",
ולמצוא את הדרך לעמוד מאחורי ההחלטה הגורלית הזו,
זו יכולת ששמורה ללוחמים החזקים באמת.

והבשורה הטובה?
שמהשלב הבלתי אפשרי הזה,
אם עברנו אותו ,
לא רק ששום דבר לא יפריע לנו,
אלא שהדבר עצמו ,
כבר לא יהיה שם.

וזה כלל גדול לגבי כל דבר שמאוד מציק לנו:

אם עשינו הכול בעניין,
אם התפללנו וביקשנו,
אולי הגיע הזמן להרפות.

הרפיה שהיא הישענות על הבורא,

מה שקרוי – אמונה.

ואולי ההרפיה,
היא כל מה שאנחנו צריכים כדי להתקדם לשלב אחר.
שלב שלא יפריע לנו,
כי לא תהיה אפשרות להפריע לנו.
ובשלב הבא,
ההפרעה פשוט תיעלם לה.

זו מחשבה.
והיא גם עובדת.
זה בית ספר של החיים,
אבל עם לימודים קשים מאוד.
ואין שום הנחות.
וצריך לשנן את הלימודים שוב ושוב.

עד שיפסיק להפריע,
עד שיפסיק להרע,
ואני כבר הבנתי עם מי יש לי עסק
וההד חוזר כמו שב ואומר:
רע… רע… רע.

אז גם אם בנו לכם דירה ממש קומה מעל הראש,
וגם אם יש נזילה קבועה מהתקרה,
וגם אם אתם עומדים בפני משפט לא פשוט,
ואפילו אם מישהו פשוט לא דיבר אליכם יפה,
על הכול תנסו להעביר.

מה שנקרא:
"המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו."

עוד כמה תובנות על הדרך:

  • לעולם אל תבחרו להיות שליחים של כוח הרוע בעולם, אפילו לא לרגע, אפילו לא במעט.
  • תבדקו היטב אם לא גרמתם למישהו נזק. לפעמים מה שנראה לכם פעוט, הוא עול על לב של מישהו אחר.
  • אם מישהו מבקש מכם משהו, תכבדו. גם אם זה קטן, גם אם זה לא נוח, כי כבוד הדדי נמדד דווקא בפרטים האלה.
  • תעצרו רגע אחד ותחשבו: אולי גרמתם צער למישהו? אם כן, שירעד לכם הלב.
  • וכשאתם נותנים לעצמכם להיות מופרעים מהתנהגות רעה של מישהו אחר, אתם בעצם מאפשרים לו להצליח ברוע שלו.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה