דף שהולך לפח

  • הוסף לסימניות
  • #21
תודה!

ודווקא משום כך אתייחס בקצרה גם לתוכן (במחילה).
אני מנועה, כי אני רוצה ביקורת על הכתיבה, ולא אשכול דעות חינוכיות, אבל אולי באיזה אשכול אחר בפורום חדר מורים או מה.
תודה בכל אופן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
תודה על התגובה!
התובנות פוגעות באמינות?
אשמח באמת לשמוע דעתך ודעת אחרים, כי ניסיתי להיצמד להלך מחשבה של ילד כל העת. רוצה לדעת אם זה לא מעושה.

תספרי לו:(

הקטע הבא צועק: "אני סובל"

למה עשיתי רעש? כבר אמרתי לכם שאני לא זוכר. אבל לנחש, אני יכול. כי זה לא פעם ראשונה שאני עושה רעש. עם הידיים, או הלשון או העט או הכיסא, וגם ברגליים.
אולי היה לי משעמם, אולי רציתי לשמוע עוד קולות חוץ מהקול של הרב'ה אולי הייתי כבר רעב, וכשמזיזים ת'רגליים לא מרגישים כלכך את הבטן. גם עכשיו זה עובד לי.

כשכתבתי לא עובר, התכוונתי, שבימינו יש מודעות להפרעות התנהגות שונות, ובאופן תקין מורה אמור להיות מדווח ומודע למצבו של הילד - ולהתנהל בהתאם.
ואם בסוף השנה הוא עדיין מתייחס אליו כסתם אל מפריען סדרתי, משהו התפספס פה השנה.
פעם היו "סוחבים" ילדים משנה לשנה, היום סיפור כואב כזה, נשלח לאיבחון ועזרה.

המורה התנהל כאילו מדובר כאן בילד נורמטיבי. וזה לא.
אני לא אוהבת לאבחן מסיפור אחד, ובודאי שלא על גבי אתר. אבל הילד סובל וזקוק לאיבחון וטיפול, תוך עידכון הצוות החינוכי במצבו ובדרכי הטיפול.

התעלמות היא פגיעה בילד וגם בצוות החינוכי, שנוקט בשיטות סטנדרטיות בדרך כלל, אלא אם כן מדווח על מקרה חריג.

הסיפור הזה צובט לי את הלב. יותר בגלל חוסר האונים של הילד מול עצמו. ופחות מן הצד של המלמד, כי מתוארת כאן תמונת מצב בו המלמד הזהיר לפחות 3 פעמים!!!
לא הצלחתי להבין מה באמת מצפים ממחנך במצב כזה. חוץ מלהעניש ולדווח להורים שהילד זועק לעזרה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
התובנה מידי מושלמת, מתאים למי שלמד דבר או שניים בחייו
התובנה צריכה להיות יותר 'דלילה' ובוסרית, פחות מדויקת, פחות ממוקדת
בגלל שזה אכן סיפור למבוגרים הרשיתי לעצמי להגיש תובנות עמוקות, דרך זרם מחשבה של ילד. חשבתי שזה עובר, ומתאים. וגם השתדלתי לא להאכיל בכפית. מחכה לשמוע מה אומרים על זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
פעם היו "סוחבים" ילדים משנה לשנה, היום סיפור כואב כזה, נשלח לאיבחון ועזרה.
על זה כתבתי, תספרי לו. למלמד, לחיידר, להורים, למי שאת רוצה.
לא הצלחתי להבין מה באמת מצפים ממחנך במצב כזה. חוץ מלהעניש ולדווח להורים שהילד זועק לעזרה.
ניסיתי להעביר את התחושה שבעונש הזה היה משהו פולשני.
וזה לא משנה כמה פעמים הזהירו, כי מורה לא יכול להזהיר ילד שהוא יוריד לו את הגרביים, ולבצע את זה.
אין מצב כזה.
צריך להסביר למה? ניסיתי בסיפור.

העיסוק סביב האבחון והמילה של המלמד, וה"מה הוא יכול לעשות" לא רלבנטי בעיניי.
כי את מה שהוא עשה, הוא ודאי לא יכל לעשות.
יש אלפי עונשים יצירתיים.
לא ככה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
הכתיבה שלך, כמו תמיד, מאלפת!
ממש מעבירה את התחושות ואת חוסר האונים.

מאחר ואני לא רוצה לדון על התוכן, רק אציין הערה קטנה:
מיד אח"כ נפתחה הדלת של החדר מלמדים,
כדאי לפתוח את המרכאות ל - אחר כך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
@כנפיים , זה לא נושא שאפשר לאמר עליו, בקרו מהצד הספרותי בלבד.
כשרב'ה עושה דבר כזה לילד, הוא לא יכול להיות רבה יותר!!!
זו השפלה קשה, וכן, פגיעה בגבולות.
ובכנות, אני מופתעת עד מאד שזה קרה בדור שלנו, ולגבי התגובה שהילד צריך ללמוד, אפשר ללמד בכל כך הרבה דרכים חיוביות ויפות!
וענישה יכולה להגיע בצורה לא אלימה בכלל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
על זה כתבתי, תספרי לו. למלמד, לחיידר, להורים, למי שאת רוצה.

ניסיתי להעביר את התחושה שבעונש הזה היה משהו פולשני.
וזה לא משנה כמה פעמים הזהירו, כי מורה לא יכול להזהיר ילד שהוא יוריד לו את הגרביים, ולבצע את זה.
אין מצב כזה.
צריך להסביר למה? ניסיתי בסיפור.

העיסוק סביב האבחון והמילה של המלמד, וה"מה הוא יכול לעשות" לא רלבנטי בעיניי.
כי את מה שהוא עשה, הוא ודאי לא יכל לעשות.
יש אלפי עונשים יצירתיים.
לא ככה.

את צודקת במאת האחוזים.
אבל צורת הכתיבה, מציגה את הילד במקום הקרבן, כשאני חושבת שגם המלמד הוא קרבן מסויים לסיפור ולמצב.
הייתי מצפה לתוספת מסויימת, שתביא לידי ביטוי, קריאה לעזרה. כי סתם לצאת נגד הממסד זה כבר נדוש וקל... ובעיקר לא מקדם.

אני חושבת שכסופרים, אנו חייבים לבחון את המטרה שלנו בכתיבה.
האם היא לעורר למודעות, להאשים, להשמיץ, לקדם.
סתם זרקתי מטרות.
אבל אם תשימי לב, הרוב יצאו מן הקטע, המצויין לטעמי. בתחושת אנטי. נגד המלמד. אם זו היתה מטרת הקטע. הצלחת בגדול. אבל ברור שהוא קטע מוטה. ומנותק מדמויות מסויימות, ומחלקים מן המציאות.
אם היתה מטרה להביא למודעות כי עימותים חוזרים ונשנים עם ילדים מעידים על קושי עמוק יותר הזקוק לתמיכה, חסרה כאן הכוונה למקום הזה, הבונה.

לא התכוונתי להכנס לסוגיות חינוכיות, אלא לברור מטרת כתיבת הקטע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
העונש בסיפור הוא נושא לדיון נפרד.
אך צאו וראו מה גדול כוחו של כותב טוב, שבאומנות המילה והמחשבה גורם לקוראיו לקרוא ולהבין את הסיפור מנקודת מבט מסוימת.
מבלי להצדיק את מעשיו של המלמד, תחשבו רגע על מבוגר בסיטואציה כזו, שאם אינו ניחן בסבלנות נדירה ומופלגת כשל הילל הזקן הוא חש מול הילד חוסר אונים ובעיניו ילד כזה נתפס כחוצפן חסר תקנה,
והכותבת, שהגישה את המקרה מפיו וליבו של הילד המרעיש, המרגיז, המפריע, גרמה לכולנו להבין כמה תמימות אמיתית היתה בכל הפרעה שלו, וכמה רחוק הוא היה מ'להכעיס'.
היכולת הזו מדהימה בעיניי והיא מחוללת נפלאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
  • הוסף לסימניות
  • #30
אבל צורת הכתיבה, מציגה את הילד במקום הקרבן, כשאני חושבת שגם המלמד הוא קרבן מסויים לסיפור ולמצב.
תודה קודם כל. כעת אני מבינה את ההערה.

ואכן, הילד בסיטואציה כזו הוא קרבן.
לא למצב, לא להפרעה שלו, לא למצב של ענישה ע"י המלמד, אפילו לא לממסד הלא מבין.
הוא קרבן תקיפה.
כך אני תופסת את זה.
וכך זה נתפס מהפן המקצועי.

האם היא לעורר למודעות, להאשים, להשמיץ, לקדם.
מטרת הסיפור היתה להקביל ענישה מסוג זה לפגיעה אחרת ע"י מבוגר.
דרך החוויה של הילד ניסיתי גם לשקף את האבסורד שבלמידת נושא המוגנות, ובהדרכת הילדים בנושא, מול מצב בו כמעט בלתי אפשרי לילד לבצע את זה באמת.

(כשראיתי קבוצת ילדים מדקלמת ומתאמנת על צעקות "לא!" בסדנת מוגנות כזו, חשבתי על האבסורד הזה. ועכשיו ראיתי לנכון לשלב את התובנה בתחושותיו של הילד.
במוסד בו המלמד מרשה לעצמו לעשות דבר כזה, ושולט שליטה כה מוחלטת בילדים, המתירה לו לפגוע כך בילד, ואין פוצה פה, הלמידה הזו תועיל? יש לילד אמון באי מי מהמבוגרים שם?
הלוואי.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
הכתיבה טובה מאוד.
כמו שכבר האריכו בהודעות הקודמות, ואפילו יותר.

הוא נכנס וסגר את הדלת, אבל שמעתי אותו אומר לרבע'ס ששם, שהוא אף פעם לא שובר את המילה שלו. וזה הכוח שלו.

המשפט הזה הציק לי קצת.
די ברור לקורא שזה משפט של הסופר שבא להציג את ההיגיון של המלמד בהתנהגותו, והצורה של הילד מצליח לשמוע אותו אומר את זה ומפרש בצורה הילדותית שלו - היא מלאכותית מעט.
הצורה הזו אכן נפוצה רבות בסיפורים מעין אלו, אבל בעיני זה נראה כמו בור שנופלים בו בכל פעם מחדש.
מה דעתכם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
די ברור לקורא שזה משפט של הסופר שבא להציג את ההיגיון של המלמד בהתנהגותו, והצורה של הילד שהצליח לשמוע אותו אומר את זה ומפרש בצורה הילדותית שלו - היא מלאכותית מעט.
תודה קודם כל.
המשפט אכן היה, והילד אכן שמע אותו, אבל גם אני התלבטתי אם זה לא מזכיר את קיומי ככותבת באמצע הסיפור, והנה מתברר שכן.
אם כך, כדאי גם למחוק את ההמשך הפרשני, שהוא באמת שלי- "מעניין איך שוברים מילים..."?
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
הצורה של הילד מצליח לשמוע אותו אומר את זה ומפרש בצורה הילדותית שלו - היא מלאכותית מעט.

למה?
שמוע שמעתי באוזני, ציטטות מתלמידים/ות, כל נושא האתיקה במוסדותינו לפעמים לא קיים כלל וכלל, ואז הם שומעים,מפנימים וממשיכים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
המשפט הזה הציק לי קצת.
די ברור לקורא שזה משפט של הסופר שבא להציג את ההיגיון של המלמד בהתנהגותו, והצורה של הילד מצליח לשמוע אותו אומר את זה ומפרש בצורה הילדותית שלו - היא מלאכותית מעט.
הצורה הזו אכן נפוצה רבות בסיפורים מעין אלו, אבל בעיני זה נראה כמו בור שנופלים בו בכל פעם מחדש.
מה דעתכם?
בעיני בא להסביר שהיה לו וויכוח עם כוכבי.

באופן כללי, הסיפור נראה די חד סטרי לטובת הילד שמוצג כשיא של שלמות ותמימות,
רק לדוגמא אני יכול להעיד כמורה, שאין חיה כזו שילד דופק פעם אחר פעם בדלת חדר המורים 'בתמימות'. גם ילד חסר בינה לחלוטין יודע ומבין שזו חוצפה נוראית.
מצד שני, מורה שמשאיר ילד יחף ללא נעליים וגרביים- יחשב אצלי כמסוכן לשלום הילדים. מכמה סיבות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אם אכן כך היה זה אחרת. אין בעיה להשאיר את המשפט וגם את הפרשנות.

הוא רק הזכיר לי סוג של מלכודת הקיימת בסיפורים שמבוגרים כותבים בשם ילדים.
(סגנון סיפורים שיש רבים המתנערים ממנו ושוללים אותו לגמרי, נושא לאשכול נפרד בהזדמנות).
כמו למשל, סגנון "סיפורי מוישי" של התבהרות (ניתן למצוא בגוגל להורדה), שם כמעט כל משפט שהילד התמים חושב או אומר הוא בעצם אג'נדה שבאים לבקר אותה או להעצים אותה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אם אכן כך היה זה אחרת. אין בעיה להשאיר את המשפט וגם את הפרשנות.
לא חושבת ככה.

אם המשפט מפריע לאותנטיות של הסיפור, גם אם הוא קרה, הוא לא חייב להיכנס לסיפור.

הקוראים לא יודעים מה היה, והכותב לא אמור להיות שם כדי להסביר.

(סגנון סיפורים שיש רבים המתנערים ממנו ושוללים אותו לגמרי, נושא לאשכול נפרד בהזדמנות).

אשמח מאד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
לא חושבת ככה.

אם המשפט מפריע לאותנטיות של הסיפור, גם אם הוא קרה, הוא לא חייב להיכנס לסיפור.

הקוראים לא יודעים מה היה, והכותב לא אמור להיות שם כדי להסביר.

נכון.
אבל כוונתי היא בגלל שהסיפור הוא אותנטי וכבר נכתב לעיל שהוא אותנטי, אז אפשר להשאיר משפט כזה בידיעה שהוא אכן מתאר מה שקרה באמת.
ובגזרת המחשבות זה כבר לא מפריע, כי אין דרך לדעת מה באמת הילד באמת חושב וכמו כל הקטע המדבר על המוגנות והלמ"דים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אם המשפט מפריע לאותנטיות של הסיפור, גם אם הוא קרה, הוא לא חייב להיכנס לסיפור.
יתכן שעדיף היה לדלג על המשפט הוא חושב כשהוא עומד בכניסה לחדר מורים, וכן להשאיר את זה בסוף הקטע שזה חלק ממוסר ההשכל שהוא הסיק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אם החלק הזה בסיפור היה מומצא, היה אפשר לשקול לנסח זאת כמשפט שהמלמד אומר במפורש ישירות לילד, שאז זה פחות מלאכותי.
(ועל הדרך גם מוציא את המלמד כאחד שלא מבין מה ילד בגיל הזה אמור להבין ומה לא, כבר רווח נקי).

אבל היות וכך זה קרה באמת וכתוב בכותרת או בהודעה הבאה שהסיפור הוא אמיתי, לא חושב שצריך וכדאי לשנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
באמת שלא רציתי ואיני רוצה לפתוח דיון בענייני חינוך פה.
מאד קשה לקרוא קטע כזה, ולדון רק בכתיבה.
זה כבר לא 'שיתוף' זה אתגר...
(אגב ,למה באמת אין מקדם 'אתגר'?)

>>עומדת באתגר:
הכתיבה מיוחדת.
זווית הראיה של הילד מובאת בדיוק מהגובה שלו.
הכנות נוגעת ללב כמו שרק כנות של ילד מצליחה.

>>נכשלת באתגר:
בדיוק קראתי בספר 'בוסר המלאכים' (דן טיומקין) משפט שלא יוצא לי מהראש:
'אם יש לך בארגז הכלים רק פטיש, כולם נראים מסמרים'.
אז כל מלמד שעומד חסר אונים מול התנהגות של ילד,
שיבדוק איך לצייד את הארגז במקום לבכות שאין לו כלים.
(מוקדש למלמד אחד, שהיתה לו בארגז הכלים רק פומפה.)
 
נערך לאחרונה ב:

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה