דף שהולך לפח

  • הוסף לסימניות
  • #41
@גוגלית תודה על ההשתדלות לעמוד ב"אתגר".
האמת שהייתי פשוט אינטרסנטית. ידעתי שהנושא נפיץ, ושאין לי סיכוי לקבל תועלת וביקורת מחכימה אם יתפתח פה דיון.

אין לי בעיה עם תגובות קצרות כאלו, ובטח עכשיו, כשאני את שלי קיבלתי, לפחות בקטנה.

(אגב, תאמיני לי שגם לי זה לא קל, להתמקד בכתיבה, ובטח לא מול תגובות מקוממות או לא מבינות.
אני מאד אוהבת לדון ולנתח, ובאמת אולי צריך לעשות לזה במה כלשהיא, או שיש כבר, בכל אופן מתדלת גם אצל אחרים להגיב רק לכתיבה למרות שלפעמים הנושאים ממש בוערים בי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
אני אשתדל בעקבותיה של קודמתי
הכתיבה נהדרת
כולל הציטוט מהמלמד.
זה פתוח אצלי כבר יומיים מאז שלייקתי בקריאה מלמעלה כי ידעתי שאני חייב לקרוא ברצינות.

אני לא משוכנע באנלוגיה של הל' השלישית

אבל הסיפור מצמרר ומעביר לגמרי את הנוראיות שבעמידה פסיכית על עיקרון "לא שובר את המילה שלי".
ונקודת חינוך: תעצרו רגע, תקשיבו לכל דבר, זה המסר, שום דבר לא בורח.

ואני שמח שהוא בכל זאת את הל' השלישית וסיפר לדף, או אולי לאמא, שסיפרה לנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
תודה על התגובה.
ואני שמח שהוא בכל זאת את הל' השלישית וסיפר לדף, או אולי לאמא, שסיפרה לנו.

חוששתני שלא.
אבל הייתי חייבת לנסות להיות לו לפה.
אני לא משוכנע באנלוגיה של הל' השלישית
בהקבלה לפגיעה? או בהקבלה ששמתי בפי הילד על מוגנות והאבסורד העולה ממנה?
אשמח לשמוע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
תודה על התגובה.


חוששתני שלא.
אבל הייתי חייבת לנסות להיות לו לפה.

בהקבלה לפגיעה? או בהקבלה ששמתי בפי הילד על מוגנות והאבסורד העולה ממנה?
אשמח לשמוע.
בהקבלה ששמת בפי הילד
יכול להיות שזה בסיפור, בחלק שהוא לא בא לספר מה קרה לו אלא לקבל את הנעליים ושאמא דואגת
ויכול להיות שה בעצם, כי הוא מבין שלא משהו חמור קרה אלא בעיית משמעת, וזה שלא הקשיבו לו זה בגלל הסיטואציה.
אבל זו התחושה שעברה לי בראש כשקראתי ופתאום הגעתי לתובנה הזו שהכנסת. ולא הבנתי מאיפה היא באה.

הסיפור מספיק חמור, ודורש התייחסות, במחילה מכל המגינים על המלמד, יש כאן פגיעה אמיתית בתלמיד בכל קנה מידה. יש כאן עיקשות של מלמד על מילה שנפלטה מפיו. אבל אני לא רוצה להאריך לבקשת המו"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
הסיפור מספיק חמור, ודורש התייחסות, במחילה מכל המגינים על המלמד, יש כאן פגיעה אמיתית בתלמיד בכל קנה מידה. יש כאן עיקשות של מלמד על מילה שנפלטה מפיו. אבל אני לא רוצה להאריך לבקשת המו"ל

מענין אותי הרצון לא להתיחס לתכנים אלא לכתיבה, הרי צורת הכתיבה היא ההגשה של המזון, היא משמעותית מאד וחשובה, אך ה"מזון" עצמו הוא הנקודה המרכזית, לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
מענין אותי הרצון לא להתיחס לתכנים אלא לכתיבה, הרי צורת הכתיבה היא ההגשה של המזון, היא משמעותית מאד וחשובה, אך ה"מזון" עצמו הוא הנקודה המרכזית, לא?
אני אקפוץ לענות, אם זה היה כתוב בעיתון בהחלט זה בא כדי להעלות נושא לדיון, גם כאן לפעמים זה כך. אבל היא ככל הנראה מעניינת לחדד את המסר ואת הכתיבה של הסיפור, וברגע שמדברים על התוכן היא מפסידה את המטרה לשמה העלתה את הסיפור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
ושאמא דואגת
?
כי הוא מבין שלא משהו חמור קרה
מה הכוונה?

אני הרגשתי שמלבד תחושת ההשפלה הנוראית, והעיקשות של המלמד, היתה כאן ממש פגיעה בגבולות.

מבחינתי, אפילו אם היה הרב'ה דורש מהילד להסיר את גרביו, ולתת לרב'ה אותן, זה היה נורא, זה היה השפלה זה היה- כל דבר. אבל זה לא היה ברמה של פגיעה בגבולות כמו זו כשהרב'ה עצמו עשה זאת. אני טועה?

והנקודה לגבי המוגנות, עלתה בי, כשבאותו מוסד העבירו שיעור במוגנות, ודיקלמו עם הילדים את ה"ל". אז, חשבתי שיש איזהשהוא בסיס של העזה, של ידיעה שהמערכת הוגנת, ומגינה עליו, שאם מישהו פוגע בו, זה לא בסדר, שילד צריך שיהיה לו, כדי לעמוד מול מבוגר פוגע, אם הפוגע הוא מתוך המערכת, כדי לומר לו "לא".

אם המערכת או המוסד בנויים ומתנהלים בצורה, שילד יודע שלא יאמינו לו, לא ישמעו אותו, שהרבה יכול לעשות ככל העולה על רוחו, ומי יאמר לו מה, למה שהוא יעמוד מול מבוגר פוגע מתוך המערכת, ויאמר לו חזק"לא"? כי דיקלמו את זה?
קשה לי להאמין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
מענין אותי הרצון לא להתיחס לתכנים אלא לכתיבה
לא רציתי פולמוס דעות לגבי שימוש בענישה בכלל, או בהשפלה כענישה, או תגובות בסגנון- הבית צריך לתמוך בחיידר/בילד, וכד' שיוצאות מוך הנחה שאני האם, ואיך כדאי לי להגיב, ובכלל, מה הבעיה של הילד וכד'.

רציתי ביקורת ספרותית, וגם קיבלתי אותה. תודה.
ותודה על ההתחשבות בבקשה שלי עד עכשיו.

משחררת....
באמת שקיבלתי את שלי, ומבחינתי שיתפתח פה דיון פורה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #49
הוא צריך לרוץ לארוחת צהריים
פגיעה בגבולות.
את מתכוונת לחלק של הגוף שהוא שלי ולא נוגעים בו אני מניח (מוגנות) אני לא מרגיש כך, אולי אני טועה, אבל אני לא חושב שילד מרגיש כך.
הוא כן מרגיש מושפל. מושפל גם בגלל עצם ההורדה וגם שהוא נשאר ככה להתבזות בחוץ. השפלה היא פשע מבחינתי לא שונה בהרבה מפגיעה מינית אבל לא מתחבר למקום שאת הגעת אליו.
והנקודה לגבי המוגנות, עלתה בי, כשבאותו מוסד העבירו שיעור במוגנות, ודיקלמו עם הילדים את ה"ל". אז, חשבתי שיש איזהשהוא בסיס של העזה, של ידיעה שהמערכת הוגנת, ומגינה עליו, שאם מישהו פוגע בו, זה לא בסדר, שילד צריך שיהיה לו, כדי לעמוד מול מבוגר פוגע, אם הפוגע הוא מתוך המערכת, כדי לומר לו "לא".

אם המערכת או המוסד בנויים ומתנהלים בצורה, שילד יודע שלא יאמינו לו, לא ישמעו אותו, שהרבה יכול לעשות ככל העולה על רוחו, ומי יאמר לו מה, למה שהוא יעמוד מול מבוגר פוגע מתוך המערכת, ויאמר לו חזק"לא"? כי דיקלמו את זה?
קשה לי להאמין.
ראשית היה שם את הרב'ע כוכבי שהגן עליו, כך שיש כוכבים של אור. למרות שלא היה לו אומץ לעמוד מול הרב'ע שלוסיג ולהרים אותו, (אולי הוא עשה את זה בחדר מלמדים).
אני בהחלט מסכים איתך שהדמויות הדומיננטיות בחיים של הילד חייבים להיות הוגנים עמידים וכאלה שהוא מאמין בהם. זו בעצם אחת הפגיעות היותר גדולות שבפגיעה מינית. הנפילה של העולם הטוב החוסר בביטחון. ויש את זה בהחלט בכל השפלה, כמובן לא באותו יחס של פגיעה מינית מסיבות שונות שאכמ"ל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
הוא צריך לרוץ לארוחת צהריים
אוקי.
הבנתי.
מעניין איך לכל אחד מאיתנו ברור שמה שהוא מכיר זה זה, כולל אותי כמובן.
לא זכרתי בכלל שברוב החיידרים הילדים חוזרים הביתה לצהרים, כי שם זה לא כך. מביאים אוכל מהבית ומחממים בחיידר.
לכן לא הבנתי איך אמא אמורה לדעת מזה.

מה שמזכיר לי שמישהו פה הגיב ש'אין ילד שדופק בתמימות על הדלת של חדר מלמדים שוב ושוב, כי זו חוצפה נוראית, וכל ילד אפילו טיפש מבין את זה', (פחות או יותר המילים) גם זה
לא נכון בחיידר המדובר, שם הילדים מרבים לדפוק, לצרכים שונים וזה מקובל ממש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
  • הוסף לסימניות
  • #52
מקווה שאני לא עובר על הנדר
אבל קשה לשפוט את הסיפור בלי ההבנה מתי קרה הסיפור.
כי אם זה לפני מאה שנה, מיילא
ואם זה היום זה קצת מוזר שקורה כזה סיפור
אז נא, הבהרה
כלומר, הסיפור אמיתי לחלוטין?!
למה לכתוב 'מזעזע' אם זה משקף רק מאית ממה שאני חש?
טירוף! אולי זאת המילה.
רב'ה כזה אינו בן־אדם, וסליחה על החריפות.
לא קראתי תגובות קודמות, (רק כמה מהתגובות הראשונות), אבל אני מניח שיש שינסו להבין את הצד של הרב'ה.
ובכן, לאותם אלה אני אומר, רבותיי - לא כאן! מה שלא יהיה, ילד לא גורם בשום פנים ואופן לרב'ה לקחת לו את הנעליים והגרביים!
יש רבע'ס שלפעמים פשוט רבים עם הילדים כאילו הם בני גילם!
בתור מנהל, הייתי מפטר את הרב'ה על אתר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
אני לא רואה בהורדת גרביים שבירת גבולות. לפחות לא יותר מסטירה , גרירה באמצעות הידיים, או כל מגע שהוא לא אסור.
אבל יש פה בעוצמה את החלק של הזלזול וחוסר כבוד.
וזה אבסורד, שאותו הרעבע שאמור ללמד לזהות את ההשפלה, ולהתגונן מולה, הוא זה שגם מתנהג בחוסר כבוד לגוף , בחוסר כבוד לילד ולרצון שלו.
וזה בא ביחד, אי אפשר להפריד וללמד ילדים לכבד את עצמם ובו זמנית לא לכבד אותם.

מצד שני, אולי אם הלימודי מוגנות קצת יותר מפורטים ומוסברים , אפשר כן להשיג איזו תועלת.
כל זמן שהם עמומים וסובבים סביב "נעים לך - לא נעים לך" ובאותו החיידר סטירה היא דבר הגיוני, אפשר להשעות אותם לאלתר.

לגבי הילד - התיאור מדהים ונוגע ללב.
אז הסיפור שלי מתחיל באמצע שיעור חומש, או הלכה, אני אפילו לא זוכר. לא בגלל שזה היה מזמן. בכלל לא. רק בגלל שאני לא זוכר כלום מהיום, חוץ מאת הסיפור. והשיעור, הוא היה לפני, אז אני לא זוכר איזה הוא היה.
למה הוא לא זוכר כלום ? לא הבנתי.

הוא תקשורתי תגידי?
לי הילד נשמע ממש עם קשיי תקשורת, בתחילת הסיפור הייתי בטוחה שהסיפור הוא מנקודת מבט של ילד על הרצף.
כל ההתעלמות מהתגובות ומהענישה , ובפרט המשפט הזה.
מקודם, כשככה הוא אמר, אני עדיין הסתכלתי לרצפה, וזה חבל מאד. כי ככה לא יכולתי לבדוק אם האור הזה שיש בעיניים שלו כשהוא מספר משהו מצחיק, דולק, או לא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
למה הוא לא זוכר כלום ? לא הבנתי.
כשניסיתי להיכנס לנעליים שלו, זה מה שיצא. הרגשתי שהחוויה שעבר ממלאת כל מקום במוח ובלב שלו, שהוא לא מסוגל לזכור כלום. תחושה סובייקטיבית.
הוא תקשורתי תגידי?
לי הילד נשמע ממש עם קשיי תקשורת, בתחילת הסיפור הייתי בטוחה שהסיפור הוא מנקודת מבט של ילד על הרצף.
כל ההתעלמות מהתגובות ומהענישה , ובפרט המשפט הזה.
לא, הוא לא.

ניסיתי להעביר את המצב שלו, כפי שאני ראיתי את זה. האין אונים מול מה שקורה לו. כן, הוא בפירוש איבד את המילים ולא הצליח לתקשר ברצף ולעניין מול ההתנהגות הזו שערערה אותו.

וזה שהוא לא הסתכל על הרב'ה.
אוי.
כדאי לעשות מין סקר קטן ולהיווכח כמה ילדים לא נותנים קשר עין. המווון. מזעזע ועצוב, ומציאותי. ומול צוות חינוכי- עוד הרבה יותר מתחמקים.

אגב, דווקא המשפט הזה יכול להוכיח כי הוא לא על הרצף. ילד על הרצף לא אמור לפרש נכון את זיק ההומור בעיני הרב'ה, אם היה כזה, ובטח לא ללמוד ממנו.
אני לא רואה בהורדת גרביים שבירת גבולות.
עצוב לי לשמוע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
רב'ה כזה אינו בן־אדם, וסליחה על החריפות.
לא חושבת כמוכם
הוא אדם.
אדם שטעה, בגדול. בענק.
זו לא גחמה, זו לא יציאה משליטה רגעית, זה מהלך שלם שהרב'ה היה אמור למצוא בו את נקודות האקסיט ופשוט לרדת מהסולם הגבוה שעלה עליו.
עדיין, הוא בן אדם (בדוק.;)), ומטרתי לא היתה להוקיע אותו, אלא את המעשה ואת הגישה העומדת מאחוריו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
לא חושבת כמוכם
הוא אדם.
אדם שטעה, בגדול. בענק.
זו לא גחמה, זו לא יציאה משליטה רגעית, זה מהלך שלם שהרב'ה היה אמור למצוא בו את נקודות האקסיט ופשוט לרדת מהסולם הגבוה שעלה עליו.
עדיין, הוא בן אדם (בדוק.;)), ומטרתי לא היתה להוקיע אותו, אלא את המעשה ואת הגישה העומדת מאחוריו.
למה לא להוקיע אותו? אדם שעושה מעשה כזה, הוא אדם שלא עושה מעשה אדם, ולכן הוא לא נקרא אדם! (להבדיל כמו שמצאנו אצל יהודי משומד שאינו נקרא חלק מעם ישראל כיון ש"אינו עושה מעשה עמך").
כמובן שאין כוונתי למקרה בו מדובר במעידה חד פעמית. כוונתי בדיוק למקרה שהצגת (וזו גם הייתה הרגשתי במהלך קריאת הדברים), ואצטט:
זה מהלך שלם שהרב'ה היה אמור למצוא בו את נקודות האקסיט ופשוט לרדת מהסולם הגבוה שעלה עליו.
מה, בגלל שהוא הולך על שני רגליים ואוכל ומדבר כמו בן אדם? אז מה?!

[הבהרה: אין כוונתי לומר שהוא לא אדם במובן ההלכתי. כוונתי בדיוק כמו שכל אחד מבין את כוונתי...]
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
לא חושבת כמוכם
הוא אדם.
אדם שטעה, בגדול. בענק.
זו לא גחמה, זו לא יציאה משליטה רגעית, זה מהלך שלם שהרב'ה היה אמור למצוא בו את נקודות האקסיט ופשוט לרדת מהסולם הגבוה שעלה עליו.
עדיין, הוא בן אדם (בדוק.;)), ומטרתי לא היתה להוקיע אותו, אלא את המעשה ואת הגישה העומדת מאחוריו.

הוא אדם,
אבל הוא לא מענצ'!!
וזו כונת הביטוי, לעולם לא היתי רוצה שרב'ה כזה יחנך את ילדי.
וכן- רעבע'ס אמורים להיות משהו ברמה מספקת ע"מ לא לעשות טעויות, או יותר נכון לרב'ה לא אמורה להיות סטיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
גב, דווקא המשפט הזה יכול להוכיח כי הוא לא על הרצף. ילד על הרצף לא אמור לפרש נכון את זיק ההומור בעיני הרב'ה, אם היה כזה, ובטח לא ללמוד ממנו.
בספר שקראתי פעם מנקודת מבטו של ילד תקשורתי , ככה הוא אבחן את האנשים סביבו,
אם היה להם את המבט הזה כשהם שמחים או עצובים, או המבט של התסכול. אבל עזבי, אם הוא לא זו טעות שלי.


עצוב לי לשמוע.
התכוונתי כמובן מבחינה של פגיעה מ.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה