התייעצות דפנות מלוכלכות

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
דפנות לסוכה שנשארו במקום בו היו מוגנים משמש וגשם, אבל לא מציפורים וכו'.
מישהו יודע אם אפשר לנקות אותם, באופן כזה שיתנקו ולא יהרסו? וא"כ איך כדאי?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
שנה שעברה כשהוצאנו את הדפנות, גילינו שכל הדפנות והסכך מלא עובש :eek:
לפני שזרקנו לפח ניסינו להציל אותם:
התזנו עם שפריצר אקונומיקה מדוללת, וקרצפנו עם מטאטא
כל העובש מהדפנות ירד פלאים!

את הסכך לא הצלחנו להציל, קנינו חדש
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 2 1K
    • ס
    מידע שימושי מחובות לחופש כלכלי - פרק א'
  • סיקרנתם //
    • תקציר - לאחר 9 שנים שבהם צברתי חובות, הגעתי לנקודת בחירה בין ירידה משמעותית ברמת חיים, לבין הגדלת הכנסות משמעותית, (או שתיהם) בחרתי ללכת בדרך השניה.
    נכון לעכשיו ב"ה עצרתי את החובות והתחלתי לייצר הכנסות, שהמטרה הסופית שלי להגיע לסכום שיאפשר לי חופש כלכלי אם ירצה ה'.
    בשנה פלוס האחרונות עברתי הרבה ניסיונות, חלקם נכשלתי, חלקם הצלחתי, וכל התהליך הוא חוויתי, משעשע ועמוס תובנות.
    אני מתכוון פעם בשבוע, להביא סיפור אחד, ומה למדתי ממנו, ואני ישמח לשמוע את דעתכם.

    השבוע:
    סיפור על מכה של (כסף) ערב סוכות:
    בסוף בינה"ז אב פגשתי את אחי הצעיר בגאולה, אמרתי לו: " אני צריך הכנסה משמעותית, בחגים אנשים מוציאים הרבה כסף, הכסף הזה הולך לכיס של אנשים אחרים, השנה אני מתכוון שחלק מזה ילך לכיס שלי"
    החלטנו שנעשה רשימה מפורטת של כל מה שאנשים צורכים בתקופת החגים, החל מערב ר"ה, ועד מוצאי שמחת תורה.
    לאחר חצי שעה יצא רשימה כמעט מושלמת (מושלם לגמרי אני שונא... כי זה אף פעם לא יקרה, יום אחר נרחיב על זה בע"ה),
    נתתי לעצמי שעה לקבל החלטה, כיון שאני יודע שאחד הדברים שהכי מעכבים בן אדם מלפעול, זה חוסר החלטה, קיבלתי ע"ע שעד סוף השעה אני מחליט על אחד מהאפשרויות, ומתמקד בו.

    קיבלתי החלטה לבנות סוכות לאנשים, אני אישית לא יודע לבנות כלום, ולכן סגרתי עם עובדים שיבנו תמורת 50 ש"ח לשעה, ממוצע של סוכה גדולה לקחתי 1500 ש"ח לקח 10 שעות שתי עובדים, ככה יצא שהרווח הגולמי (רווח על המוצר בלי לחשב הוצאות נוספות שיש לעסק -- במקרה שלי פירסום, במקרים אחרים שכירות מקום\ מזכירות, וכדומה), לסוכה 500 ש"ח.

    השלש שבועות הראשונים היו כמו חלום שמתגשם, עשיתי סוכה אחרי סוכה, נשאר לי רק להתאמן איך סופרים מזומנים מהר :)

    ואז בין יוה"כ לסוכות, עשיתי סוכה אחת יותר מידי....

    ביקשו ממני לתת הצעת מחיר לסוכה מורכבת, היה צריך להכשיר את השטח, להכשיר את המקום לדפנות, ועוד סיבוכים שונים, הציעו לי סכום כפול ממה שהייתי מורגל, ואמרתי כן...
    מכאן ואילך נכנסתי לתסבוכת, שגרמה לי להיכנס לחג באופן אישי לא מאורגן, ל3 ימים של חוסר אונים שאני לא מאחל לאף אחד, ולקינוח לאיבוד כל מה שהרווחתי בשלש שבועות !
    דבר ראשון, הבחורים שעבדו איתי אמרו לי שקרוב לחג הם לא יכולים... פירסמתי בקבוצות עבודה שונות, הגיעו אליי בחורים שלא ידעו את העבודה.. לקחו כסף ולא נתנו תועלת... בעל הבית עם עיני נץ בלי עין הרע היה חשוב לו עבודה מושלמת כמו שהתחייבתי...
    היה ברור לי שהוא מכניס חג בלי סוכה בגללי... ה' ירחם
    הייתי חסר אונים.. הרגשתי שאני משתגע.. כבר לא עניין אותי הכסף.. רק רציתי שיהיה לו סוכה איכשהו..
    בימים הכי עמוסים לא הייתי בבית.. ויש לזה משמעות... הייתי עסוק בלהסיע מכל רחבי הארץ עובדים שינסו לעשות את העבודה.
    ...
    יום לפני סוכות הבעל הבית קורא לי כולו כועס ובצדק רב, והוא אומר לי יש לך שתי ברירות, או שאתה חותם לי שאני מכניס חג עם סוכה בנויה, או שאני מביא בונה סוכות אחר... (ולא משלם לך שקל, אפילו שחלק מהשטח הוכשר)
    לא הייתי צריך לחשוב אפילו...
    אמרתי לו, כמובן שאני רוצה שתביא מישהו אחר, לא מעניין אותי הכסף, ואדרבה אם אתה מקפיד עליי אני יפצה אותך על עוגמת הנפש, אבל מאיפה תמצא עכשיו פחות מ24 שעות קודם החג?
    ה' עשה לי חסד, והוא מצא כמה חבר'ס מעולים, שהרימו לו סוכה מעולה,
    במקרה הזה לא הרווחתי אבל כן שילמתי לעובדים (זה תמיד יהיה ההבדל בין שכיר שמקבל בטוח אבל קצת מהעוגה, לבין עצמאי שלוקח את הסיכון בתקווה שהעוגה תיהיה גדולה).

    תובנות שלי:
    לקחת מקצוע שאתה מבין בו, באופן אישי.
    כי אז אתה לא טועה בהערכת הקושי.
    כי אז עובדים לא יכולים לסובב אותך.
    כי אז אתה לא חסר אונים בשום שלב, כי תמיד במקרה של הברזה, אתה יכול לעשות בעצמך.

    אשמח לשמוע כל תגובה
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: נחמת שוטים, כובע הנזיר, Chaya Lea ועוד 63 משתמשים66 //
    24 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ס
    סיקרנתם
    יש משהו מאד נכון ומאד יפה בדברים שלך. ברור שגם בעסק שמצליח, יש נפילות עד שמגיעים לנוסח הנכון...
  • 2 3 4K
    • N
    התייעצות תחשבו פעמיים לפני שאתם מוציאים רישיון לנשק במיוחד אם אתם קצת רחפנים או עם הפרעות קשב, ושאלה משפטית.
  • .Nathan //
    • שואל בשביל אחי הצעיר,
    אתחיל ואומר שמדובר באזרח שומר חוק באופן מוגזם מה שנקרא.

    מהסוג שנוהג עם שתי ידיים על ההגה, ומהסוג שלא הולך לקופה של ה10 מוצרים אם יש לו בעגלה 11.

    בקיצור הבנתם חנון אמיתי שמקפיד על הכללים בהגזמה.



    לפני בערך עשרה חודשים שכח את הנשק האישי בתא מדידה בקניון מאחר שהוא רחפן לא קטן גילה זאת רק כשהגיע הביתה, כמובן שאזרח שמצא את האקדח פנה למשטרה.

    אחרי תהליך ארוך מול התביעה המשטרתית והפרקליטות,

    מעבר לשלילת הנשק וקנס, הוא קיבל עונש של 160 שעות שירות לתועלת הציבור (בגין הזנחה בשמירה על כלי ירייה) לא ייחס חשיבות רבה מדי לסעיף הזה בהסכם מותנה רק שמח שאין כתב אישום אין רישום פלילי וזה נסגר מחוץ לכותלי ביהמ״ש.

    אבל כעת אחרי שלוש פעמים בלבד הוא מרגיש שיש לו קושי נפשי גדול להמשיך בזה.

    ראשית מעבר למטרד של 6 שעות בשבוע, לבחורצ׳יק עסוק מאוד, העבודה עצמה מבזה ומשפילה, גם לא נעימה פיזית,

    מגיע למקום העבודה ולא יודע מה הוא הולך לעשות אפילו, המנהלת עבודה במקום ממציאה לו עבודות מתחת לשטיח, פעם תיוקים משמימים שמרגישים כל דקה נצח ופעם לנקות מסדרונות של המקום לעיני עוברים ושבים (כולל שירותים ציבוריים במקום) ברקע שלו הוא אברך שעושה מעט עבודות מזדמנות בין לבין לפרנסתו, מעולם לא עבד בסוג כזה של דבר ועוד כעונש.

    כל פעם שהוא חושב שיש לו לפחות עוד שמונה חודשים כאלה (ויותר אם יירד ל4 שעות שבועיות כפי שמסתמן) הוא נכנס לדכדוך עמוק…

    בהתחלה חשש לדבר עם קצינת המבחן להמיר למשהו אחר, קנס או פיתרון אחר. כי לא רצה שהתסקיר או חוות דעת תהיה שלילית כחוסר רצינות מצד אחד, מצד שני זה קשוח מדי אז פנה לעו"ד שליווה אותו בהליך הפלילי והוא פנה למערכת

    אחרי כמה זמן זה הוואטסאפ שקיבל מקצינת המבחן:

    ---- שלום, איך אתה מרגיש?

    שמעתי את טענותיך ואני מצרה על התחושות שלך.

    עם זאת, עדיין חשוב לומר שנראה שיש חוסר הפנמה לגבי ההליך, השלצ לא נוח לאיש ולא אמור להיות פינוק.

    שים לב שברגע שחתמת על תנאי ההסדר המותנה - אתה מחויב לעמוד בהם כפי שהוסכם. ככל ולא תעמוד בהם אז התביעה תוכל להגיש כנגדך כתב אישום לבית המשפט (שזה הליך הרבה יותר מתסכל מ-160 שעות שלצ) ולא תהיה משמעות לכל מה שהוסכם במסגרת ההסדר המותנה (כן יש לציין כי במסגרת טיעוניה לעונש התביעה לא תוכל לבקש מאסר בפועל).. קח גם את זה בחשבון.

    אחרי שתמלא 60 שעות (עד כה מילאת כ-15) תיבחן החלפת שיבוץ, כרגע אינני מאפשרת זאת. בהצלחה!

    אז ניסה עו"ד

    ניסה מזלו מול שירות מבחן
    אבל ללא תוצאות.

    בעקבות העניין התחיל אפילו טיפול נפשי.

    אשמח להצעות לא (רק) משפטיות כיצד אפשר להתמודד מול המערכת

    מי שמכיר או יודע מה ניתן עוד לעשות (אולי אפילו פנייה לתקשורת?) נשמח לעיצות
    • עצוב
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: קל זכות, מיכל+, בַּת שֶׁל מֶּלֶך ועוד 35 משתמשים38 //
    51 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ל
    לוי הארוך
    סתם מעלה מחשבה, האם מצאתם מישהו שכבר היה בסרט הזה? הרי אין חכם כבעל הניסיון... (אני לא מכיר)
  • 4 5 6
    • נעול
    5K
    • א
    התייעצות האם יש ערך באתר מלבד מכירות?
  • א. פרי //
    • יש לי אתר בו מוצגים ספריי, אבל אין רכישות בכלל.

    האתר עולה לי כסף מידי חודש (בניגוד להתחלה בה הוא היה ללא תשלום דרך משרד לפיתוח הנגב והגליל).
    חשבתי שכדאי לסגור אותו ולמכור את ספרי כמו סופרים אחרים - העברה בנקאית ודרך המייל או הטלפון.

    האם עדיף להשאיר את האתר כי יש ערך לו כלשהו מלבד מכירות או כדאי לסגור את האתר?


    ומאמר שכתבתי על הנכונות לספר על כשלונות:



    בספר המאמרים החדש שלי, גיבור הסיפור, כתבתי הרבה על הכישלונות שלי.
    ביניהם: שאין קונים לספר החדש שלי "סדר הפוך" ( זה ממשיך גם עכשיו, ואין רוכשים גם לספרון הילדים דובי שיר והכתר האמיתי או לספר גיבור הסיפור)
    גם במאמרים הנוכחים, שאני כותבת פה ושם, שאולי יהיו בסיס לספר הבא בסדרה, אני כותבת על חסרונות שלי על אכזבות וכדו', ושאלתי את עצמי איך אני מסוגלת לכתוב על כשלונות, ככה באופן גלוי.

    התשובה שעניתי לעצמי:
    1. כי אני לא מאמינה בהצלחה כשהיא דרמטית
    2. אני רוצה להעביר מסרים
    תשובה כנה יותר: כי אני כבר הצלחתי, ברוך ה'.
    אני לא רואה את עצמי לפני 5 שנים, לפני שספרי הראשון יצא לאור ונמכר בחנויות, כותבת בעליזות כה רבה על כישלונות וגם חשה יציבות רגשית בעקבות כישלונות ומצליחה להתמיד בעשיה למרות הכל, אני חושבת שהמסע הזה, בו עברו עלי קצת רגעי סיפוק ותהילה, במהלך ספריי הראשונים, נתן לי את היכולת לכתוב לספר ולחוות את כשלונותיי כאילו היו הצלחות.

    אני חושבת שאני מבינה כיום הרבה דברים שלא הבנתי בעבר, והמרכזי שבהם הוא שלא חובה להצליח.
    לא צריך להצליח.

    לפני זמן מה קראתי פוסט של מישהי שכותבת שסבא שלה היה אומן. יש בבית שלו איורים שעיצב על הקירות, הסבא הלך לעולמו ורוצים להרוס את הבית יחד עם האומנות הנדירה.
    הסבא לא קיבל הכרה מימיו וכעת האיורים ייעלמו.
    הרגשתי אז תחושת פספוס אדירה.
    כמה חבל שאומן לא קיבל הכרה, כה חבל שיצירותיו, עליהן עבד שעות וימים, יעלמו.

    כיום אני מבינה שזה לא חבל בכלל.
    זה בסדר.
    העיקר העשיה וההשתדלות.

    אומן לא חייב לקבל הכרה, זה נחמד עבור העולם סביבו שיזכו להכיר אומנות חדשה, אבל הוא לעצמו שלם לחלוטין גם בלי שיכירו אותו.
    לדעתי החשיבה הזו מחזירה לאדם את העצמאות.
    לא, אתה לא זקוק שיקראו אותך, שיהנו מיצירותיך, שיכירו בך.
    האדם לא זקוק שיכירו בו, כי הכרה זה דבר חיצוני וקשור במכירים ולא במי שמכירים בו.
    אתה מתנדב, אתה משתדל.

    אין ערך בפידבק של העולם כלפיך, כי היית ונשארת אותו אדם, והערך היחיד זו העבודה העצמית שלך מול המידות שלך, זו המודעות העצמית, הקבלה העצמית, החיים שאתה בונה לעצמך, האמונה והביטחון בה' הטוב והמיטיב, אהבת הזולת ואהבת הבריאה, הקשבה, התקדמות, ועוד נכסים שהופכים אותך למי שאתה באמת.

    זה אומר להיות מאוד קשוב לעצמך ואכפתי כלפיך עם חמלה ואהבה עצמית.

    הפעולות האחרות, של לשווק את עצמך, את היכולות שלך, הם דברים חיצוניים לחלוטין, אינן מגדירות אותך אלא הן חלק ממאמץ קולקטיבי שלך ושל אנשים אחרים אכפתיים לתרום למען עולם טוב יותר.

    לסיכום, עבודת האדם מול עצמו היא עבודה אינסופית, אדירה ומתגמלת מאוד.

    כשאדם מבין שהוא והסביבה בעלי ערך זהה וקבוע שלא יכול להשתנות, הוא מתחיל להתרכז בעצמו במקום להתרכז בסביבה, הוא בונה את עצמו האמיתי, יתכן שבמהלך הבניה העצמית הזו הוא יבחין שיש לו ייעוד להשפיע הלאה, ויתכן שהוא ימצא ייעוד אחר מקסים לא פחות.
    אבל הוא ילמד להיות קשוב לעצמו ולאינטרסים שלו (אם הוא יהודי מאמין האינטרסים שלו הם שה' ימלוך על העולם).

    הוא ילמד להיות 'הוא' וזו מתנה של עצמו לעצמו, מתנה שלא יכולה להגמר לעולם.
    מה שאני כותבת כאן זו רק תיאוריה, ונדרשת עבודה רבה להפנים ולחיות את זה באמת.
    אבל גם תיאוריה זו התחלה נפלאה.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: רחל12, אברהם בן, משך ועוד 6 משתמשים9 //
    101 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אסתריקה הלר
    את בפרוג. מקובל לכתוב כאן תגובה עבור +5 הודעות בבת אחת ובשתי מילים... אל תתנצלי אם את לא מגיבה...
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה