נכתב ע"י תקוה;1623697:
גם נכון.
אבל רוב המקומות המתאימים לאלופה רוצים גם נסיון
נכון, פותחת האשכול חפשה גם אלופה וגם נסיון.
ו...?
מה זה קשור לתאוריית הלחם והחלב?
רצית לומר שאם אין לה נסיון היא כן תסכים לעבוד ב-30 ש"ח?
נכון מאד, אבל שוב,
יש הבדל תהומי "אלופה" בין בלי נסיון כלל... (אם בכלל יש כאלו בנמצא)
לאלופה עם נסיון.
לגבי האשה הרעבה.
יש 2 גישות בהסתכלות על הפרנסה,
הגשה האחת:
אני צריכה לפרנס, אין לי לחם וחלב!
הגשה השניה:
אני צריכה לעשות השתדלות
התלויה בכוחות הגופניים והנפשיים, שחנן אותי ה'
ומעבר לזה הוא המפרנס!
ואני הגעתי למסקנה * שהקב"ה מבקש מאיתנו 2 דברם כנשים מפרנסות:
א. לפרנס (כל אחת כפי צרכה)
ב. להרגיש טוב עם עצמך ועם העבודה שלך.
אם 2 הדברים האלו לא באים שלובי זרוע, אז את מרגישה מנוצלת, ממורמרת, והופכת לרעיה ואם שלא ממלאת את תפקידיה הנוספים!
כך שלא הרווחת כלום.
לכן חובה עלינו לא להסתכל רק על הכסף ללחם-חלב, אלא גם על מה שאנחנו מרגישות כלפי הצורה שבה אנו מרוויחות את הכסף הזה,
ומכיון שהקב"ה לא מבקש מהאדם, לעשות מעבר להשתדלות,
לכן הוא לא מבקש מאיתנו לעבוד ללא הערכה ובתחושת ניצול,
ולכן אם את מעריכה עצמך ואת רמת העבודה שלך, ושלמה פנימית עם הערך העצמי שלך,
ומרגישה שלא תוכלי לעבוד בערך נמוך יותר, ותחושי פגיעה ותחושת זלזול, אז הקב"ה יזמן לך עבודה כפי שמתאימה לך
לפרנס בכבוד -
ואני מדברת על כבוד פנימי, ולא במושגים של כסף.
ורואים בזה המון סיעתא דשמיא!
למרות ו
עם כל האמור לעיל:
אם מישהי (גם אלופה, עם נסיון)
מרגישה בתוכה שהעבודה שלה שווה 30 לשעה ולא יותר,
והיא לא מרגישה ממורמרת או מנוצלת בשכר כזה.
אז אדרבה, כנראה שהקב"ה רוצה שתפרנס את ביתה בצורה הזו, והיא כמובן לא אמורה לנוע משיקולי ,"אבל בפרוג אמרו שאולי אני שווה יותר", כי כל אחת בהתבוננות פנימית יודעת באמת כמה הערך שלה (לטוב ולמוטב), ומסוגלת להעריך מה הערך שבו היא תוכל ללכת לעבודה בשמחה ובלי להרגיש מנוצלת.
ואם זה אכן מתקיים אצלה גם הסעיף של: מפרנסת, וגם הסעיף של: משתדלת מה שבכוחה הגופני והנפשי ולא מעבר.
אז מצוין, עבודה זו מתאימה לה בהחלט.
נ.ב. נראה לי שאם אהיה אמיתית עם עצמי, אני מגיעה למסקנה שמי ששלמה עם עצמה ועם הערך שלה,
לא תתמרמר בקול, אלא פשוט תאמר לעצמה בשקט "לי זה לא מתאים" ותעבור הלאה.
אך מכיון שאני ישרה וכנה עם עצמי, וגם אני מצאתי עצמי מתמרמרת לא פעם ולא פעמיים על נושא השכר במשק וה"זלזול, של המעסיקים וכדו', בעיקר בזמן בו חיפשתי נואשות עבודה, (ואל תדון עד שתגיע למקומו...) לכן, "קשוט עצמך תחילה" ונראה לי שכל עוד המרמור קיים זה אומר שעלי לעשות עוד עבודה עצמית בנושא הביטחון...
*בספר ל-כוח יש איזה פרק על גישת ה"לחם-חלב" בקשר ללקוחות,
אחרי שלמדתי את הגישה
התחזקה אצלי האמונה הזו מהפן הרוחני שלה, ואני רואה בחוש איך זה נכון בכל תחום.
באיחולי פרנסה בכבוד לכולן...
ו... אל תרעבו ללחם בזכותי / בגללי, כן?
הנושאים החמים
