עזרה דרושה תחפושת

  • הוסף לסימניות
  • #1
דרושה תחפושת לילד כבן 8 -שמן מאוד
תחפושת של קוזק או כל דבר אחר
שהילד ירגיש טוב עם זה
באזור ב"ב
כמו כן אם יש למישהו את הטלפון של משפחת למברגר מרחוב עוזיאל 15-מוכרים תחפושות
או כל טלפון אחר של מכירת תחפושות שמתאימות לילד נשמח לשמוע
תודה רבה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

לאחר שיטוט אחרי מאמרים אודות גיל הרך, נתקלתי במאמר פורץ מחשבה מאת יעל דיין באתר של ד"ר עדה בקר וליזי דוידי
כבן משפחה של גננת בגיל הרך הבנתי שכל מילה במאמר הינו אמיתי ויש כאן משהו המצריך חשיבה, נשמח לקרוא את דעתכן

1837.

פרידריך פרבל
מקים את גן הילדים הראשון בעולם. ממציא את השם – "גן ילדים".
בשם זה רוצה להדגיש את מהותו של המוסד כמקום המאפשר לילדים וילדות לגדול ולהתפתח כפרחים בגינה – באופן חופשי, עצמאי, על פי טבעם הייחודי.
בגן הזה יהיו פעילים, ישחקו, יטיילו בטבע, יטפלו בגינה, יעסקו במוסיקה ושירה ויזכו לכבוד.
גן הילדים יהווה סביבה בה קיימת הרמוניה ואחדות בין האדם, הטבע והבריאה, בין המשפחה והגן, בין הגוף, הנפש והאינטלקט.
בגן הילדים יכולים הילד והילדה לשהות עם חבריהם מחוץ למגבלות שמטילה המשפחה ובסביבה מוגנת.
הוא גם המציא את מקצוע ה"גננת" ולצורך הכשרתה הקים סמינר לגננות ראשון בעולם.

פרבל היה כנראה זה שטמן בנו את רעיון המפגש.
הוא תיאר את סדר היום בגן וציין שבבוקר כולם מתכנסים לשירה משותפת, שרים שירי בוקר טוב, שירים על מזג האוויר, עונות השנה ומנהלים שיחה על נושא כלשהו. מאז ועד היום כל הילדים והילדות בגן, כנראה בכל העולם, מתכנסים בבוקר למפגש.

איך קרה שהמפגש מתקיים כבר 180 שנה ואף אחת לא שואלת למה? מי צריך את זה?
אולי החשיבות שאנחנו מייחסות למפגש נובעת מהחשש שיחשבו שאנחנו טיפשות?


כ-70 שנה מאוחר יותר, בשנת 1907, מקימה מריה מונטסורי, (1870 – 1952) את גן הילדים הראשון באיטליה. כמו פרבל, גם מונטסורי דוגלת בפיתוח העצמאות של הילדים והילדות בגן ומעודדת חופש ובחירה.
יחד עם זאת, כאשר היא כותבת את ההנחיות למפגש בספרה "שיטת מונטסורי" (1909), ניתן לראות כי אין התייחסות לעצמאות או בחירה של הילדים והילדות.

על פי ההנחיות של מונטסורי, הגננת מסבירה לילדים ולילדות שצריך ללכת בשקט למקום הישיבה הקבוע, לשבת כשהרגליים נוגעות ברצפה והידיים על השולחן, הראש זקוף. בדרך זו, מסבירה מונטסורי, היא מלמדת יציבות ואיזון. אחר כך הילדים והילדות קמים כדי לשיר.

הגננת מסבירה שבזמן הקימה והישיבה אין צורך להרעיש. הגננת יכולה גם להסב את תשומת הלב לילד שהגיע נקי, חדר שסדרו יפה ומעשים אחרים הראויים לשבח.

אחר כך פותחת הגננת בשיחה. היא שואלת מה עשו אתמול, כיצד התנהגו, במה שיחקו, כיצד התייחסו להורים, האם דברו בנימוס, האם עזרו לאמם, האם ספרו בבית מה למדו בגן. ביום שני (אצלנו ביום ראשון), השיחות ארוכות יותר והגננת מבקשת שיספרו כיצד בילו בסוף השבוע.

אם מישהו מספר שאכל משהו לא ראוי (אצלנו: ממתקים), הגננת מסבירה שזה מזיק. השיחות נסובות על ימי הולדת, מסיבות ואירועים אחרים במשפחה או בשכונה וכך היא מלמדת על מה ראוי לשוחח ומפתחת את השפה.

הדמיון שבין תיאור זה למפגשים המתקיימים כיום מעיד על השפעת מונטסורי על הגנים בארץ.

האם התיאור הזה מעורר בנו אי נחת? למה?

בי מעורר התיאור הזה אי נחת מכיוון שהוא מציג גננת השולטת בילדים ובילדות ודורשת מהם ציות. הם צריכים ללכת בצורה מסוימת, לשבת בצורה מסוימת, לדבר בצורה מסוימת. הם פסיביים, נשלטים על ידי הגננת. אין מקום ליוזמה, לבחירה, למגוון של התנהגויות ולביטוי של הבדלים אינדיבידואלים. שליטת הגננת היא מוחלטת גם אם נעשית בצורה נעימה ורגועה. זהו אילוף.

זו גם דעתי על המפגשים המתקיימים כיום בגן. אמנם, הדרישה להליכה או ישיבה מסוימת, קיימת פחות היום, אבל משפטים כמו "שבי יפה", "תקשיבי" "תהיו בשקט" "לא מדברים כשאני מדברת" "לא מחזיקים חפץ ביד", רווחים בהחלט. המפגש, מעצם מהותו, כשכל כך הרבה ילדים וילדות נדרשים לשבת ביחד, מאלץ את הגננת לשלוט בהם.
קשה מאד בסיטואציה כזו להתייחס לכל ילד או ילדה באופן אישי, להתחשב ברצונות או בצרכים של כל אחד ואחת. זו סיטואציה המאלצת את הגננת להסתכל עליהם כקבוצה הומוגנית שצריך לשלוט בה. השליטה של הגננת באמצעות הדרישה להתנהג על פי אמות המידה שהיא קובעת, הופכת את הילד או הילדה לאובייקטים חסרי אונים.

אם כך, מדוע המפגש, שלדעתי זו הפעילות הכי פחות מוצלחת בגן, מחזיק מעמד כבר מאה ושמונים שנה ונתפש כפעילות חשובה והכרחית? כנראה שיש לכולנו צורך בשליטה, כנראה שאנחנו מפחדות לאבד שליטה. המפגש נותן לנו מסגרת מצוינת לשלוט.

הבעיה היא שכפי שלכל אחת מאתנו יש צורך בשליטה, הרי אנחנו מתקוממות כשמנסים לשלוט בנו ולהצר את האוטונומיה שלנו. כשמנסים לשלוט בנו אנחנו רוצות להתנער מהשליטה, אנחנו שואפות לאוטונומיה. זה הפרדוכס של המפגש – מצד אחד הגננת מתרגלת את הצורך שלה בשליטה אבל בצד השני, אצל חלק מהילדים והילדות מתעורר מרי, התנגדות שישלטו בהם. התנגדות זו נתפשת על ידי הגננת כ"הפרעה". הטיפול בהפרעה הוא יתר שליטה. יתר שליטה עלול להוביל לעוד ועוד הפרעות או במצבים חמורים יותר לפחד מפני הגננת. כך נוצר מעגל בו כולם – גננת ילדים וילדות חווים תסכול, חוסר אונים וייאוש.

כשאנחנו חוות תסכול וחוסר אונים אנחנו מחפשות אשמים. כך ילדים או ילדות ש"מורדים" במפגש ומתנגדים לציית לגננת, הופכים לילדים או ילדות עם "קשיי התנהגות" "קשיי קשב וריכוז" וכך הדמוי העצמי שלהם נפגע מאד. צריך להבין שלא בהם טמונה הבעיה אלא במפגש. מצד שני סטודנטיות או גננות שלא מעוניינות או לא מצליחות "לשלוט" נתפשות כגננות לא ראויות, הן לא מספיק "אסרטיביות" וכך הדימוי המקצועי שלהן נפגע מאד.

כל השיח השיפוטי הזה היה נמנע אם לא היה מפגש בגן. אם לא היה פרק הזמן הזה שהוא חממה ליצירת קונפליקטים, אבוד שליטה, תסכול וכעס.

יש גננות המתגאות שמשך המפגש שלהן הוא ארוך מאד "אצלי יושבים במפגש יותר מחצי שעה", על מה הגאווה? על יכולת השליטה והאילוף? כמה מכן באמת מצליחות לשבת שעור שלם בקשב מוחלט למורה? בלי לחלום, בלי SMS, אם אתן לא יכולות, למה זה מצופה מילדים וילדות בגן? הרי זו האשליה הגדולה של המפגש, האשליה שהם אכן מקשיבים ולומדים. הם בסך הכול למדו להשתעמם בשקט, להעמיד פנים, לשבת כך שלא ישימו לב אליהם עד שיוכלו לחזור בשלום למשחקיהם. למידה משמעותית מתרחשת תוך כדי פעילות, לא בישיבה פסיבית. אז בשביל מה מפגש?

המפגש מפריע לפעילות השוטפת, מנתק את הילדים והילדות מעיסוקיהם, מייצר מעבר תזזיתי של סדור הגן ומבטל את הייחודיות של כל פרט בקבוצה. תארו לכן גן ללא מפגש, אין פרק זמן תזזיתי של סדור הגן לפני מפגש, אין קטיעת פעילות, אין כעס על אלו המתחמקים לשתייה, לשירותים, רק כדי "להרוויח" עוד שתי דקות מהמפגש. הפעילות ממשיכה לזרום, הגן ממשיך להתנהל בשקט ובשלווה.

בואו נודה על האמת, המפגש הוא פעילות שרוב השותפים לה – גננת, ילדים וילדות – היו שמחים לותר עליה.

אפשר אולי בסוף היום לקיים מפגש פרידה קצרצר, כפי שגדעון לוין (1921 – 2004), מכנה זאת "התכנסות חברתית". לוין קובע: "המפגש בנוי על יסוד עיקרי אחד: הוא חייב לאפשר השתתפות פעילה למירב הילדים באותו זמן", שירה בצוותא ומשחקי חברה.

כן, מפגש הוא חשוב, המפגש בין גננת או סייעת לילדים וילדות, מפגש של החלפת דעות ורעיונות, מפגש של סיפור ספורים, מפגש של משחק, מפגש של תכנון, מפגש של פתרון בעיות, כן מפגש הוא חשוב, המפגש בין ילדים וילדות לבין עצמם, מפגש של חברות, מפגש של עזרה הדדית, של למידה הדדית, מפגש של התחשבות, של משחק, של חוויה מהנה, של אתגר משותף. המפגש מתרחש כל רגע ורגע במרחב הגן. אבל למה צריך מפגש של כולם ביחד, למי זה טוב?
0 תגובות
1) המצב על הפנים.

האוירה באיצקוביץ וזכרון משה מאז קריסת בסדנו עכורה מאד, ומליאה בדיבורים נגד השקעות ונוכלים.

אינטרסנטים מסוכנים וחסרי אחריות כמו איצ'ה דז'לובסקי הפכו את משווקי ההשקעות לאויבי העם, כאילו אנחנו לא מחזיקים אברכים ולא תורמים לועידות עולם התורה.

אנשי מסילה ויועצי כלכלה נבונה הורגים אותנו עם עצות האחיתופל להשקיע בדרדלה הזה שנקרא SP500 או השקעות במיטב מגדל ומנורה. אפס אחריות, אפס הבנה למוח עיסקי של משפחות אברכים.

ומה יהיה עם אנשי שלומינו? למה לא כדאי להפנות כבר את הכסף פנימה לפרנס את אנ"ש על הדרך? האם זו דרך התורה להפנות את כל ההשקעות למוסדיים והשקעות פסיביות?

אבל לא נתייאש.

יללה. הגיע הזמן למחזר את הכסף הכי קל במגזר; מדורי הדרושים.

2) ארבע לפנות בוקר. קום מהמיטה. לך לשטיבלאך קאלאבריא במאה שערים. ר' עמרם פרוש, מותיקי ירושלים צועד במקלו ובתרמילו, קופסת טבאק בידו, כששערותיו נוטפות מים קדושים ממקווה אורנשטיין. כל התורה כולה מונחת לו בכיסו.

כשהוא קם להכין תה לימון בכוס הזכוכית, תיצמד אליו. "ר' עמרם, אני צריך עזרה". "אני מחפש סגולות שכתובות בחז"ל לרפואה ונשכחו היום".

ר' עמרם מיד יתחיל לזרוק לך: הרגיל בקצח בברכות דף מ"ם, אספרגוס יפה ללב בברכות נון אל"ף. שמן קיק בשבת דף כ"ף עמוד אל"ף. הנה מספיק - יש לך את שמן קיק, ממנו מתרפאים כל בריחי דמערבא [כל חולי ארץ ישראל].

3) כנס ללינק הזה
בשיין [יש אותו הדבר בעלי באבא גם].

פה יש בקבוקונים בצבע שחור. עם פקק סיליקון גמיש לטפטפת. תזמין כמה מאות או אלפים.

1764519279604.png


במקביל, תזמין משטח של קריסטל בטעם קוקטייל [צבע תכלת]. תפתח את הבקבוקים, ותשאיר אותם יממה כדי שהגזים יצאו לחלוטין. יש לך את השמן קיק. ובצבע מושלם! [לוחשים לי באוזניה שקריסטל לא מייצרים את זה, אבל במקביל "מים חיים" התחילו להביא מארה"ב את המשקה שלהם, תברר אצלם].

אתה יכול להיות רגוע. מחקרים בכל העולם מצביעים על כך ש"אפקט פלצבו" [אדם שבטוח שהוא לוקח תרופה אמיתית, אבל היא דמה] משפר את הבריאות ב-30-60 אחוז. כך שלמעשה אתה לא מוכר בופקעס.

4) השלב הבא, פקס. כן, פקס כמו פעם. יש במשרדים של הישיבה קטנה של הבן של הגרושה שלך, ויש גם מרכזי עזר לנמנעים מטכנולוגיה שמחזיקים מכשירי פקס. תתלוש דף ממחברת החשבון של הבת שלך, וכתוב בכתב ידך את המכתב למערכת הבא;

"לכבוד מערכת רשות הרבים / פטנט רשום/ בשם אמרם, בבטאון אגודת החרדים"

שלום וברכה, אחדשוה"ט,

כמצווה דזיכוי הרבים, ראוי לעורר הציבור על סגולות רפואיות הפלא ופלא המצוייות בפרי הנקרא "קיקיון מצוי". מקור הרפואה יעויין בשבת כ א בסוגיית "ולא בשמן קיק", ונשתכחה בהרבה שנים, אבל במשפחתינו רבות בשנים ידועות הסגולות הנ"ל בזה, ועלתה על דעתי לזכות את הרבים שיש נקודות מכירה בבני ברק ובערי אנ"ש לפרי זה. כיהודה ועוד לקרא, אני מציין כי אצלינו בבית רואים בזה נפלאות בכל מיני נגע ומחלה.
בברכת "ורפוא ירפא" ו"כל המחלה אשר שמתי במצרים"
א.ש.

5) במקביל, פתח את תוכנת WORD, ועצב מודעה בעצמך בפונט מרים המקורי:
"דרושים"
לחברה בינלאומית גדולה דרושים עובדות חרוצות לעבודה מהבית [שיחות נכנסות, שעתיים שלש ביום, אפשר גם בעבודה מקבילה]. שכר גבוה ביותר, תנאים נוחים. אין צורך באיפון ודומיו.
מספר טלפון עם קידומת כשירה [נא להתקשר בבין הסדרים].

הדפס מזה כמה מאות עותקים ושלח את קובי הדפסות להפיץ את זה בכל רחבי הערים החרדיות. בדרך כלל אלו שמתקשרים למודעות דרושים שעל עמודי חשמל, הן אלו שממש מיואשות מעבודה ובבתיהם אין לחם. טרף קל וחסד השם.

שלח את הטקסט הזה גם למודעות הדרושים במקומונים [קונים בבית שמש, מידע ברכפלד וכו'].

יש איזה קסם למודעות דרושים. כשרק מתפרסמת מודעת דרושים איפשהו - מבול. תתכונן למבול, אבל מבול טלפונים!

===

6) ההצעה למתקשרות:

מדובר בחברת דֶרְמָא-קִיק אִינְטֶרְנַשְׁיוֹנַל אָי אֹו.

יש לכן 3 חבילות:

החבילה הבסיסית "סוכנת דרמא-קיק בכירה". אתם משלמות רק 100,000 ש"ח כדי להפוך להיות מפיצות של המוצר הפלאי הזה. ומקבלות 200 חבילות של דרמא-קיק. בעיסקה ניתן לקבל הלוואה מ"קש-מאני מימון" כדי להקל על הפריסה ל-24 תשלומים.

אתן מוכרות כל חבילה ב-1000 ש"ח, ולמעשה יש לכן רווח כפול בתוך חודשים ספורים.

החבילה הבינונית "מתקדמת דרמא-קיק": תשלום של 150,000 ש"ח ב24 תשלומים [באמצעות קאש -מאני מימון], ואתן מקבלים 250 חבילות של דרמא-קיק + קורס דיגיטלי של 8 שיעורים למיתוג העסק והבית סביב דרמא-קיק.

החבילה המליאה "מאסטרית דרמא-קיק": פה את כבר הופכת לאושיה לחלוטין: רק 200,000 ש"ח ב-24 תשלומים, ואתן מקבלת 300 חבילות דרמא-קיק, קורס דיגיטלי מורחב, ערכת מדבקות חולצות, מפגש פעם בחצי שנה אפרת קוזלוביץ המאסטרית הראשית של דרמא-קיק.


====

7) למי שנבהלת, חשוב להסביר שמדובר בעצם בעיסקת זהב:

מה זה כבר 100,000 ש"ח בשעה שאת יכולה להכניס עשרות או מאות אלפים בחודש ממכירות תרופת הפלא - למעשה אתן נכנסות למועדון שמוכר שיווקי שמוכר בכל העולם על ידי מאסטרים בינלאומיים, ומי שיודעת מדובר בתרופה סודית שהFDA מונע בכל כוחו מלאשר רק בגלל מעורבות כוחות אדירים מעולם הרפואה והביוטק שחוששים מהחלשת כוחם!

למעשה זו הזדמנות מיוחדת ונדירה שאת מקבלת הזדמנות להכות בברזל כשהוא חם וצומח, ושהרבנית מקאלאבאריא בעצמה היתה מחלקת את המוצר הזה לכל מבקשות הרפואה, כך שמדובר למעשה בסגירת מעגל יהודית-רפואית מימות הגמרא ועד לימינו אנו והקידמה.

8) באקלים של היום, אני מעריך שיקחו 18 חודשים עד האקזיט!

פתאום זה יתחיל להופיע;

ראש הכולל של הבעל של ה"מאסטריות" יגיע לביתך עם ועד הצדקה של בית שמש.

השכנים שלך יתחילו לשאול אותך, למה פתחת יותר מ-100 תיקים בהוצאה לפועל נגד נשות אברכים בעוון "התנגדות לביצוע שטר".

אתה מנתק את כל קווי הטלפון הכשרים וסוגר את "דרמא-קיק אינטרנשיונל".

תירשם כאן בפרוג בשם חדש-ישן. ותכתוב שם את ההודעה הבא:

לצערינו, בגלל המחלחמה של אינטרסטים שאין המקום לדבר עליהם כאן, חברת דרמא-קיק אינטרנשיונל נאלצה לסגור את שעריה. אבל חברים, המוצר כאן ועובד. שיווק כזה שיווק אחר, אתם תמצאו אותו מרפא את עם ישראל.

בהצלחה. אל תשכח את המעשר.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה