עזרה דרוש חומר בנושא לדון לכף זכות

[רוחי בלבוחי]

חייבת חומר :
שירים, סיפורים, מאמרים, מדרשים.....
בנושא "לדון לכף זכות"
כל המרבה משובח,
מעריכה את מי שיטרח
וכל כותב יבורך!!!

 

[edemar]

לדון לכף זכות

מפתיעה היא העובדה שפעולה זו, לדון לכף זכות, מכונה בתורה "צדק" – "בצדק תשפוט עמיתך" (ויקרא י"ט, ט"ו). וכי מי שדן לכף חובה הינו צודק פחות ממי שדן לכף זכות? מדוע קו הצדק מחייב לדון את האדם שעשה אותם לכף זכות?

התורה מצווה אותנו לדון את האדם לכף זכות, ולא את מעשיו. המשנה: "והוי דן את כל האדם לכף זכות" (אבות א' ו'), באה ללמדנו, שכאשר אנו באים לבקר את האדם, בוודאי יש בו צדדים חיוביים רבים, והם אלו שצריכים להכריע.

אין אדם רואה את נגעי עצמו. התורה מצווה אותנו לנהוג כך גם ביחס לזולת. כל המרבה לחשוף נקודות אור באישיותו של הזולת, מהדר במצוות "בצדק תשפוט עמיתך".

מידת "הדן את חברו לכף זכות" היא מאותם דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא.

הרגיל לראות בכל דבר רק את השלילה, ימיו חולפים מתוך מתח וחשדנות שנזקיהם ברורים. לעומתו, אדם הדן לכף זכות, עשוי לחיות את חייו בשלווה ובנחת.

יש אדם שאפילו במעשים הטובים הוא מוצא חסרונות. לעולם אינו מסוגל לדבר בשבחו של אדם בלי להוסיף הסתייגות. מי יחפוץ בחברתו של מחפש מומים כרוני זה, מלבד רכלנים מקצועיים?

ראיית הסביבה כמלאה פגמים וחסרונות מובילה בהכרח לתחושה, שאין כל ענין להיות חריג בחברה זו, באשר זוהי נורמה מקובלת, ולא נחוץ להתאמץ להיות יוצא דופן. מבט שלילי על הסביבה מכרסם באישיותו של השולל והמבקר ומטה את מעשיו לרעה.

לפנינו דרך דו-סטרית. ההסתכלות השלילית נותנת כיסוי להתנהגות שלילית. מי שהוא מלא פגמים ואין בו רצון לתקנם, עלול למצוא את עצמו כשופט הדן את הכול בצורה שלילית.

לעומת זאת, הדן את רעהו לכף זכות, לומד להביט על החיוב שבכל ענין. מבט זה מחייב אותו לשאוף לשיפור. כתוצאה ממבטו החיובי הוא עצמו יוצא נשכר, ודרך עליה שאינה פוסקת סלולה לפניו.

 

[edemar]

לדון לכף זכות - איך עושים את זה?
1. אינה קלה ואינה מידת חסידות: אחת ממצוות העשה הנוהגת בכל שעה היא מצוות "בצדק תשפוט עמיתיך" (ויקרא יט, טו), המצווה מחייבת אותנו לדון כל אדם לכף זכות הינה דאורייתא על פי פוסקים רבים. הגר"א גניחובסקי זצ"ל, ראש ישיבת טשיבין, כתב על מצווה זו "והנה מצוה זו אינה פשוטה ואינה מן הקלות, ואין זו מעלת חסידות בעלמא, אלא מצוות עשה ממש".

2. רצונו של הקב"ה שילמדו זכות על בניו: במדרש דברים רבה (פרשה ג' אות טו): "אמר משה לפניו, רבונו של עולם, יודע אני שאתה אוהב את בניך, ואין אתה מבקש אלא מי שילמד עליהן סנגוריא".

3. הקב"ה מקפיד על מי שמדבר בגנותן של ישראל: ה'פלא יועץ' מציין כי במספר מקומות בתנ"ך הקפיד הקב"ה על אלו שדיברו בגנותם של ישראל, למרות שהיו צדיקים ביותר. הוא מציין כי אליהו הנביא זכור לטוב נענש על שקטרג על ישראל ואמר: "קנא קנאתי לה' אלוקי צבקות כי עזבו בריתך בני ישראל", ואף ישעיהו הנביא נענש על שאמר: "בתוך עם טמא שפתיים אנוכי", ומשה רבנו נענש על שאמר: "והן לא יאמינו לי". לעומתם, גדעון זכה להנהיג את ישראל בזכות שלימד סנגוריא על ישראל, וכה נכתב: "לך בכוחך זה והושעת את ישראל" – בכוח הסנגוריא שלימדת על בני.

4. דברי האדם מעוררים פמליא של מעלה: ממשיך ה'פלא יועץ' ומבאר מהי הסיבה לכך שהקב"ה חפץ שידברו דברי זכות על בניו, והדברים מבהילים: "והטעם הוא כי כל אשר ידבר האיש – עושה רושם ומעורר פמליא של מעלה. אם מדבר קטגוריא מעורר המקטרגים, ואם מדבר סנגוריה – מעורר סנגורים", כותב ה'פלא יועץ'.

5. כיצד לדון את החוטאים לכף זכות? ה'פלא יועץ' פונה לכל אדם ששומע אנשים המדברים דברי חובה על ישראל, ומורה לו כי ישיב להם באופן של לימוד כף זכות. "אמור לו: 'מה יעשה הבן ולא יחטא?! עניות – לא הניחה מידה טובה, גלות – לא הניחה מידה טובה, ויתערבו בגויים וילמדו מעשיהם, ויצר לב האדם רע, והם אנוסים, או לכל העם בשגגה, כי לא ידעה מה הוא האסור וחומר שבו".

6. מידה מעולה ויקרה שמרבה שלום: הגר"צ הירש כותב בערך 'כף זכות': "הוי דן את כל האדם לכף זכות, כי היא מידה מעולה ויקרה, מונעת קטטה ומריבה, ונותן שלום בארץ, וגורם שמן השמים ידונו אותו לכף זכות, שיהיו לו מליצים ופרקליטים בשמים וידונו אותו לכף זכות, ומסלק המקטרגים ואין בהם כוח לקטרג ומרבה כבוד שמים... והקדוש ברוך הוא חפץ בו מאוד ומראה לו חיבה יתרה".

7. להיזהר במיוחד על אדם הנמצא בצרה ועל מתים: ה'פלא יועץ' מוסיף ומרחיב כי "ביותר צריך להיזהר כשאדם נתון בצרה ללמד עליו סנגוריא ושלא להזכיר עוונותיו. יש להיזהר שלא לומר חלילה: 'זה וזה גרם, ועל כן באה עליו הצרה הזאת', כי ידוע שאין השטן מקטרג אלא בשעת סכנה". מתייחס ה'פלא יועץ' גם למתים, ומורה: "וביותר צריך להיזהר שלא להזכיר חובת שוכני עפר שהמה עומדים בדין".

8. רצון האב שידברו דברים טובים על בניו: בעל ה'יסוד ושורש העבודה' ממשיל את הקב"ה לאב האוהב את בנו, גם כשהוא חוטא. כה דבריו: "רצון האב שילמדו בני אדם על בנו, אף שאינו הולך בדרך טובה, תמיד סנגוריא, וידונו אותו לכף זכות. ובוודאי אם ישמע מאיזה אדם שלימוד עליו חובה יכעס... כל שכן הבורא יתברך שמו, שהוא טוב ומיטיב לכל, ורצונו שילמדו על בניו סנגוריא, ולדון אותם בתמידות לכף זכות, ושכרו שמן השמים ידונו אותו ג"כ לכף זכות".

9. הקב"ה מחבב את מי שמעורר רחמים על ישראל ומזכיר זכותן: ה'חפץ חיים' כותב כי "צריך כל אדם להיזהר בנפשו מללמד חובה על כלל ישראל, ואדרבה ירגיל עצמו תמיד לעורר רחמים ולהזכיר זכותן, ועבור זה יהיה אהוב וחביב לפני הקב"ה כמו שמנינו ביומא (דף ע"ז) לענין גבריאל, בעת שעמד חוץ לפרגוד ועורר זכות ישראל, השיב הקדוש ברוך הוא: 'מי הוא זה שמלמד זכות על בני, הכניסהו לתוך הפרגוד עבור זה". בגמרא נכתב כי "כל הדן את חברו לכף זכות המקום ידין אותו לכף זכות". על כך אומר ה'חפץ חיים': "ותראה חסדיו יתברך כי חפץ חסד הוא, ומקבל כל מין טענה מהמלמד זכות".

10. עלינו לדון לכף זכות גם את עצמנו: "וכן צריך האדם לחפש ולמצוא בעצמו מעט טוב ולדון אותו בעצמו לכף זכות, ועל ידי זה יעלה באמת לכף זכות ויחזור בתשובה על ידי זה". (ליקוטי מוהר"ן)

 

[edemar]

סיפור

.
ביום בוקר אחד עליתי לאוטובוס וישבה בכסא המיועד לנכים בחורה צעירה

לאחר זמן מה עלתה אישה זקנה לאוטובוס

והצעירה לא הציעה לה את מקומה

.
החלה האישה הזקנה לגדף ולקטר, איך הבחורה הצעירה לא קמה ממקומה

ניסיתי להרגיע הזקנה, ובינתיים מישהו פינה לה מקום לשבת

לא הייתי בטוחה שאני מזהה את הבחורה

.
ואז הסתכלתי שנית וזכרתי

אכן הבחורה הצעירה לא רואה

עיוורת היא

.
היה לה מקל נחיה והיא עולה מדי יום לאוטובוס

ויושבת במקום המיועד לנכים

היא ספגה בשקט את הצעקות ללא אמירת מילה

.
כאשר שאר הנוסעים הסתכלו עליה בתדהמה

לא מבינים וממהרים לשפוט

אך הם לא ידעו ואני לא רציתי לפגוע בבחורה

.
ולספר את נכותה

והבחורה הצעירה היתה לה גדלות נפש

היא לא שפטה את הזקנה

.
לא הגיבה לאמירות

הבינה את מצוקתה עם כל זה שהיא נפגעה

פעמים רבות אנו נתקלים במעשים או בצדדים

.
שליליים שעושה חבר כלפינו או כלפי הסביבה

כמה ממהרים אנו לשפוט אותו ולומר, איזה רע

מה קרה לו? לא הייתי רוצה לראותו לידי למה הוא לא מתחשב וכדו'

.
האם במעשה אחד עלינו לשפוט אותו?

ואולי מעשיו נבעו ממצוקה כלשהי? או מסיטואציה שנקלע אליה

דוגמת המקרה שסיפרתי?

.
אין הכוונה כאן לבוא ולהצדיק מעשים רעים של החבר חלילה

עדיף לעיתים להתעלם מהם ובמקום זאת

להבליט את יתרונותיו של החבר

.
אל לנו לחפש את מגרעותיו של החבר אלא לחפש את התכונות החיוביות שבו

ובכך, כשאנו מרככים את ליבנו כלפיו אט אט יהפוך גם ליבו ורגשותיו לחיוביים

האם לנו לא קורה שאנו נוהגים לעיתים לא כפי שצריך?

.
האם היינו רוצים שישפטו אותנו בחריפות כל כך מהר?

ראיית מגרעותיו של החבר נובעת מההתיחסות שלנו אליו

המגמה היא לא להגן על האדם שעושה מעשים רעים

.
אלא לרכך את ליבו של המסתכל, ולא למהר לשפוט אלא להתיחס בצורה

חיובית אל האדם

הרי אין אדם רע, יש אדם שרע לו

.
ואם אנו קרובים לאותו אדם וביכולתינו לעזור לו לשנות מעשיו או דרכיו

אזי התמורה שלנו גדולה

 

[רוחי בלבוחי]

איזה יופי של דברים.
תודה

 

[רוחי בלבוחי]

החומר שהעלה נהדר אולי יש למישהו משהו להוסיף??
אניממש אשמח לעוד חומר...
תודה גדולה

 

[aba.toda]

מישהו מכיר שיר באנגלית שקשור ללדון לכף זכות?
אשמח ממש

 

[סנץ]

בספר פניני רבי שמשון (פינקוס) יש מאמר בנושא עמ' רחצ