שיתוף - לביקורת הֲטָחָה אוֹ הַפְשָׁרָה

  • הוסף לסימניות
  • #1
לִפְעָמִים הַקֶּרַח מִתְעַקֵּשׁ⁠
לִחְיוֹת
אֲפִלּוּ שֶׁקַּיִץ כְּבָר
פֹּה.

וְאֶתְמוֹל אָמַרְתְּ לִי
מִלִּים.
לֹא הֵבַנְתְּ לָמָּה לֹא עָנִיתִי,
קֶרַח מִתְעַקֵּשׁ בִּי.

וְאֵיךְ הִתּוּךְ דִּמְעוֹתַי
לְנוֹזֵל
זֶה קַל.
וְחֹם שֶׁבּוֹעֵר מִבַּחוּץ
הֶעֱלָה אֶת פָּנַי בְּאָדֹם,
בִּפְנִים רָעַדְתִּי מִקֹּר.

גּוּשׁ קֶרַח
וְדִמְעָה אַחַת
שֶׁנָּזְלָה
מִלּוֹתַיִךְ.

וְהַבֹּקֶר אָמַרְתְּ לִי שׁוּב.

סְפִיגַת אֵנֶרְגִּיָּה
לְתוֹכִי
מְמִסָּה
קֶרַח.

עוֹד דִּמְעָה.

וְאוּלַי מָחָר,
אוּלַי בְּעוֹד שָׁבוּעַ, הַקֶרַח יִמַּס.

הַקַּיִץ עוֹד אָרֹךְ,
כָּל יוֹם מַתִּיךְ גּוּשׁ קֶרַח בְּתוֹכִי.

כָּל יוֹם דִּמְעָה.

כָּל יוֹם.

וְהַחֹרֶף יָבוֹא שׁוּב,
יַקְפִּיא בִּי
נוֹזְלִים,
יְחַדֵּשׁ קֶרַח.

אוּלַי
לָנֶצַח
אֶקְפָּא
בְּתוֹכִי,
לֹא כְּדַאי.

מִקֹּדֶם שֶׁמֶשׁ⁠
שָׁלְחָה בִּי קַרְנַיִם
הִפְשִׁירָה
מְעַט מִן הַקֹר.


וְלָמָּה אַתְּ⁠
מְטִיחָה.



--

תמר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
מענין אם הבנתם תקטע של הטחה והתכה והפשרה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מענין אם הבנתם תקטע של הטחה והתכה והפשרה...
אני לא מבינה קטע אחר.
את כותבת כל כך הרבה קטעים יפים על דמות מסויימת הזקוקה נואשות לתיקון המידות. לא קל יותר להיפרד ממנה וזהו?
אלא אם כן,
אלא אם כן קיים משהו עמוק יותר המסתתר מאחורי כל קטע כזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אני לא מבינה קטע אחר.
את כותבת כל כך הרבה קטעים יפים על דמות מסויימת הזקוקה נואשות לתיקון המידות. לא קל יותר להיפרד ממנה וזהו?
אלא אם כן,
אלא אם כן קיים משהו עמוק יותר המסתתר מאחורי כל קטע כזה.
כנראה שלהיפרד ממישהו וזהו זה לא כך כך פשוט כמו שנראה.
ואם היא ממשיכה לכתוב על זה סימן שזה מורכב
וכואב.

את יודעת תמר,
הכתיבה שלך לילית כזו. שקטה, רגועה ונעימה. ויחד עם זאת צועקת לוחמה פנימית חזקה. ובכלל בכלל לא שקטה.
עכשיו הבנתי מה אני אוהבת בשירים שלך,
הם צועקים אבל בשקט.
זה יפה.
תודה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
לא קל יותר להיפרד ממנה וזהו?
וואו,
זה כל כך חמוד המשפט הזה...
פשוט להיפרד, אהה?

ו-
תודה @ספרי מוסר , @מהללו
ריגשתם.

תאמינו לי,
אולי כדאי להפסיק לדבר על הדברים האלו אם זה נשמע כל כך פשוט להיפרד.
כאילו מה תעשו עם זה הבעל, אחד האחים, אחד ההורים ואני לא מקטינה חברים, כן, גם מחברים מורכבים לא קל להיפרד.
מה תעשו?
אני באמת שואלת,
זה נראה לאנשים הוקוס פוקוס?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מענין אם הבנתם תקטע של הטחה והתכה והפשרה...
אני הבנתי, אבל אולי בגלל שאני גאונית במיוחד...
הכתיבה שלך לילית כזו. שקטה, רגועה ונעימה. ויחד עם זאת צועקת לוחמה פנימית חזקה. ובכלל בכלל לא שקטה.
@ספרי מוסר ,
הגדרה מדויקת- בדיוק אותה חיפשתי!
אז תודה לך, וכמובן תודה גם לך, @%תמר% .
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
פשוט להיפרד, אהה?
ציפיתי שתכתבי אה? אה? 😉
תאמינו לי,
אולי כדאי להפסיק לדבר על הדברים האלו אם זה נשמע כל כך פשוט להיפרד.
כאילו מה תעשו עם זה הבעל, אחד האחים, אחד ההורים ואני לא מקטינה חברים, כן, גם מחברים מורכבים לא קל להיפרד.
מה תעשו?
אני באמת שואלת,
זה נראה לאנשים הוקוס פוקוס?
קודם כל @ספרי מוסר איתך. אני אשמה : ) תפני אלי.
הכנתי תשובה אבל עדיין מתלבטת...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שיתוף - לביקורת אנ'לא דמיינתי.
וּכְמוֹ תָּמִיד,
שׁוּב פָּרַצְתְּ אֶת הַגָּדֵר הַהִיא,
שֶׁהִצַּבְתִּי.

נִכְנַסְתְּ בָּרֶוַח שֶׁלֹּא הִשְׁאַרְתִּי,
גִּבּוֹרַת עַל.
בְּלִי כַּפַּיִם. כִּי

לֹא אֶמְחָא לָךְ כַּפַּיִם שֶׁחָזַרְתְּ לְדַבֵּר,
שֶׁשּׁוּב אַתְּ מְמַלֵּאת מָקוֹם
שֶׁל אַפְ'חַד.

אִינְלִי מוֹרָה בַּכִּתָּה
כְּבָר שָׁנִים
וְאַתְּ בְּכָל זֹאת מְנַסָּה לְהַשְׁלִים לִי חֲסָרִים
שֶׁאַנְ'לֹא צְרִיכָה כְּבָר,
מִזְּמַן.

וּבְסוֹף יוֹם,
כְּשֶׁמְּרִימִים כִּסְּאוֹת,
הִנַּחְתְּ מַקֵּל אַרְטִיק עַל שֻׁלְחָן יָרֹק.

אָמַרְתָּ שֶׁ
אַתְּ כְּבָר גָּמַרְתְּ אוֹתוֹ
וְלָמָּה עָדִין לֹא הִתְחַלְתִּי לְלַקֵּק אֶת שֶׁלִּי.

אָז לֹא הֶחֱזַרְתִּי לָךְ תְּשׁוּבָה:
אַנְ'לֹא אֲלַקֵּק. לָנֶצַח. כָּל הַזְּמַן. תָּמִיד.
תַּפְסִיקִי לְנַסּוֹת.

שָׁתַקְתִּי מִּילִים שֶׁהָלְכוּ לְעִבּוּד.

רַק כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לַמִּטָּה
קָרַעְתִּי שׁוּב
אֶת הַמֵּיתָרִים הָאֵלֶּה,
שֶׁנִּקְרְעוּ לִי מוּלֵךְ,
מוּל הַטּוֹנִים.

הִדְהַדְתִּי בְּתוֹכִי שׁוּב,
מִלִּים שֶׁלָּךְ.
רַק שֶׁלֹּא אֶשְׁכַּח.

רַק שֶׁלֹּא.

וְ-
אַנְ'לֹא דִּמְיַנְתִּי.



--
תמר.
שיתוף - לביקורת כלילה.
תַּגִּידִי לִי,
אֵיךְ הָלַכְתְּ לִישֹׁן
בְּאוֹתָהּ הַמִּטָּה
לַיְלָה אַחֲרֵי.

לַיְלָה
אַחֲרֵי
לַיְלָה.

וְכַמָּה שֶׁהָגִיתִי בְּמוֹחִי
אוֹתָךְ
כָּל כָּךְ קְטַנָּה
וּמְשַׁוַּעַת, לֹא הֵבַנְתִּי אֵיךְ
יְכֹלֶת.

וְאוּלַי לֹא יָכֹלְתָּ.
אוּלַי רַק רָצִיתָ לִישֹׁן.

וּבְזָכְרֵךְ עַל מִשְׁכָּבֵךְ
אוֹתוֹ הַכֶּתֶם
בַּתִּקְרָה.
שֶׁהִבַּטְתְּ כְּשֶׁ-
חִכִּית לוֹ,
אוּלַי יָבוֹא.

וּבְזָכְרֵךְ, שׁוּב נִקְרַע בָּךְ
אוֹתוֹ הַחֵלֶק
שֶׁהוּא בִּתֵּר?

יוֹם אֶחָד שָׁאַלְתִּי אוֹתָךְ
אֵיךְ קַמְתְּ מֵאוֹתָהּ הַמִּטָּה שֶׁשָּׁבְרָה בָּךְ
חֲלָקִים.
חֲלָקִים.

וְאִם יָכֹלְתְּ לִשְׁכַּב בָּהּ חֲזָרָה
בַּלַּיְלָה הַבָּא,
כְּשֶׁאֵין מִטָּתֵךְ שְׁלֵמָה.

לֹא יוֹדַעַת עַד עַכְשָׁו
אִם הַחִיּוּךְ הַזֶּה שֶׁחִיַּכְתְּ בִּתְגוּבָה
עָלָה בָּךְ
כִּי הָיָה לָךְ כָּבֵד מִדַּי,
הַכְּאֵב הַזֶּה,
וְהָאֵין שֶׁמִּטָּתֵךְ.

וְאוּלַי סְתָם חִיַּכְתְּ כְּמוֹ שֶׁאַתְּ תָּמִיד,
אוֹהֶבֶת מִלִּים.

אוּלַי 'מִטָּתֵךְ הַשְּׁלֵמָה' הָיְתָה לָךְ אַבְּסוּרְד
לְשֶׁבֶר מִטָּתֵךְ שֶׁדָּקַר בָּךְ
כָּל לַיְלָה.

כׇּלַיְלָה.

--
תָּמָר.


--
"ותהא מיטתי שלמה" (קריאת שמע שעל המיטה)
שיתוף - לביקורת את יפה, אחות.
הֵיי אָחוֹת,

אֲנִי יוֹדַעַת,
בָּאתִי לָךְ לֹא בַּזְּמַן.
אַתְּ מְאֻבֶּקֶת קְצָת,
וְעָיְפָה.

אֲבָל אַתְּ יוֹדַעַת,
רוֹאִים בַּפָּנִים שֶׁלָּךְ אֶת הַדֶּרֶךְ שֶׁעָבַרְתְּ עַד לְכָאן.
וְהִיא יָפָה הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ.

לֹא,
אַל תַּעֲשִׂי לִי פַּרְצוּף.
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁנָּפַלְתְּ בָּהּ,
אַנְּ'לֹא עִוֶּרֶת.
וְיֵשׁ לָךְ חַבּוּרוֹת, וּמְעַט מַכּוֹת יְבֵשׁוֹת.
זֶה בְּסֵדֶר אָחוֹת,
קְצָת יוֹד
וַחֲבִישָׁה טוֹבָה
וְ⁠
לֹא יִשָּׁאֵר מֵהַנְּפִילוֹת.

אוּלַי כְּתָמִים, זֶה יִשְׁתַּלֵּב לָךְ יָפֶה עִם הַנְּמָשִׁים.

אֲנִי יוֹדַעַת,
עֲדַיִן,
זֶה קָשֶׁה לָךְ שֶׁנָּפַלְתְּ.

וְהַחַיִּים שֶׁלָּךְ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מְזַמְּנִים לָךְ בּוֹרוֹת.

אַתְּ מְאֻכְזֶבֶת מֵעַצְמֵךְ.

זֶה בְּסֵדֶר יָפָה שֶׁלִּי,
זֶה בְּסֵדֶר לְהִתְאַכְזֵב.
רַק
אַל תִּשְׁכְּחִי שֶׁאַתְּ כָּאן
וְאִם אַתְּ כָּאן אָז הַכֹּל בְּסֵדֶר.
שְׁבִי רֶגַע.
קְחִי כּוֹס מַיִם.
תִּנְשְׁמִי קְצָת.

אֲנִי רַק רוֹצָה לִרְאוֹת אוֹתָךְ שְׁנִיָּה,
בָּרוּר.
חַד. וְ-
תִּסְתַּכְּלִי לִי בְּעֵינַיִם שְׁנִיָּה.

לֹא!
רֶגַע!
חַכִּי!
אַל תִּסְתַּכְּלִי קָדִימָה.
זֶה לֹא הַזְּמַן.
אוֹי,
אַתְּ כְּבָר אַחֲרֵי זֶה?
הִסְתַּכַּלְתְּ יָפָה שֶׁלִּי? אוֹי,
רָצִיתִי אוֹתָךְ שְׁנִיָּה אַחַת אִתִּי.
אַתְּ מְיֹאֶשֶׁת,
אֲנִי יוֹדַעַת.
רָאִית כְּבָר מָה שֶׁמְּחַכֶּה לָךְ.

אֲנִי יוֹדַעַת אֵיךְ זֶה,
אַתְּ לֹא יוֹדַעַת מָה יִהְיֶה כְּבָר עִם הַגּוּף הַזֶּה שֶׁמּוֹשֵׁךְ⁠
לְמַטָּה.
אֲנִי רוֹאָה אוֹתָךְ, אֲבָל זֶה בְּסֵדֶר. אַתְּ צוֹדֶקֶת וְ-

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁנָּפַלְתְּ⁠
וְכַנִּרְאֶה תִּפְּלִי עוֹד. וְאוּלַי הַרְבֵּה.
לֹא,
לֹא בָּאתִי לְיָאֵשׁ.
אֲבָל אַתְּ יוֹדַעַת אוֹתָךְ-
אַתְּ חֲזָקָה.
וְאִם תִּפְּלִי,
תָּקוּמִי.

אַתְּ חֲזָקָה.
מְאוֹד.
תִּסְתַּכְּלִי עָלַיִךְ,
אַתְּ כָּאן.
תִּזָּכְרִי שְׁנִיָּה מָה עָבַרְתְּ,
הָיִית מַאֲמִינָה שֶׁתַּחֲזִיקִי כָּכָה מַעֲמָד אַחֲרֵי כָּל הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת.
אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁ⁠
אֲנִי נִשְׁמַעַת כְּמוֹ כֻּלָּם,
כֻּלָּם מְסַפְּרִים לָךְ תַּ'סִפּוּרִים שֶׁלִּי.

וּכְבָר נִמְאַס לָךְ⁠
וְזֶה בְּסֵדֶר לִבְכּוֹת.
תִּבְכִּי יָפָה. תִּבְכִּי.

כִּי נָכוֹן,
גַּם הַסִּפּוּרִים שֶׁלִּי לֹא סוֹתְרִים שֶׁכְּבָר קָשֶׁה לָךְ,
שֶׁאַתְּ רוֹצָה לִשְׁאֹג אֶת הַ "דַּייייייייי".
תִּצְעֲקִי יָפָה שֶׁלִּי.
תִּשְׁאֲגִי אֶת הַיֵּאוּשׁ,
אֶת הָאַכְזָבָה,
אֶת כְּאֵב הַשְּׂרִיטוֹת שֶׁבָּךְ.
אֶת הַכֹּל.
תּוֹצִיאִי.
לֹא טוֹב לָךְ לִלְעֹס אֶת הַגֹּעַל הָעַצְמִי הַזֶּה כָּל יוֹם.
רַק אַל תִּבְלְעִי אוֹתוֹ,
זֶה יַעֲשֶׂה לָךְ בָּלָגָן בַּבֶּטֶן וְזֶה לֹא בָּרִיא לְעִכּוּל. אָז-
תָּקִיאִי.
הַכֹּל.
בִּשְׁאָגָה.
תִּדְחֲפִי אֶצְבַּע חָזָק
וְתוֹצִיאִי.
זֶה בְּסֵדֶר לָךְ לֹא לֶאֱהֹב חֲלָקִים שֶׁבָּךְ,
רַק אַל תִּבְלְעִי אוֹתָם.

תִּזְכְּרִי!
אַתְּ הַרְבֵּה יוֹתֵר יָפָה מִזֶּה,
צְעִירָה וְיָפָה,
עִם קְצָת קְמָטִים.
תְּנִי חִיּוּךְ כִּי
חַיִּים שְׁלֵמִים לְפָנַיִךְ אָחוֹת,
אַל תַּאֲמִינִי לִשְׁטוּיוֹת, אַל תִּבְלְעִי.

אַתְּ הֲכִי זוֹכֶרֶת אוֹתָךְ-
חֲזָקָה,
יָפָה.
זוֹ אַתְּ.
זוֹ לֹא מִישִׁי אַחֶרֶת.
אַל תִּתְבַּלְבְּלִי.

תִּשְׁטְפִי פָּנִים.
זֶה יָפֶה לָךְ כָּכָה,
זֶה נוֹצֵץ.
יָפֶה גַּם
שֶׁאַתְּ רְגוּעָה.
וְעוֹד יוֹתֵר שֶׁאַתְּ⁠
שׁוֹאֶגֶת.
זֶה יָפֶה לָךְ גַּם
בּוֹכָה.
אַתְּ תָּמִיד יָפָה אָחוֹת.

תָּמִיד יָפָה.

וְ-
קְחִי חִבּוּק.

אוֹהֶבֶת,
אֲחוֹתֵךְ.

--
תמר.
בְּצָהֳרֵי יוֹם, בְּתַחֲנַת בֵּטוֹן, יוֹשֵׁב אָדָם בִּפְרָאק וְעַל בִּרְכָּיו תִּיקוֹ.
וּלְצִדּוֹ בַּסַּפְסָל הַחַם, מַמְתִּין יֶלֶד נֶחְמָד לָבוּשׁ חֻלְצַת טְרִיקוֹ.
עוֹמֶדֶת שָׁם גַּם אִשָּׁה עִם סַלִּים, בְּצֵל גַּג הָאֶבֶן חוֹסָה.
וּבַחוּץ, עַסְקָן שֶׁאֶת הַשֶּׁמֶשׁ לֹא חָשׁ, הוּא טָרוּד בְּצָרְכֵי פַּרְנָסָה.

הר"מ נוֹשֵׂא עֲרֵמַת סְפָרִים בִּשְׁבִיל הַשִּׁעוּר.
הַיֶּלֶד בְּדַרְכּוֹ אֶל הַמִּגְרָשׁ וְתַחַת זְרוֹעוֹ כַּדּוּר.
הַגְּבֶרֶת סוֹחֶבֶת שְׁנֵי קִילוֹ קֶמַח בִּשְׁבִיל הָעִסָּה.
וְהָעַסְקָן אוֹחֵז בְּמַכְשִׁיר מְשֻׁכְלָל לְצָרְכֵי פַּרְנָסָה.

אֶת שַׂרְעַפֵּי שְׁלָשְׁתָּם מַחְשָׁבָה תָּפְסָה.
וְרֶשֶׁת קִמְטֵי רִכּוּז עַל מִצְחָם נִפְרְשָׂה.
הַמַּגִּיד שִׁעוּר מֵכִין ווֹרְט.
הַיֶּלֶד מְשַׁנֵּן חֻקֵּי סְפּוֹרְט.
הָאִשָּׁה מְתַכְנֶנֶת טוֹרְט.
אַךְ הָעַסְקָן לַחֲשֹׁב מֵעוֹלָם לֹא נִסָּה.
הוּא טָרוּד יוֹתֵר מִדַּי בְּצָרְכֵי פַּרְנָסָה.

קַו שָׁלוֹשׁ הִגִּיעַ וּפָתַח דְּלָתוֹת. רַעַשׁ, הֲמֻלָּה.
הָאִשָּׁה מִזְדָּרֶזֶת לָקוּם, זֶהוּ הָאוֹטוֹבּוּס שֶׁלָּהּ.
סַלֶּיהָ הִיא אוֹסֶפֶת, אֶת הַתִּיק עַל כְּתֵפָהּ תּוֹלָה.
וְהַיֶּלֶד קוֹפֵץ וּמוֹשִׁיט לָהּ חֲבִילַת קֶמַח שֶׁנָּפְלָה.
הַנַּהָג הִרְעִים בִּמְנוֹעָיו וְסָגַר דְּלָתוֹת מִיָּד כְּשֶׁנִּכְנְסָה.
וְעַד שֶׁהָעַסְקָן הֵרִים מַבָּטוֹ, הָאוֹטוֹבּוּס בִּלְעָדָיו נָסַע.
זוֹ פַּעַם שִׁשִּׁית שֶׁעֵינוֹ הַטְּרוּדָה אֶת קַו שָׁלוֹשׁ פִסְפְסָה.
מָה לַעֲשׂוֹת, בַּמָּסָךְ מֵידָע חִיּוּנִי בְּיוֹתֵר, צָרְכֵי פַּרְנָסָה.

מוֹנִית עָצְרָה, הר"מ עָלָה וְהִזְמִין אֶת הָעַסְקָן לְהִצְטָרֵף.
הַלָּה לֹא שָׁמַע, מִמְּקוֹמוֹ לֹא זָע, אֶת הַמָּסָךְ מַבָּטוֹ טוֹרֵף.
הר"מ קָרָא לוֹ שׁוּב וָשׁוּב, וּלְבַסּוֹף כְּשֶׁהַתִּקְוָה אָפְסָה.
הַמּוֹנִית עָזְבָה מִבְּלִי שֶׁהָעַסְקָן יַבְחִין בְּמָה שֶׁנַּעֲשָׂה.
הַיְּכֹלֶת לִקְלֹט אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ סְבִיבוֹ, מִזְּמַן נֶהֶרְסָה.
הוּא הִמְשִׁיךְ לַעֲמֹל בַּחֲרִיצוּת רַבָּה עַל צָרְכֵי פַּרְנָסָה.

הַזְּמַן חָלַף, הַתַּחֲנָה רֵיקָה, הַשֶּׁמֶשׁ לְצַד מַעֲרָב קָרְסָה.
אֲבָל עַל הָעַסְקָן שֶׁלָּנוּ, הַהַמְתָּנָה עֲדַיִן לֹא נִמְאֲסָה.
נִדְמֶה שֶׁמּוּכָן הוּא לְהַמְשִׁיךְ וְלַעֲמֹד פֹּה עַד גְּסִיסָה.
בְּנֶאֱמָנוּת חַסְרַת פְּשָׁרוֹת תְּשׂוּמֶת לִבּוֹ בְּכַף יָדוֹ תְּפוּסָה.
הוּא מֻכְרָח לְהִתְרַכֵּז הֵיטֵב שֶׁלֹּא תֵּצֵא לוֹ שְׁגִיאָה גַּסָּה.
יֵשׁ לְהִזָּהֵר, הֲרֵי עַל הַכַּף כָּאן מֻטָּלִים, צָרְכֵי פַּרְנָסָה.

הָעֶרֶב קָרַב, נִשְׁבַּר הַשָּׁרָב, גֶּשֶׁם אֶת הָרְחוֹב כִּסָּה.
הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים, מִפְּנֵי הַטִּפּוֹת פָּתְחוּ בִּמְנוּסָה.
אַךְ הָעַסְקָן הָרָטֹב עַל מִשְׁמַרְתּוֹ נִצַּב בְּהַתְרָסָה.
וְלֹא חָדַל מִלְּגָרֵד בַּמָּסָךְ, כְּמוֹ בְּפֶצַע עִם מֻרְסָה.

גַּם כְּשֶׁאוֹפַנּוֹעַ חָלַף עַל פְּנֵי הַמִּדְרָכָה בְּטִיסָה.
וְקוֹמָתוֹ הַשְּׁחוּחָה שֶׁל עַסְקָנֵנוּ כִּמְעַט וְנִדְרְסָה.
לְמַלְמֵל "אוֹיְשׁ", זֶה הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁהוּא עָשָׂה.
הֲרֵי מָה חֲשׁוּבִים הַחַיִּים, לְעֻמַּת צָרְכֵי פַּרְנָסָה?

לַיְלָה יָרַד מִזְּמַן, עַל הֲמֻלַּת הָרְחוֹבוֹת דְּמָמָה נִפְרְסָה.
הָרִיצוֹת הַצְּעָקוֹת וְהַבָּלָגָן, הַמִּסְחָר הַטְרָדּוֹת וְהַתְּסִיסָה.
הַכֹּל שָׁכַךְ, נִרְגַּע וְהִתְעַמְעֵם, הָעִיר הִשְׁתַּתְּקָה וְהִתְפַּיְּסָה.
בְּחַדְרֵי הַיְּלָדִים כָּבִים הָאוֹרוֹת, נָשִׁים מְקַפְּלוֹת כְּבִיסָה.
אַבָּא בְּנַעֲלֵי בַּיִת יוֹשֵׁב לוֹ עִם כּוֹס תֶּה וְעִתּוֹן בַּכֻּרְסָה.
וְאִמָּא מְפַזֶּמֶת שִׁירֵי עֶרֶשׂ מְתוּקִים וּמְנַדְנֶדֶת עֲרִיסָה.
בָּרְחוֹב הַשּׁוֹמֵם מִישֶׁהוּ עוֹמֵד בָּדָד, בִּשְׁאִיפָה כְּמוּסָה.
לִגְלֹשׁ, רַק עוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת וְדַי. נוּ... לְצָרְכֵי פַּרְנָסָה.

אוּלַי קָנִיתָ אֶת הַמַּכְשִׁיר לְצָרְכֵי פַּרְנָסָה.
אֲבָל מֵאָז הַמַּטָּרָה הַזֹּאת לְגַמְרֵי סֹרְסָה.
אֵלּוּ רַק הוֹצָאוֹת, אֵין כָּאן שׁוּם הַכְנָסָה.
לְ'צָרְכֵי בִּדּוּר' יֵשׁ לְהַחְלִיף אֶת הַגִּרְסָה.
הַיּוֹם לִבְּךָ כְּבָר בֵּין שְׁנֵי עוֹלָמוֹת מְשֻׁסָּע.

מֵהָעֲדִינוּת שֶׁלְּךָ לֹא נִשְׁאֲרָה אֲפִלּוּ פִּסָּה.
נִשְׂרָךְ בְּעִקְבוֹת הָעֵדֶר הַדִּיגִיטָלִי כְּמוֹ כִּבְשָׂה.
בְּאֹפֶן שֶׁשִּׁנָּה לְךָ לַחֲלוּטִין אֶת כָּל הַתְּפִיסָה.
דֶּרֶךְ הַחֲשִׁיבָה וְהַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלְּךָ, הֻנְדְּסָה.
בִּמְקוֹם תֹּכֶן מַהוּתִי שֶׁכְּבָר אֵין לוֹ זְכוּת כְּנִיסָה.
כָּל שְׁטוּת מְסֻדֶּרֶת בְּמוֹחֲךָ כְּמֻנָּח בְּקֻפְסָא.
וְלֹא נַזְכִּיר פֹּה דְּבָרִים שֶׁלֹּא רְאוּיִים לְהַדְפָּסָה.
הִתְנַהֲגוּת שֶׁאֶת הַשְּׁכִינָה מַרְחִיקָה וּמַכְעִיסָה.
וּבַת קוֹל קוֹרֵאת: הוֹי מִי נָתַן יַעֲקֹב לִמְשִׁסָּה.

כַּמּוּת הַמֵּידָע הַמְּיֻתָּר שֶׁלְּרֹאשְׁךָ נִדְחֲסָה.
מְבַלְבֶּלֶת אֶת הָעֶשְׁתּוֹנוֹת וַעֲלֵיהֶם לְמַעֲמָסָה.
וְהַזְּמַן נִמְתָּח בְּלִי תַּכְלִית כְּמוֹ גּוּמִי לְעִיסָה.
וְיֵשׁ לַחֲשֹׁשׁ שֶׁאִם לֹא תִּפָּסֵק הַהַאֲבָסָה.
כָּל הַמּוֹחַ שֶׁלְּךָ יִתְמוֹסֵס וְיֵהָפֵךְ לְדַיְסָה.

הַמַּכְשִׁיר מְיֹעָד רַק לְצָרְכֵי פַּרְנָסָה.
זֶה דָּבָר שֶׁהָאֱלֹקִים אוֹתְךָ בּוֹ נִסָּה.
אָז תִּהְיֶה אַמִּיץ וְתוֹדֶה בַּתְּבוּסָה.
תַּעֲצֹר וּתְבַצֵּעַ מַהֵר פְּנִיַּת פַּרְסָה.
וְהַחֲזֵר שׁוּב אֶת הַמַּטָּרָה לִבְסִיסָהּ.

ִ

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה