שיר הִנֵּה זֹאת הָרָעָה

[מנחם דפנה]

"הִנֵּה זֹאת הָרָעָה מֵאֵת ה' מָה אוֹחִיל לַה' עוֹד" (מ"ב ו לג)

הִנֵּה זֹאת הָרָעָה מֵאִיתְךָ
וְאֵיךְ עוֹד אוֹחִיל?
וְאִם אֶפְתַּח פֶּה לְבַקֵּשׁ
יֹאחֲזֵנִי חִיל
כִּי אֱלוֹקֵי כָּל בָּשָׂר אַתָּה-
וּכְתוֹלַעַת אֲנִי
מִי אֲנִי, מֶה חַיַּי
וּמָה עֲווֹנִי?

הִנֵּה זֹאת הָרָעָה מֵאִתְּךָ-
וְאֵיךְ עוֹד אֲקַוֶּה?
כִּי מִי אַחֲרֶיךָ יָבוֹא-
לְשַׁנּוֹת אֶת אֲשֶׁר תְּצַוֶּה?
וּמָה עוֹד אֹמַר וְאֵין,
בִּלְשׁוֹנִי אֵין מִלָּה
וְאִם אֲדַבֵּר כְּבָר יָדַעְתָּ,
יָדַעְתָּ כֻּלָּהּ

הִנֵּה זֹאת הָרָעָה מֵאִתְּךָ,
וּמָה אַמַלֵל
מִמַּחְשְׁבוֹתַי- גָּבְהוּ מַחֲשָׁבוֹת
וַאֲנִי קָטָן וְשָׁפֵל
בְּיַם דַּרְכְּךָ, לֹא נוֹדְעוּ עֲקֵבוֹת
אָמַרְתָּ לִשְׁכֹּן עֲרָפֶל
וְאֵין אַחֲרֶיךָ, וְאֵין לְהַרְהֵר-
רַק צַדִּיק הוּא הָא-ל!

הִנֵּה זֹאת הָרָעָה מֵאִיתְךָ-
וּבְמִי עוֹד אֶבְטַח?
וְאֵין לִי מָנוֹס וּמִפְלָט-
רַק אֵלֶיךָ אֶבְרַח
וְאַחֲזִיק בְּכִסֵּא רַחֲמִים-
רְאֵה בְּעָנְיִי וְהוֹשַׁע!
אַ-ל רַחוּם- לַצַּדִּיק
וְחַנּוּן- לָרָשָׁע...

וְגַם אִם בְּחָשֵׁךְ אֵשֵׁב
כִּמְתֵי עוֹלָם
וְאִם גַּם מִטּוֹב אֶחֱשֶׁה
כִּי מִמֶּנִּי נֶעֱלַם
הִנֵּה זֹאת הָרָעָה מֵאִיתְךָ-
וּבָזֹאת אֶנָּחֵם
כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ-
וְאַתָּה תְּרַחֵם

אַתָּה הֲדַפְתַּנִי לִפֹּל-
וְאַתָּה תְּקוֹמֵם
יוֹמַיִם פְּלָאִים הוֹרַדְתַּנִי-
וּבַשְּׁלִישִׁי תְּרוֹמֵם
בָּאֵשׁ שֶׁאַתָּה הִצַּתָּ-
עוֹד תִּבְנֶה אֶת בֵּיתִי
הִנֵּה הָרָעָה הִיא מִמְּךָ,
וְזֹאת תּוֹחַלְתִּי!