דרוש מידע הִרְהוּרִים אַחֲרֵי הָאוֹר (על ובעקבות הספר "שניה לפני האור")

מצב
הנושא נעול.
טבעי שהדיון יציף שיח על ההבדלים בין מגזרים כפי שהם באים לידי ביטוי בסיפור
קצת חבל שמדשדשים בזה בסה"כ מדובר ברובד החיצוני של הסיפור.
הרובד הפנימי הוא הסיפור האנושי. החלק הרך והפגיע שנמצא בכל יצור אנוש בלי קשר להשתיכות מגזרית זו או אחרת.
ההבדלים הם כאלה מינורים שמוזר לי בכלל הדיון הזה. חוץ מזה שכתוב שהיא חסידית אני לא זהיתי הבדלים. כלומר היא לא אני ואני לא השכנה שלי וכו'. אבל בתוך קהל האברכיות והשוני בין אחת לשניה ואחד לשני מבחינתי יכלה גם להיות ליטאית.
 
כמעט לא מכירה גברים שבאים לפני 9-10 לעבודה... רק אבות שעושים תורנות עם הנשים שלהן מי יוציא את הילדים (היום אשתי ביום ארוך אז הגעתי מוקדם...)
ומהעבר השני 5-6 כבר חוזרים הביתה. כך ששכירים נמצאים בשעות הקשות בבית.
עצמאיים זה באמת שונה. אבל גם רבים מהם לא מתחילים את היום ב8.
אצל החסידים נשים פחות עובדות או עובדות בחצאי משרות?? גם פעם אצל הליטאים זה היה יותר מורות וגננות

מאיפה אתם מביאים את הדברים האלה איזה ראש מצומצם
אני חסידית גאה
עובדת כל יום משמונה בבוקר עד שלוש וחצי
ובעלי יוצא לעבודה בשבע וחצי בבוקר וחוזר בשש
וכן יש לנו ילדים
וככה כמוני יש לי מלא חברות
 
ההמלצה שלי, באהבה גדולה ובלי שמץ כעס, לכל מי שהספרים גורמים לו קושי או עצב או מבוכה, אנא אל יקרא אותם.
הם ספרי מבוגרים מוצהרים, ויש לכם עוד כל כך הרבה ספרים על המדף, באמת, אל תקראו אם לא עושה לכם טוב. חבל על הזמן היקר. יש ספרים מצויינים שבהם האברכיות מאושרות, הפוחחים מנוזלים, המבקרים הרוחניים אנשים נעימים וישרי דרך וכולם חיים באושר ועושר עד סוף כל הימים.
נראה שנפגעת.
זו ממש לא היתה כוונתי, אם נפגעת מההודעה שלי אני מבקשת סליחה.
 
אצלנו אין הנחיה על כל דבר.
בפועל בעלי ורוב גיסי לא היו בסדר ג' בשנה ראשונה.
הגישה שיהיה נקי לביתו וכל אחד עושה בתוך זה מה שנראה לו

אני בעד שלא יהיו 'הנחיות על כל דבר'.
אבל ספציפית בעניין עליו דובר כאן, כאשר אין הנחיה - אין את מערכת האיזונים.
כשכל אחד עושה מה שנראה לו, אז האברך החסידי העילוי והרחפן - נראה לו שמאוד חשוב ללמוד עד חצות כל לילה. והוא אפילו לא חושב שמשהו כאן מגיע על חשבון משהו אחר.
 
מאיפה אתם מביאים את הדברים האלה איזה ראש מצומצם
אני חסידית גאה
עובדת כל יום משמונה בבוקר עד שלוש וחצי
ובעלי יוצא לעבודה בשבע וחצי בבוקר וחוזר בשש
וכן יש לנו ילדים
וככה כמוני יש לי מלא חברות
רוב הגברים (השכירים, שלא עובדי באחד ממקצעות ההוראה)

עובדים משרה מלאה, ורוב המשרדים מקובל להגיע מהשעה 9 בבוקר אני מדברת ברמה הארצית, זה שיש עובדות מסוימות שצריך להתחיל אותן בשעה מסוימת לא משליך על הכלל...)

ואכן היום נשים חסידיות , עובדות גם משרות מלאות וכמעט מלאות....

וכמובן שכל הכבוד לך!!



נ.ב. אני חושבת שהענין על הבדלים בין חסידים לליטאים מוצה כאן - מעל ומעבר.. ואפשר לדון בספר עצמו..)
 
אני בעד שלא יהיו 'הנחיות על כל דבר'.
אבל ספציפית בעניין עליו דובר כאן, כאשר אין הנחיה - אין את מערכת האיזונים.
כשכל אחד עושה מה שנראה לו, אז האברך החסידי העילוי והרחפן - נראה לו שמאוד חשוב ללמוד עד חצות כל לילה. והוא אפילו לא חושב שמשהו כאן מגיע על חשבון משהו אחר.
לא ההנחיה יוצרת את האיזון
אלא הגישה יוצרת את האיזון
 
ו. אהבה & עידוד, מישהו בקהל עם מינון מדוייק?
אני מאמינה באהבה.
החינוך יגיע מדוגמא אישית וגבולות.

כלומר אם ההורים שלי אוהבים אותי, ברור שהם נפלאים וחכמים, ולכן ארצה לחקות את ההתנהגות שלהם,
וללכת בדרכים שלהם. בתחילה כי כך הם עושים, ובהדרגה כי זאת האמת הנכונה והמומלצת.

גבולות כן מומלצים בעיני, כי בכ"א אנשים צעירים עלולים לעשות טעויות שיתחרטו עליהם אח"כ.
לכן אני לא נותנת לילדי הקטנים סכינים.

אבל העיקר אהבה אהבה אהבה.
במחשבה [כן, לחשוב על הילד מחשבות טובות ואוהבות],
דיבור [ "אני אוהבת אותך", "איזה חיוך מתוק יש לך"]
ומעשה [קניות מתנות קטנות, הכנת מאכל אהוב, עשית תפקיד של הילד בבית ביום עמוס במיוחד].
 
נערך לאחרונה ב:
הגישה יוצרת את האיזון
ובהרבה חסידויות יש גישה מצוינת לעניין זוגיות, שנה ראשונה וכו'.
ורותי, אם מעניין אותך לשמוע באישי על הנחיות כאלו ואחרות בכל מיני חסידויות את יכולה לפנות אלי.
 
לא ההנחיה יוצרת את האיזון
אלא הגישה יוצרת את האיזון
בשביל שגישה תעבוד צריך כלים. אחד הכלים זה שהאברך יהיה נקי לביתו בשעות הערב. לא? אבל באמת. מדי הרבה פוקוס.
מעצבן אותי שהמסקנה היא שזה קרה לה כי היא חסידית. זה לא הסיפור.
 
בשביל שגישה תעבוד צריך כלים. אחד הכלים זה שהאברך יהיה נקי לביתו בשעות הערב. לא? אבל באמת. מדי הרבה פוקוס.
מעצבן אותי שהמסקנה היא שזה קרה לה כי היא חסידית. זה לא הסיפור.
אם הגישה של חסידות כזו או אחרת מדברת ומדריכה בשבח ומעלת השנה הראשונה ובניין הזוגיות אזי לא אמור להיות הבדל מול מגזר ליטאי או ספרדי.
גם אצלנו לא היו הנחיות חד משמעיות בדבר סדר ג' ועדיין רוב האברכים לא למדו סדר זה בשנה הראשונה.
 
אם הגישה של חסידות כזו או אחרת מדברת ומדריכה בשבח ומעלת השנה הראשונה ובניין הזוגיות אזי לא אמור להיות הבדל מול מגזר ליטאי או ספרדי.
גם אצלנו לא היו הנחיות חד משמעיות בדבר סדר ג' ועדיין רוב האברכים לא למדו סדר זה בשנה הראשונה.
יש הבדל, מהותי - לא יודעת אם בכל השנה הראשונה,

אבל לפחות בהתחלה, זוג חסידי (שמור)

מתחיל את הקשר אחרי החתונה..

ולכן הקשר הוא יותר עדין (או כל הגדרה אחרת)..ההסתכלות על שנה ראשונה היא מעט שונה בין חסידים לליטאים.. (טוב, אני יודעת שאני מכלילה...)

אבל מציאות שלא תראי דיון כזה בין ליטאים לספרדים...

אבל לא חושבת שזה אמור להיות משמעותי בהמשך הדרך...

אבל בכל המקומות החרדיים, זוגות שמורים ורציניים, יש להן הרבה דרך לעשות בתחילת הנישואין...

ותמיד אפשר להידקר בדרך מחפץ חד, ולדעת שנדקרת מיהלום, ויש את האפשרות השניה לחשוב שנדקרת מזכוכית פשוטה....
 
בשביל שגישה תעבוד צריך כלים. אחד הכלים זה שהאברך יהיה נקי לביתו בשעות הערב. לא? אבל באמת. מדי הרבה פוקוס.
מעצבן אותי שהמסקנה היא שזה קרה לה כי היא חסידית. זה לא הסיפור.
באמת מדי מדי הרבה פוקוס על ההבדלים בין חסידים לליטאים
זה לא הנושא ולא משנה
אני כליטאית שבעלי אברך , לא רחפן ולא דומה לשוע, הצלחתי להתחבר לחלק מהסיטואציות של נחמי , ולחלקן לא, וזה בסדר.
למה מישהו חושב שכל מה שעבר על האברכית מהספר צריך לעבור על כל האברכיות, ואם לא יש בעיה בספר????

הקטע הזה שבו נחמי מרגישה שהיא כבר לא בעדיפות "שניה" אחרי התורה, לדעתי , הוא זה שמסמל את השאיפה של אשת אברך באשר היא. ולא חושבת שמגיעים אליו בלי עבודה רוחנית וזוגית. ואין לזה שום קשר למגזר.
 
יש הבדל, מהותי - לא יודעת אם בכל השנה הראשונה,

אבל לפחות בהתחלה, זוג חסידי (שמור)

מתחיל את הקשר אחרי החתונה..

ולכן הקשר הוא יותר עדין (או כל הגדרה אחרת)..ההסתכלות על שנה ראשונה היא מעט שונה בין חסידים לליטאים.. (טוב, אני יודעת שאני מכלילה...)

אבל מציאות שלא תראי דיון כזה בין ליטאים לספרדים...

אבל לא חושבת שזה אמור להיות משמעותי בהמשך הדרך...

אבל בכל המקומות החרדיים, זוגות שמורים ורציניים, יש להן הרבה דרך לעשות בתחילת הנישואין...

ותמיד אפשר להידקר בדרך מחפץ חד, ולדעת שנדקרת מיהלום, ויש את האפשרות השניה לחשוב שנדקרת מזכוכית פשוטה....
לא קשור לתגובתי כלל ועיקר.
בהנחה שהגישה זהה: מעלת בניין הבית והשנה הראשונה אז גם זוג חסידי משלים את הפער. הם הרי חותרים ליעד זהה לכל זוג במגזר אחר.
ממילא ההתמקדות בהנחיה לגבי סדר ג' כאילו היא הנקודה המכרעת לא נכונה.
 
הקטע הזה שבו נחמי מרגישה שהיא כבר לא בעדיפות "שניה" אחרי התורה, לדעתי , הוא זה שמסמל את השאיפה של אשת אברך באשר היא. ולא חושבת שמגיעים אליו בלי עבודה רוחנית וזוגית. ואין לזה שום קשר למגזר.
תודה, הגדרת יפה וחידדת לי נקודה חשובה בחיים
 
באמת מדי מדי הרבה פוקוס על ההבדלים בין חסידים לליטאים
זה לא הנושא ולא משנה
אני כליטאית שבעלי אברך , לא רחפן ולא דומה לשוע, הצלחתי להתחבר לחלק מהסיטואציות של נחמי , ולחלקן לא, וזה בסדר.
למה מישהו חושב שכל מה שעבר על האברכית מהספר צריך לעבור על כל האברכיות, ואם לא יש בעיה בספר????

הקטע הזה שבו נחמי מרגישה שהיא כבר לא בעדיפות "שניה" אחרי התורה, לדעתי , הוא זה שמסמל את השאיפה של אשת אברך באשר היא. ולא חושבת שמגיעים אליו בלי עבודה רוחנית וזוגית. ואין לזה שום קשר למגזר.
זה!
 
@חוחית, מתוך שלא לשמה, בא לשמה.
אני לא בקיאה בגמרא.
אבל כן יודעת שלכל ציטוט יש הקשר.
צריך לבחון האם זה נכון גם כאן.
וזכותו של אדם להרגיש שזה לא מתאים לו.
הנה, אפילו כאן רפאל למד בסוף עם מישהו...
 
אני לא בקיאה בגמרא.
אבל כן יודעת שלכל ציטוט יש הקשר.
צריך לבחון האם זה נכון גם כאן.
וזכותו של אדם להרגיש שזה לא מתאים לו.
הנה, אפילו כאן רפאל למד בסוף עם מישהו...
ומה עם הנושא שהרמב"ם כותב להתרחק מחבר רע?
 
לא אמרתי שיש בעיה בכך שהוא החליט שלא מתאים לו. מותר לו, ברור.
כאבתי שהוא הזדעזע מהעניין כל כך.
הוא אח שלך, חלק מעם ישראל. לפחות תרחם, תראה רגש. בסופו של דבר, כל אחד רוצה לחזור.
זה בכל אופן כיוון המחשבה שלי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה