תקשורת האדום האדום הזה

[קיש קוש]

הי שם למעלה,

בין הלב החם לחיפוש הפנימי, מתחבא לו

השד האדום.

מה יש בו בפעמון התמים,

שהופך לו פתאום למפלצת.

משטה ברגשותיך,

בציפייתך הכמוסה,

לועג הוא לחולשתך,

להתמכרותך המטופשת

לעוד טיפת צומי ויחס.

כשעיניך נשואות אל האופק הירקרק,

מחפשות את טיפת הדם המלטפת.

החמקמקה.

הכל תעתועי ראיה,

אשליה אופטית מהפנטת.

הבל ורעות רוח,

בזבוז דעת

וזמן.

שחולף.

ונעלם...

דינג דונג

פעמון,

קוקו לך

קוקיה.

גאון מי שהמציא אתכם,

גאון מתוחכם ואכזר

-----

נ.ב

דש לחברים-

מר בוהן, ההמום, המתפקע והשאר..

כולכם תכלס אותו דבר.

 

[צביה ר.]

חזק מאוד!