רכבים האוטו נפל בטסט על זיהום אויר

  • הוסף לסימניות
  • #3
לך למוסכניק ערבי שיעשה לך טריק והכל יבוא על מקומו בשלום.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
  • הוסף לסימניות
  • #7
מאוד תלוי מה זה נכשל?
קרוב לנורמה או מאוד רחוק,
אם קרוב לנורמה, אז תוסף דלק פלוס נסיעה מואצת של 20 דקות לפני הטסט אמורים לפתור את הבעייה,
אם רחוק מהנורמה, אין מנוס חוץ מלפנות למוסך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
לפעמים דווקא התוסף גורם לזיהום אוויר בנסיעות הראשונות שלו, לכן תמיד מומלץ אחרי ששמים תוסף, ליסוע לפחות שני מכלי דלק לפני הטסט.
עוד עצה, לתדלק "פול" לחכות לילה ולהגיע לטסט על מיכל מלא.

לעניינו, הבעיה היא, שאחרי שנופלים בטסט הם דורשים לראות חשבונית שהתקלה סודרה ממוסך רשמי, ככה שרוב העצות לא רלוונטיות.

ושוב נאמר, שגם כך העצות הם רק למי שהזיהום אוויר שלו חורג קצת, לא למי שחורג הרבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
כמו שכבר כתבו למעלה, חייבים לנסוע אחרי ששמים את התוסף.
לי אמר פעם בעל מוסך לפחות 30 קילומטר, ועדיף 60.
ולגבי חשבונית, על זיהום אויר בדרך כלל לא מבקשים חשבונית תיקון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
איזה רכב מדובר? שנתון? קמ? הרכב אוכל שמן? יש נורת מנוע דלוקה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
פריוס 2008,
שמתי תוסף כ30 ק"מ לפני הטסט אבל לא בנסיעה רצופה
יש נורת מנוע והרכב אוכל קצת שמן
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
הרכב ידוע בבעיות ממירים, בעיקר בגלל שהממיר שלו גניב והרבה בוחרים להרכיב ממיר חליפי שלא מחזיק הרבה זמן.
אם הרכב אוכל ממש קצת שמן (לא כתבת כמה) אז כנראה תצטרך להחליף ממיר ובזה יסתכם הסיפור.
אם הרכב אוכל הרבה שמן הבעייה לא בהכרח בממיר ואם לא תטופל הבעיה של השמן לא יעזור להחליף ממיר.

המלצה כללית להגדיל את הסיכויים לעבור את בדיקת הז"א היא לנסוע בכביש מהיר במשך כרבע שעה לפני הטסט בשביל להגיע למדידה כשהמנוע והממיר חמים.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

בס"ד
למה חשוב להבין את הכישלון בטסט – ולא רק “לנסות שוב ושוב" ולקוות שאולי אליהו הנביא יהיה הטסטר הבא או שפשוט הוא יירדם בטסט שלכם ל 20 דקות...

כישלון בטסט נהיגה הוא רגע לא נחמד...
עבור תלמידים רבים זו תחושה של אכזבה, תסכול ולעיתים אפילו חוסר צדק ( הטסטר ... הרחובות ... השעה... הרכב... האישה שבחוצפתה רצתה לעבור מעבר חצייה...ועוד)

הטעות הנפוצה היא לחשוב שטסט הנהיגה בוחן רק אם הנהיגה הייתה בטוחה או חוקית. בפועל, הטסט בוחן דבר נוסף ועמוק יותר אף יותר איך הנהג מקבל החלטות בזמן אמת. הבוחן לא רק מסתכל על התוצאה, אלא על הדרך – על הביטחון, הזרימה, היכולת להשתלב, לבחור נתיב ולהגיב לסביבה בלי היסוס מיותר.

לעיתים, היסוס קטן בהשתלבות לנתיב, או תיקון קל בהגה, לא גורמים לשום הפרעה לתנועה. אף רכב לא בלם, אף נהג לא נפגע – ובכל זאת, בטסט זה יכול להירשם ככישלון. למה?!

כי מנקודת מבטו של הבוחן, זה סימן לחוסר ביטחון או לחוסר שליטה במצב שבגינו התלמיד/ה לא זכאי לעלות לכביש לבד...

כאן נכנסת החשיבות של הבנת התבחינים ( מניסיון אחוז אפסי של תלמידים באמת מסתכלים עליהם וחבל...)

כאשר תלמיד יודע מה בדיוק נרשם בדוח הטסט, ואיך הבוחן מפרש את הסיטואציה, הכישלון מפסיק להיות “גזירת גורל” והופך לכלי לימודי. במקום לקבל את ההודעה שלא עברת את המבחן המעשי, אפשר להבין למה, איפה, ומה צריך לשנות בפעם הבאה.

למידה מתוך טעויות –דרך צפייה בסרטונים, שחזור מצבים והסבר מקצועי עם המורה – מאפשרת לתלמיד לפתח ביטחון אמיתי. לא ביטחון מזויף, אלא ביטחון שמבוסס על הבנה, על תרגול נכון ועל קבלת החלטות בזמן.

הכנה טובה לטסט אינה מסתכמת רק בעוד סיבוב בכיכר או עוד חניה היא כוללת גם עבודה מנטלית, להבין איך לחשוב כמו בוחן, איך לזהות רגעים קריטיים ואיך לפעול בהם בצורה ברורה ובטוחה.

בסופו של דבר, מי שמבין את הטסט – לא רק מגדיל את הסיכוי לעבור, אלא גם יוצא ממנו נהג טוב יותר, רגוע יותר, מודע יותר, ובטוח יותר בעצמו על הכביש.

בהצלחה ושבוע טוב מלא תשובות "עברת את המבחן המעשי בהצלחה"!
0 תגובות
בס"ד

אחרי מספר שנים כמורה נהיגה ועשרות תלמידים ותלמידות שעברו טסטים אני יכול להגיד דבר אחד בוודאות:
ראיתי תלמידים עם כישרון טבעי שנכשלו,
וראיתי תלמידים שהתחילו חלש מאוד – ועברו טסט בצורה יפה ובטוחה.

ההבדל ביניהם כמעט אף פעם לא היה יכולת נהיגה.
ההבדל היה לקיחת אחריות.

תלמיד שכל הזמן מחפש הוראות

תלמידים שבאו לשיעור, עלו לרכב, חגרו חגורה – וחיכו.
חיכו שאגיד מתי לאותת, מתי להאט, מתי לפנות... מחפשים הוראות ולא ביצוע...
גם אחרי 20–25 שיעורים, כל טעות נראית אותו דבר...

לא אמרת לי
לא שמתי לב
חשבתי שאתה תתקן
ועוד הברקות ...

אלו תלמידים שלא באמת נהגו לבד – הם נסעו עם מורה לידם.
וכשאני שואל : מה לדעתך היה לא טוב פה?
התשובה הרבה פעמים היא:

לא יודע… אתה תגיד... ועוד הברקות...

וכשככה נראה הלימוד – הטסט מרגיש כמו קפיצה למים עמוקים בלי מצופים.

לעומתם – התלמיד שאומר: פה טעיתי וכבר בכיכר ,צומת הבאה מתקן מקדם את עצמו בענק להצלחה בטסט וזה בס"ד קורה!

ומצד שני, ישנם תלמידים אחרים..
לא תמיד מבריקים, לא תמיד חלקים, לפעמים אפילו לחוצים.

אבל אחרי פנייה לא טובה הם אומרים..

פה נכנסתי מהר מדי
הייתי צריך להסתכל עוד שמאלה
החלטתי מאוחר וכ"ו

אלה תלמידים שעוצרים רגע, חושבים, שואלים.
לא מחכים שאני אגיד להם הכול – אלא רוצים להבין למה.

אצלם רואים שינוי אמיתי משיעור לשיעור.
הטעות חוזרת פחות. הביטחון גדל.
והטסט? הוא כבר לא מפחיד – הוא פשוט עוד נסיעה של 20 דקות ולוקחים רישיון...

האחריות משנה הכול

כשאני רואה תלמיד/ה שלוקח אחריות, זה מתבטא בהכול:

הוא מגיע לשיעור עם מטרה
הוא יודע להגיד מה קשה לו
הוא לא נעלב מהערה – הוא משתמש בה
הוא מבין שטעות היא חלק מהדרך

וברגע הזה, גם אני כמורה יכול לדחוף אותו קדימה באמת.
לא לסחוב אותו – אלא ללוות.

הטסט לא בודק שלמות – הוא בודק בגרות ,קבלת החלטות בריאה וביצוע סביר ובטוח זה הכול!

הרבה תלמידים חושבים שטסט זה מבחן על לא לטעות.
אבל האמת היא שטסט בודק:

האם אתה שם לב
האם אתה מגיב נכון
האם אתה אחראי על ההחלטות שלך

תלמיד שלוקח אחריות לאורך הדרך:

לא קופא כשטועה
לא מחפש אשמים
יודע לתקן תוך כדי

וזה בדיוק מה שהבוחן מחפש.

משפט שאני אומר לתלמידים

אני אומר ואומר גם פה:
אני יכול ללמד, להסביר, לתקן ולהכווין –
אבל אני לא יכול לקחת אחריות במקומך.

ברגע שתלמיד מבין את זה –
הדרך לרישיון נהיית הרבה יותר קצרה, והרבה יותר נכונה.

לסיום

מי שלוקח אחריות בלימודי נהיגה:

עובר טסט
נוהג טוב יותר
ובעיקר – יוצא לכביש כנהג חושב ובטוח

בהצלחה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה