הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
מזרחנים טוענים בהתרגשות כי הקלטה נדירה של רשכבה"ג רבינו יוסף חיים זיע"א מבגדד המכונה על שם ספרו הידוע 'בן איש חי' התגלה לאחרונה.
חברת אודיאן הקליטה יהודים ברחבי המזרח התיכון, ארצות מצרים סוריה ועיראק בתחילת המאה הקודמת.
בהקלטה נשמעים מספר קולות ששרים את הפיוט "אל אליהו של רבינו אברהם אבן עזרא". הקול המבוגר מבין המשוררים הוא של מרן הבן איש חי.
רבי יוסף חיים מבגדאד נולד בכ"ז באב ה'תקצ"ה, והפך לאחד מגדולי הדורות האחרונים. היה גאון עצום, פוסק הלכה מהבולטים בדורו לצד מנהיגות תקיפה וכושר נאום מופלא שניחן בו. הוא נפטר בי"ג באלול ה'תרס"ט.
נבקש ממי מגולשנו שמכיר את קולו של הבן איש חי להאזין ולקבוע האם זהו הבן איש חי שמשורר ומלווה את הפיוט.
מילות השיר:
אֵלִי אֵלִיָּה הַנָּבִיא הָבֵא נָא
בּוֹ יִרְתֹּם רִכְבּוֹ נָע בַּשְּׁבִי כִּי בוֹ
לֹא שָׁכַב לִבּוֹ גַּם לֹא רָאָה שֵׁנָה
רַב מַחְלִי בִּרְאוֹת כַּחְשִׁי וּמְשַׂנְאוֹת
יָפוֹת וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה
הַשְׁקֵה צוּר מֵי רֹאשׁ צָר עֵינָיו יִלְטֹשׁ
יוֹם עֵינַי לִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּשְׁעֶינָה
מָתַי תַּרְאֶה אוֹת יֶשַׁע אֶל קוֹרְאוֹת
לָךְ וּלְךָ נוֹשְׂאוֹת קוֹלָן וַתִּבְכֶּנָה
מַלְאַךְ הַגּוֹאֵל לִפְנֵי דַל שׁוֹאֵל
אָנָּא הָאֵל אֵל אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא
באתר הזמנה לפיוט מופיעים דברי הסבר לפיוטו של האבן עזרא. "כמקובל בפיוטים להבדלה ולמוצאי שבת בכלל, אליהו הנביא ממלא גם כאן תפקיד מרכזי, כמבשר הגאולה.
הסברים שונים ניתנו להתגברות הציפייה לגאולה במוצאי שבתות: בספר 'המנהיג' (ספר הלכה שנתחבר על ידי ר' אברהם בן נתן הירחי מן העיר לוניל שבפרובאנס, המאות ה- 12-13) מצויין למשל כי אין אליהו בא בערבי שבתות וערבי ימים טובים מפני הטורח שבימים אלו, ולכן מבקשים ישראל את בואו דווקא לאחר השבת ובזכותה.
הסבר אחר הציע ר' דוד אבודרהם (ספרד, המאה ה-14) אשר על סמך המימרה הידועה מן התלמוד, לפיה "אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין", קבע: "על כן אנו אומרים לקב"ה, הרי שמרנו את השבת, מעתה שלח לנו את אליהו הנביא".
מעבר להסברים אלו ניתן כמובן גם לשער בפשטות כי מוצאי שבת הוא זמן המלוּוה בחשש וחרדה מן השבוע העומד בפתח ומכל אשר הוא טומן בחובו, וממילא יפה לבקשת ישועה ורחמים".
מקור: קול חי
חברת אודיאן הקליטה יהודים ברחבי המזרח התיכון, ארצות מצרים סוריה ועיראק בתחילת המאה הקודמת.
בהקלטה נשמעים מספר קולות ששרים את הפיוט "אל אליהו של רבינו אברהם אבן עזרא". הקול המבוגר מבין המשוררים הוא של מרן הבן איש חי.
רבי יוסף חיים מבגדאד נולד בכ"ז באב ה'תקצ"ה, והפך לאחד מגדולי הדורות האחרונים. היה גאון עצום, פוסק הלכה מהבולטים בדורו לצד מנהיגות תקיפה וכושר נאום מופלא שניחן בו. הוא נפטר בי"ג באלול ה'תרס"ט.
נבקש ממי מגולשנו שמכיר את קולו של הבן איש חי להאזין ולקבוע האם זהו הבן איש חי שמשורר ומלווה את הפיוט.
מילות השיר:
אֵלִי אֵלִיָּה הַנָּבִיא הָבֵא נָא
בּוֹ יִרְתֹּם רִכְבּוֹ נָע בַּשְּׁבִי כִּי בוֹ
לֹא שָׁכַב לִבּוֹ גַּם לֹא רָאָה שֵׁנָה
רַב מַחְלִי בִּרְאוֹת כַּחְשִׁי וּמְשַׂנְאוֹת
יָפוֹת וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה
הַשְׁקֵה צוּר מֵי רֹאשׁ צָר עֵינָיו יִלְטֹשׁ
יוֹם עֵינַי לִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּשְׁעֶינָה
מָתַי תַּרְאֶה אוֹת יֶשַׁע אֶל קוֹרְאוֹת
לָךְ וּלְךָ נוֹשְׂאוֹת קוֹלָן וַתִּבְכֶּנָה
מַלְאַךְ הַגּוֹאֵל לִפְנֵי דַל שׁוֹאֵל
אָנָּא הָאֵל אֵל אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא
באתר הזמנה לפיוט מופיעים דברי הסבר לפיוטו של האבן עזרא. "כמקובל בפיוטים להבדלה ולמוצאי שבת בכלל, אליהו הנביא ממלא גם כאן תפקיד מרכזי, כמבשר הגאולה.
הסברים שונים ניתנו להתגברות הציפייה לגאולה במוצאי שבתות: בספר 'המנהיג' (ספר הלכה שנתחבר על ידי ר' אברהם בן נתן הירחי מן העיר לוניל שבפרובאנס, המאות ה- 12-13) מצויין למשל כי אין אליהו בא בערבי שבתות וערבי ימים טובים מפני הטורח שבימים אלו, ולכן מבקשים ישראל את בואו דווקא לאחר השבת ובזכותה.
הסבר אחר הציע ר' דוד אבודרהם (ספרד, המאה ה-14) אשר על סמך המימרה הידועה מן התלמוד, לפיה "אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין", קבע: "על כן אנו אומרים לקב"ה, הרי שמרנו את השבת, מעתה שלח לנו את אליהו הנביא".
מעבר להסברים אלו ניתן כמובן גם לשער בפשטות כי מוצאי שבת הוא זמן המלוּוה בחשש וחרדה מן השבוע העומד בפתח ומכל אשר הוא טומן בחובו, וממילא יפה לבקשת ישועה ורחמים".
מקור: קול חי
