ההשוואה היא לא בין תפוחים לתפוחים, רמת הסיכון בהלוואות חברתיות גבוהה פי כמה וכמה.
קרן כספית שקלית = מוצר השקעה סולידי שמשקיע בעיקר במק"מ בנק ישראל (הלוואה למדינה עצמה במילים אחרות) ופיקדונות בנקאיים לטווחים קצרים של עד 90 ימים (מח"מ של עד 90 ימים בשפה המקצועית).
הלוואה חברתית = הלוואה שלרוב נותנים לבעלי עסקים או אנשים רגילים (דרך אגב - למה שלא יקחו הלוואה מהבנק? כנראה בגלל שהם לא עמדו בסינון של הבנק או לחלופין שהבנק דרש ריבית מופקעת כי רמת הסיכון של אותם מבקשי הלוואה היתה גבוהה עבורו).
הסיכון לאי עמידה שלהם בתנאי התשלום גבוה בעשרות מונים בהשוואה לאי עמידה בתשלום מצד המדינה (מק"מ) או מצד הבנקים (פיקדון בנקאי).
חשוב לזכור שבכדי לצאת מהלוואה חברתית אתה צריך שההלוואה תגיע לסיומה (לרוב ההלוואות הן לכמה שנים) או לחלופין שמישהו אחר יכנס בנעלייך.
כשהכל טוב אז כמעט מדי יום אנשים מפקידים כסף חדש להשקעה בהלוואות חברתיות וכך מתאפשר לאנשים שרוצים למשוך כסף לצאת בצורה מהירה.
אך בזמני משבר או בזמנים שבהם תצא ידיעה שלילית על הנושא של ההלוואות החברתיות הנזילות עלולה להיעלם בצורה מאוד מהירה (לכן לא ניתן להגיד שיש עניין להשקיע בהלוואות חברתיות לטווח קצר - בדומה למה שעושים בקרן הכספית).
ראה ערך אנשים שהשקיעו בטריא (מתחרה של BTB) ויתכן שעד היום ממתינים שכספם ישוב אליהם.
ובקיצור כמו כל דבר בעולם ההשקעות - פוטנציאל תשואה גבוה יותר מגיע יד ביד עם לקיחת סיכון גבוה יותר.
מהפכת ה-NoCode שברה את כל החסמים. אם יש לכם ראש לוגי והבנה של תהליכים, אתם כבר בחצי הדרך להצלחה. בקורס פיתוח אוטומציה ובוטים עסקיים בפרוג תלמדו לקחת תהליכים ידניים ומסורבלים ולהפוך אותם לאוטומטיים, בלי צורך בידע מקדים בתכנות. הכרטיס שלכם לעולם החדש פתוח.
אני לא רוצה להיכנס לנדון ההלכתי
אבל פלטפורמה מסוג הזה היא עוד יותר גרועה מהית"ע כללי של בנק
כיון שבבנק הבנק הוא המלווה, ואז אפשר לומר שכל העסקים שהבנק עושה הם על דעת הית"ע אפילו שזה כללי, אבל כאן BTB היא רק פלטפורמה מתווכת אז אם ההית"ע לא מופיע במסמך הלוואה הוא הרבה יותר חסר משמעות כי איזה סיבה יש שהוא יחייב את הלווה
אדרבה אולי מישהו ישאל את הבד"צ מה דעתם על הית"ע כללי בכזה פלטפורמה אני לא יודע למה סידר רז"נ את ההית"ע אולי לחרדי שלווה מהם
אני לא רוצה להיכנס לנדון ההלכתי
אבל פלטפורמה מסוג הזה היא עוד יותר גרועה מהית"ע כללי של בנק
כיון שבבנק הבנק הוא המלווה, ואז אפשר לומר שכל העסקים שהבנק עושה הם על דעת הית"ע אפילו שזה כללי, אבל כאן BTB היא רק פלטפורמה מתווכת אז אם ההית"ע לא מופיע במסמך הלוואה הוא הרבה יותר חסר משמעות כי איזה סיבה יש שהוא יחייב את הלווה
אדרבה אולי מישהו ישאל את הבד"צ מה דעתם על הית"ע כללי בכזה פלטפורמה אני לא יודע למה סידר רז"נ את ההית"ע אולי לחרדי שלווה מהם
1) מנחם שמע וקרא על השקעה פלונית שצריך לברוח ממנה והמשווק שלה גנב
אבל בסוף הסיכוי הנמוך כן הפתיע, וההשקעה הניבה תשואה יפה…
שלמה שמע מכל החברים בכולל שהשקעה אלמונית היא פייק, ומי שמשקיע בה תמים
בסוף גיסו שהשקיע בה הוכיח לו שהוא מרוויח ממנה, לא הרבה אבל משהו…
גם מנחם וגם שלמה בפעם הבאה שיקבלו הצעה להשקעה שתוכתר כ״בסדנו הבאה״
יגידו לעצמם, אולי המומחים לא תמיד צודקים?
2) אברהם מאז ומעולם חשב שהוא יותר חכם מהרבה אחרים
שהוא התחתן הוא חיפש איך להשקיע במשהו פחות שגרתי ויותר נוצץ
מהר מאוד הוא הבין מחברים ומשיטוט בפרוג
שכל דבר שהוא לא השקעה פאסיבית במדדים לטווח ארוך זה לא השקעה בטוחה ולגיטימית…
בפעם הבאה שחבר שחושב באותו ראש כמוהו
יספר לו על איזה מטבע עלום שם ועל האפשרות למנף בו פי כמה
הוא לא יבין את ההבדל לשווער שלו שהשקיע בקרקע איפשהו, ופרוג כתבו על זה מסוכן
ויגיד ״גם לי מותר״…
כן, יש בדוגמאות קצת הקצנה, זה לצורכי המשל בלבד
תשתדלו לזרום עם הרעיון ולא להיתקע על הדוגמאות
השאלה היא על המקרו ולא על המיקרו…
אז מה כן?
א. כל עוד שהמשווק שיקר בפרט אחד או הציג מצג שווא
חשוב מאוד להביא לידיעת הציבור שמדובר בנוכלות או לכל הפחות באדם לא ישר
ב. אבל אם אין שום פרט לא נכון והכל ידוע וברור מראש וניתן לבדיקה עצמאית
חשוב לספר ולהביא לידיעת הציבור שמדובר בהשקעה בסיכון גבוה
או אפילו רק בסיכון לתשואה נמוכה
ובעיקר להשקיע בהנגשת ידע על מה כן מחד.
שכמו שהגדיר @השקעות R הון מעולה כאן…
ובחינוך פיננסי לצניעות פיננסית מאידך.
שעשרת הכללים של הפורום להגנת הצרכן החרדי
מעבירים את המסר מעולה
משום מה הכללים המקוריים נוסחו על נדל״ן
התאמתי אותם לכל השקעה שהיא @איצ'ה קו המידע מקווה שזה בסדר…
1) התייעצו!
לעולם אל תשקיעו באופן פזיז, תמיד קחו את הזמן לבדיקה עצמאית.
2) בחרו ייעוץ אובייקטיבי:
התייעצו אך ורק עם מומחים (יועצי השקעות, רו״ח או עו״ד) שמייצגים את האינטרסים שלכם ולא הומלצו ע״י המשווק.
4) בדקו עלות כוללת:
בדקו את כל העלויות הנלוות להשקעה, כולל דמי ניהול, עמלות סמויות, מיסים וריביות, כדי להבין את התשואה הריאלית האמיתית.
5) התאמה אישית:
אין עסקה המתאימה לכולם. בחנו כדאיות כלכלית של העסקה באופן עצמאי וודאו שהיא עומדת ביעדים הפיננסיים שלכם.
6) השוו את מחיר העסקה:
בצעו סקר שוק עצמאי והשוו את עלות ההשקעה לאלטרנטיבות דומות.
7) בחינת מצב השוק המקומי:
היזהרו מהשקעה בסקטורים הסובלים מעודף היצע, שכן הם עלולים להוביל לירידת ערך מהירה וקושי במימוש.
8) יכולת עמידה בעסקה:
וודאו שיש לכם יכולת לעמוד בתנאי העסקה ולהשלמתה, ושיש לכם "רשת ביטחון" כלכלית למקרה שהתשואה תהיה שלילית או נעולה במועד המתוכנן.
9) אמינות המשווק:
אל תסתמכו על המלצות המשווק. בדקו את הרקע שלו בעזרת אנשי מקצוע וחברים מנוסים וודאו שאין לו היסטוריה של קשיים כלכליים או משפטיים.
10) בדיקת מסמכים וחוזים:
בצעו בדיקה מעמיקה של כל מסמך לפני החתימה עם עו"ד או מומחה בתחום, והימנעו מחתימה על מסמכים עם תנאים לא ברורים או שמגבילים את זכויותיכם.
הנושאים החמים
www.btbisrael.co.il
)
