האם בעידן שלנו עדיין מרביצים בחיידרים?

[בני שני]

הרב יואל רוטה יש לו קליפים מאוד יפים ומחזקים שהם שולחים פעם ביום במייל בוואטספ ויש להם גם אתר באינטרנט.
מה שהוא אומר שגם כשמלמד נותן סתירה לילד והילד מרוב בושה מחייך והמלמד קורה לו שוב ונותן לו עוד סטירה על חייכו זה פשע בל יכופר היות והחיוך של הילד זה לא מזלזול למלמד אלא פשוט מאי נעימות............

https://jumbomail.me/j/Auh6K9lWUEOZoUZ
זה קישור לדרייב של קליפים שלו תראו ותתחזקו.....

 

[Open Mind]

https://he.wikipedia.org/wiki/דפנה_יואל
פתוח לך ? אם לא אני אקצר לך

חבר'ה שימו לב: למרות שויקיפדיה מתיימרת להיות מאד דמוקרטית ולא מוטית, ומשום מה זה גם התדמית שלה בציבור, היא בסה"כ מנוהלת בידיי קומץ מנהלים עם אג'נדות מאד מסוימות, שאלופים בסתימת פיות. כך שכדאי מאד להתייחס אליה בערבון מוגבל.
רק אומרת.

 

[מנוחהלה]

@הדודה מלכי

מה זאת אומרת אב לא יכול לכפות על הבן שלו להיות חרדי?
יש כאן כפיה?!
אב גם לא יכול לכפות על בנו שלא לרצוח אנשים ברחוב, נכון.
אבל שלוות הנפש שבה הדברים נכתבים פשוט מזעזעת!

עכשיו הוא רוצה שלילד שלו יהיה רק טוב-
הדבר הטוב ביותר שהורים יכולים להעניק לילדים שלהם
זה להביא אותם לשמירת תומו"צ ולדאוג שלא רק כעת יהיה לילד טוב אלא גם למעלה.

וסליחה, איך אפשר לכבד דרך ששונה מן האמת? מה יש כאן לכבד???

(לא באתי להביע דעה איך אמורים לנהוג ח"ו בכזה מקרה. רק להגיב על הדברים שנכתבו ועל האופן שבו נכתבו.)

יראת שמים זה פחד. פחד מהקב"ה. כן.

ידוע הסיפור על ר' חיים מוולאזין שלמד עם תלמידיו על יר"ש שכר ועונש ובפרט על תיאור הגיהנום (שכחתי את שם הספר ממנו הוא לימד, כנראה שהשעה בעוכרי)
אחד התלמידים ששמע זאת חלה מרוב פחד והגיע כמעט עד שערי מוות.
רצו לר"ח, סיפרו לו מה שקרה וביקשו ממנו שירגיע את אותו תלמיד.
אמר להם ר"ח הכל אמת! יש שכר ועונש ויש גיהנום וכל התיאורים אמת!

יש גן עדן ויש גיהנום, כן יש עונש!

כתוב בתהילם ד' אוהב צדיקים משמע ש...

מי שעזב את הדרך, שנה ופירש, הוא נקרא מומר לדבר עבירה וההלכה לגביו ממש לא פשוטה, יינו יין נסך וכו' . כך שזה לא כ"כ פשוט מה שכתבת!



תרבות הדמוקרטיה והשיוויון מתפשטת וקצת שוכחים מה דעת התורה ומהי האמת.
מלך מצטייר לנו כאדם רשע ואכזר לפחות כמו סטאלין או הרודן הצפון קוראני.
קשה לנו לקבל מושגים כמו "כבוד מלכות" ו"יראת מלכות"
ולכן אנחנו חושבים ש"יראה" ו"אהבה" הם שני דברים מנוגדים
(גם התובנה המוטעת ש"אם לאבא מותר להרביץ לבן שלו אז הבן יחשוב שגם לו מותר להכות את האבא". יש הירארכיה ויש הבדלי מעמדות. כן. דמוקרטיה ושוויון הם הפך דעת תורתנו הקדושה.)

 

[מרחבית]

ידוע הסיפור על ר' חיים מוולאזין שלמד עם תלמידיו על יר"ש שכר ועונש ובפרט על תיאור הגיהנום (שכחתי את שם הספר ממנו הוא לימד, כנראה שהשעה בעוכרי)
אחד התלמידים ששמע זאת חלה מרוב פחד והגיע כמעט עד שערי מוות.
רצו לר"ח, סיפרו לו מה שקרה וביקשו ממנו שירגיע את אותו תלמיד.
אמר להם ר"ח הכל אמת! יש שכר ועונש ויש גיהנום וכל התיאורים אמת!

כזכור לי - יש המשך לאמירתו. הוא אמר שהכל אמת, רק הוא מצטער שלא אמר לו דבר נוסף -
ולצערי אינני זוכרת מה הדבר... אם יש לך מקור למעשה - וכתוב שם הסוף - אשמח לדעת.
גם אינני בטוחה שהמעשה היה על ר' חיים מוולוזין.

 

[כתומה]

איך אני נהנית לקרוא דיון ארוך על חינוך ילדים
בין צעירונות שלא גידלו ילד,
או שהגדול שלהם בן 3....
לבין אמהות עם נסיון....
(יש חריגות לכל הצדדים...)

איזה הבדל בדעות!!!!!!
נדבר עוד 10 שנים בע"ה!

ואני עוד יותר נהנית לקרוא איך נשים שלא התנסו בנסיון ב"ה, יודעות ומייעצות למה יש נושרים, מה הגורם לכך ואיך להתייחס וכו' וכו'
כאחות לאח נושר נשברו לי כל המיתוסים שנכתבו כאן גם הסיבה לכך וגם איך צריך לחנך....

 

[OR_Design]

ואני עוד יותר נהנית לקרוא איך נשים שלא התנסו בנסיון ב"ה, יודעות ומייעצות למה יש נושרים, מה הגורם לכך ואיך להתייחס וכו' וכו'
כאחות לאח נושר נשברו לי כל המיתוסים שנכתבו כאן גם הסיבה לכך וגם איך צריך לחנך....

ואותי עוד יותר מסקרן לדעת איך אתן בדיוק מחליטות שמי שרשמה כן בענין חינוך היא בהכרח אמא לילדים קטנים בגיל שנה או שנתיים ואין לה מושג מהו בכלל ילד נושר?
למה את חושבת שבכל הודעה שמישהי כותבת היא צריכה להצהיר מאיפה מגיע הניסיון שלה?
אני למשל - גם לי יש אח נושר.
אז מה? הצהרתי בכך כמוך?
לא.
הגדול שלי בן 9 , לא בן שנה.
יש לי ארבעה ילדים. ויש לי הרבה ניסיון בחינוך ב"ה , כי כך הקב"ה רצה, ולא הכי קל לי עם הבכור שלי, אז אני יודעת יותר מאמהות רבות שמחנכות סטנדרנט אם לקרוא לזה כך. ואין לה התמודדויות והן לעולם לא יבינו מה כל כך קשה לומר לא לילד , או לחשוב לפני שמגיבים , או ---.
ויש לי גם ב"ה ילדים כמו כולם שמקשיבים יותר וממושמעים יותר ולא צריך לעבוד איתם עבודות המידות כמו הבכור. אז אני יודעת קצת מה שאני מדברת.

בעלי עובד שנים במקום להחזרת נערים בתשובה כך שמתוקף כך אני מכירה נושרים מהמון סוגים (אציין שלא אשכנזים אם זה משנה לצורך הענין. שם החינוך קצת אחר.)
ומכירה גם קצת קצת איזה דרך עובדת על להחזיר אותם. ויש רק דרך אחת ויחידה.

אז תקחי מכך מסקנה, ולא רק את , למה לא כל אחת שרושמת תגובה בלי לרשום מאיפה הניסיון שלה מראה דווקא שהיא רושמת מהגיגי ליבה איזה מסקנות שהסיקה מקריאת ספרי חינוך ותו לא.
או אולי שהניסיון הוא דווקא מהנקה של הילד הראשון והפצפון שלה, וההתמודדות אם להגיד לו שעכשיו לא מקבלים שוקולד כן או לא.
אנשים לא רושמים פה סתם דברים , ואני לא מדברת רק עלי.
אבל כמו שאני לא פירטתי כאן מאיפה מקורות הידע שלי , כך מסתבר שיכול להיות עוד כמוני.

 

[OR_Design]

ולענין התגובה של מנוחהלה - אמנם לא קראתי את התגובה של מלכי אבל אני מגיבה אחרי שקראתי את שלך.
את צודקת מאד , צריך לחנך ליראת שמיים , ויש לכך המון דרכים.
ואם אין יראת אלוקים..
יראה חייבת להיות.
אבל לא בהכרח יראה ממכות , יש ילד שמכה על היד תרתיע אותו ויש ילד שזה יגרום לו לצבור תסכול עצום. ולכן באתי נגד , כי העצות והדרך שרשמה כאן אחת האמהות היא לגמרי לא מתאימה לכל אמא , אפילו לא לרובן , ולדעתי? לכולן לא.
אם הבן שלך עשה משהו חמור חמור חמור מאאד, ואין לי דוגמא לתת לך. אבל משהו במכוון , מתוך ידע, אחרי שהזהרת, והתרית , אז אני יכולה להסכים שאפשר לתת לו מכה עדינה לשם חינוך שיזדעזע ממה שעשה ויבין שזה קו אדום. אבל זה לא צריך להיות דרך חינוך! זה צריך להיות משהו חריג מאד. שהילד יזכור פעמים בודדות בחיים שהוא עשה כך וכך - אמא כל כך הזדעזעה שהיא נתנה לו מכה כדי לחנך אותו! ולא כדי לאלף שעכשיו לא רבים עם האח הגדול וקצת מרביצים לו או מתחצפים או מקשקשים או-.
אז במקרים כאלו אולי כן אפשר לפעול כך , חריג, לא מכעס/תסכול/חוסר אונים/עצבים/מתח/חולשה.
מתוך אהבה/רחמים/וידיעה שאני כאן כדי לחנך. וחשבתי לפני , ועכשיו הוא צריך לקבל עונש.
(עונש יכול להיות עונש, לא מכה. הרבה רבנים ואישי חינוך אומרים שחושך שבטו זה לאוו דווקא מכה. שבט זה מקל , מקל טוב לקרב ומקל רע להעניש, ועונש יכול להיות אפילו מילה שמעמידה את הילד על מקומו)

וכן , צריך לכבד מי שנושר מהדרך.
אני חושבת שהיא אולי התכוונה שהורה צריך לעשות הכל כדי שהילד שלו ימשיך ללכת בדרך ה',
ואם חס וחלילה הוא נפל , אין פה מה לכפות. זה רצון השם! צריך לקרב אותו באהבה , לכבד את מי שהוא , ואולי אולי כך , ורק כך הוא יחזור.
בטח שלא מלשבת עליו שבעה ולנדות אותו מהמשפחה.
ואני יכולה לתת לך דוגמא שעשיתי שאלת רב (מבין בחינוך ובנושאים כאלו) מה לעשות עם הילדים שלי , שאני הולכת איתם לשבתות להורים שלי , ויש שם את האח שלא שומר שבת , ויושב בשולחן שבת עם טלפון! איך לנהוג? לרמוז לו שלא יבוא? מה? זה בכל זאת מעלה שאלות אצל הילדים. הבן שלי השבוע אמר לי כשכעס על משהו "מה, מי אמר שיש השם בכלל?". ואני יודעת שזה ציטוט מאח שלי.
והוא אמר שאם היה רואה שזה בחור שאין מה להחזיר אותו - היה אומר לי להתרחק עם הילדים.
אבל כיון שיש דרך להשיב אותו עם האהבה וזה שהוא מכבד אותנו ומעריץ (בלב) את הדרך שלנו , והקשר היחיד שיש לו זה למשפחה , כן ללכת. וכן לשבת ולדבר איתו. ולקרב. מידי פעם לומר ברמיזה שהטלפוו מפריע לילדים וכו'.
וזו שליחות ומצווה גדולה.
ומאידך על משפחה אחרת ששאלתי - אמר שכיון ששם הדרך היא אנטי ואין מצב שהם יקבלו ממנו וישובו - למעט כמה שיותר וללכת בלי הילדים.
כל זה רשמתי על משפט אחד שלך.
איך אפשר לכבד דרך ששונה מן האמת? מה יש כאן לכבד???

יש , וצריך , וחייב.

 

[צפורן]

אם הבן שלך מצטט את אחיך בביטויים כ"כ חמורים, זו בעיה.
את מכבדת את הבחירה החופשית שנתן הקב"ה לאחיך, אבל אחיך אינו מכבד את בחירותייך ואת הזכות והחובה שנתן לך הקב"ה לחנך את ילדיך.
את לא חייבת להסכים איתי, אבל תעשי טובה לעצמך ולילדיך אם תחזרי לרב שאתו התייעצת, עם הציטוט הנ"ל, להמשך הדרכה.

 

[OR_Design]

אם הבן שלך מצטט את אחיך בביטויים כ"כ חמורים, זו בעיה.
את מכבדת את הבחירה החופשית שנתן הקב"ה לאחיך, אבל אחיך אינו מכבד את בחירותייך ואת הזכות והחובה שנתן לך הקב"ה לחנך את ילדיך.
את לא חייבת להסכים איתי, אבל תעשי טובה לעצמך ולילדיך אם תחזרי לרב שאתו התייעצת, עם הציטוט הנ"ל, להמשך הדרכה.

ברור לי , זה בטיפול והתייעצות כבר , אל תדאגי
זה לא הנושא כרגע לכן לא הארכתי, הרעיון שלי היה כתשובה ל- למה צריך לכבד גם את אלו שלא בדרך שלנו.

 

[מרחבית]

כיון שיש דרך להשיב אותו עם האהבה וזה שהוא מכבד אותנו ומעריץ (בלב) את הדרך שלנו , והקשר היחיד שיש לו זה למשפחה , כן ללכת. וכן לשבת ולדבר איתו. ולקרב. מידי פעם לומר ברמיזה שהטלפוו מפריע לילדים וכו'.

זה באשר לאח. לקרב כל עוד יש סיכוי. ובאמת כל נשמה היא יקרה וחשובה ואהובה, ואם רק אפשר לעשות משהו - חייבים לעשות.
אבל מה באשר לצד של הילדים? מה עם הנשמות היקרות שלהם? הרב יודע שילד בן 9 שאל: מי אמר שיש השם בכלל??
בתור אמא עם ניסיון של שנים גם במתבגרים, אני רוצה לומר לך, שבעיני סיפור כזה מדליק את כל הנורות האדומות.
הוא עדיין לא מתבגר. עדיין לא בוחן מחדש את דרכיו - כמו כל מתבגר. עדיין לא מפתח עצמאות כללית ומחשבתית - כמו כל מתבגר.
הוא כולה בן 9, ושואל כזו שאלה!
אין פה איזו הקרבה של הילדים כדי להציל את האח??

ותאמיני לי - אור - אני לא כותבת כאן כדי להתנצח על שיטות ודרכים.
את לא צריכה לשכנע אותי שלאהבה כוח עצום, ושאח שלך הוא נשמה יקרה מאוד.
אני כותבת לך כאן מלב מאוד אכפתי. לא יכולה לתאר לך כמה נגע ללבי הספור הזה.
זה מסוכן פחד!

מאחלת לך - לכם - לכולנו - המון סייעתא דשמייא, ורק רק נחת!

 

[צפורן]

הלל אומר ..... אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.
לקרב אנשים שאין לנו אחריות עליהם, אפשר רק באהבה!
לחנך את הילדים שה' נתן לנו, אפשר, ולפעמים צריך, גם בעונשים.

יש צורך לשלב שמאל דוחה עם ימין מקרבת, אבל אם אנחנו מאוזנים בזה, לא יקרה כלום מפאץ' קטן, שאחריו חיבוק גדול.

 

[כתומה]

ואותי עוד יותר מסקרן לדעת איך אתן בדיוק מחליטות שמי שרשמה כן בענין חינוך היא בהכרח אמא לילדים קטנים בגיל שנה או שנתיים ואין לה מושג מהו בכלל ילד נושר?
למה את חושבת שבכל הודעה שמישהי כותבת היא צריכה להצהיר מאיפה מגיע הניסיון שלה?
אני למשל - גם לי יש אח נושר.
אז מה? הצהרתי בכך כמוך?
לא.
הגדול שלי בן 9 , לא בן שנה.
יש לי ארבעה ילדים. ויש לי הרבה ניסיון בחינוך ב"ה , כי כך הקב"ה רצה, ולא הכי קל לי עם הבכור שלי, אז אני יודעת יותר מאמהות רבות שמחנכות סטנדרנט אם לקרוא לזה כך. ואין לה התמודדויות והן לעולם לא יבינו מה כל כך קשה לומר לא לילד , או לחשוב לפני שמגיבים , או ---.
ויש לי גם ב"ה ילדים כמו כולם שמקשיבים יותר וממושמעים יותר ולא צריך לעבוד איתם עבודות המידות כמו הבכור. אז אני יודעת קצת מה שאני מדברת.

בעלי עובד שנים במקום להחזרת נערים בתשובה כך שמתוקף כך אני מכירה נושרים מהמון סוגים (אציין שלא אשכנזים אם זה משנה לצורך הענין. שם החינוך קצת אחר.)
ומכירה גם קצת קצת איזה דרך עובדת על להחזיר אותם. ויש רק דרך אחת ויחידה.

אז תקחי מכך מסקנה, ולא רק את , למה לא כל אחת שרושמת תגובה בלי לרשום מאיפה הניסיון שלה מראה דווקא שהיא רושמת מהגיגי ליבה איזה מסקנות שהסיקה מקריאת ספרי חינוך ותו לא.
או אולי שהניסיון הוא דווקא מהנקה של הילד הראשון והפצפון שלה, וההתמודדות אם להגיד לו שעכשיו לא מקבלים שוקולד כן או לא.
אנשים לא רושמים פה סתם דברים , ואני לא מדברת רק עלי.
אבל כמו שאני לא פירטתי כאן מאיפה מקורות הידע שלי , כך מסתבר שיכול להיות עוד כמוני.

אני לא באתי להגיד איך לחנך אבל לפי רוב התגובות את רואה מי הורה לילדים קטנים או גדולים.
וגם כאחות ל.. אני גם לא יודעת כיום איך טוב לחנך, אני רואה את ההורים שלי שומעת מה היועצים יעצו להם ואין היום מי שיגיד לך תעשו כך או תעשו כך.

 

[OR_Design]

זה באשר לאח. לקרב כל עוד יש סיכוי. ובאמת כל נשמה היא יקרה וחשובה ואהובה, ואם רק אפשר לעשות משהו - חייבים לעשות.
אבל מה באשר לצד של הילדים? מה עם הנשמות היקרות שלהם? הרב יודע שילד בן 9 שאל: מי אמר שיש השם בכלל??
בתור אמא עם ניסיון של שנים גם במתבגרים, אני רוצה לומר לך, שבעיני סיפור כזה מדליק את כל הנורות האדומות.
הוא עדיין לא מתבגר. עדיין לא בוחן מחדש את דרכיו - כמו כל מתבגר. עדיין לא מפתח עצמאות כללית ומחשבתית - כמו כל מתבגר.
הוא כולה בן 9, ושואל כזו שאלה!
אין פה איזו הקרבה של הילדים כדי להציל את האח??

ותאמיני לי - אור - אני לא כותבת כאן כדי להתנצח על שיטות ודרכים.
את לא צריכה לשכנע אותי שלאהבה כוח עצום, ושאח שלך הוא נשמה יקרה מאוד.
אני כותבת לך כאן מלב מאוד אכפתי. לא יכולה לתאר לך כמה נגע ללבי הספור הזה.
זה מסוכן פחד!

מאחלת לך - לכם - לכולנו - המון סייעתא דשמייא, ורק רק נחת!

צודקת לגמרי.
אני מאירה לך מעוד צד,
של הכרות אישית עם בית שיש בו אורחי קבע נערים חילוניים, אייפונים, בשבתות, נכון הם מכבדים ולא ישבו בשולחן עם טלפון נגיד,
אבל הם בהחלט שואלים את ראש המשפחה שם שאלות כאלו ליד כל הילדים.
והשאלה הזו יכולה לבוא מתוך ת"ת גם , כמו קללה נוראית שהוא בא איתה הבית לא מזמן.
לגדול בעיר כמו שלנו זה לא פשוט, ודווקא מתוך השאלות שמסביב לפעמים יש צמיחה והבנה של דרך האמת.
ואני אומרת לך את זה אחרי שהוא שאל את השאלה הזו ישבתי ודיברתי איתו די בעקיפין אחרי כמה שעות , והסברתי לו ברור כ"כ , והבית שלנו כל היום על אמונה פשוטה ותמימה. שתראו ואו איך השם דאג לנו היום ,
כך שלפעמים , ואני מדגישה לפעמים שאלות כאלו דווקא מצמיחות חינוך טהור.
והכל צריך להיות בהכוונה של רב , של יועצי חינוך , וזה כמובן מה שאנחנו עושים.
בע"ה נעשה ונצליח כולנו!
אה, ולא אני לא מקריבה ילדים בשביל האח. לגמרי לא , זה סה"כ שעתיים בחודש שאנחנו איתו , ואחרי ההתיעצות עם הרב זה ההחלטה שהגענו אליה, כרגע אנחנו בניסיון נוסף וכו',
לא אאריך כאן. רק היה לי חשוב שתראי שיש עוד צד למטבע

 

[userit]

רוב הנושרים הם מבתים שנראים לך בתים טובים.
ובפנים?
או שאין אהבה. אין חום. השפילו. אלימות פיזית. אלימות מילולית. וכד'.
רוב הילדים שגדלו בבתים שלווים רגועים אוהבים נינוחים סבלניים מחבקים מחנכים מאמינים חזקים - תוסיפי כאוות נפשך , ימשיכו להיות כאלו.

אני פשוט המומה ממה שכתוב כאן. אין כתב אישום חמור וחצוף מזה.
מי שמתיימר להסביר את תופעת הנשירה הקשה בדורינו, מי שמסביר למה , איך ובגלל מה צריך להיות מאד לא חכם.

מדברים על עשרה אחוזים מהאוכלוסיה. כל סוגי הבחורים והבחורות. כל סוגי המשפחות. כל גווני האוכלוסיה. כל הרמות הכלכליות. כל הרמות הדתיות. כל רמות הכשרון. מהמשפחות הכי חמות. מהמשפחות הכי קרות. מהמשפחות הכי נבערות. מהמשפחות הכי נחשבות.

וזה שכתוב 'רוב' לא משנה כהוא זה מחומרת הדברים וממידת הטעות שבהם.

 

[GRN]

@הדודה מלכי

מה זאת אומרת אב לא יכול לכפות על הבן שלו להיות חרדי?
יש כאן כפיה?!
אב גם לא יכול לכפות על בנו שלא לרצוח אנשים ברחוב, נכון.
אבל שלוות הנפש שבה הדברים נכתבים פשוט מזעזעת!

עכשיו הוא רוצה שלילד שלו יהיה רק טוב-
הדבר הטוב ביותר שהורים יכולים להעניק לילדים שלהם
זה להביא אותם לשמירת תומו"צ ולדאוג שלא רק כעת יהיה לילד טוב אלא גם למעלה.

וסליחה, איך אפשר לכבד דרך ששונה מן האמת? מה יש כאן לכבד???

(לא באתי להביע דעה איך אמורים לנהוג ח"ו בכזה מקרה. רק להגיב על הדברים שנכתבו ועל האופן שבו נכתבו.)

יראת שמים זה פחד. פחד מהקב"ה. כן.

ידוע הסיפור על ר' חיים מוולאזין שלמד עם תלמידיו על יר"ש שכר ועונש ובפרט על תיאור הגיהנום (שכחתי את שם הספר ממנו הוא לימד, כנראה שהשעה בעוכרי)
אחד התלמידים ששמע זאת חלה מרוב פחד והגיע כמעט עד שערי מוות.
רצו לר"ח, סיפרו לו מה שקרה וביקשו ממנו שירגיע את אותו תלמיד.
אמר להם ר"ח הכל אמת! יש שכר ועונש ויש גיהנום וכל התיאורים אמת!

יש גן עדן ויש גיהנום, כן יש עונש!

כתוב בתהילם ד' אוהב צדיקים משמע ש...

מי שעזב את הדרך, שנה ופירש, הוא נקרא מומר לדבר עבירה וההלכה לגביו ממש לא פשוטה, יינו יין נסך וכו' . כך שזה לא כ"כ פשוט מה שכתבת!



תרבות הדמוקרטיה והשיוויון מתפשטת וקצת שוכחים מה דעת התורה ומהי האמת.
מלך מצטייר לנו כאדם רשע ואכזר לפחות כמו סטאלין או הרודן הצפון קוראני.
קשה לנו לקבל מושגים כמו "כבוד מלכות" ו"יראת מלכות"
ולכן אנחנו חושבים ש"יראה" ו"אהבה" הם שני דברים מנוגדים
(גם התובנה המוטעת ש"אם לאבא מותר להרביץ לבן שלו אז הבן יחשוב שגם לו מותר להכות את האבא". יש הירארכיה ויש הבדלי מעמדות. כן. דמוקרטיה ושוויון הם הפך דעת תורתנו הקדושה.)

הדברים הרבה יותר מורכבים מכפי שאת מציגה אותם.

לכבד בעיניי, לתת ערך לאדם באשר הוא אדם, לתת מקום להרגשות שלו. הדרך - היא דרך של עבודת ה' - ואינה חד משמעית ואינה חד מגזרית.

 

[חייט]

ידוע הסיפור על ר' חיים מוולאזין שלמד עם תלמידיו על יר"ש שכר ועונש ובפרט על תיאור הגיהנום (שכחתי את שם הספר ממנו הוא לימד, כנראה שהשעה בעוכרי)
אחד התלמידים ששמע זאת חלה מרוב פחד והגיע כמעט עד שערי מוות.
רצו לר"ח, סיפרו לו מה שקרה וביקשו ממנו שירגיע את אותו תלמיד.
אמר להם ר"ח הכל אמת! יש שכר ועונש ויש גיהנום וכל התיאורים אמת!

א הספור על הגאון מוילנא רבו של ר' חיים מוואלוזין
ב ההמשך שאמר רק חבל שלא הוספתי שיסורים כאן בעו"הז
מורידים הרבה מעונש בעולם הבא

 

[מרחבית]

כך שלפעמים , ואני מדגישה לפעמים שאלות כאלו דווקא מצמיחות חינוך טהור.

תודה על תשובתך.
אני לא אמשיך בדיון על המקרה הפרטי שלך - לא רק כי זו תהיה התערבות בוטה, אלא גם יהירות מצידי. אתם ודאי יודעים מה שאתם עושים.
אשמח לצאת לגמרי מהדוגמא הפרטית ולחזור לדיון ברמה הכללית.
הסברת לי בעצם ש''מה שלא הורג - מחשל''? שלפעמים דווקא קושי מביא לתוצאות טובות יותר?
שמי שגדל מילדותו במקום שראה תדיר חילולי שבת ושמע שאלות ופקפוקים באמונה הבסיסית - ייתכן לפעמים שיצא יותר חזק מזה? אני מסכימה שזה ייתכן.
ואז מה זה אומר לגבינו - כשיש אפשרות, ולא תמיד יש, לא להכניס לסיכון הזה? נסמוך על ההתחשלות?

זה הזכיר לי את הדיון על מורים/מורות קשים. מתאכזרים אפילו. היו שטענו בדיוק כך: לפעמים יוצאים יותר מחושלים.
יש הבדל בין שני הסיכונים - מהבחינה הזו? מבחינת השאלה: מה מוטל עלינו?

 

[מילה בסלע]

וואו,

אני חוזרת מאשפוז באיכילוב (גמרתי לחרוש בפרוג על ניתוחי שבר והלכתי לעבור אחד כזה...) כדי לראות שהפעם נפלנו על הרבע'ס...

מתי ניפול על עובדי ההיטק? (על הבנקאיות כבר ריכלנו, את המעונות סגרנו...) על הרופאים? על הג'ימבוריסטיות בגנים?...באמת, בואו נגוון...