עזרה האם יש כאן "ילדים גדולים" עם הפרעת קשב ??

  • הוסף לסימניות
  • #61
לגמרי, אבל לגמרי לא נכון
לא נכון שאין ברירה?
מה הברירה?

הילדים שצריכים להיות מטופלים ולא מטופלים סובלים בלי סוף מהאשמות שלא מגיעות להם! (מניסיון אישי)
מצפים מהם לפי ראש שלהם ולא לפי היכולות של הריכוז, ואם זה ילד חכם, אז הוא כל היום שומע את המשפט "חבל, אתה כ"כ חכם, מבין הכל לפני כולם, רק קצת השקעה ותגיע ל...."
אבל אילו שאומרים את זה לא יודעים מה זה עושה לילד, הוא מרגיש שהוא בעייתי (שוב מניסיון אישי)
ובהרבה מקרים זה פוגע גם חברתית (את זה אני רואה אצל כמה תלמידים שלי)

אז מה הברירה?
לתת להם להמשיך לסבול?
אז נכון שזה מאוד מציק, אני יודעת, אבל זה עדיף מפצעים שנשארים שנים אח"כ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
אז מה הברירה?
לתת להם להמשיך לסבול?
אז נכון שזה מאוד מציק, אני יודעת, אבל זה עדיף מפצעים שנשארים שנים אח"כ.
כאשר ישנן בעיות של קשב וריכוז, יש לא מעט פתרונות.
כמובן שאף אחת מהן היא לא פתרון קסם, אבל עלינו כהורים וכמחנכים לזכור, שריטלין אינו הפתרון היחידי, יש ברוך השם לא מעט דרכים להתמודד עם הקשיים. ולשמחתי הרבה גם בהצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
למה באמת ה"ילדים הגדולים" עם הפרעות הקשב לא נוטלים ריטלין
בעוד לילדינו ממהרים לדחוף אותו יום יום
א. אני מכירה כאלו שנוטלים , אבל לא רצוף
מבוגרים יכולים לבחור במה לעבוד בניגוד לילדים שחייבים ללמוד במסגרת.
ב. נשים בהמון מצבים לא יכולות לקחת ריטלין ואת כל התרופות האחרות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
כאשר ישנן בעיות של קשב וריכוז, יש לא מעט פתרונות.
כמובן שאף אחת מהן היא לא פתרון קסם, אבל עלינו כהורים וכמחנכים לזכור, שריטלין אינו הפתרון היחידי, יש ברוך השם לא מעט דרכים להתמודד עם הקשיים. ולשמחתי הרבה גם בהצלחה.

אני באמת אשמח לשמוע על פתרונות ממשיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
יש מגוון של טיפים.
כותבת קצת ממה שעולה בלי סדר.
מתמקדת במבוגרים דווקא.

1. לעשות את מה שאתם טובים בזה, לשלם למישהו אחר שיעשה את החלקים הטכניים.
למשל, לבעל עסק בהתקנת מזגנים (עם הפרעת קש"ר) - תתקין בעצמך את המזגנים, תשלם למישהו שיעשה טלפונים וגביה ויתייק חשבונות.
דוגמא אחרת: לעקרת בית עם הפרעת קש"ר - קחי עזרה בסדר, תשאירי לך את הניקיון.
2. לקבוע סדר יום עם 'עוגנים' - נקודות ציון קריטיות לתפקוד. למשל בשש נותנים לילדים ארוחת ערב (צלצול תזכורת)
בשמונה וחצי בודקים שיש לכולם בגדים נקיים למחר (כנ"ל).
לא להפריז במספר העוגנים, כי אחרת זה יאבד את האפקט.
רק נקודות התורפה הכי קריטיות.
3. לכל יציאה מהבית להקדים בחצי שעה ספייר.
נראה מיותר?
מקסימום תקדימו לפגישות ולתורים במקום לאחר :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
יש מגוון של טיפים.
כותבת קצת ממה שעולה בלי סדר.
מתמקדת במבוגרים דווקא.

1. לעשות את מה שאתם טובים בזה, לשלם למישהו אחר שיעשה את החלקים הטכניים.
למשל, לבעל עסק בהתקנת מזגנים (עם הפרעת קש"ר) - תתקין בעצמך את המזגנים, תשלם למישהו שיעשה טלפונים וגביה ויתייק חשבונות.
דוגמא אחרת: לעקרת בית עם הפרעת קש"ר - קחי עזרה בסדר, תשאירי לך את הניקיון.
2. לקבוע סדר יום עם 'עוגנים' - נקודות ציון קריטיות לתפקוד. למשל בשש נותנים לילדים ארוחת ערב (צלצול תזכורת)
בשמונה וחצי בודקים שיש לכולם בגדים נקיים למחר (כנ"ל).
לא להפריז במספר העוגנים, כי אחרת זה יאבד את האפקט.
רק נקודות התורפה הכי קריטיות.
3. לכל יציאה מהבית להקדים בחצי שעה ספייר.
נראה מיותר?
מקסימום תקדימו לפגישות ולתורים במקום לאחר :)
תודה!

זה מזכיר לי כמה הרגלים שסיגלתי לעצמי...
- לפני שאני יוצאת ממקום שהייתי (תחנת אוטובוס, אוטובוס, עבודה וכו') גם אם אני יודעת בבירור שיש איתי רק את הפלאפון, אני מסתכלת על איפה שהייתי ובודקת שהמקום ריק.

- תזכורת: הפלאפון מלא בתזכורות, כל דבר שיש לי אני מיד כותבת תזכורת בפלאפון (בהתחלה זה לא היה מיד, הייתי אומרת עוד מעט נאני אכתוב, אבל זה לא היה קורה...)
על הדברים הכי קטנים אפילו, על כל מטלה שדחיתי אותה אפילו בדקה אני כותבת לי תזכורת.

יש עוד כמה, אני אשתדל לכתוב..

-
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
למה באמת ה"ילדים הגדולים" עם הפרעות הקשב לא נוטלים ריטלין
בעוד לילדינו ממהרים לדחוף אותו יום יום
מילד ובחור החברה דורשת לשבת בכיתה סגורה לפי הסטנדרט הלימודי הכללי.
מבוגר יכול למצוא מקום תעסוקה המתאים לטבע שלו
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
זה השאלה שלי איך מתפקדים ביומיום?
מעניין אותי לדעת באיזה עבודה אנשים במצבי עובדים....
מופרעי הקשב הם האנשים שהכי מצליחים בעסקים.
או סליחה - היפראקטיביים, מכירה כמה כאלו.
הם עובדים על טורבו שלא נכבה אף פעם.

וגם אני במופרעי קשב (לא מאובחנת), לדעתי, הפתרון יהיה
ריטלין במוביל המים הארצי.
(תראו לי מישהו שהוא לא מופרע קשב)
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
למי ששאל לגבי צביקה פז אז הנה מייל שקיבלתי ממנו היום:

רק אציין שכל ההדרכות שלו זה על ילדים. אבל הוא טוען שב-80 % מהמקרים זה עובר מההורים לילדים,


המשפט הזה נשמע הרבה בבית נכון?
בוודאי שכן...


גם בבית שלך את שומעת אותם אומרים:

"אין לי כח"

או

שהם חסרי מוטיבציה בכלל...
(חוץ מכמובן לשחק במחשב)



ולפעמים?

נדמה שבכלל לא אכפת להם....

מהבלאגן בסלון / מהכלים בכיור /
מכל תורנות כלשהי



אבל...

הבעיה היא שאי אפשר לעורר

את המוטיבציה אצל הילדים...



זה שלך אכפת מהמראה של הבית?

לא אומר שיהיה גם לו אכפת...



ואם נראה לך שלדחוף אותו ייתן

לו מוטיבציה לעזור, או להשלים

את המשימות שלו?



אז זאת טעות גדולה...


הפוך, זה רק יוריד את המוטיבציה שלו...




וזה רק נהיה יותר גרוע...

כי הסיטואציה הופכת פעמים
רבות למאבקי כח עם הילד...


הרי יש משהו לא נכון בתמונה הזאת של
הורה שאכפת לו מהציונים בבית הספר, או
מהחדר ההפוך של הילד, יותר מאשר לילד
עצמו.



אז מה עושים? מסתכלים פנימה...



נשאל את עצמנו את השאלה הבאה:

"מה האחריות של הילד שלי כאן
בסיטואציה הזאת? ומה האחריות שלי? "


ולענות: זאת הרי משימה שלו, כי כך קבענו,
וצריך להבהיר לו שזו האחריות שלו לביצוע,

ולא שלי.





לכן...


אם אין לו סיבה ממש "מוצדקת"?

לזה שהוא לא עוזר?

ואם הוא לא מבצע את המטלות בבית,
או את שיעורי הבית?




אז התפקיד שלך כהורה הוא להבהיר לו...

שכמו בעולם האמיתי?


אם לא מבצעים את המשימות, אז יש לכך
משמעות ויש מחיר.


(אצלך בעבודה הרי, אם לא מבצעים את
המטלות, לא מקבלים משכורת נכון? )



ברגע שאנחנו מבהירים לילד, שלכל מטלה
שלא ביצע, יש משמעות ומחיר...



ואם אנחנו גם מבהירים לו בצורה ברורה
ברורה מה המחיר ומה המשמעות...

(לא כעונש, אלא כתוצאה ברורה של אי העשייה)

אז אנחנו מעבירים את האחריות אליו,
ממש כמו שצריך...




רגע, רגע...
בבקשה לשים לב!! אני לא מדבר על הטלת
עונשים לא יעילים...



מה זה עונשים לא יעילים?


זה עונשים שמועד הביצוע שלהם רחוק
ואנחנו בדרך כלל לא עומדים בהם, כמו :


"עד סוף השבוע אין מחשב"

או

"מחר אתה לא הולך ל..."

או

"אני לא קונה לך את ה..."



לא טוב...

ממש לא טוב...



כי צריך לדבר על תוצאות מיידיות...

וחייבים להיות רגועים, לא לחוצים...



הרעיון הוא להעביר את האחריות,
למי שהאחריות שלו... לילד...


פשוט להבהיר לו, שהאחריות לביצוע
היא שלו...


ולתת תוצאה מיידית למעשים שלו...



(נכון, היא גם תהיה תוצאת "אם ...אז"...


אבל היא תהיה מיידית ולא עתידית)...




וההבדל הקטן הזה?

מאוד מאוד משמעותי...




אז...

העיקרון הבסיסי הזה?

מאפשרלנו כהורים, לסייע לילד להתחיל
ולהבין את המשמעות והחשיבות...


של עשיית מטלות בזמן, ומוריד מאיתנו...

את הלחץ והאחריות למשימות ששייכותלילד...



אבל, זה לא הכל...



מכיוון שהדרךהאמיתית לעורר מוטיבציה...

גם בגיל היסודי וגם בגיל ההתבגרות...

היא שונה, ודורשת יותר יצירתיות...

על השיטות לייצר מוטיבציה לאורך זמן,
אצל הילד או הנער, אכתוב במייל הבא.


אשמח לקבל במייל חוזר שאלות או הערות.




לחיי המשפחה המאושרת שלך...


צביקה פז

פסיכותראפיסט, ראש מכון פז

מומחה לטיפול בקשיים רגשיים וקשיי

קשב וריכוז אצל ילדים ונוער

054-3141444


6WV7s-7lMY2qaABUq1w5Hliv1UJrYoQi0NCiyktzvDasmvDY_WleFU4-nEoXK5h8GLvF-Pp7oKoL9mQCtpFBCgltGHmc4fVhadMh-pwIgvc3vKGHSka31TAcMxrnWeqRpibaDg=s0-d-e1-ft



"אין ילד שלא יכול, יש ילד

שההורים שלו לא קיבלו עדיין

את הכלים המתאימים"






נ.ב.

אם הגעת עד לכאן, אז מגיע לך
לקרוא את המחקר הקצר הזה שהכנתי...


בעיקר אם יש לך ילד עם קשיי קשב וריכוז:



ללחוץ כאן למחקר < ====
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
@LEVAVOT כתב לי במקום אחר כדי שאכתוב כאן:


אין תחליף לספר של הרב לרנר- ADHD להכיר ולהצליח. מנסיון אישי.
ובעלי קושי בקשב וריכוז שקשה להם לקרוא ספר כ"כ עבה יודעים בכישרון לרפרף על ספר ולשלות ממנו פנינים.
אפשר גם לדלג על הפרקים התיאורטיים ולקרוא ישר את המעשיים, אם כי לא מומלץ כיוון שבפרקים התאורטיים אפשר למצוא המון הכלה לבעיה ולתופעות שלה ולהבין את עצמך הרבה יותר טוב, מה שמביא לידיעת הבעיה ויכולת מציאת פתרונות מעשיים לבד.
אה והמחיר.... שאלתי אותו מספריה למשך מספר שבועות. באמת יקר (עולה כ-118 בכריכה קשה, אבל לדעתי מצדיק את המחיר)
המון הצלחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
דבר ראשון חשוב לזכור שזה לא בחירה שלנו אלא ה' בחר בנו כי ידע שדוקה אנחנו מכל אלפי האנשים בעולם מתאימים להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז ורק לנו יש את היכולת להתמודד עם זה
מאוד עוזר להכין כל ערב תוכניה עם מטלות ליום שלמחרת
לרשום כל דבר מאיזה שעה עד איזה שעה אני עושה
לא ללכת לישון לפני זה
ואז התראות בנייד לפני כל משימה שמתזכרת מה עכשיו

ובעבודה כל ערב שיש שקט ויותר קל להתרכז ,
לשלוח לך מייל לעבודה עם כל מה שאת רוצה להספיק למחרת ככה גם אם הכל מתבלבל לך בראש את נכנסת למייל ונזכרת מה את צריכה לעשות
בהצלחה ותמשיכו להיות שגרירים גיבורים ל ה'
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
אם תשימו לב התגובה שלי התייחסה *רק* לכך שכתבתם שבוודאות יש תופעות לוואי. וזה לא נכון. כך שמה שכתבתם לא קשור להערה שלי.
סליחה, לא הבנתי ככה..
יכול להיות שטעיתי ויש כאילו שבלי תופעות לוואי, לא מכירה כאלו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
חבל על כל הדיון הזה,
זהו אחד מהמחלוקות הגדולות בתחום הרפואה והחינוך,
וכבר דנו בו ראשונים....
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
למי ששאל לגבי צביקה פז אז הנה מייל שקיבלתי ממנו היום:

רק אציין שכל ההדרכות שלו זה על ילדים. אבל הוא טוען שב-80 % מהמקרים זה עובר מההורים לילדים,


המשפט הזה נשמע הרבה בבית נכון?
בוודאי שכן...


גם בבית שלך את שומעת אותם אומרים:

"אין לי כח"

או

שהם חסרי מוטיבציה בכלל...
(חוץ מכמובן לשחק במחשב)



ולפעמים?

נדמה שבכלל לא אכפת להם....

מהבלאגן בסלון / מהכלים בכיור /
מכל תורנות כלשהי



אבל...

הבעיה היא שאי אפשר לעורר

את המוטיבציה אצל הילדים...



זה שלך אכפת מהמראה של הבית?

לא אומר שיהיה גם לו אכפת...



ואם נראה לך שלדחוף אותו ייתן

לו מוטיבציה לעזור, או להשלים

את המשימות שלו?



אז זאת טעות גדולה...


הפוך, זה רק יוריד את המוטיבציה שלו...




וזה רק נהיה יותר גרוע...

כי הסיטואציה הופכת פעמים
רבות למאבקי כח עם הילד...


הרי יש משהו לא נכון בתמונה הזאת של
הורה שאכפת לו מהציונים בבית הספר, או
מהחדר ההפוך של הילד, יותר מאשר לילד
עצמו.



אז מה עושים? מסתכלים פנימה...



נשאל את עצמנו את השאלה הבאה:

"מה האחריות של הילד שלי כאן
בסיטואציה הזאת? ומה האחריות שלי? "


ולענות: זאת הרי משימה שלו, כי כך קבענו,
וצריך להבהיר לו שזו האחריות שלו לביצוע,

ולא שלי.





לכן...


אם אין לו סיבה ממש "מוצדקת"?

לזה שהוא לא עוזר?

ואם הוא לא מבצע את המטלות בבית,
או את שיעורי הבית?




אז התפקיד שלך כהורה הוא להבהיר לו...

שכמו בעולם האמיתי?


אם לא מבצעים את המשימות, אז יש לכך
משמעות ויש מחיר.


(אצלך בעבודה הרי, אם לא מבצעים את
המטלות, לא מקבלים משכורת נכון? )



ברגע שאנחנו מבהירים לילד, שלכל מטלה
שלא ביצע, יש משמעות ומחיר...



ואם אנחנו גם מבהירים לו בצורה ברורה
ברורה מה המחיר ומה המשמעות...

(לא כעונש, אלא כתוצאה ברורה של אי העשייה)

אז אנחנו מעבירים את האחריות אליו,
ממש כמו שצריך...




רגע, רגע...
בבקשה לשים לב!! אני לא מדבר על הטלת
עונשים לא יעילים...



מה זה עונשים לא יעילים?


זה עונשים שמועד הביצוע שלהם רחוק
ואנחנו בדרך כלל לא עומדים בהם, כמו :


"עד סוף השבוע אין מחשב"

או

"מחר אתה לא הולך ל..."

או

"אני לא קונה לך את ה..."



לא טוב...

ממש לא טוב...



כי צריך לדבר על תוצאות מיידיות...

וחייבים להיות רגועים, לא לחוצים...



הרעיון הוא להעביר את האחריות,
למי שהאחריות שלו... לילד...


פשוט להבהיר לו, שהאחריות לביצוע
היא שלו...


ולתת תוצאה מיידית למעשים שלו...



(נכון, היא גם תהיה תוצאת "אם ...אז"...


אבל היא תהיה מיידית ולא עתידית)...




וההבדל הקטן הזה?

מאוד מאוד משמעותי...




אז...

העיקרון הבסיסי הזה?

מאפשרלנו כהורים, לסייע לילד להתחיל
ולהבין את המשמעות והחשיבות...


של עשיית מטלות בזמן, ומוריד מאיתנו...

את הלחץ והאחריות למשימות ששייכותלילד...



אבל, זה לא הכל...



מכיוון שהדרךהאמיתית לעורר מוטיבציה...

גם בגיל היסודי וגם בגיל ההתבגרות...

היא שונה, ודורשת יותר יצירתיות...

על השיטות לייצר מוטיבציה לאורך זמן,
אצל הילד או הנער, אכתוב במייל הבא.


אשמח לקבל במייל חוזר שאלות או הערות.




לחיי המשפחה המאושרת שלך...


צביקה פז

פסיכותראפיסט, ראש מכון פז

מומחה לטיפול בקשיים רגשיים וקשיי

קשב וריכוז אצל ילדים ונוער

054-3141444


6WV7s-7lMY2qaABUq1w5Hliv1UJrYoQi0NCiyktzvDasmvDY_WleFU4-nEoXK5h8GLvF-Pp7oKoL9mQCtpFBCgltGHmc4fVhadMh-pwIgvc3vKGHSka31TAcMxrnWeqRpibaDg=s0-d-e1-ft



"אין ילד שלא יכול, יש ילד

שההורים שלו לא קיבלו עדיין

את הכלים המתאימים"






נ.ב.

אם הגעת עד לכאן, אז מגיע לך
לקרוא את המחקר הקצר הזה שהכנתי...


בעיקר אם יש לך ילד עם קשיי קשב וריכוז:



ללחוץ כאן למחקר < ====
וואו, ממש ארוך. אפשר בקיצור?(את המחקר בסוף)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה