עזרה האם יש לאכוף אי הגעת ילדות עם ראשים נגועים למוסדות החינוך

חוק שימנע הגעת ילדות נגועות בכינים למוסדות הלימוד. יישום החוק ייעשה ברגישות ובעדינות. דעתך?

  • בעד. כך נמגר את המטרד סופית, כמו בארה"ב ובמדינות נוספות

  • נגד. אין סיבה לנקוט באמצעי קיצוני כל כך. אפשר להסתפק בהסברה ציבורית נרחבת.

  • אין לי דעה. אני מצביע בסקר רק כדי לראות את התוצאות.


תוצאות הסקר יוצגו רק לאחר הצבעתכם.
מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
אמא לילדות וילדים בגיל. שפוגשת את נגועות בכינים במוסדות החינוך.

עומדות לי מול העיניים אותן "נגועות" מתוקות וחסרות אונים. לאמהות שקשה להן מכל מיני בחינות.
החוק עלול להוסיף למצוקה שלהן.

מה דעתכן שיישום החוק יכלול תקן פולת כינים בביה"ס?
כך, המדינה תשתמש במשאביה להיטיב לשכבות החלשות ולילדים עם רקעים קשים.

ואגב, כשאותן ילדות גדלות ומגיעות לגיל מתאים הן מקבלות מאיזה מורה טובת לב הדרכה מפורטת להגיינה אישית. (הביאי לאמבטיה מסרק סמיך , מברשת שיער ונייר טואלט. עמדי מול המראה. עשי שביל באמצע הראש. התחילי לסרק צד אחד מהפנים אחורה. אחרי שני סירוקים נגבי על הנייר... וכן על זו הדרך:D)
ומנסיון, לאט לאט הן הופכות להיות אחראיות על עצמן, בתקווה שהדור הבא יהיה נקי יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
הכי אוהבת את האופציה השלישית ;)

בכל אופן - לא נראה לי הוגן להגיד את זה חד משמעית - כמו מעל 38.5 אסור לשלוח למעון.
לכל אחת יש פעם ראשונה, וגם לאמהות הכי מסורות ואוהבות זה קורה לפעמים.
חייבים פתרון למיגור, אבל לא זה (אולי חיסונים?....)

ואגב, המכה היא לא רק בבנות. השבוע בתיקיה של הבן הרבה כתב שהמכה השלישית הגיע לביקור בכיתה. והילד מספר שבאמת הבן של הרבה (שלומד באותה כיתה) לא מפסיק להתגרד....
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
ההדרה מדברת באופן גורף על כל מקרה שהוא, גם כזה שאינו סבל בלתי נסבל (אצל ילדים, אגב, זה מרגיש שונה מאשר אצל מבוגרים).

כי גם מקרה כמו שאת מתארת, יכול להדביק ילדות אחרות, ולגרום לסבל בלתי נסבל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
כי השמנה היא אחד הגורמים הראשונים למוות (מייצרת מחלות לב, שבץ, סכרת ועוד). כינים נמצאות בתחתית הרשימה, אם בכלל (נראה לי שבכלל לא, אבל בשבילך לא אכפת לי להכניס אותם לסופה).
השמנה עובדת במערכות פנימיות של הגוף - כינים לא.
ועוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
שימי לב באשכול הקודם כשהתיחסו לאלו מארה"ב הלחץ הגדול היה של האמא - מהשארות הבת בבית, לא של הילדה.....
מאמינה שאמא שאולי לפני כן התרשלה בכך תהיה כעת לחוצה יותר שלא להגיע למצב שביתה תאלץ להיות בבית,
בסופו של יום זה יקל גם עליה שביתה כמעט ולא תידבק- והיא תהיה מחויב למגר את התופעה בעת היווצרותה,
ולמקרי רווחה יצטרכו אולי להעמיד מישהי מטעם הרווחה לתפקיד זה...
לרוב זה מקרי רווחה... ולא בטוח שהאמא תילחץ מזה, פעם היה בכל בית ספר אחות, לא יודעת מה היום, הכי מתאים שהאחות תטפל במקרי הרווחה הללו.. הילדות תהיינה מאושרות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
בעד כמובן, רק לא יודעת מה אעשה עם הזמן שיתפנה לי בבוקר ובערב ;)

רק מה? שזה יהיה אחרי הסברה ציבורית נרחבת.
מתאריך 1/9 הקרוב נניח, לא יורשו ילדות וכו'...
יציפו בפלאיירים את התיבות, במודעות את העיתונים (מי יתקצב?) וישלחו מכתבים להורים מטעם מוסדות החינוך.
בדיוק כמו שהתרגלנו לתקף ברב קו על מעלותיו וחסרונותיו, או לא לשלוח ילד חולה למעון - נתרגל גם לזה.
השערה שלי: ניפגש שנתיים אחרי שהחוק יוחל, תראו לי אמא אחת שהתמודדה עם התופעה ולא תברך עליו
ספוילר: קשה יהיה מאד למצוא אחת כזו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
כי גם מקרה כמו שאת מתארת, יכול להדביק ילדות אחרות, ולגרום לסבל בלתי נסבל.
אני מסכימה, רק מסבירה את חוסר ההגיון בטענה של מי שכתבה ש"הילדות האלו אומללות בכל מקרה".
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
זה יכול לקחת ימים רבים עד למיגור התופעה באופן סופי לחלוטין. כל הזמן הזה הילדה האומללה תשב בבית?
מסכימה שחייבים למגר את התופעה, אבל לא בכזו דרך.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #29
ילדות בבית ספר עוד אין לי, אבל זכרונות מבית הספר יש לי.
ואני זוכרת שהבנות הנגועות הידועות לשמצה, היו בנות מוזנחות באופן כללי ולא אהודות באופן כללי... ממש מה שהיה חסר להן זה שישלחו אותן הביתה...
אמא תשאיר אחות גדולה בבית שתשמור עליה ותלך לשגרת עיסוקיה עד שלבית הספר ימאס.

מה כן? כשהייתי ילדה אף פעם לא הבנתי למה המורה נותנת לכולן פתק על נקיון הראשים ועושה מבצעים עם חתימות. הרי לא לכולן יש כינים! ורק האמהות לאלו שאין להן, נרתמו למבצע ברצינות.
תתכבד המורה ותיגש למשימה הלא נעימה, תתקשר לאמהות הרלוונטיות ותאמר להן ברחל בתך הקטנה כי היא מתקשרת בשל בעיית הכינים של פנינה וכי בלתי אפשרי שתמשיך להגיע לבית הספר במצב הנוכחי. האם זה יעזור נגד כולן? לא יודעת וכנראה שלא, כאמור למעלה. אבל זה ודאי יהיה אפקטיבי יותר מאשר לשלוח רמזים בהודעות כלליות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
הצבעתי בעד.
אבל הפגיעה בילדות המגיעות מרקעים קשים שמה סימן שאלה גדול על כל העניין.
אולי כדאי לבדוק מה קורה בארה"ב.
גם שם יש אוכלוסיות רווחה. איך מתמודדים שם עם הנקודה הזו.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #31
את בטוחה?!
כי אם הביזיונות שהילדה עוברת, לא גורמים לאמא לטפל בנושא, למה שמשהו אחר יעזור? (והילדות האלו עוברות בזיונות וחרמות בכיתה גם ככה…)
חדר פלייה הרבה יותר מבזה מטלפון לאמא מהמזכירות.
וכן, אמהות "מזניחות" זה עונש בשבילן כשהילדה בבית!
ואם אמא מגיעה למצב שמשאירה אחות לשמור על הילדה עד שלבית הספר ימאס, אז יש מקום לערב את הרווחה לא בגלל הכינים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #32
הכי אוהבת את האופציה השלישית ;)

בכל אופן - לא נראה לי הוגן להגיד את זה חד משמעית - כמו מעל 38.5 אסור לשלוח למעון.
לכל אחת יש פעם ראשונה, וגם לאמהות הכי מסורות ואוהבות זה קורה לפעמים.
חייבים פתרון למיגור, אבל לא זה (אולי חיסונים?....)

ואגב, המכה היא לא רק בבנות. השבוע בתיקיה של הבן הרבה כתב שהמכה השלישית הגיע לביקור בכיתה. והילד מספר שבאמת הבן של הרבה (שלומד באותה כיתה) לא מפסיק להתגרד....
דווקא במעון הייתי מרחיקה ילדים שבאים חולים, הם קטנים בשביל להיפגע ולהבין שלא הלכו היום למעון כי הם פשוט חולים..
במעון ליד הבית שלי כיתה שלימה בגילאי שנה נדבקו במחלת הפה נוראית שלא עזר שום דבר שם תרופה או עיזים ונשארו שבועיים בבית!!!
לכי תספרי לאמא מה היא גרמה ברשלנות שלה... כמה בתים סבלו מזה שהתינוק הדביק אח״כ את כל המשפחה..
אבל זה לאשכול אחר... נחזור לכינים..
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
במחשבה ראשונה הייתי נגד, לא חושבת שצריך מיד להשהות את הילדה אלא קודם להסביר, לדבר עם האמא ואם אין הענות מצד האמא להשאיר אותה בבית.
במחשבה שניה נזכרתי כשהייתי ילדה בת כמעט 12 ישבה לפני חברה. ותוך כדי השיעור אני מסתכלת לה על הראש ורואה כינה מסתובבת לה בראש. כמה ימים ראיתי אותה כך ומאז הפסקתי להתחבר אליה. היא הגעילה אותי!
בגיל 12 כבר לא לועגים לחברה על כך, אבל כן מתרחקים ממנה. נראה לי שאם היו מתייחסים לכינים כמו לכל מחלה מדבקת הילדה הזו היתה נשארת חקוקה כילדה נקיה ומטופחת.
והיא לא היחידה היו עוד כמה כאלה בכיתה
ולא הם לא היו ילדות רווחה, אחת בת של אדמו"ר ואחת נכדה של מנהלת ביה"ס.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
הכי אוהבת את האופציה השלישית ;)

בכל אופן - לא נראה לי הוגן להגיד את זה חד משמעית - כמו מעל 38.5 אסור לשלוח למעון.
לכל אחת יש פעם ראשונה, וגם לאמהות הכי מסורות ואוהבות זה קורה לפעמים.
חייבים פתרון למיגור, אבל לא זה (אולי חיסונים?....)

ואגב, המכה היא לא רק בבנות. השבוע בתיקיה של הבן הרבה כתב שהמכה השלישית הגיע לביקור בכיתה. והילד מספר שבאמת הבן של הרבה (שלומד באותה כיתה) לא מפסיק להתגרד....
38.5 מעלות חום יכול להיגרם מסיבות שונות שאין לך שליטה עליהן, אבל דווקא איסור לשלוח ילדים למסגרת חינוך עם כינים יכול להביא למיגור הבעיה כמו מחלות אחרות שכמעט ונעלמו מהעולם...

אם אין מי שידביק, ממילא גם ילדים שההורים שלם מתקשים לסרק אותם ירוויחו מהיעלמות או הפחתה של הבעיה... צריך התגייסות ראשונית שתעזור לטווח ארוך...
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
במחשבה ראשונה הייתי נגד, לא חושבת שצריך מיד להשהות את הילדה אלא קודם להסביר, לדבר עם האמא ואם אין הענות מצד האמא להשאיר אותה בבית.
במחשבה שניה נזכרתי כשהייתי ילדה בת כמעט 12 ישבה לפני חברה. ותוך כדי השיעור אני מסתכלת לה על הראש ורואה כינה מסתובבת לה בראש. כמה ימים ראיתי אותה כך ומאז הפסקתי להתחבר אליה. היא הגעילה אותי!
בגיל 12 כבר לא לועגים לחברה על כך, אבל כן מתרחקים ממנה. נראה לי שאם היו מתייחסים לכינים כמו לכל מחלה מדבקת הילדה הזו היתה נשארת חקוקה כילדה נקיה ומטופחת.
והיא לא היחידה היו עוד כמה כאלה בכיתה
ולא הם לא היו ילדות רווחה, אחת בת של אדמו"ר ואחת נכדה של מנהלת ביה"ס.
כשהייתי בסמינר ראיתי כינה על ראש אחת הבנות. הזדעזעתי, מבטיחה, אבל להיגעל מהבן אדם? היום היא חברה מאוד מאוד טובה שלי. נס שלא נגעלתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
ובנוסף, לא, לא, לא מדובר כאן בחוסר הגיינה. ילדים יכולים להיות נקיים, מצוחצחים ומבריקים, ועדיין לשאת דומם חמולה כינמית.
זוכרת שהבן שלי היה קטנטן וחזר מהמטפלת (!) עם כינים כל פעם,
עד שהעזתי לשאול את המטפלת בחשש רב אם יש ילדים עם שער ארוך וזה...
היא מיד אמרה לי 'אין לך מושג כמה שאני מתביישת, זה הבת שלי שאני לא מצליחה להיפטר מהכינים שלה!!!"
עכשיו המטפלת - אישה נקייה ברמה היסטרית. הרבה יותר ממני
יש לה הרבה בנות. אצל כולן הצליחה למגר רק אצלה לא.
זה לא יכול היה להיות חוסר הגיינה בשום אופן ופנים......


(בסוף השתמשה בעצה של סבתא שלה ושמה נ פ ט )
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
לא מזמן הבת שלי ישבה ליד משהי מלאה כינים, הילדה חזרה כל יום עם כמה כינים על הראש.
כל יום!!!
זה היה מתסכל ומעצבן כאחד.

אבל עדין אני בוחרת באפשרות השניה, לא יכולה לחשוב על מצב, שהילדה תשלח הביתה בגלל שאמא שלה לא טפלה בה, זה נשמע לי התעללות נפשית וחברתית בילדה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
ואם אמא מגיעה למצב שמשאירה אחות לשמור על הילדה עד שלבית הספר ימאס, אז יש מקום לערב את הרווחה לא בגלל הכינים.

בואי אני אספר לך שאני עובדת עם ילדות כאלה והן לא נחשבות מקרים של רווחה. אמא לחוצה מאד כלכלית והתנהלות כללית שגויה, היא לא מעוניינת להפסיד עבודה ופשוט משאירה את הילדה בבית עם האחות הגדולה ש'רק מפסידה בית ספר'...
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
דווקא במעון הייתי מרחיקה ילדים שבאים חולים, הם קטנים בשביל להיפגע ולהבין שלא הלכו היום למעון כי הם פשוט חולים..
במעון ליד הבית שלי כיתה שלימה בגילאי שנה נדבקו במחלת הפה נוראית שלא עזר שום דבר שם תרופה או עיזים ונשארו שבועיים בבית!!!
לכי תספרי לאמא מה היא גרמה ברשלנות שלה... כמה בתים סבלו מזה שהתינוק הדביק אח״כ את כל המשפחה..
אבל זה לאשכול אחר... נחזור לכינים..
אל תאשימי כ"כ מהר את האמא הרשלנית- המחלה מדביקה עוד לפני שמגלים אותה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
חושבת עליהן. כמו על ילדות שיש להן מחלה מידבקת כלשהי, ואינן יכולות ללכת לבית הספר עד שהמחלה תטופל ותחלוף.
זה לא אמור לבייש יותר מפעוט עם דלקת עיניים שלא מוכנס למעון. הוא לא אמור להרגיש אומלל או מוזנח.

רותי, הנושא מגרד לי.
ובעיקר מקומם.
(אני פולה כינים מהראש של ביתי רק כי כבר לא היה להן מקום על ראש חברתה)
לא קראתי אשכולות אחרים בנושא.
הייתי רוצה להציע על אופציה מספר אחת. אבל זה תלוי באיזו דרך יאכפו את הנושא.
אולי זה לא אמור לבייש. אבל זה מבייש וחצי.
והורים שאדישים לנושא, אדישים בדרך כלל גם לתופעות החברתיות הנילוות.

ומה תעשה הבת ולא תתבייש?

-

אני מקישה מהנושא לנושא אחר
בשנים עברו תלמידות נחשלות היו נעזרות כמעט לחלוטין רק ביוזמת ההורים.
היום זהו חלק מאחריות בית הספר. לדאוג לשיעורים פרטיים ולחייב את ההורים בתשלום.

רעיונות לדוגמא:
בדיקה שבועית, פולת כינים במשרה מלאה, הדרכת הבנות לטיפול בשערן (כמובן בגיל המתאים)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה