דרוש מידע האם יש מקור למנהג בישיבות לדלג פזמונים בסליחות

  • הוסף לסימניות
  • #1
של ערב ראש השנה, וכן בעשי"ת.
כמו כן אם מישהו יודע כיצד נוהגים במנינים של גדו"י מהדור האחרון, האם מדלגים או שאומרים את כל הפזמונים, אשמח לשמוע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
בעשי"ת אני מכיר חסידות שנהגו לדלג על חלק ניכר מהפזמונים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
א. הזמן הוא המקור היותר טוב..
ב. אולי שלא יבוא ע"ח לימוד תורה באיכות.
ג. האם יש מקור לומר פיוטים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
של ערב ראש השנה, וכן בעשי"ת.
כמו כן אם מישהו יודע כיצד נוהגים במנינים של גדו"י מהדור האחרון, האם מדלגים או שאומרים את כל הפזמונים, אשמח לשמוע.
היה כתבה במוסף שבת קודש בשבועות האחרונים שסיפרה שבקהילת מגנצא כמדומני אם אני זוכר טוב, הגבאי היה מחליט מעצמו כל פעם איזה פזמונים אומרים היום..
תכל'ס הפזמונים הם סליחות שקיבצו מכל הפייטנים לאורך הדורות, והסדר שנכתב בספרים לא מחייב שום דבר וכמו שהמנהג לומר בפולין מזמורים מסוימים ולעומת זאת בליטא מזמורים אחרים, פעם היו עוד הרבה מנהגים בהרבה קהילות כל קהילה בפני עצמה מה אומרים ומה לא ומתי.
ולכך בישיבות הקדושות שחסים על הזמן של הבחורים לא מאריכים בפזמונים
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
א. הזמן הוא המקור היותר טוב..
ב. אולי שלא יבוא ע"ח לימוד תורה באיכות.
ג. האם יש מקור לומר פיוטים?
מקור לפיוטים בוודאי שיש, עיין ברמ"א סח, א. קיב, ב. אמנם נחלקו בזה הפוסקים, אבל יש מקור לזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מקור לפיוטים בוודאי שיש, עיין ברמ"א סח, א. קיב, ב. אמנם נחלקו בזה הפוסקים, אבל יש מקור לזה.
ברור שיש לזה מקור, מה ההו"א?
אבל בישיבות נותנים משקל לתפילה עצמה, יותר מהפיוטים.
אין מקור כמה משקל וכו'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
יש ישיבות ובתי כנסיות (ליטאי) שאומרים הכול ללא דילוג.
ולעניין, הדבר מנובע מהכלל: "טוב מעט בכוונה וכו'"
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
כמדומה שהמקור הוא מרבי יחזקאל לוינשטיין זצ''ל שקיבל כך מהסבא מקלם
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
המקור הראשון הוא מרן המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זיע"א. הוא הנהיג את הרשימה שנהוג לומר היום בישיבות.
הסיבה שלו לקיצוצים היתה ביטול תורה (הגיעו מאוחר לסדר א').
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
בעיקרון הסדר הוא שמדלגים את הסליחות שנכתבו בצורת 'שניות' ו'שלישיות', (דהיינו בתים משנים או שלשה חרוזים), ואומרים רק את החרוזים המרובעים [אני מסתייג - זה רק בדר"כ, לא תמיד], וכמובן בעשי"ת גם את הסליחה הנקראת 'עקדה'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
למישהו יש את 'נוסח הדילוגים הישבתיים'
בנוסח פולין?!?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה