דרוש מידע האם יש פה קבוצה להורים שכולים?

  • הוסף לסימניות
  • #81
משום מה איבדתי אמון באנשי מקצוע, (במחילה מכל המקצוענים למינהם, חלילה לא מזלזלת בעבודה שלכם)
כי נכון שלפרוק זה טוב ומצוין, אבל דוקא גם בהתמודדות של החולי וגם של הפטירה הרגשתי שיש יותר מקום בלפרוק לאנשים שחוו את מה שעובר עלינו, ופחות לאנשי מקצוע.
כנ"ל ביחס למשפחה הקרובה, כמה שהם עוטפים ואוהבים ושותפים מלאים בכל, עדיין, זר לא יבין תחושות שרק מי שעבר מסוגל להרגיש.
תחושות כמו- להכנס לחדר טיפול נמרץ ולהעביר מבט בין הילד לבין המדדים של המסך, ולצאת חסרי אונים ולחזור שוב לחדר ולקוות לטוב. וכולם סביבך אומרים שהם מתפללים ויהיה בסדר, ואת יודעת טוב מאד את המצב...
להדליק נרות כל שבת, כולל לבן שאיננו, ולסיים את הדמעות מיד אחרי שמורידים את הידיים מהעיניים, כי שבת... שמחים... מה קשור לבכות עכשיו... וחוץ מזה, מה? גם אחרי כמה שנים עושה לך צביטה שאת מדליקה גם נר בשבילו...

ואפרופו בריאות נפש--- לעניות דעתי זה הכי בעולם בריא ליפול ולקום, לחיות את הכאב, לתת את המקום, ולהמשיך לצד זה שגרה מלאה בשמחה וחיוכים ואנרגיות טובות. בכל זאת, לא מדובר כאן ברובוטים או מלאכים. אנו בני אדם!
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
ח"ו לא באתי ממקום של ביקורת או שיפוטיות ואת בטח בריאה בנפשך
איך אומרים במצב לא נורמלי כל התנהגות היא נורמלית
רק אמרתי מניסיון אישי מה שלי עזר כשהלכתי לפרוק וזה מאוד שיחרר אותי
הכל טוב. לא הרגשתי שאת שופטת אותי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
משום מה איבדתי אמון באנשי מקצוע, (במחילה מכל המקצוענים למינהם, חלילה לא מזלזלת בעבודה שלכם)
כי נכון שלפרוק זה טוב ומצוין, אבל דוקא גם בהתמודדות של החולי וגם של הפטירה הרגשתי שיש יותר מקום בלפרוק לאנשים שחוו את מה שעובר עלינו, ופחות לאנשי מקצוע.
כנ"ל ביחס למשפחה הקרובה, כמה שהם עוטפים ואוהבים ושותפים מלאים בכל, עדיין, זר לא יבין תחושות שרק מי שעבר מסוגל להרגיש.
תחושות כמו- להכנס לחדר טיפול נמרץ ולהעביר מבט בין הילד לבין המדדים של המסך, ולצאת חסרי אונים ולחזור שוב לחדר ולקוות לטוב. וכולם סביבך אומרים שהם מתפללים ויהיה בסדר, ואת יודעת טוב מאד את המצב...
להדליק נרות כל שבת, כולל לבן שאיננו, ולסיים את הדמעות מיד אחרי שמורידים את הידיים מהעיניים, כי שבת... שמחים... מה קשור לבכות עכשיו... וחוץ מזה, מה? גם אחרי כמה שנים עושה לך צביטה שאת מדליקה גם נר בשבילו...

ואפרופו בריאות נפש--- לעניות דעתי זה הכי בעולם בריא ליפול ולקום, לחיות את הכאב, לתת את המקום, ולהמשיך לצד זה שגרה מלאה בשמחה וחיוכים ואנרגיות טובות. בכל זאת, לא מדובר כאן ברובוטים או מלאכים. אנו בני אדם!
צר לי על זה שנפלת כנראה בידי אנשי מקצוע לא מקצוענים מספיק שלא היטיבו לתת את תחושת ההבנה ולעזור להתרומם.
אין ספק שאנשים שעברו את אותה החוויה יבינו יותר מכל אדם אחר ולפעמים גם ממטפל, אבל מה,הבעיה היא שצריך להיזהר מהשתבללות ומהמקום הזה של הפחתת הכאב כי רק שלו, ומהמקום הזה שאפשר להיכנס למסכנות במקום לצמוח ולהמשיך הלאה.
מטפל טוב גם אם לא עבר או יותר נכון מטפל טוב לא אמור לעבור את כל מאורעות החיים היכולים להיות בכדי לחוש את המטופל שלו ולתת לו כוחות. זה יכולת וצורת קשר שאם יודע לעשות זאת אז יוכל לעשות זאת בעזה.
הוספה-
ומתייחסת לקטע האחרון שכתבת. דווקא בגלל שאנחנו בני-אדם לפעמים אנחנו צריכים מישהו שיעזור לנו לקום וחבר לא תמיד יכול לעשות זאת לפעמים זה רק מטפל טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
משום מה איבדתי אמון באנשי מקצוע, (במחילה מכל המקצוענים למינהם, חלילה לא מזלזלת בעבודה שלכם)
כי נכון שלפרוק זה טוב ומצוין, אבל דוקא גם בהתמודדות של החולי וגם של הפטירה הרגשתי שיש יותר מקום בלפרוק לאנשים שחוו את מה שעובר עלינו, ופחות לאנשי מקצוע.
אני לגמרי מסכימה שרק אנשים שחוו את זה יכולים להבין את זה ולאורך כל המחלה של הבן שלי ההורים האחרים בבי"ח הם אלה שנתנו לנו כח.
וכולם סביבך אומרים שהם מתפללים ויהיה בסדר, ואת יודעת טוב מאד את המצב...
ואת רוצה לצעוק "אתם לא מבינים ששום דבר לא בסדר כאן?!" אבל את מרגישה צורך להשאר חזקה בשבילם כשבפנים את רוצה רק ליפול.
להדליק נרות כל שבת, כולל לבן שאיננו, ולסיים את הדמעות מיד אחרי שמורידים את הידיים מהעיניים, כי שבת... שמחים... מה קשור לבכות עכשיו... וחוץ מזה, מה? גם אחרי כמה שנים עושה לך צביטה שאת מדליקה גם נר בשבילו...
וחלילה שהילדים יראו שבכית כי את האמא החזקה שצריכה להיות שם בשביל כולם.
אפרופו בריאות נפש--- לעניות דעתי זה הכי בעולם בריא ליפול ולקום, לחיות את הכאב, לתת את המקום, ולהמשיך לצד זה שגרה מלאה בשמחה וחיוכים ואנרגיות טובות. בכל זאת, לא מדובר כאן ברובוטים או מלאכים. אנו בני אדם!
בדיוק. תודה על ההבנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
וחיייבים!!!! להשאר חזקים!!!
כי עיני כולם נשואות אליכם, אתם החזקים, אתם נבחרתם כי רק אתם מסוגלים לעמוד בנסיון הזה...
אז חלילה מלאכזב מישהו..
אז להיות חזקים לאורך המחלה, ולחזק את כולם. וכולם מאחורי הגב אומרים וואו , איזה כוחות יש להם....כשבפנים את יודעת טוב מאד מה קורה כשאת צונחת על הכרית בלילה....
להיות חזקים אחרי הפטירה, למען הילדים שבבית... והכי כדאי שתמשיכו הלאה... ואם קצת קשה, אז, אווויייי את שוקעת בכאב וחבל....סתם מתמסכנת...
ולכל אלה- שדואגים להגיד שהקב"ה מנסה רק את הקנקנים החזקים, תדעו, אנחנו מיכלי ענק חזקים וגיבורים!! ולא נחליף בחיים את האתגרים שהקב"ה נתן לנו, אבל כן, מותר גם לבכות, לכאוב, וזה לא אומר שאנו צונחים למסכנות ומשתבללים בכאב סתם...אלא תמיד בצמיחה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
וחיייבים!!!! להשאר חזקים!!!
כי עיני כולם נשואות אליכם, אתם החזקים, אתם נבחרתם כי רק אתם מסוגלים לעמוד בנסיון הזה...
אז חלילה מלאכזב מישהו..
אז להיות חזקים לאורך המחלה, ולחזק את כולם. וכולם מאחורי הגב אומרים וואו , איזה כוחות יש להם....כשבפנים את יודעת טוב מאד מה קורה כשאת צונחת על הכרית בלילה....
להיות חזקים אחרי הפטירה, למען הילדים שבבית... והכי כדאי שתמשיכו הלאה... ואם קצת קשה, אז, אווויייי את שוקעת בכאב וחבל....סתם מתמסכנת...
ולכל אלה- שדואגים להגיד שהקב"ה מנסה רק את הקנקנים החזקים, תדעו, אנחנו מיכלי ענק חזקים וגיבורים!! ולא נחליף בחיים את האתגרים שהקב"ה נתן לנו, אבל כן, מותר גם לבכות, לכאוב, וזה לא אומר שאנו צונחים למסכנות ומשתבללים בכאב סתם...אלא תמיד בצמיחה...
וואו. כל מילה.

אני חוששת שהרבה אנשים יצטרכו טיפול רגשי אחרי שהם יקראו את הפוסטים שלנו...
אולי עדיף שנחכה לקבוצה הסגורה כדי לא להכניס את כולם לטראומה
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #87
אני חוששת שהרבה אנשים יצטרכו טיפול רגשי אחרי שהם יקראו את הפוסטים שלנו...
אולי עדיף שנחכה לקבוצה הסגורה כדי לא להכניס את כולם לטראומה
נכון מאד,
לכן אני בינתיים משתדלת לא להגיב כאן ומחכה לקבוצה הסגורה,

רק מציינת לגבי טיפול,
יש טיפולים שעוזרים,
צריך להתפלל על זה ולהגיע למטפלת טובה
אבל כשהנפש לא מצליחה להתמודד לבד כדאי ומומלץ לקחת עזרה
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
יש אמרה בשם מרן הסטייפלער זיע"א שאם הורים היו יודעים את הזכות הגדולה שיש בלגדל נשמה קדושה של ילד שנפטר ללא חטא היה תור מהבית שלי (רשב"ם 10) עד לדרמן (למי שמכיר) כדי לבקש את זה
ובאותו ענין כתוב במסכת גרים שכשמשכנעים גוי שבא להתגייר שלא כדאי לו אומרים לו שזו אומה שקוברים את בניהם..
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
להדליק נרות כל שבת, כולל לבן שאיננו, ולסיים את הדמעות מיד אחרי שמורידים את הידיים מהעיניים, כי שבת... שמחים... מה קשור לבכות עכשיו... וחוץ מזה, מה? גם אחרי כמה שנים עושה לך צביטה שאת מדליקה גם נר בשבילו...
רק בשביל זה לבד שווה לפתוח קבוצה.
כל כך מזדהה איתך! וממש קשה לשתף אחרים בתחושות האלו.

לפעמים אני כל כך מתגעגעת להדלקת נרות לפני, שרק מזה לבד אני יכולה לבכות...

ב"ה הקבוצה הולכת ונבנית ובעז"ה והלוואי תעזור לכולנו להיבנות עוד קצת.
יש לכם רעיון לשם לקבוצה?
חשבתי אולי "ילד שבלב"? שתפו בבקשה דעתכם.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #90
מרגישה צורך לבקש סליחה על שאני מתערבת,
זה אשכול מקודש...

לגבי השם, אם את חושבת על ילד שבלב, נראה לי שעדיף להוריד את האות ש' ולהשאר עם "ילד בלב" או "ילד ולב"
חשבתי גם על "ילד ונר"

הקב"ה יחזק כל אחד ואחת מכם ויקוים בכם "שמחנו כימות עיניתנו"...
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
אני חוששת שהרבה אנשים יצטרכו טיפול רגשי אחרי שהם יקראו את הפוסטים שלנו...
אולי עדיף שנחכה לקבוצה הסגורה כדי לא להכניס את כולם לטראומה
דווקא אני חושבת שאתם ספר מוסר מהלך.
בתור ילדה צעירה חוויתי מהצד טרגדיה משפחתית מורכבת שהיה בה גם שכול.
אני זוכרת מצוין כל מה שהיה שם עד לפרטים הכי קטנים ומוזרים.
מה שכן כשאני מסתכלת על זה מהצד היה לזה אולי נקודת התחלה כלשהי אבל גם כיום יותר מ15 שנה אחרי אין לזה סוף.

השכול לא היה במשפחה הגרעינית שלי אבל כיוון שהאסון היה נרחב חווינו אותו כולנו, מה שכן הוא עם כל הכאב נשאר בסופו של דבר להורים בלבד.
הם חווים אותו עד היום כל רגע, ונכון הם חזקים אבל בתור משפחה מי שרוצה לראות ייראה מצוין את ההתמודדות.
ולשמוע משפטים כאלו מאנשים כמוכם זה הרבה יותר מסדר מוסר אולי אפילו סטירת לחי...
לא נורא אם גם אנחנו האנשים הפשוטים נכנס קצת יותר לפרופורציה באמונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
משום מה איבדתי אמון באנשי מקצוע, (במחילה מכל המקצוענים למינהם, חלילה לא מזלזלת בעבודה שלכם)
כי נכון שלפרוק זה טוב ומצוין, אבל דוקא גם בהתמודדות של החולי וגם של הפטירה הרגשתי שיש יותר מקום בלפרוק לאנשים שחוו את מה שעובר עלינו, ופחות לאנשי מקצוע.
כנ"ל ביחס למשפחה הקרובה, כמה שהם עוטפים ואוהבים ושותפים מלאים בכל, עדיין, זר לא יבין תחושות שרק מי שעבר מסוגל להרגיש.
תחושות כמו- להכנס לחדר טיפול נמרץ ולהעביר מבט בין הילד לבין המדדים של המסך, ולצאת חסרי אונים ולחזור שוב לחדר ולקוות לטוב. וכולם סביבך אומרים שהם מתפללים ויהיה בסדר, ואת יודעת טוב מאד את המצב...
להדליק נרות כל שבת, כולל לבן שאיננו, ולסיים את הדמעות מיד אחרי שמורידים את הידיים מהעיניים, כי שבת... שמחים... מה קשור לבכות עכשיו... וחוץ מזה, מה? גם אחרי כמה שנים עושה לך צביטה שאת מדליקה גם נר בשבילו...

ואפרופו בריאות נפש--- לעניות דעתי זה הכי בעולם בריא ליפול ולקום, לחיות את הכאב, לתת את המקום, ולהמשיך לצד זה שגרה מלאה בשמחה וחיוכים ואנרגיות טובות. בכל זאת, לא מדובר כאן ברובוטים או מלאכים. אנו בני אדם!
הפרופו ההודעה שלך
דעתי
מטפל טוב שה דווקא מטפל שחווה ארוע מסוג כזה או אחר
שדווקא בא מהמקום הזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
נפגשתם עם כזו תופעה?
שבנוסף לשכול, עוד יש לך לפעמים איזשהו הרגשה של כעס על המת?
או שזה רק אני???
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
נפגשתם עם כזו תופעה?
שבנוסף לשכול, עוד יש לך לפעמים איזשהו הרגשה של כעס על המת?
או שזה רק אני???
שמעתי על תופעה כזאת ואני חושבת שזה לא חריג. אולי אני טועה אבל אני מאמינה שזה מאוד תלוי בסיבת הפטירה.
אם זה ילד שחלה ונפטר, לא חושבת שיש על מה לכעוס כי זה לא היה בידיים שלו בכלל.
אם זה היה בעקבות תאונה, אז אולי הוא כן יכל להתנהג בצורה אחרת ולמנוע את מה שקרה (כמובן שה' גזר שזה מה שיהיה אבל בהגיון אפשר לחשוב ככה) אז זה בהחלט טבעי לכעוס לפעמים.
מתנצלת אם אני לא בכיוון בכלל.
אישית אני לא מרגישה כעס. הבן שלי היה תינוק שכהוא חלה ושום דבר לא היה בשליטה שלו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #95
נפגשתם עם כזו תופעה?
שבנוסף לשכול, עוד יש לך לפעמים איזשהו הרגשה של כעס על המת?
או שזה רק אני???

אני לא אם שכולה אבל ממש בקטנה עברתי לידה שקטה והופתעתי מאוד למצוא בי כל כך הרבה כעס (על מי בדיוק?.... בפרט שזה כבר נכנס לשאלות אמוניות שמעולם לא הייתי צריכה להתמודד איתן) כשקראתי על חמשת שלבי האבל נרגעתי קצת (ולא כל אחד עובר את כולם)
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
לגבי שם לקבוצה- ילד בלב זה לדעתי שם מושלם
לגבי כעס על הנפטר זה לא קל בכלל אבל כמו שכבר כתבתי
במצב לא נורמלי כל התנהגות היא נורמלית
כדאי מאוד לגשת לטיפול כי לא קל להתמודד גם עם זה בנוסף לאובדן
וזה בוודאי לא נותן מנוח
לגבי טיפול-כואב לשמוע שנפלת על מטפלת לא טובה
אבל אם היא מספיק מקצועית ויש כימיה טובה זה יכול מאוד לעזור
יש משהו בזה שכשאת מדברת עם כאלה שעברו את זה ומתומדדים עם זה
את מרגישה הכי מובנת ומשוחררת , אולי באמת הקבוצה שנקים פה בע"ה יוכל לתת מענה טוב לכולנו
אני הלכתי לטיפול ופרקתי הכל גם מה שהיה לפני שנפטר וכו'
והרגשתי שזה מה שנתן לי כח לחזור ולהמשיך בחיים
תוכלי לפנות אלי באישי ואוכל להמליץ לך על מישהי
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
לגבי שם לקבוצה- ילד בלב זה לדעתי שם מושלם
לגבי כעס על הנפטר זה לא קל בכלל אבל כמו שכבר כתבתי
במצב לא נורמלי כל התנהגות היא נורמלית
כדאי מאוד לגשת לטיפול כי לא קל להתמודד גם עם זה בנוסף לאובדן
וזה בוודאי לא נותן מנוח
לגבי טיפול-כואב לשמוע שנפלת על מטפלת לא טובה
אבל אם היא מספיק מקצועית ויש כימיה טובה זה יכול מאוד לעזור
יש משהו בזה שכשאת מדברת עם כאלה שעברו את זה ומתומדדים עם זה
את מרגישה הכי מובנת ומשוחררת , אולי באמת הקבוצה שנקים פה בע"ה יוכל לתת מענה טוב לכולנו
אני הלכתי לטיפול ופרקתי הכל גם מה שהיה לפני שנפטר וכו'
והרגשתי שזה מה שנתן לי כח לחזור ולהמשיך בחיים
תוכלי לפנות אלי באישי ואוכל להמליץ לך על מישהי
לא חושב שבכל דבר צריך לגשת לטיפול.
אני רואה הרבה תגובות בפורומים השונים, ומיד קופץ ענין הטיפול.
לדעתי זה מוגזם (למרות שאני מאמן אישי).
 
לא חושב שבכל דבר צריך לגשת לטיפול.
אני רואה הרבה תגובות בפורומים השונים, ומיד קופץ ענין הטיפול.
לדעתי זה מוגזם (למרות שאני מאמן אישי).
פטירה של ילד זה לא כל דבר זה אחד הדברים.....
ענין הטיפול היא לתת מקום לדברים כדי להרגע עד כמה שאפשר ולא לשקוע יותר מידי
כל אחד שימצא את הדרך שלו לעשות את זה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה