תקשורת האם יש תחליף לכיתת תקשורת?

[ופרצת]

טוב, ברור לי שלא!
בכל אופן:
הבן שלי בן ה-12, אובחן לאחרונה עם ASD. המליצו לנו מאד להעביר אותו לכיתת תקשורת (מחוץ לת"ת בו הוא לומד).
אך דא עקא:
בכיתת התקשורת המיועדת לילדים בעלי תפקוד גבוה, ישנם ילדים צעירים ממנו - בעיקר, וברמה לימודית פחותה משלו.
בכיתתו הרגילה - ב''ה, הוא מצליח בלימודים, בעיקר בלימודי הקודש.
לאחר התייעצות עם יועץ ומחנך ותיק, החלטנו להשאיר את הילד ללמוד במסגרת הרגילה, בעיקר משום שלא שייך להעביר ילד בוגר למסגרת שאין לו בה חברה עם תפקוד ברמה שלו - פעולה שתשבור את הילד.
היות ובפועל, הילד זקוק למעטפת מקצועית, אנחנו רוצים לקבל עצה והמלצות מבעלי נסיון, באלו אופנים נוכל לסייע לו בפן התקשורתי - טיפולים, אנשי מקצוע, משחקים, דרך פעולות שגרתיות בבית ומחוצה לו, ובדרכים שונות - כיד הדמיון הטובה.
כל עצה תתקבל בברכה!

 

[יראת גאולה]

מוזר שהמליצו לכם להעביר לכיתת תקשורת. אני מכירה שההמלצה היא להשאיר בחינוך הרגיל אם אפשר. ואם הוא הגיע לגיל 12 בלי אבחון, כנראה הוא בתפקוד גבוה מאוד.

כדאי לעבור ועדת אפיון וזכאות, ולקבל סל אישי. את הסל האישי אפשר לנצל לפי מה שיש בת"ת (גם בתלמודי תורה יש הרבה פעמים אפשרויות), למשל: מורה למיומנות חברתית, טיפול רגשי, סייע אישי, ועוד.

הכי יעיל לדעתי זה קבוצת מיומנות חברתית. קצת קשה לברר איפה יש, בפרט שבגיל כזה מן הסתם חשוב לכם שיהיה נפרד ומותאם. בבני ברק יש קבוצות דרך עזר מציון, אולי יהיה להם עוד מידע.

בנוסף, הוא זכאי ל3 טיפולים בשבוע מבין: קלינאית תקשורת, ריפוי בעיסוק, טיפול פסיכולוגי (ולא זוכרת מה עוד, יש עוד 2 אופציות).
אנשי מקצוע טוענים שכל אחד מאלו יכול לקדם משמעותי. בפועל, בקופה לא התרשמתי שלריפוי בעיסוק יש מה לתרום, כנראה תלוי על מי נופלים. גם קלינאית תקשורת צריכה להיות ממש מומחית ומקצועית בתחום הasd, כדי לתרום לילד בכזה גיל.
עם כל זאת, לדעתי כדאי לנסות ולהתקדם עם זה לפי האפשרויות, כיוון שמה שאפשר לתת לו בגיל הצעיר, יהיה רווח לעתיד בעז"ה.

נ.ב. לא כתבת על ביטוח לאומי. מקווה שאתם מסודרים. אם צריך עזרה, עזר מציון מעולים בזה.

 

[H. Clin]

אם הוא לומד בכיתה רגילה, מגיע לו סייע שילוב.

 

[ששל]

השאלה היא מה האתגרים הספציפיים שלו.

 

[ביתי]

טוב, ברור לי שלא!
בכל אופן:
הבן שלי בן ה-12, אובחן לאחרונה עם ASD. המליצו לנו מאד להעביר אותו לכיתת תקשורת (מחוץ לת"ת בו הוא לומד).
אך דא עקא:
בכיתת התקשורת המיועדת לילדים בעלי תפקוד גבוה, ישנם ילדים צעירים ממנו - בעיקר, וברמה לימודית פחותה משלו.
בכיתתו הרגילה - ב''ה, הוא מצליח בלימודים, בעיקר בלימודי הקודש.
לאחר התייעצות עם יועץ ומחנך ותיק, החלטנו להשאיר את הילד ללמוד במסגרת הרגילה, בעיקר משום שלא שייך להעביר ילד בוגר למסגרת שאין לו בה חברה עם תפקוד ברמה שלו - פעולה שתשבור את הילד.
היות ובפועל, הילד זקוק למעטפת מקצועית, אנחנו רוצים לקבל עצה והמלצות מבעלי נסיון, באלו אופנים נוכל לסייע לו בפן התקשורתי - טיפולים, אנשי מקצוע, משחקים, דרך פעולות שגרתיות בבית ומחוצה לו, ובדרכים שונות - כיד הדמיון הטובה.
כל עצה תתקבל בברכה!

בגדול לילדי תקשורת מומלץ D.I.R. בשילוב הדרכת הורים בשיטה הזו זה נותן המון לילדים ולהורים!
יש הרבה חרדים בשיטה הזו לא מכירה גברים שמטפלים ומדריכים בזה
בגדול ילדי תקשורת ברמה גבוהה מצליחים מאוד! בכיתות רגילות
תלמדו את מה שמגיע לכם ותדרשו את הכל!!

 

[reish]

בגדול לילדי תקשורת מומלץ D.I.R. בשילוב הדרכת הורים בשיטה הזו זה נותן המון לילדים ולהורים!
יש הרבה חרדים בשיטה הזו לא מכירה גברים שמטפלים ומדריכים בזה
בגדול ילדי תקשורת ברמה גבוהה מצליחים מאוד! בכיתות רגילות
תלמדו את מה שמגיע לכם ותדרשו את הכל!!

כל כך כל כך משנה מי הילד, לא נשמע לי נכון להמליץ על שיטה ספציפית באופן גורף.

מוזר שהמליצו לכם להעביר לכיתת תקשורת. אני מכירה שההמלצה היא להשאיר בחינוך הרגיל אם אפשר. ואם הוא הגיע לגיל 12 בלי אבחון, כנראה הוא בתפקוד גבוה מאוד.

ועדיין, יש כאלו שעוברים בגיל מאוחר יותר. בדיוק לאחרונה שמעתי על נערה שעברה בסוף התיכון, אחרי שנים של קשיים בחינוך הרגיל.
זה כל כך אינדיבידואלי, במיוחד בחברה שלנו שאפשרויות ההתערבות בחיידרים רגילים הן לא גבוהות.

היות ובפועל, הילד זקוק למעטפת מקצועית, אנחנו רוצים לקבל עצה והמלצות מבעלי נסיון, באלו אופנים נוכל לסייע לו בפן התקשורתי - טיפולים, אנשי מקצוע, משחקים, דרך פעולות שגרתיות בבית ומחוצה לו, ובדרכים שונות - כיד הדמיון הטובה.

בהתאם לתחומי ההתערבות שזקוק להם. הייתי פונה קודם כל לקלינאית תקשורת שמומחית בתחום שכמובן תיתן גם הדרכה לבית, ויחד איתה מתייעצת האם ואיך להרחיב את מעגל הטיפולים בהתאם לצרכים.

 

[ארבע]

בפועל, בקופה לא התרשמתי שלריפוי בעיסוק יש מה לתרום, כנראה תלוי על מי נופלים.

דווקא לרב"ע יש הרבה מה לתרום בתחום הרצף, בפרט במקרים של לקות ארגונית וסירבול שמופיעים הרבה פעמים בנלווה. אבל צריך באמת אשת מקצוע טובה בתחום.
הכרתי גישות טיפוליות שטענו שיש לתעדף את הטיפול בתחום הריפוי בעיסוק על פני תחומים אחרים, כאשר יש ריבוי צרכים ופניות מוגבלת של המטופל ו/או הוריו.

 

[יראת גאולה]

דווקא לרב"ע יש הרבה מה לתרום בתחום הרצף, בפרט במקרים של לקות ארגונית וסירבול שמופיעים הרבה פעמים בנלווה. אבל צריך באמת אשת מקצוע טובה בתחום.
הכרתי גישות טיפוליות שטענו שיש לתעדף את הטיפול בתחום הריפוי בעיסוק על פני תחומים אחרים, כאשר יש ריבוי צרכים ופניות מוגבלת של המטופל ו/או הוריו.

מסכימה לגמרי! הלוואי הייתי מוצאת איש מקצוע מתאים.
במציאות, בקופה לא התרשמתי שיש להם מה לתת. לצערי.

 

[ופרצת]

השאלה היא מה האתגרים הספציפיים שלו.

הקשיים העיקריים הם חוסר תקשורת, אי-הבנת מצבים חברתיים והתנהלות יומיומית בסיסית לקויה.

בגדול לילדי תקשורת מומלץ D.I.R. בשילוב הדרכת הורים בשיטה הזו זה נותן המון לילדים ולהורים!

אשמח לדעת, מה זה אומר?

 

[ששל]

הקשיים העיקריים הם חוסר תקשורת, אי-הבנת מצבים חברתיים והתנהלות יומיומית בסיסית לקויה.

לדעתי קלינאית תקשורת+ טיפול רגשי כלשהו
והכי חשוב- הדרכת הורים!

כמובן שכל אלו אצל אנשי מקצוע שמתמחים בASD.

 

[ופרצת]

אם אנסה לסכם, אז הטיפולים המועדפים הם: ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, טיפול פסיכולוגי ולימוד מיומנויות חברתיות.
בנוסף לכך, ליווי של סייע (וסיוע מביטוח לאומי - בטיפול).
האם טיפול רגשי נחוץ בדר"כ?
כמו"כ, שחיה טיפולית - האם מועילה בדר"כ במצב כזה?

 

[ששל]

כשמעבירים ילד לכיתה רגילה מקיימים וועדת פילוח שבה יושבים ההורים יחד עם הצוות שעובד ביומיום עם הילד ויחד בונים סל אישי לפי מה שהכי קריטי.
כדאי שתתיעצו עם הצוות החינוכי שהפנה אתכם לאיבחון, תקיימו ישיבה ותתעדפו את הטיפולים.

במקרה הזה לא נשמע שצריך סייע.

 

[יראת גאולה]

אם אנסה לסכם, אז הטיפולים המועדפים הם: ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, טיפול פסיכולוגי ולימוד מיומנויות חברתיות.
בנוסף לכך, ליווי של סייע (וסיוע מביטוח לאומי - בטיפול).
האם טיפול רגשי נחוץ בדר"כ?
כמו"כ, שחיה טיפולית - האם מועילה בדר"כ במצב כזה?

תוסיפי גם קבוצת מיומנות חברתית...
טיפול רגשי יעיל מאוד (לדעתי עבור כל ילד חחח אבל במיוחד לילד 'מיוחד').
עם שחיה טיפולית אין לי ניסיון, יש לי ניסיון עם רכיבה טיפולית. זה לא באמת טיפול רגשי, זה סוג של תרפיה שמקדמת את הנושא הרגשי, אבל לא ממוקדת מבחינת קידום ומטרות ספציפיות לתקשורת וכדומה.
באופן כללי, הגישה שלי היא לנסות לקדם את מה שבידיים שלי. בסופו של דבר, אני לא מאמינה שתמצאו את כל האפשרויות הנ''ל רלוונטיות עבורכם... אז מנסים מה שאפשר, ומה שמסתדר בסוף מאמינים שזה בהשגחה פרטית, ובהמשך דברים יכולים להשתנות.
מה שיש במסגרת התלמוד תורה - זה בוודאי לתת כל מה שאפשר. וזה דחוף מאוד לטפל בזה אם הוא לא עבר ועדת אפיון וזכאות (יש ועדת חריגים באוגוסט). אח''כ תצטרכו להחליט מה מהאפשרויות אתם נותנים לו (מתוך מה שקיים בת"ת). האם נחוץ סייע - לפי ההתרשמות שלכם עד עכשיו, אולי להתייעץ עם המלמד / הרבה הנוכחי. יש ילדים שזקוקים לסייע בהפסקות או בפעילויוץ מחוץ לשגרה.
לשאר הטיפולים, גם דרך הקופה, וגם בפרטי, יש זמני המתנה לא קצרים. ולא תמיד בעל המקצוע 'מוצא חן' בעינינו בסופו של דבר. אז מנסים מה שבידיים שלנו, ואת השאר משאירים לרבוש"ע.
בסוגריים, גם כשנותנים מהקופה אפשרות ללכת לפרטי בגלל זמני המתנה ארוכים, ההחזר אינו מלא, ולפעמים יוצא המיץ עד שמקבלים אותו. צריך לקחת את זה בחשבון.

 

[ביתי]

כל כך כל כך משנה מי הילד, לא נשמע לי נכון להמליץ על שיטה ספציפית באופן גורף.

הכלי של הD.I.R. הוא פועל טוב על תקשורת ולכן לכל ילד תקשורתי זה עוזר במידה כזו או אחרת
ובגני תקשורת באמת משתמשים בכלי הזה המון!

אשמח לדעת, מה זה אומר?

השיטה מתחברת לילד מהיכן שהוא ומונעת מצבי תסכול
כי מגיעים למקום של הילד ולא מה אנחנו רוצים ממנו
ומשם לאט לאט מעלים את הילד בצעדים שלו ליכולות שאנו רוצים
זה בערך אבל כמובן על קצה המזלג יש הסבר ארוך ומפורט

 

[reish]

הכלי של הD.I.R. הוא פועל טוב על תקשורת ולכן לכל ילד תקשורתי זה עוזר במידה כזו או אחרת
ובגני תקשורת באמת משתמשים בכלי הזה המון!

אני יודעת, בעצמי משתמשת בגישה הזו.
ודוקא לכן אני מסתייגת.
יכול להיות שטיפול בגישת חשיבה חברתית למשל, יתאים לילד הרבה יותר.
ולכן חוזרת להמלצה הראשונה:
לפנות לאנשי מקצוע מומחים בתחום, והם ידעו להשתמש בגישת הטיפול הנכונה לילד.

הקשיים העיקריים הם חוסר תקשורת, אי-הבנת מצבים חברתיים

טיפול קלינאית תקשורת.

והתנהלות יומיומית בסיסית לקויה

טיפול רב"ע.

האם טיפול רגשי נחוץ בדר"כ?

מומלץ. אפשר להמתין ולראות איך הוא מתקדם בשני הטיפולים שציינתי קודם, ולהתייעץ כמובן עם המטפלות.

אגב לגבי קבוצת מיומנויות חברתיות, שכיחות היום קבוצות שמונחות על ידי אנשים ללא ידע מקצועי מעמיק ומספק.
יצא לי למשל לראות תוכנית לימודים שאמורה להכשיר מנחי קבוצות חברתיות, והיא היתה שטחית וחובבנית ברמה הזויה. בעיני, חובה לברר אם הקבוצה מונחית על ידי קלינאית/מרב"ע/עו"סית/מטפלת באומנויות.

 

[יראת גאולה]

הכלי של הD.I.R. הוא פועל טוב על תקשורת ולכן לכל ילד תקשורתי זה עוזר במידה כזו או אחרת
ובגני תקשורת באמת משתמשים בכלי הזה המון!

השיטה מתחברת לילד מהיכן שהוא ומונעת מצבי תסכול
כי מגיעים למקום של הילד ולא מה אנחנו רוצים ממנו
ומשם לאט לאט מעלים את הילד בצעדים שלו ליכולות שאנו רוצים
זה בערך אבל כמובן על קצה המזלג יש הסבר ארוך ומפורט

מי בעל המקצוע שמלמד את השיטה?

 

[ביתי]

מי בעל המקצוע שמלמד את השיטה?

אני לא יודעת כל כך
יש מדריכה שעובדת איתי והיא כבר שנים בזה לא יודעת מה עשתה קודם
זה המקצוע שלה מדריכ ת D. I. R.
חברות אחרות שלי הם מרפאות בעיסוק או בשפה ומפלות בשיטה הזו בנוסף

 

[reish]

מי בעל המקצוע שמלמד את השיטה?

בקורס עקרונות מלמדות קלינאיות, מרפאות בעיסוק, מטפלות רגשיות/פסיכולוגיות.
זה מה שזכור לי.

 

[ברכה ברלב]

הכלי של הD.I.R. הוא פועל טוב על תקשורת ולכן לכל ילד תקשורתי זה עוזר במידה כזו או אחרת
ובגני תקשורת באמת משתמשים בכלי הזה המון!

השיטה מתחברת לילד מהיכן שהוא ומונעת מצבי תסכול
כי מגיעים למקום של הילד ולא מה אנחנו רוצים ממנו
ומשם לאט לאט מעלים את הילד בצעדים שלו ליכולות שאנו רוצים
זה בערך אבל כמובן על קצה המזלג יש הסבר ארוך ומפורט

זו הדרך של טיפול רגשי. את הDIR / בד"כ לומדות מרפאות בעיסוק עו"ס וכדו.
מי בעל המקצוע שמלמד את השיטה?