דרוש מידע האם לאמריקאים יש יותר שמחת חיים או זה רק נדמה לי?

מצב
הנושא נעול.
אי אפשר לדעת אם הדשא יותר ירוק או לא
אבל השטרות בטוח יותר ירוקים

ועכשיו שאומרים שהרפורמה תחזור
אז הם נהיים עוד יותר ירוקים

אם יש סיבה מרכזית לשמחת האמריקאים(בהנחה שעל השמחה הזו מדובר) היא השפע הכלכלי
לחלק יש שפע כלכלי
אבל אלו שלא עניים באמת!
כי רמת החיים דורשת יותר ואתה פשוט חייב- עוזרת , 10 בגדים לילד , טיולים , אוכל מוכן ועוד היד נטויה
וחשבון הבנק מצטמק אבל אתה חייב לעמוד במוסכמות החברתיות אחרת...
ואז אחיך מארצנו הקטנה מסתכלים בעיניים גדולות על השפע ומדיינים מי שמח יותר
(שמעתי ממישהי שגרה שם תקופה כל בית שהיה בפתחו מזוזה היה בפתחו חבילות מאמזון )
ושפע כלכלי לא מביא אושר ושמחה הוא פשוט נוצץ יותר

ולמי שמתחיל לפזול לאמריקה....
 

קבצים מצורפים

  • 50 עובדות על ישראלים.pdf
    KB 89 · צפיות: 147
נראה מהצד שכן
בדיוק!
ממש רק מהצד
תוסיפי לזה שאת לא שולטת תמיד בשפה
אז מהצד זה נראה שהם צוחקים כל הזמן-וזה ממש לא נכון אם תסתכלי מהצד על ישראלים
הם צוחקים הרבה יותר
זה נכון שלאמריקאים יש קטע מוחצן אז כולם נראים לך מאושרים
יש לי בני דודים אמריקאים תמיד שהם שולחים תמונות אני משתגעת מהחיים היפים...
אמא שלי צוחקת היא אומרת לי תהיי שם פעם
תשמעי מקרוב תוויכוחים עצבים וכ'ו את לא תאמיני שזה אותם האנשים...
לא שהם רבים כל היום חלילה אלא פשוט סטנדרט אנשים רגילים, עצבניים, צוחקים רבים לפעמים.
מלבד זאת שכל מקרה לגופו-כמו שכבר כתבו פה
יש שמחים בכל מקום ויש עצובים
שמחה פנימית לרובם אין
ואולי על זה צריך לפתוח נושא.
 
אחרי קריאת המשך האשכול חשבתי עוד על הנושא ונראה לי שהגעתי לנקודה מדוייקת.
האמריקאים לא שופטים.
הם יכולים לנחות אצלי בלי שום התראה מוקדמת, אבל אין לי בעיה עם זה כי גם אם הבית הפוך, הם לא ישפטו אותי על כך. הם יכולים לראות אנשים במצבים מביכים ובלתי נעימים, ובאמת לא לשים לב.
אנשים שחיים באופן כל כך תמים וכנה, החיים שלהם שמחים יותר.
לפני שהכרתי את האופי האמריקני שמעתי המון את המילים "dont judge" אל תשפטי.
ודרך החיים הזו כל כך נכונה ויהודית ונעימה שעם הזמן אימצתי את האופי הזה והוא מאוד מבורך. תנסו.
 
לחלק יש שפע כלכלי
אבל אלו שלא עניים באמת!
כי רמת החיים דורשת יותר ואתה פשוט חייב- עוזרת , 10 בגדים לילד , טיולים , אוכל מוכן ועוד היד נטויה
וחשבון הבנק מצטמק אבל אתה חייב לעמוד במוסכמות החברתיות אחרת...
ואז אחיך מארצנו הקטנה מסתכלים בעיניים גדולות על השפע ומדיינים מי שמח יותר
(שמעתי ממישהי שגרה שם תקופה כל בית שהיה בפתחו מזוזה היה בפתחו חבילות מאמזון )
ושפע כלכלי לא מביא אושר ושמחה הוא פשוט נוצץ יותר

ולמי שמתחיל לפזול לאמריקה....
תודה, תודה תודה! היה לי את זה לפני שנים ואבד, כמה חיפשתי את זה . . . זה באמת חזק.
 
עוד לא הבנתי למה השתייכות לקהילה מסוימת
עושה את הב"א עצוב...
כלומר הרבה כתבו כאן שהאמריקאים שמחים יותר כי אין להם סטיגמות
ממתי חוסר סטיגמה הוא גורם לשמחה???
כלומר הגיוני וזה מכביד אולי
אבל מביא לחוסר שמחה??
----------------
אמריקאים באופי הם פשוט מוחצנים יותר
הכל על השולחן
הם גם בדוגריות יגידו לך מה הבעיה שלך וכו...
פשוט עניין של אופי...
----------------
בנוגע לדתיים לאומיים לא מסכימה!
יש לי בעבודה כמה כאלה וחלקם מעדיפים לדבר עם החרדים /החילונים
מאשר עם החברים הדתיים שלהם
כי השני לא עם אותו כיפה/ נעליים/נעלי בית/חולצה וכו....
שום דבר---
תפסיקו לחשוב שסטיגמה היא נחלתם של החרדים בלבד
בכל מקום יהיה סטיגמות
ובכל מקום יהיה מוסכמויות
זה דרך העולם!
וגם אם יש מקומות שנראה כאילו הסטיגמות פחות תופסות
יש דברים אחרים שמפריעים לשמחה
למשל חוסר קהילתיות/עזרה וכו....
------------------
סתם מעניין מה מטרת פתיחת האשכול??
כלומר נניח והתשובה חיובית/שלילית אז מה השגנו?
 
אמריקאים באופי הם פשוט מוחצנים יותר
הכל על השולחן
הם גם בדוגריות יגידו לך מה הבעיה שלך וכו...
פשוט עניין של אופי...
הכל נכון, עם תיקון שולי קטן.
ישראלים באופי וכו'...
 
אחרי קריאת המשך האשכול חשבתי עוד על הנושא ונראה לי שהגעתי לנקודה מדוייקת.
האמריקאים לא שופטים.
הם יכולים לנחות אצלי בלי שום התראה מוקדמת, אבל אין לי בעיה עם זה כי גם אם הבית הפוך, הם לא ישפטו אותי על כך. הם יכולים לראות אנשים במצבים מביכים ובלתי נעימים, ובאמת לא לשים לב.
אנשים שחיים באופן כל כך תמים וכנה, החיים שלהם שמחים יותר.
לפני שהכרתי את האופי האמריקני שמעתי המון את המילים "dont judge" אל תשפטי.
ודרך החיים הזו כל כך נכונה ויהודית ונעימה שעם הזמן אימצתי את האופי הזה והוא מאוד מבורך. תנסו.
זה בכלל נושא כאוב,
לא יודעת מה הולך באמריקה,
אבל פה בארץ הולכים ברחוב וכולם שופטים את כולם!!!
כל אחד בטוח שהוא יתקן את העולם ויציל אותו מהפיכה...
מעירים, מדברים ושופטים... וואלה כמה שופטים...
[כמה חייו של X היו יפים אילו היה הולך ליעוץ עם Y, שZ ילמד מW איך להתנהג עם אישתו, למה היא מלבישה את הילדים ככה, למה הוא קנה את הרכב ההוא, בשביל מה X הרחיב את הדירה - יש לו רק 3 ילדים, אם X היה נותן לי לנהל לו את החשבונות הוא יכל היה להיות היום עשיר, למה זאתי ילדה בדיוק שם וכו' וכו' וכו']
דייי תנו לחיות לחיות..... זה הופך להיות בלתי נסבל...
 
הבדל שמאוד בלט לי כשהייתי בחתונה מאמריקה
לא היתה רמה בלבוש, מה שיש פה בארץ!!!
הופתעתי מאוד כי דמיינתי את הלבוש שם ברמה גבוהה
ולא, ממש טעיתי!! אין לנו מה להתבייש(אולי כן?)
חתונה של משפחה מכובדת אנשים ברמת חיים נורמלית,
מסודרים בדירות פאר רחבות ידיים, רמת הלבוש שלהם היתה לדעתי פחות מבארץ
ממש הופתעתי!
מה כן- החמימיות והארוח שלהם לימדו אותנו הרבה
שמחים ומכבדים כל אחד באופן מיוחד!!
משום מה זה נשמע לי מוזר.
כי רמת הלבוש בארה''ב גבוהה מאד לעומת הארץ.
למרותת שהפערים מצטמצמים מיום ליום...
יכול להיות שהאופנה שם לא תאמה למה שאת מכירה, ולכן הלבוש היה נראה לך פשוט יותר/ לא מספיק מכובד.
 
אחרי קריאת המשך האשכול חשבתי עוד על הנושא ונראה לי שהגעתי לנקודה מדוייקת.
האמריקאים לא שופטים.
הם יכולים לנחות אצלי בלי שום התראה מוקדמת, אבל אין לי בעיה עם זה כי גם אם הבית הפוך, הם לא ישפטו אותי על כך. הם יכולים לראות אנשים במצבים מביכים ובלתי נעימים, ובאמת לא לשים לב.
אנשים שחיים באופן כל כך תמים וכנה, החיים שלהם שמחים יותר.
לפני שהכרתי את האופי האמריקני שמעתי המון את המילים "dont judge" אל תשפטי.
ודרך החיים הזו כל כך נכונה ויהודית ונעימה שעם הזמן אימצתי את האופי הזה והוא מאוד מבורך. תנסו.
במילה אחרת מאוד מתורבתים
 
ממש לא נכון לדון ע"כ
אנשים שונים זה מזה וכך האמריקאים גם יכולים ליהות עצבניים, מבסוטים ובדיכאון...
באמת בארץ כשהם מגיעים הם בהיי כי הם בחופשה...
יש כן משהו לאמריקאים שאין לנו, הרבה יותר שחרור באוויר, הם יותר משוחררים לומר דברים, להתפרק וכו' כמובן שזה תלוי באופי
לגבי הדתיים זה ברור שאין להם את הלחץ חברתי שיש לנו בקהילות החרדיות
ואם מדובר באשכנזים, זה כפליים):
 
בלתק
יש בעיתון משפחה מדור עם סיקור מעניין על החיים בארה,"ב כותב שם יהודי בשם רפאל וואהל, ישראלי שירד לאמריקה, הוא טוען שאנשים חיים שם עם הרבה פחות לחץ חברתי ומה יגידו, מה שנותן מענה לשאלה של פותח האשכול.
 
בלת"ק
אמריקאים יותר משוחררים וספונטניים
ישראלים הרבה יותר מאופקים
לכן יראו פחות שמחה חיצונית על הישראלי המצוי
מה שלא מעיד על פער פנימי
 
בלתק
יש בעיתון משפחה מדור עם סיקור מעניין על החיים בארה,"ב כותב שם יהודי בשם רפאל וואהל, ישראלי שירד לאמריקה, הוא טוען שאנשים חיים שם עם הרבה פחות לחץ חברתי ומה יגידו, מה שנותן מענה לשאלה של פותח האשכול.
פחות לחץ חברתי כי באמת פחות מקטלגים
וכמו שאמרה לי ישראלית יורדת, לנהג משאית אין בעיה ללכת לעבודה ישר מהתפילה כי הוא לא מתבייש בעבודתו
ובהחלט יתכן שאנשי עסקים ישבו שולחן אחד עם אינסטלטורים
אבל יש הרבה יותר מוסכמות חברתיות שמחייבות לעמוד ברף שהסביבה מציבה לך מה שב"ה פחות קיים אצל ישראלים

ואם תסתכלו טוב גם בישראל תמצאו אנשים כאלה
ובגדול לישראלים יש מה ללמוד מהאמריקאים ולאמריקאים יש מה ללמוד מהישראלים
 
חד משמעית כן. אבל שמחה זמנית וחולפת בלבד. כי היא גם זמינה יותר. אנחנו יודעים להעריך רגש אמיתי ועמוק. [אני אמריקאי אבל עברתי לארץ, חיפשתי ומצאתי. כי כאן יש מה ששם אין ואפילו לא יודעים שאין.]
 
כל אחד מסביר את זה אחרת אבל בשורה התחתונה ההרגשה היא אותה הרגשה אצל כולם שאמריקאים בסוף הרבה יותר משוחררים ואין סטיגמות ואין לחץ וכו' וכו' [ואלה החיים שהייתי רוצה לחיות בהם למען האמת]
וכולם מסכימים שהישראלים הם עם עצבני ולחוץ והם [האמריקאים] לא ככה.
 
השפה האנגלית מתגלגלת יותר מין השפה העברית החתוכה.
ומה הקשר? המבטא כך נשמע יותר נלהב, יותר נמרץ.
ובכללי: יש יותר התלהבות אולי, דרמה, לא בטוחה ש"שמחת חיים" דווקא.
אני חושבת שאצל אמריקאים יש לחץ תחרותיות, שגם גורמים לפעמים למרץ והתלהבות.
התרבות האמריקאית- היא "על גלגלים" מהירה ותוססת, לגבי שמחת חיים- אהמ...........
 
אוףף,
אחרי האשכול הזה,
ללכת בגאולה סיוט, ("האמריקאי שם צוחק משמחה?!, בטח הוא סתם דרמטי,, ואז מיד קופץ לו הרגש הישראלי, ואני מרגישה ממש אבלל ממש צורך להעליז את עצמי ולהעלות לי את שמחת החיים. בתור ישראלית, ככה אנחנו תחרותיים ...)

אני תכלס עדיין דבקה בדעתי, שפאנצ'ים ושפשוף הרבה יותר מובנים לישראלים, ואין מה לעשות השפשוף משפשף.
 
השפה האנגלית מתגלגלת יותר מין השפה העברית החתוכה.
ומה הקשר? המבטא כך נשמע יותר נלהב, יותר נמרץ.
ובכללי: יש יותר התלהבות אולי, דרמה, לא בטוחה ש"שמחת חיים" דווקא.
אני חושבת שאצל אמריקאים יש לחץ תחרותיות, שגם גורמים לפעמים למרץ והתלהבות.
התרבות האמריקאית- היא "על גלגלים" מהירה ותוססת, לגבי שמחת חיים- אהמ...........
חהההה
יו נכוןןןןןןןןן!!!!!!!
דיברתי פעם עם ישראלית חמודה ובאמצע הגיעה מישהי אמריקאית
דיברנו כמה דקות. שיחה יבשה וטכנית. באנגלית.
ואז הישראלית שואלת אותי כזה. מה התלהבת? מה כל כך משמח אותך בשיחה עם האמריקאית?
עד שהבנו שפשוט המבטא נלהב כאסחחחחח והדיבור המהירררררר
לא משנה כמה יבשושי תדבר....
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה