דרוש מידע האם להאמין למה שהוא מספר?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
  • הוסף לסימניות
  • #23
אגב, מבחינת חוק אסור להעמיד ילד בפינה וכן אסור להוציאו מחוץ לכיתה.
להעמיד ילד בפינה בפני כל הכיתה זה אקט משפיל מאד.
אנחנו הולכים לפי חוקי התורה הקדושה
ולא חלילה לפי חוקי המדינה,
כמובן שעל פי השכל האנושי אסור להעליב ילד בצורה שהיא יכולה לפגוע בו ח"ו
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
אנחנו הולכים לפי חוקי התורה הקדושה
ולא חלילה לפי חוקי המדינה,
כמובן שעל פי השכל האנושי אסור להעליב ילד בצורה שהיא יכולה לפגוע בו ח"ו
מה לעשות שמוסדות הלימוד כפופים לחוקים כאלה.
אין צורך לצאת נגד, אין בזה משהו רע, גם אם המדינה אמרה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
בבקשה סטופ עכשיו!!!

לא כל אשכול צריך להיגרר לשיח הזה ואז 5 דקות אחרי להינעל
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
לא ממש קשור אבל מנצלת את ההזדמנות
ילד שאומר שהגננת (גן גיל 4 בחיידר מצוין) אמרה שאם לא שמים כיפה על הראש השכל בורח
וכל פעם שנופלת לו הכיפה-"תביאי לי מהר שלא יברח לי השכל" :mad:
להגיד לה משהו?
לא נשמע לי בכלל..
אבל לא מאלו שיחנכו את הגננת גם אם זה נשמע לי טפשי ובלתי חינוכי בעליל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
לא ממש קשור אבל מנצלת את ההזדמנות
ילד שאומר שהגננת (גן גיל 4 בחיידר מצוין) אמרה שאם לא שמים כיפה על הראש השכל בורח
וכל פעם שנופלת לו הכיפה-"תביאי לי מהר שלא יברח לי השכל" :mad:
להגיד לה משהו?
לא נשמע לי בכלל..
אבל לא מאלו שיחנכו את הגננת גם אם זה נשמע לי טפשי ובלתי חינוכי בעליל.
כן תגידי
בעדינות ובנעימות אבל באסרטיביות
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
לא ממש קשור אבל מנצלת את ההזדמנות
ילד שאומר שהגננת (גן גיל 4 בחיידר מצוין) אמרה שאם לא שמים כיפה על הראש השכל בורח
וכל פעם שנופלת לו הכיפה-"תביאי לי מהר שלא יברח לי השכל" :mad:
להגיד לה משהו?
לא נשמע לי בכלל..
אבל לא מאלו שיחנכו את הגננת גם אם זה נשמע לי טפשי ובלתי חינוכי בעליל.
תגידי לילד שלך
שירים הוא בעצמו את כיפתו הנחמדת.
רעיון, לא?:D
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
לא ממש קשור אבל מנצלת את ההזדמנות
ילד שאומר שהגננת (גן גיל 4 בחיידר מצוין) אמרה שאם לא שמים כיפה על הראש השכל בורח
וכל פעם שנופלת לו הכיפה-"תביאי לי מהר שלא יברח לי השכל" :mad:
להגיד לה משהו?
לא נשמע לי בכלל..
אבל לא מאלו שיחנכו את הגננת גם אם זה נשמע לי טפשי ובלתי חינוכי בעליל.
הי,
בד"כ המשפט הזה נאמר בחיוך ובצחוק
יש לי אח בגיל הזה והוא יודע ומבין שהכוונה שלילד יהודי טהור לא מתאים להיות בלי כיפה,
זה נשמע שאת צריכה להסביר לו,
הילדים בני 4 שאני מכירה מבינים שהשכל לא באמת יכול לברוח...

אלא אם כן היא אומרת את זה באופן קשוח וכו
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
מורכב מאד
כי מצד אחד התגובה של הרבה היא לא ערובה לזה שהילד מדמיין וייתכן שיש בזה אמת
מצד שני יש ילדים שההפרדה אצלם בין דמיון למציאות מטושטשת ויש גם ילדים שיודעים ללחוץ על הכפתורים הנכונים אצל אבא ואמא ויודעים מה מקפיץ אותם ולפעמים קצת מנפחים.
הפתרון הוא הרבה תפילות
עירנות
שיחות עם הילד בלי תשאולים מבוהלים אבל כן לראות אם יש משהו שחוזר על עצמו.
לשוחח עם הורים אחרים בגישה שזה לתועלת ולא סתם לרכל ולהבין מה הסגנון האם כוחני וכד' או לא איך התרשמו.
יש סיפורים אמיתיים של רבהס שנחשדו לחינם ונגרם להם נזק בלתי הפיך וכן ילדים שספגו וסבלו ללא עוול בכפם.
כשרבה רואה שיש קונטרול מההנהלה ומההורים אם יש בעיה אמיתית הוא יחשוש ואם אין בעיה אז אין בעיה.
לגבי המשפט של הכיפה משפט אומלל. להסביר שהשכל לא בורח רק זה מוסיף יר"ש
זה כמו שתתבעי תגגנות שלנו שהזהירו שיהיה לנו רגליים שמנות כי אכלנו בעמידה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
עד גיל מסויים ילד לא "משקר" אלא מתערבב לו הדימיון והמציאות,
זה חשוב כי ההתייחסות שלנו לסיפורים שלו תשפיע על המשך השיתופים שלו בגיל גדול יותר,
הורה שמבטל ומזלזל בסיפורים של ילד בן 4 שלא יבוא אח"כ בטענות למה בגיל 14 הוא לא משתף אותו במה שעובר עליו...
האמון והשיתוף והקירבה מתחילים בגיל קטן לא בגיל ההתבגרות, זה תהליך שנבנה.

ולגבי הסיפור הספציפי-
אני בד"כ שואלת את הילד שאלות טכניות כמו: "מה דיוק הוא אמר לך? תרים ידיים ככה- ישרות? או מעל הראש?"
ומה עשה באותו זמן חבר X??
זה היה ממש לפני ההפסקה או בתחילת השיעור?
קיצור...כל מיני שאלות כאלה שגורמות לו לחשוב מה "באמת" היה...
לפעמים הוא פורש פתאום "אני צריך שניה להתפנות" וזהו, עוברים נושא ושנינו מבינים ויודעים בהסכמה שבשתיקה שהיה כאן פנטזיה,
ולפעמים תוך כדי דיבור הוא מתבלבל מה באמת היה ומה לא היה וחוזרים לסיפור המקורי הפחות מנופח
ואם שניהם לא - אז לרוב משפט כמו "אני אדבר עם הרב להבין מה בדיוק היה ולמה הוא עשה ככה" עושה את העבודה....
ואם גם זה לא- אז בסדר...אפשר להגיד לילד שזה עצוב מאד שככה הענישו אותו ולתת לו חיבוק (גם דימיון זה מייסר!)
ואפשר להרים טלפון ולברר עם הרב בעדינות אחרי מיליון פרגונים
ואפשר לברר עם אמא של חבר מהכיתה אם הבן שלה יכול לספר לה מה הבן שלך נענש היום ולקבל פופורציות.

רק לא ללכת לקיצוניות של "לא מאמינים לילד" וגם לא "כל מה שאומר הילד קדוש".
לנהוג בחוכמה.

אני שמעתי ממישהי בעבודה שהבן שלה לא רצה ללכת ללימודים כי אמר שמורה מהצוות מתנכל לו, (לא דתי)
כשהיא הגיעה לביה"ס עשו עליה הצגות שלמות של אהבה לילד ואמרו לה שהוא מפרש סיטואציות לא נכון
ושזה קושי רגיל של כיתה א וביטלו מה שאמר הילד לחלוטין.
היא הכריחה אותו ללכת...כי הולכים לביה"ס....והאמינה לצוות....
רק לקראת סופשנה התברר שהמורה הזה באמת היה מתנכל לילדים ומשפיל אותם מאד,
כשהיא שאלה את הבן שלה למה הוא לא המשיך להתעקש שרע לו ובסוף הלך ללימודים בלי להתנגד
הוא אמר לה "אמרתי, צעקתי, בכיתי - לא האמנתם לי...אז בשביל מה הייתי ממשיך???"
והיום כשהוא כבר בן 15 והיא מנסה להבין מה עובר עליו,
זה תמיד מתחיל במשפט : "גם ככה את לא תאמיני לי, אבל אני אגיד לך..."
האמון שלו נשבר טוטאלית.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה