האם לעבד או לא?

  • הוסף לסימניות
  • #1
יש הרבה מצבים שאני נתקלת בסיטואציה שיש למצולמ/ת איזה פגם חיצוני קבוע שאם אני אמחק אותו בפוטושופ המצולם פשוט מפסיק להראות כמו עצמו. למשל: פצעונים קטנים מעורבבים עם נמשים, זה מצחיק להשאיר בן אדם שיש לו כמות ניכרת של נמשים כמעט בלעדיהם רק בגלל הפצעונים, או שקים מתחת לעיניים שאם מוחקים אותם הילדה לא נראהת כמו עצמה, לא שקים שנוצרו אלא משהו קבוע שהוא חלק מהפנים שלה, אני מקווה שהסברתי את עצמי נכון.
בקיצור עכשיו אני מתלבטת עם לערוך או לא משהו כזה לילדה שצילמתי, ואין לי מושג מה לקוחות מצפים, האם שתוציאי את הילדה שלהם מושלמת אבל לא כ"כ היא או עריכה קטנה ולא מוגזמת, אני אישית בתור אמא הייתי מעדיפה שלא יערכו עריכה מוגזמת אבל אני לא יודעת האם לקוחות מצפים כנ"ל, ולא נעים לי לשאול משהו כמו "תגידי למחוק את החצ'קונים הקטנים יחד עם הנמשים או לא?" מה בד"כ עושים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
יותר לא נעים יהיה במקרה, שתערכי והאמא לא תאהב, או תפגע.
המלצה שלי לשאול את האמא.
בכל מקרה את יכולה להוריד באופסטי, באופן שאת לא מעלימה לגמרי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
לא אשכך - צילמתי ילדה מקסימה עם נקודת חן ענקית במצח משהו שאוטומיתימנקים הייתי בטוחה שהאמא תהיה מרוצה
אחרי שקיבלה את התמונות הי אמרה לי - הנקודה אנחנו הכי אוהבים למה הורדת?
היא קיבלה ממני הכול מחדש עם הנקודה (מזל שזה לא היה אלבום דיגטלי..) מאז אני שואלת
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
לדעתי כלקוחה,
אם יש לך אפשרות, תשלחי לה לדוגמא תמונה אחת ערוכה ב2 רמות עריכה
ותני לאמא את אפשרות הבחירה איזו רמה של עריכה (והתערבות בתמונה) היא רוצה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מהניסיון שלי כתמים שאיתם לכל החיים רוצים שישאירו אבל פצעים רוצים שיורידו אבל באמת עדיף לשאול את האמא.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
אני סידרתי שיניים מזעזעות של ילד, סתם כזה כי זה ממש הציק לי,
האמא ממש התלהבה!
פציעות וכאלה אני מורידה.
כל השאר שואלת.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

חג הפסח מתקרב ובא ועימם הניקיונות מחמץ, למטבח כמובן מופנית עיקר תשומת הלב להחליף את מוקד החמץ בבית למוקד הכשרות בפסח, לאחר ניקיון והכשרה אנו עוטפים את משטחי העבודה ואת הכיורים בנייר כסף עבה או שאר סוגי פתרונות, הסיבה לזה היא שאם יונח דבר מאכל חם על השיש עלול השיש לפלוט בליעות של חמץ ולכן אנו חוצצים בין המשטח לדבר החם, אך יש לכך תנאי.. שבין השיש לנייר כסף לא יהיה מים או נוזלים כלשהם כי הם מעבירים את הבליעות לנייר כסף.
...
מה אומר לכם.. בכל שנה אני מתוסכל מחדש... לאחר שעטפתי את כל המטבח כראוי וכיאות תמיד יחדרו נוזלים מתחת לנייר כסף.. אתם יודעים למה?? פשוט מאוד הברזים כמובן.. אם הברזים יוצאים ממשטח העבודה אין אפשרות לעטוף בצורה הרמטית מסביב לברז, ומשם חודרים המים.. אני יודע שיש גם ברז פרח שיוצא מהקיר אך אני מחפש פתרון טוב עם מראה אלגנטי למטבח...
חשבתי על ברז שיורד מהתקרה כמו בכיורי רחצה אך משהו שעמיד ומתאים למטבח עם אופציות של ברז נשלף וכיוון לצדדים (ואולי גם לשלב תאורה) .. האם מישהו מכיר מוצר כזה? והמוצרים הקיימים (לכיורי רחצה) האם יש עליהם תלונות/נזילות/בעיות בעמידות? האם גם בישראל מייצרים ברזים כאלו (חמת/מדגל) או שזה מיובא מחו"ל?
 תגובה אחרונה 
אט אט אני מבינה שאני לא מיוחדת בכלל.
בכלל.
אומנם אני ייחודית כמו שכל אדם ייחודי, אך אין לי סגוליות.
אני לא מיוחדת.
איך אני יודעת את זה?
סימנים קטנים מכל מקום, הוכחות.
כמו למשל אנשים כמוני בדיוק בדיוק.
כמו למשל הבנה שאם אני מיוחדת - זו כפירה.
*
ההבנה הזו נושאת בתוכה משהו מדהים.
אמנם תמיד ידעתי שאני לא מיוחדת אבל היתה לי גם חשיבה גרנדיוזית. וגם מחשבה/חשש אולי כן, אולי חושבים שאני מיוחדת (כאילו חושבים עלי...)
אבל לא.
אנשים מדברים כמוני, חושבים כמוני, מתמודדים כמוני, יצאו לאור כמוני, עברו דרך כמוני.
אין בי משהו יותר.
מצד אחד זה רוגע נפשי להבין שאני לא מיוחדת. אני גם לא מיוחדת לשלילה. אני לא חריגה.
מצד שני זה... המ... קצת מאתגר את הרגש.
כי עדיין קשה לי לשמוע אנשים שמדברים כמוני או חושבים כמוני או אפילו מחדשים לי.
תחושה של: הם כמוני לגמרי.
וזה קצת מאתגר להרגיש את זה כי זו תחושה והבנה/ הסקנת מסקנות שגם לאחרים קשה לשמוע אותי כמו שלי קשה לשמוע אותם (לא שהם בדיוק שומעים אותי).
ואז הבנה של: למה לי להתאמץ לדבר, להביע את עצמי, אם בכל זאת כולם חושבים כמוני וכולם כמוני.
ואם יש אנשים שזה מרגיז אותם שאני מתבטאת, כמו שאותי מרגיז לשמוע אנשים מתבטאים, אולי עדיף לא לכתוב וזהו.
*
אבל התשובה לכל זה היא - שאני בסדר.
זו הדרך שלי.
אולי אני לא מיוחדת אבל בלי קשר מותר לי ללכת בדרך שלי, אני לא צריכה למחוק את הדרך הזו. גם אם אנשים יתאכזבו.


שמעתי שכולנו הוויה,
צריך להגיע לשם-
להבנה שאנו הוויה ולא אגו.
הוויה זה אומר: אני נוכח כאן, אני הוויה טובה משדרת אהבה.
וכל השאר, כל בני האדם גם הם הוויה. אין כאן תחרות יש כאן מסע של כל אחד בדרך לעצמו האמיתי, האור שלו שרוצה להתגלות.


בעוד אגו זה יותר הסיבוך הזה סביב 'אני' ו'היא'.
כן, ככל שאדם יכיר בכך ויפעל בהבנה שהוא כלי מלא אור, שהוא הוויה טובה, הבעיות שלו יפתרו.
כי זו האמת, כל אדם יש לו שליחות ואין אף אחד מיוחד יותר.
לפעמים אני רואה אנשים לא מושלמים שמפרגנים לאנשים אחרים, שהם כן מאוד מוכשרים מוצלחים יותר מהם ואני קצת רוצה ללמוד: מה המהות של פרגון?
האמנם המפרגן כל כך מלא בעצמו ובטוח בעצמו שהוא מסוגל לפרגן?
למה אדם לא מסוגל לפרגן?
מה זה החסר הזה שגורם לאדם לחוש שהוא נאלץ להלחם על המקום שלו... האם יש אנשים שהמקום שלהם בעולם לא מובטח או שזה רק דמיון שהאדם יוצר לעצמו?
זה כנראה רק דמיון.
זו מלחמה על ריק.
כי יש לכל אחד מקום מבוסס, איתן, מלא ערך, מששת ימי בראשית.
הוא צריך לעמול עבור המקום הזה כי לעמל אדם יולד אבל המקום שלו קיים, מדויק ויציב.
ולחינם אדם מסתכל על הזולת כדי לחפש עוד קמצוץ של אושר, אישור, הכרה, כי הנפש לא תימלא.
והנשמה מלאה מעצם היותה והיא לא צריכה דבר.
*
אבל אנחנו כאן בעולם הזה, עולם מלא נסיונות, תחרותיות, קנאה, פחד, מוסר מול אינטרס, חוקי תורה מול הרצון האישי, אנחנו בעולם מקסים, וגם כל מה שיש בו שזה בין השאר גם צרות עין, קנאה ותחרות וכו' גם זה יכול להיות תועלתי כשאדם מודע לעצמו ומנסה למלא את המקומות החסרים שיש בו - באהבה עצמית.
כשאדם מוכן לקבל עצמו ולהתקדם במידותיו, מסגל סבלנות אורך רוח כובש את המידות הרעות.
אז הוא זוכה לאושר אמיתי.
לא צריך להיות מושלם, צריך להסכים שאני לא מושלם.
ולהתמלא בענווה בשפלות יחד עם הבנה שיש לי נקודות יחודיות רק לי והן נקודות האור שלי לעצמי ואולי גם לעולם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה