דיון האם צריך לחשוש מהחוב העצום של ארה"ב?

[השקעות R הון]

(כששני שליש ממנו הוא אצל אזרחי ארה"ב בעצמם).

לא, התוצר הוא של כלל האזרחים המדינה.
אבל החוב המדובר הוא רק של המדינה.

 

[הבזק של שפיות]

לא, התוצר הוא של כלל האזרחים המדינה.
אבל החוב המדובר הוא רק של המדינה.

כשני שלישים מהחוב של מדינת ארצות הברית הינם חובות של המדינה לאזרחיה.
זה פחות מדאיג מהשליש הנותר שהוא חובות למדינות אחרת ולמשקיעים זרים.

 

[S10]

יש יחס חוב תוצר.
זאת אינדיקציה בכל מדינה להבין עד כמה החוב שלה גדול.
לא משנה כמה היא גדולה.

ככל שהכלכלה יותר גדולה הסכומים נשמעים יותר מדאיגים
אבל באחוזים ניקח גם כלכלה יציבה כמו יפן שם יחס חוב תוצר הוא 264% יוון 168%
זה בנוגע ליחס חוב תוצר ביחס לגודל החוב שכולם הרבה שנים אומרים שזה מדאיג זה גם משול לחברה ששווה 50 מליארד שלוקחת הלוואות גדולות יותר להשקעות מחברה של מליונים בודדים אותו דבר בארצות הברית מכיוון שיש מטבע עולמי וכלכלה עולמית אי אפשר להסתכל רק על גודל החוב

 

[השקעות R הון]

ככל שהכלכלה יותר גדולה הסכומים נשמעים יותר מדאיגים
אבל באחוזים ניקח גם כלכלה יציבה כמו יפן שם יחס חוב תוצר הוא 264% יוון 168%
זה בנוגע ליחס חוב תוצר ביחס לגודל החוב שכולם הרבה שנים אומרים שזה מדאיג זה גם משול לחברה ששווה 50 מליארד שלוקחת הלוואות גדולות יותר להשקעות מחברה של מליונים בודדים אותו דבר בארצות הברית מכיוון שיש מטבע עולמי וכלכלה עולמית אי אפשר להסתכל רק על גודל החוב

קשה לי להרחיב
אבל תשימו לב להבדל בין שווי חברה לרווח נקי
במדינה גם יש הבדל בין עושר לאומי לתמ"ג

 

[אז נדברו]

מצורף סדרת כתבות בגלובס בנושא

 

[גיטריסט בנשמה]

כעיקרון אני זורק הצעה לאוויר בתחילת קיומה ארצות הבריתעשתה לעצמה עתודות של זהב בזה שהיא העבירה חוק שאוסר על אזרחים להחזיק זהב וחייבים למכור במשקל רשום של 25 דולר לאונקייה ובסוף הממשל מייד אחרי זה העלה את המחיר ל35 דולר לאוניה ויצר לעצמו רווח עצום,
את אותו הדבר ניתן לעשות עם המובע האמריקאי - הדולר בגלל שהחוב כולו נמצא על המטבע עצמו מה שאומר שאם הם ידפיסו כמות אדירה של שטרות ויורידו את הערך של השטר ואז יוציאו מטבע חדש שיהיה שווה יותר הם יוכלו להיפטר מהחוב בקלות,
הבעיה היא שפה החוב ברובו הוא מאזרחים אמריקאים מה שיגרום לאזרחים להעני ושוב הכלכלה תקרוס הפעם במובן אחר!
מה אומרים?

 

[117147]

למעשה, כל רבעון החוב של ארה"ב גדל בערך בטריליון דולר!!!

תעשו רגע תרגיל מחשבתי: טריליון דולר זה סכום עצום!
אם מישהו היה מפסיד דולר אחד בכל שנייה — זה היה לוקח לו 31,688 שנה להגיע לטריליון

(הפתרון של הפד הוא.. להדפיס עוד כסף. מי שחוסך – משלם את המחיר באינפלציה)


לענ"ד, ברור שהמכסים שטראמפ מדבר עליהם אולי יכניסו קצת כסף ויעזרו חלקית,
אבל בפועל זה רק מייקר את החיים לציבור, ומחליש את הסחר מול מדינות אחרות.

הקרב האמיתי הוא בכלל על הדולר.
אני חושב שהוא כבר קצת בועה (כמו כל כסף "פיאט", רק שכאן זה יצא לגמרי מפרופורציה).
המכסים הם בעיקר דרך להגן על מעמד הדולר מול מדינות ה BRICS — ברזיל, סין, הודו, רוסיה, דרום אפריקה, איראן, מצרים...
ויש עוד כמעט מאה מדינות בתור.

ברגע שהעולם יגיד "די להדפיס" — כל העסק יתפוצץ.
אין שום דרך ריאלית לשלם את החוב הזה.

אגב, זו אחת הסיבות שאנשים יותר ויותר מסתכלים לכיוון הקריפטו...

 

[רבקה שמואל]

מדובר בצרות ש עשירים.. מי שאין לו כסף יכול רק להרוויח אם הכלכלה העולמית תקרוס

 

[קולמוס קרמי]

יש לציין שארה"ב לא לבד, גם סין שקועה עמוק בבוץ עם חוב של 15 טריליון דולר, וצרפת עם 3.3 טריליון אירו.

 

[אז נדברו]

 

[אז נדברו]

בניגוד לכל היתר: המדינות העשירות שמצליחות להסתדר בלי לשקוע בחובות

לחלק מהמדינות בעולם העשיר יש חוב ציבורי נטו של פחות מ–50% מהתמ"ג, בעוד הן מתמודדות עם אותם לחצים — כמו הזדקנות האוכלוסייה והגדלת הוצאות הביטחון • אפשר לזהות אותן לפי התשובה לשאלה: האם ישמו רפורמה תקציבית בשנות ה–90 ובשנות ה-2000 או לא?

ספוילר: הכתבה המלאה

ספוילר: סיכום הכתבה

ריי דליו, מייסד ברידג'ווטר, טוען שלחובות ממשלתיים יש מחזורי-על היסטוריים שמובילים לחדלות פירעון או אינפלציה. אך מיעוט משמעותי בעולם העשיר יצא מהמחזור: כלכלות שתורמות יחד לכשליש מהתוצר של העולם העשיר, שומרות על חוב נטו מתחת ל-50% מהתמ"ג. ארבעה גושים בולטים: האנגלו-ספרה, סקנדינביה, כלכלות הריינלנד והנמרים האסייתיים. הסוד: רפורמות תקציביות בשנות ה-90 וה-2000, כללים פיסקליים נוקשים ומערכות פנסיה ממומנות מראש. בינתיים, ארה"ב ובריטניה שקועות בחובות בגלל קיטוב פוליטי ו"מלחמת התשה" תקציבית.

צבירת חוב בשל תקציב לא אחראי יכולה להיראות כמו חלק מהטבע האנושי. בספר שפורסם ביוני, "איך מדינות פושטות רגל", מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, ריי דליו, טוען כי לחובות יש מחזורי־על שניתן לזהות במדינות שונות ולאורך מאות שנות היסטוריה. ממשלות מגדילות את התקציב שלהן במשך עשורים ואז צריכות לפתור את הבעיה, פעמים רבות באמצעות חדלות פירעון או אינפלציה. אפילו המדינות המתקדמות ביותר אינן חסינות.

ואולם נדמה כי מיעוט משמעותי בעולם העשיר יצא מהמחזור. לכלכלות שתורמות יחד לכשליש מהתוצר של העולם העשיר, בהתאמה לכוח הקנייה, יש חוב ציבורי נטו של פחות מ-50% מהתמ"ג שלהן, בזמן שהן מתמודדות עם אותם לחצים — כמו הזדקנות האוכלוסייה והגדלת הוצאות הביטחון — שמגדילים חובות במקומות אחרים. בולטים בכך ארבעה גושים: האנגלו־ספרה (קנדה, אוסטרליה וניו זילנד), סקנדינביה, כלכלות הריינלנד (גרמניה, שווייץ והולנד) והנמרים האסייתיים (דרום קוריאה, הונג קונג, סינגפור וטייוואן).

איך הן מצליחות לעשות זאת? רבות מהן הפכו את היוצרות לגבי הכללים הישנים של הפוליטיקה. במחקרים משנות ה–90 יש עדויות המצביעות על כך שככל שהמערכת הפוליטית שסועה יותר, כך היא נוטה יותר לצבור חובות.

ההיגיון פשוט: אם מערכת פוליטית מורכבת מקבוצות בעלות אינטרס שלוחצות לקבל הטבות שעלויותיהן ממומנות על ידי כלל הציבור, נוצרת הטרגדיה הקלאסית של המשאבים המשותפים. מערכות בחירות פרופורציונליות וממשלות קואליציוניות נחשבות בעלות נטייה גדולה יותר להוצאות יתר, כדי לשמור על שביעות רצון כלל השחקנים. בלגיה, עם משא ומתן קואליציוני בלתי נגמר ושיעור חוב נטו של 93% ביחס לתמ"ג, היא הדוגמה הקלאסית לתופעה זו, שעדיין קורית כיום.

מערכות פנסיה ממומנות מראש

ואולם במאה ה–21 כלכלות הריינלנד והסקנדינביות הצליחו לשלב פוליטיקה שמבוססת על הסכמות עם רמות חוב נמוכות, בעוד בריטניה וארה"ב, שבהן המערכות הפוליטיות מדגישות את הכרעת הרוב, נמצאות עמוק בחובות. עם זאת, הממשלות החסכוניות של היום לרוב לא מזוהות על פי המערכות הפוליטיות שלהן, אלא לפי השאלה אם הן יישמו רפורמות תקציביות בשנות ה–90 וה–2000.

למשל שוודיה. לאחר שמשבר פיננסי בשנות ה–90 המוקדמות הוביל לגירעונות כבדים, המדינה אימצה כללים פיסקליים שנועדו לוודא שיש עודף תקציבי לאורך מחזור העסקים. המשמעות היא הגבלת הוצאות וביטול הקצאות תקציביות בלתי־מוגבלות, כך שהעודפים בשנים הטובות יפצו על הגירעונות בשנים הקשות. מאז עברה שוודיה מלהיות אחת המדינות עם החוב הגדול ביותר באירופה לאחת המדינות עם החוב הכי קטן.

בניו זילנד, במסגרת "אם כל התקציבים" של 1991, הממשלה הגיבה להורדות דירוג האשראי של המדינה בצעדי צנע חריפים, וקבעה כללי תקציב נוקשים שמחייבים ראייה לטווח ארוך. שווייץ הציגה ב–2003 "בלם חוב" שאושר על ידי 85% מהבוחרים, ובכך הפריכה את הטענה שבוחרים נוטים בהכרח לחשיבה קצרת טווח. גרמניה, הידועה במשמעתה הפיסקלית, איחרה יחסית למסיבה וחוקקה תקרת גירעון רק ב–2009.

גורם נוסף שתרם למצב החוב הוא הקמת מערכות פנסיה ממומנות מראש, במקום להסתמך על כך שממשלות עתידיות יעמדו בהבטחות עבר. אוסטרליה, קנדה, דנמרק, איסלנד, הולנד, שווייץ ושוודיה צברו נכסי פנסיה בהיקף העולה על 100% מהתמ"ג שלהן.

במדד זה גרמניה נראית הרבה פחות זהירה: הנכסים בתוכניות הפנסיה שלה מסתכמים רק בכ-6% מהתמ"ג, למרות ההזדקנות המהירה של האוכלוסייה שלה. מבין המדינות העשירות, רק לארה"ב יש גם נכסי פנסיה עצומים וגם חובות גדולים.

אבל מדוע חלק מהמדינות כותבות את הכללים הדרושים לריסון החוב ואחרות לא? תיאוריה אחת היא שמדינות חסכניות הן ממושמעות כי אין להן ברירה: רבות מהן קטנות, תלויות בסחר חוץ, ואינן נהנות מההנחות שמשקיעים מעניקים לכלכלות גדולות. בדרום קוריאה, למשל, הזיכרון של המשבר הפיננסי האסייתי בסוף שנות ה–90 עדיין מהדהד בכל פעם שנרשמת תנודתיות בשוקי האג"ח או המטבע שלה.

לשם השוואה, כלכלנים רבים, בהם סטיבן מירן היועץ הכלכלי לשעבר בבית הלבן, שנהפך לקובע מדיניות מוניטרית בבנק הפדרלי, טוענים שארה"ב נידונה להיות שקועה בחובות, משום שמשקיעים גלובליים נותנים לה גישה כמעט בלתי־מוגבלת להון.

מלחמת התשה

בהיעדר חוקים להגבלת חוב, מערכות פוליטיות שמדגישות את הכרעת הרוב פגיעות כיום לבעיות פיסקליות כמו כל האחרות, ואולי אף יותר מהן. הקיטוב הפוליטי נהפך לגורם למפלתן. לפי אחת התיאוריות, חוב ציבורי משמש כלי שבאמצעותו ממשלות מחבלות ביריביהן: מתנהלת מעין "מלחמת התשה" שבה כל צד מעדיף לדחות את הידוק החגורה מאשר להסכים לצעדי צנע.

יש כיום ראיות לתהליכים כאלה. בארה"ב, רפובליקאים ודמוקרטים יודעים שכל קיצוץ מס או הגדלה בהוצאות שהם מוציאים לפועל משנה את נקודת הפתיחה למשא ומתן על פשרה תקציבית עתידית. בבריטניה, ממש לפני עזיבתה, המפלגה השמרנית היוצאת ביצעה הורדת מסים שאי־אפשר היה לממן; ממשלת הלייבור הנוכחית העלתה אותם שוב מיד, וזכתה לביקורת ציבורית חריפה.

בנוסף, פוליטיקאים נחושים תמיד ימצאו חורים בכללים פיסקליים. הן לבריטניה והן לארה"ב יש כללי אחריות תקציבית ותחזיות עצמאיות של גופים מקצועיים, אך כשהרצון הפוליטי חזק מספיק במערכת לעומתית, קל לעקוף, לעוות או לבטל את המנגנונים האלה.

באירופה, האכיפה הסלקטיבית של הסכם הצמיחה והיציבות, שנועד לרסן את החובות והגירעונות של מדינות גוש היורו, עיקרה את ההסכם מתוכן. אף מדינה לא נקנסה מעולם על הפרתו. אפילו בניו זילנד, תקציב 1991 שכונה גם "רותאנזיה", על שם שרת האוצר דאז רות ריצ'רדסון, נותר עד היום נושא פוליטי שנוי במחלוקת.

כלכלנים רבים, בהם יועץ כלכלי לשעבר בבית הלבן, טוענים שארה"ב נידונה להיות שקועה בחובות, משום שמשקיעים נותנים לה גישה בלתי מוגבלת להון

כללים נוקשים עלולים גם להזיק

מגבלות חוקתיות נוקשות מספקות הגנה חזקה בהרבה מפני בזבזנות, אך הן גם מצמצמות את הגמישות: בלם החוב של גרמניה פגע ביכולתה להשקיע בתשתיות ולהגדיל את תקציב הביטחון שלה. הבלם שוחרר ב–2025.

אם כלל תקציבי הוא נוקשה עד שהוא מונע ממדינה לנצל את היתרונות שבחוב — כמו היכולת לפרוס עלויות של משברים או השקעה בתשתיות, או להציע תמריצים כלכליים בתגובה למיתון עמוק — הוא עלול להזיק לא פחות מלהועיל. לכן כנראה נדרשת הסכמה פוליטית יציבה ומתמשכת סביב ניהול תקציבי כדי ליהנות מיתרונות החוב, בלי ליפול למחזור שדליו חושש ממנו.

אבל שנות ה–90 כבר מאחורינו. כפי שדחייה של התאמה פיסקלית רק מגדילה את ממדי הבעיה בעתיד, כך עם הזמן גדל גם היקף הפשרה הפוליטית הנדרשת כדי להימנע מאסון. זה הופך את הסיכוי להתגבר על חובות העבר באמצעות חוכמה ומשמעת תקציבית לקלוש למדי. במקום זאת, ממשלות עשירות צפויות לפנות לשיטות פרימיטיביות יותר.

דה מרקר

 

[בן מלך 2]

הדיון אם החוב של ארה"ב יכול ליצור משבר או לא הוא לא כ"כ מועיל ;
בלי להשוות את החוב לתוצר
ובלי להשוות את אותו יחס חוב תוצר למדינות אחרות
ובלי לראות את המגמה של אותו חוב - תוצר
ובלי לדעת מה גודל הנכסים של ארה"ב ואזרחיה
ובלי לדעת מה גודל הנכסים של מדינות אחרות עם אותו יחס של חוב - תוצר לעומת ארה"ב

מי שיכול להעלות את הנתונים האלה זה יועיל מאוד לדיון
וזה השנקל שלי

התפתחות יחס חוב תוצר בכלכלות הגדולות של העולם

מדינה	2013	2024
ארה"ב	100%	124%
סין	36%	88%
גרמניה	78%	62%
יפן	229%	237%
הודו	67%	81%
בריטניה	79%	96%
צרפת	95%	113%
ברזיל	51%	76%
איטליה	132%	135%
קנדה	86%	111%
ספרד	100%	102%
ממוצע	96%	111%
ישראל	66%	69%

נתונים: Tradingeconomics.com

רואים שיש עוד מספר מדינות עם יחס של 100% ומעלה וזה לא חריג רק לארה"ב

 

[117147]

הדיון אם החוב של ארה"ב יכול ליצור משבר או לא הוא לא כ"כ מועיל ;
בלי להשוות את החוב לתוצר
ובלי להשוות את אותו יחס חוב תוצר למדינות אחרות
ובלי לראות את המגמה של אותו חוב - תוצר
ובלי לדעת מה גודל הנכסים של ארה"ב ואזרחיה
ובלי לדעת מה גודל הנכסים של מדינות אחרות עם אותו יחס של חוב - תוצר לעומת ארה"ב

מי שיכול להעלות את הנתונים האלה זה יועיל מאוד לדיון
וזה השנקל שלי

התפתחות יחס חוב תוצר בכלכלות הגדולות של העולם

מדינה	2013	2024
ארה"ב	100%	124%
סין	36%	88%
גרמניה	78%	62%
יפן	229%	237%
הודו	67%	81%
בריטניה	79%	96%
צרפת	95%	113%
ברזיל	51%	76%
איטליה	132%	135%
קנדה	86%	111%
ספרד	100%	102%
ממוצע	96%	111%
ישראל	66%	69%

נתונים: Tradingeconomics.com

רואים שיש עוד מספר מדינות עם יחס של 100% ומעלה וזה לא חריג רק לארה"ב

כן ולא...
כן - צריך להשוות יחס חוב מול תוצר. ומול מדינות אחרות. וביחס לנכסים. ובזה המצב סבבה.
לא - 1. מגמת הצמיחה של החוב היא מטורפת! גם ביחס למדינות אחרות.
2. החוב שאמריקאי ממומן ע"י גורמים זרים שמחזיקים אג"ח לעומת הרבה מדינות (יפן) שהחוב הוא די פנימי.
3. הריבית של ארה"ב מגדילה את החוב באופן מטורף לעומת מדינות אחרות ששומרות על ריבית נמוכה.

 

[גיטריסט בנשמה]

כן ולא...
כן - צריך להשוות יחס חוב מול תוצר. ומול מדינות אחרות. וביחס לנכסים. ובזה המצב סבבה.
לא - 1. מגמת הצמיחה של החוב היא מטורפת! גם ביחס למדינות אחרות.
2. החוב שאמריקאי ממומן ע"י גורמים זרים שמחזיקים אג"ח לעומת הרבה מדינות (יפן) שהחוב הוא די פנימי.
3. הריבית של ארה"ב מגדילה את החוב באופן מטורף לעומת מדינות אחרות ששומרות על ריבית נמוכה.

1 זה לא מדויק עד השנה האחרונה הצמיחה ממש לא היתה כל כך מהירה אלא שבשנה האחרונה טראמפ העביר תקציב שאמור עד 2028 להעלות בעוד 2 טריליון דולר את החוב הלאומי! וזה משנה את הסטטיסטיקה
2זה לפי ידיעתי ממש לא נכון! רוב החוב הוא בדווקא לאזרחי ארה"ב [הראיה היא שאם כל החוב היה לגורמים זרים אז ארה"ב הייתה יכולה לעשות את מה שהצעתי לעיל שזה להוציא מטבע חדש דבר שיכול להוריד את הגירעון בטריליוני דולרים הסיבה היחידה שזה לא מבוצע זה כי החוב הוא כמו רוב מדינות העולם שייך לאזרחי ארה"ב מה שיגרום להם לקריסה כלכלית ויצריך את הממשל לפרנס אותם ויוציא את כל הרעיון של קפיטליזם - ארה"ב, ויהפוך אותה לסוציאליזם.
3 מבחינה יחסית ליחס חוב תוצר גודל הריבית ממש לא כזה גדול כי אם כן סתכל על מדינות דוגמת ישראל שביחס לארהב נמצאת גם כן בחוב די גדול והריבית גבוהה ובכל זאת הגירעון מתמתן לאחרונה.

 

[גיטריסט בנשמה]

הדיון אם החוב של ארה"ב יכול ליצור משבר או לא הוא לא כ"כ מועיל ;
בלי להשוות את החוב לתוצר
ובלי להשוות את אותו יחס חוב תוצר למדינות אחרות
ובלי לראות את המגמה של אותו חוב - תוצר
ובלי לדעת מה גודל הנכסים של ארה"ב ואזרחיה
ובלי לדעת מה גודל הנכסים של מדינות אחרות עם אותו יחס של חוב - תוצר לעומת ארה"ב

מי שיכול להעלות את הנתונים האלה זה יועיל מאוד לדיון
וזה השנקל שלי

התפתחות יחס חוב תוצר בכלכלות הגדולות של העולם

מדינה	2013	2024
ארה"ב	100%	124%
סין	36%	88%
גרמניה	78%	62%
יפן	229%	237%
הודו	67%	81%
בריטניה	79%	96%
צרפת	95%	113%
ברזיל	51%	76%
איטליה	132%	135%
קנדה	86%	111%
ספרד	100%	102%
ממוצע	96%	111%
ישראל	66%	69%

נתונים: Tradingeconomics.com

רואים שיש עוד מספר מדינות עם יחס של 100% ומעלה וזה לא חריג רק לארה"ב

שוב נתהגובה 'הבאתי לעיל ברור שמדינות סוציאליסטיות היחס לוב תוצר נמוך יחסית להיותם מעצמה כלכלית.
מצד שני הסיכויים להתאשר בסין קלושים עד כדי לא קיימים יחסית לסיכויים לה עשר ב ארה"ב

 

[בן מלך 2]

לא

אני רק אמרתי שצריך להביא את הנתונים, ולא נקטתי עמדה שהחוב של ארה"ב לא תופח באופן מדאיג.

לא - 1. מגמת הצמיחה של החוב היא מטורפת! גם ביחס למדינות אחרות.

רואים בטבלה שיש עוד מדינות עם שיעור דומה של צמיחה ביחס החוב תוצר
כמו בריטניה צרפת קנדה הודו סין ועוד

3. הריבית של ארה"ב מגדילה את החוב באופן מטורף לעומת מדינות אחרות ששומרות על ריבית נמוכה.

לארה"ב יש את דירוג האשראי הטוב בעולם מה שאומר שהריביות שהם משלמים זה הכי נמוך בעולם

 

[אז נדברו]

‏ב-2013 ממשלת ארה"ב הייתה צריכה לגלגל חוב בסכום של 100 מיליארד דולר כל שבוע.

כלומר, חוב שמגיע למועד פירעון, משולם על ידי הנפקת חוב חדש. כשאין כסף לשלם על החובות הקיימים, מנפיקים חוב חדש כדי לשלם את החוב הישן.

היום? המספר הזה עומד על איזור ה-500+ מיליארד דולר בשבוע.

ההבדל בין 2013 להיום הוא דרמטי, והסיבה היא לא רק שסך החוב גדל, אלא שארה"ב עברה להסתמך הרבה יותר על חוב קצר טווח.

למה? כי פשוט אין מספיק קונים לאג"ח ארוכות.

כמו כן, חשבון העו"ש של משרד האוצר מחזיק המון מזומן נזיל בעקבות ההשבתה, ברמות שיא תקופתי (תמונה מצורפת).

יכול להיות שנראה את היתרה בחשבון של משרד האוצר מהווה מן הקלה ומתן נזילות שקצת תחזור לשווקים, אבל סביר שהיא לא תתרוקן כמו פעמים קודמות בשל הצורך לגלגל הרבה מאוד חוב ולהיות עם כרית מזומנים שמנה. (דור אופיר)

 

[אז נדברו]

 

[צדיק תמים]

לארה"ב יש את דירוג האשראי הטוב בעולם

זה ממש לא נכון

United States federal government credit-rating downgrades - Wikipedia

en.wikipedia.org

List of countries by credit rating - Wikipedia

en.wikipedia.org

 

[בן מלך 2]

זה ממש לא נכון

נכון, הדירוג של ארה"ב כבר לא AAA אלא +AA
השני מתוך 30 דירוגים

ולעצם הדיון לעניין גובה הריבית זה כמעט לא משנה
מה גם שהאמון בארה"ב כ"כ גבוה
שגם אז ב2011 שירד הדירוג של ארה"ב (לראשונה בהיסטוריה)
תשואת אגרות החוב לא עלתה (בד"כ כשהדירוג יורד תשואת אגרות החוב עולה)
אלא ירדה, מה שאומר שארה"ב לא שילמה יותר ריבית בעקבות הורדת הדירוג, כי האמון בה לא נפגע כלל.