דיון האם צריך לחשוש מהחוב העצום של ארה"ב?

  • הוסף לסימניות
  • #21
  • הוסף לסימניות
  • #22
לא, התוצר הוא של כלל האזרחים המדינה.
אבל החוב המדובר הוא רק של המדינה.
כשני שלישים מהחוב של מדינת ארצות הברית הינם חובות של המדינה לאזרחיה.
זה פחות מדאיג מהשליש הנותר שהוא חובות למדינות אחרת ולמשקיעים זרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
יש יחס חוב תוצר.
זאת אינדיקציה בכל מדינה להבין עד כמה החוב שלה גדול.
לא משנה כמה היא גדולה.
ככל שהכלכלה יותר גדולה הסכומים נשמעים יותר מדאיגים
אבל באחוזים ניקח גם כלכלה יציבה כמו יפן שם יחס חוב תוצר הוא 264% יוון 168%
זה בנוגע ליחס חוב תוצר ביחס לגודל החוב שכולם הרבה שנים אומרים שזה מדאיג זה גם משול לחברה ששווה 50 מליארד שלוקחת הלוואות גדולות יותר להשקעות מחברה של מליונים בודדים אותו דבר בארצות הברית מכיוון שיש מטבע עולמי וכלכלה עולמית אי אפשר להסתכל רק על גודל החוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
ככל שהכלכלה יותר גדולה הסכומים נשמעים יותר מדאיגים
אבל באחוזים ניקח גם כלכלה יציבה כמו יפן שם יחס חוב תוצר הוא 264% יוון 168%
זה בנוגע ליחס חוב תוצר ביחס לגודל החוב שכולם הרבה שנים אומרים שזה מדאיג זה גם משול לחברה ששווה 50 מליארד שלוקחת הלוואות גדולות יותר להשקעות מחברה של מליונים בודדים אותו דבר בארצות הברית מכיוון שיש מטבע עולמי וכלכלה עולמית אי אפשר להסתכל רק על גודל החוב
קשה לי להרחיב
אבל תשימו לב להבדל בין שווי חברה לרווח נקי
במדינה גם יש הבדל בין עושר לאומי לתמ"ג
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
מצורף סדרת כתבות בגלובס בנושא

1000011391.jpg
1000011392.jpg
 

קבצים מצורפים

  • האם החוב הממשלתי האמריקאי יוצא משליטה.pdf
    KB 119.9 · צפיות: 15
  • מייסד קרן הגידור הגדולה בעולם יודע איך כלכלות נופלות.pdf
    KB 120.4 · צפיות: 15
  • האם החוב הממשלתי האמריקאי יוצא משליטה.zip
    KB 99.3 · צפיות: 30
  • מייסד קרן הגידור הגדולה בעולם יודע איך כלכלות נופלות.zip
    KB 107.8 · צפיות: 28
  • הוסף לסימניות
  • #26
כעיקרון אני זורק הצעה לאוויר בתחילת קיומה ארצות הבריתעשתה לעצמה עתודות של זהב בזה שהיא העבירה חוק שאוסר על אזרחים להחזיק זהב וחייבים למכור במשקל רשום של 25 דולר לאונקייה ובסוף הממשל מייד אחרי זה העלה את המחיר ל35 דולר לאוניה ויצר לעצמו רווח עצום,
את אותו הדבר ניתן לעשות עם המובע האמריקאי - הדולר בגלל שהחוב כולו נמצא על המטבע עצמו מה שאומר שאם הם ידפיסו כמות אדירה של שטרות ויורידו את הערך של השטר ואז יוציאו מטבע חדש שיהיה שווה יותר הם יוכלו להיפטר מהחוב בקלות,
הבעיה היא שפה החוב ברובו הוא מאזרחים אמריקאים מה שיגרום לאזרחים להעני ושוב הכלכלה תקרוס הפעם במובן אחר!
מה אומרים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
למעשה, כל רבעון החוב של ארה"ב גדל בערך בטריליון דולר!!!

תעשו רגע תרגיל מחשבתי: טריליון דולר זה סכום עצום!
אם מישהו היה מפסיד דולר אחד בכל שנייה — זה היה לוקח לו 31,688 שנה להגיע לטריליוןo_O

(הפתרון של הפד הוא.. להדפיס עוד כסף. מי שחוסך – משלם את המחיר באינפלציה)


לענ"ד, ברור שהמכסים שטראמפ מדבר עליהם אולי יכניסו קצת כסף ויעזרו חלקית,
אבל בפועל זה רק מייקר את החיים לציבור, ומחליש את הסחר מול מדינות אחרות.

הקרב האמיתי הוא בכלל על הדולר.
אני חושב שהוא כבר קצת בועה (כמו כל כסף "פיאט", רק שכאן זה יצא לגמרי מפרופורציה).
המכסים הם בעיקר דרך להגן על מעמד הדולר מול מדינות ה BRICS — ברזיל, סין, הודו, רוסיה, דרום אפריקה, איראן, מצרים...
ויש עוד כמעט מאה מדינות בתור.

ברגע שהעולם יגיד "די להדפיס" — כל העסק יתפוצץ.
אין שום דרך ריאלית לשלם את החוב הזה.

אגב, זו אחת הסיבות שאנשים יותר ויותר מסתכלים לכיוון הקריפטו...:unsure:
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
1000029596.jpg
 

קבצים מצורפים

  • הפד מאבד שליטה בדרכו להפוך לכלי פוליטי.pdf
    KB 113.8 · צפיות: 13
  • הפד מאבד שליטה בדרכו להפוך לכלי פוליטי.zip
    KB 106.6 · צפיות: 30
  • הוסף לסימניות
  • #31
בניגוד לכל היתר: המדינות העשירות שמצליחות להסתדר בלי לשקוע בחובות

לחלק מהמדינות בעולם העשיר יש חוב ציבורי נטו של פחות מ–50% מהתמ"ג, בעוד הן מתמודדות עם אותם לחצים — כמו הזדקנות האוכלוסייה והגדלת הוצאות הביטחון • אפשר לזהות אותן לפי התשובה לשאלה: האם ישמו רפורמה תקציבית בשנות ה–90 ובשנות ה-2000 או לא?

ריי דליו, מייסד ברידג'ווטר, טוען שלחובות ממשלתיים יש מחזורי-על היסטוריים שמובילים לחדלות פירעון או אינפלציה. אך מיעוט משמעותי בעולם העשיר יצא מהמחזור: כלכלות שתורמות יחד לכשליש מהתוצר של העולם העשיר, שומרות על חוב נטו מתחת ל-50% מהתמ"ג. ארבעה גושים בולטים: האנגלו-ספרה, סקנדינביה, כלכלות הריינלנד והנמרים האסייתיים. הסוד: רפורמות תקציביות בשנות ה-90 וה-2000, כללים פיסקליים נוקשים ומערכות פנסיה ממומנות מראש. בינתיים, ארה"ב ובריטניה שקועות בחובות בגלל קיטוב פוליטי ו"מלחמת התשה" תקציבית.
צבירת חוב בשל תקציב לא אחראי יכולה להיראות כמו חלק מהטבע האנושי. בספר שפורסם ביוני, "איך מדינות פושטות רגל", מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, ריי דליו, טוען כי לחובות יש מחזורי־על שניתן לזהות במדינות שונות ולאורך מאות שנות היסטוריה. ממשלות מגדילות את התקציב שלהן במשך עשורים ואז צריכות לפתור את הבעיה, פעמים רבות באמצעות חדלות פירעון או אינפלציה. אפילו המדינות המתקדמות ביותר אינן חסינות.

ואולם נדמה כי מיעוט משמעותי בעולם העשיר יצא מהמחזור. לכלכלות שתורמות יחד לכשליש מהתוצר של העולם העשיר, בהתאמה לכוח הקנייה, יש חוב ציבורי נטו של פחות מ-50% מהתמ"ג שלהן, בזמן שהן מתמודדות עם אותם לחצים — כמו הזדקנות האוכלוסייה והגדלת הוצאות הביטחון — שמגדילים חובות במקומות אחרים. בולטים בכך ארבעה גושים: האנגלו־ספרה (קנדה, אוסטרליה וניו זילנד), סקנדינביה, כלכלות הריינלנד (גרמניה, שווייץ והולנד) והנמרים האסייתיים (דרום קוריאה, הונג קונג, סינגפור וטייוואן).

איך הן מצליחות לעשות זאת? רבות מהן הפכו את היוצרות לגבי הכללים הישנים של הפוליטיקה. במחקרים משנות ה–90 יש עדויות המצביעות על כך שככל שהמערכת הפוליטית שסועה יותר, כך היא נוטה יותר לצבור חובות.

ההיגיון פשוט: אם מערכת פוליטית מורכבת מקבוצות בעלות אינטרס שלוחצות לקבל הטבות שעלויותיהן ממומנות על ידי כלל הציבור, נוצרת הטרגדיה הקלאסית של המשאבים המשותפים. מערכות בחירות פרופורציונליות וממשלות קואליציוניות נחשבות בעלות נטייה גדולה יותר להוצאות יתר, כדי לשמור על שביעות רצון כלל השחקנים. בלגיה, עם משא ומתן קואליציוני בלתי נגמר ושיעור חוב נטו של 93% ביחס לתמ"ג, היא הדוגמה הקלאסית לתופעה זו, שעדיין קורית כיום.

south-korea-mob.png


מערכות פנסיה ממומנות מראש

ואולם במאה ה–21 כלכלות הריינלנד והסקנדינביות הצליחו לשלב פוליטיקה שמבוססת על הסכמות עם רמות חוב נמוכות, בעוד בריטניה וארה"ב, שבהן המערכות הפוליטיות מדגישות את הכרעת הרוב, נמצאות עמוק בחובות. עם זאת, הממשלות החסכוניות של היום לרוב לא מזוהות על פי המערכות הפוליטיות שלהן, אלא לפי השאלה אם הן יישמו רפורמות תקציביות בשנות ה–90 וה–2000.

למשל שוודיה. לאחר שמשבר פיננסי בשנות ה–90 המוקדמות הוביל לגירעונות כבדים, המדינה אימצה כללים פיסקליים שנועדו לוודא שיש עודף תקציבי לאורך מחזור העסקים. המשמעות היא הגבלת הוצאות וביטול הקצאות תקציביות בלתי־מוגבלות, כך שהעודפים בשנים הטובות יפצו על הגירעונות בשנים הקשות. מאז עברה שוודיה מלהיות אחת המדינות עם החוב הגדול ביותר באירופה לאחת המדינות עם החוב הכי קטן.

בניו זילנד, במסגרת "אם כל התקציבים" של 1991, הממשלה הגיבה להורדות דירוג האשראי של המדינה בצעדי צנע חריפים, וקבעה כללי תקציב נוקשים שמחייבים ראייה לטווח ארוך. שווייץ הציגה ב–2003 "בלם חוב" שאושר על ידי 85% מהבוחרים, ובכך הפריכה את הטענה שבוחרים נוטים בהכרח לחשיבה קצרת טווח. גרמניה, הידועה במשמעתה הפיסקלית, איחרה יחסית למסיבה וחוקקה תקרת גירעון רק ב–2009.

גורם נוסף שתרם למצב החוב הוא הקמת מערכות פנסיה ממומנות מראש, במקום להסתמך על כך שממשלות עתידיות יעמדו בהבטחות עבר. אוסטרליה, קנדה, דנמרק, איסלנד, הולנד, שווייץ ושוודיה צברו נכסי פנסיה בהיקף העולה על 100% מהתמ"ג שלהן.

במדד זה גרמניה נראית הרבה פחות זהירה: הנכסים בתוכניות הפנסיה שלה מסתכמים רק בכ-6% מהתמ"ג, למרות ההזדקנות המהירה של האוכלוסייה שלה. מבין המדינות העשירות, רק לארה"ב יש גם נכסי פנסיה עצומים וגם חובות גדולים.

אבל מדוע חלק מהמדינות כותבות את הכללים הדרושים לריסון החוב ואחרות לא? תיאוריה אחת היא שמדינות חסכניות הן ממושמעות כי אין להן ברירה: רבות מהן קטנות, תלויות בסחר חוץ, ואינן נהנות מההנחות שמשקיעים מעניקים לכלכלות גדולות. בדרום קוריאה, למשל, הזיכרון של המשבר הפיננסי האסייתי בסוף שנות ה–90 עדיין מהדהד בכל פעם שנרשמת תנודתיות בשוקי האג"ח או המטבע שלה.

לשם השוואה, כלכלנים רבים, בהם סטיבן מירן היועץ הכלכלי לשעבר בבית הלבן, שנהפך לקובע מדיניות מוניטרית בבנק הפדרלי, טוענים שארה"ב נידונה להיות שקועה בחובות, משום שמשקיעים גלובליים נותנים לה גישה כמעט בלתי־מוגבלת להון.

מלחמת התשה

בהיעדר חוקים להגבלת חוב, מערכות פוליטיות שמדגישות את הכרעת הרוב פגיעות כיום לבעיות פיסקליות כמו כל האחרות, ואולי אף יותר מהן. הקיטוב הפוליטי נהפך לגורם למפלתן. לפי אחת התיאוריות, חוב ציבורי משמש כלי שבאמצעותו ממשלות מחבלות ביריביהן: מתנהלת מעין "מלחמת התשה" שבה כל צד מעדיף לדחות את הידוק החגורה מאשר להסכים לצעדי צנע.

יש כיום ראיות לתהליכים כאלה. בארה"ב, רפובליקאים ודמוקרטים יודעים שכל קיצוץ מס או הגדלה בהוצאות שהם מוציאים לפועל משנה את נקודת הפתיחה למשא ומתן על פשרה תקציבית עתידית. בבריטניה, ממש לפני עזיבתה, המפלגה השמרנית היוצאת ביצעה הורדת מסים שאי־אפשר היה לממן; ממשלת הלייבור הנוכחית העלתה אותם שוב מיד, וזכתה לביקורת ציבורית חריפה.

בנוסף, פוליטיקאים נחושים תמיד ימצאו חורים בכללים פיסקליים. הן לבריטניה והן לארה"ב יש כללי אחריות תקציבית ותחזיות עצמאיות של גופים מקצועיים, אך כשהרצון הפוליטי חזק מספיק במערכת לעומתית, קל לעקוף, לעוות או לבטל את המנגנונים האלה.

באירופה, האכיפה הסלקטיבית של הסכם הצמיחה והיציבות, שנועד לרסן את החובות והגירעונות של מדינות גוש היורו, עיקרה את ההסכם מתוכן. אף מדינה לא נקנסה מעולם על הפרתו. אפילו בניו זילנד, תקציב 1991 שכונה גם "רותאנזיה", על שם שרת האוצר דאז רות ריצ'רדסון, נותר עד היום נושא פוליטי שנוי במחלוקת.

כלכלנים רבים, בהם יועץ כלכלי לשעבר בבית הלבן, טוענים שארה"ב נידונה להיות שקועה בחובות, משום שמשקיעים נותנים לה גישה בלתי מוגבלת להון

כללים נוקשים עלולים גם להזיק

מגבלות חוקתיות נוקשות מספקות הגנה חזקה בהרבה מפני בזבזנות, אך הן גם מצמצמות את הגמישות: בלם החוב של גרמניה פגע ביכולתה להשקיע בתשתיות ולהגדיל את תקציב הביטחון שלה. הבלם שוחרר ב–2025.

אם כלל תקציבי הוא נוקשה עד שהוא מונע ממדינה לנצל את היתרונות שבחוב — כמו היכולת לפרוס עלויות של משברים או השקעה בתשתיות, או להציע תמריצים כלכליים בתגובה למיתון עמוק — הוא עלול להזיק לא פחות מלהועיל. לכן כנראה נדרשת הסכמה פוליטית יציבה ומתמשכת סביב ניהול תקציבי כדי ליהנות מיתרונות החוב, בלי ליפול למחזור שדליו חושש ממנו.

אבל שנות ה–90 כבר מאחורינו. כפי שדחייה של התאמה פיסקלית רק מגדילה את ממדי הבעיה בעתיד, כך עם הזמן גדל גם היקף הפשרה הפוליטית הנדרשת כדי להימנע מאסון. זה הופך את הסיכוי להתגבר על חובות העבר באמצעות חוכמה ומשמעת תקציבית לקלוש למדי. במקום זאת, ממשלות עשירות צפויות לפנות לשיטות פרימיטיביות יותר.

דה מרקר
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
הדיון אם החוב של ארה"ב יכול ליצור משבר או לא הוא לא כ"כ מועיל ;
בלי להשוות את החוב לתוצר
ובלי להשוות את אותו יחס חוב תוצר למדינות אחרות
ובלי לראות את המגמה של אותו חוב - תוצר
ובלי לדעת מה גודל הנכסים של ארה"ב ואזרחיה
ובלי לדעת מה גודל הנכסים של מדינות אחרות עם אותו יחס של חוב - תוצר לעומת ארה"ב

מי שיכול להעלות את הנתונים האלה זה יועיל מאוד לדיון
וזה השנקל שלי

התפתחות יחס חוב תוצר בכלכלות הגדולות של העולם

מדינה20132024
ארה"ב100%124%
סין36%88%
גרמניה78%62%
יפן229%237%
הודו67%81%
בריטניה79%96%
צרפת95%113%
ברזיל51%76%
איטליה132%135%
קנדה86%111%
ספרד100%102%
ממוצע96%111%
ישראל66%69%
נתונים: Tradingeconomics.com

רואים שיש עוד מספר מדינות עם יחס של 100% ומעלה וזה לא חריג רק לארה"ב
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
הדיון אם החוב של ארה"ב יכול ליצור משבר או לא הוא לא כ"כ מועיל ;
בלי להשוות את החוב לתוצר
ובלי להשוות את אותו יחס חוב תוצר למדינות אחרות
ובלי לראות את המגמה של אותו חוב - תוצר
ובלי לדעת מה גודל הנכסים של ארה"ב ואזרחיה
ובלי לדעת מה גודל הנכסים של מדינות אחרות עם אותו יחס של חוב - תוצר לעומת ארה"ב

מי שיכול להעלות את הנתונים האלה זה יועיל מאוד לדיון
וזה השנקל שלי

התפתחות יחס חוב תוצר בכלכלות הגדולות של העולם

מדינה20132024
ארה"ב100%124%
סין36%88%
גרמניה78%62%
יפן229%237%
הודו67%81%
בריטניה79%96%
צרפת95%113%
ברזיל51%76%
איטליה132%135%
קנדה86%111%
ספרד100%102%
ממוצע96%111%
ישראל66%69%
נתונים: Tradingeconomics.com

רואים שיש עוד מספר מדינות עם יחס של 100% ומעלה וזה לא חריג רק לארה"ב
כן ולא...
כן - צריך להשוות יחס חוב מול תוצר. ומול מדינות אחרות. וביחס לנכסים. ובזה המצב סבבה.
לא - 1. מגמת הצמיחה של החוב היא מטורפת! גם ביחס למדינות אחרות.
2. החוב שאמריקאי ממומן ע"י גורמים זרים שמחזיקים אג"ח לעומת הרבה מדינות (יפן) שהחוב הוא די פנימי.
3. הריבית של ארה"ב מגדילה את החוב באופן מטורף לעומת מדינות אחרות ששומרות על ריבית נמוכה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
כן ולא...
כן - צריך להשוות יחס חוב מול תוצר. ומול מדינות אחרות. וביחס לנכסים. ובזה המצב סבבה.
לא - 1. מגמת הצמיחה של החוב היא מטורפת! גם ביחס למדינות אחרות.
2. החוב שאמריקאי ממומן ע"י גורמים זרים שמחזיקים אג"ח לעומת הרבה מדינות (יפן) שהחוב הוא די פנימי.
3. הריבית של ארה"ב מגדילה את החוב באופן מטורף לעומת מדינות אחרות ששומרות על ריבית נמוכה.
1 זה לא מדויק עד השנה האחרונה הצמיחה ממש לא היתה כל כך מהירה אלא שבשנה האחרונה טראמפ העביר תקציב שאמור עד 2028 להעלות בעוד 2 טריליון דולר את החוב הלאומי! וזה משנה את הסטטיסטיקה
2זה לפי ידיעתי ממש לא נכון! רוב החוב הוא בדווקא לאזרחי ארה"ב [הראיה היא שאם כל החוב היה לגורמים זרים אז ארה"ב הייתה יכולה לעשות את מה שהצעתי לעיל שזה להוציא מטבע חדש דבר שיכול להוריד את הגירעון בטריליוני דולרים הסיבה היחידה שזה לא מבוצע זה כי החוב הוא כמו רוב מדינות העולם שייך לאזרחי ארה"ב מה שיגרום להם לקריסה כלכלית ויצריך את הממשל לפרנס אותם ויוציא את כל הרעיון של קפיטליזם - ארה"ב, ויהפוך אותה לסוציאליזם.
3 מבחינה יחסית ליחס חוב תוצר גודל הריבית ממש לא כזה גדול כי אם כן סתכל על מדינות דוגמת ישראל שביחס לארהב נמצאת גם כן בחוב די גדול והריבית גבוהה ובכל זאת הגירעון מתמתן לאחרונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
הדיון אם החוב של ארה"ב יכול ליצור משבר או לא הוא לא כ"כ מועיל ;
בלי להשוות את החוב לתוצר
ובלי להשוות את אותו יחס חוב תוצר למדינות אחרות
ובלי לראות את המגמה של אותו חוב - תוצר
ובלי לדעת מה גודל הנכסים של ארה"ב ואזרחיה
ובלי לדעת מה גודל הנכסים של מדינות אחרות עם אותו יחס של חוב - תוצר לעומת ארה"ב

מי שיכול להעלות את הנתונים האלה זה יועיל מאוד לדיון
וזה השנקל שלי

התפתחות יחס חוב תוצר בכלכלות הגדולות של העולם

מדינה20132024
ארה"ב100%124%
סין36%88%
גרמניה78%62%
יפן229%237%
הודו67%81%
בריטניה79%96%
צרפת95%113%
ברזיל51%76%
איטליה132%135%
קנדה86%111%
ספרד100%102%
ממוצע96%111%
ישראל66%69%
נתונים: Tradingeconomics.com

רואים שיש עוד מספר מדינות עם יחס של 100% ומעלה וזה לא חריג רק לארה"ב
שוב נתהגובה 'הבאתי לעיל ברור שמדינות סוציאליסטיות היחס לוב תוצר נמוך יחסית להיותם מעצמה כלכלית.
מצד שני הסיכויים להתאשר בסין קלושים עד כדי לא קיימים יחסית לסיכויים לה עשר ב ארה"ב
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אני רק אמרתי שצריך להביא את הנתונים, ולא נקטתי עמדה שהחוב של ארה"ב לא תופח באופן מדאיג.
לא - 1. מגמת הצמיחה של החוב היא מטורפת! גם ביחס למדינות אחרות.
רואים בטבלה שיש עוד מדינות עם שיעור דומה של צמיחה ביחס החוב תוצר
כמו בריטניה צרפת קנדה הודו סין ועוד
3. הריבית של ארה"ב מגדילה את החוב באופן מטורף לעומת מדינות אחרות ששומרות על ריבית נמוכה.
לארה"ב יש את דירוג האשראי הטוב בעולם מה שאומר שהריביות שהם משלמים זה הכי נמוך בעולם
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
‏ב-2013 ממשלת ארה"ב הייתה צריכה לגלגל חוב בסכום של 100 מיליארד דולר כל שבוע.

כלומר, חוב שמגיע למועד פירעון, משולם על ידי הנפקת חוב חדש. כשאין כסף לשלם על החובות הקיימים, מנפיקים חוב חדש כדי לשלם את החוב הישן.

היום? המספר הזה עומד על איזור ה-500+ מיליארד דולר בשבוע.

ההבדל בין 2013 להיום הוא דרמטי, והסיבה היא לא רק שסך החוב גדל, אלא שארה"ב עברה להסתמך הרבה יותר על חוב קצר טווח.

למה? כי פשוט אין מספיק קונים לאג"ח ארוכות.

כמו כן, חשבון העו"ש של משרד האוצר מחזיק המון מזומן נזיל בעקבות ההשבתה, ברמות שיא תקופתי (תמונה מצורפת).

יכול להיות שנראה את היתרה בחשבון של משרד האוצר מהווה מן הקלה ומתן נזילות שקצת תחזור לשווקים, אבל סביר שהיא לא תתרוקן כמו פעמים קודמות בשל הצורך לגלגל הרבה מאוד חוב ולהיות עם כרית מזומנים שמנה. (דור אופיר)

20251123_173154.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
1000059790.jpg
 

קבצים מצורפים

  • איך ייראה היום בו השוק הבטוח בעולם קופא פתאום.pdf
    KB 127.6 · צפיות: 22
  • איך ייראה היום בו השוק הבטוח בעולם קופא פתאום.zip
    KB 119.7 · צפיות: 16
  • הוסף לסימניות
  • #40
זה ממש לא נכון
נכון, הדירוג של ארה"ב כבר לא AAA אלא +AA
השני מתוך 30 דירוגים

ולעצם הדיון לעניין גובה הריבית זה כמעט לא משנה
מה גם שהאמון בארה"ב כ"כ גבוה
שגם אז ב2011 שירד הדירוג של ארה"ב (לראשונה בהיסטוריה)
תשואת אגרות החוב לא עלתה (בד"כ כשהדירוג יורד תשואת אגרות החוב עולה)
אלא ירדה, מה שאומר שארה"ב לא שילמה יותר ריבית בעקבות הורדת הדירוג, כי האמון בה לא נפגע כלל.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה