מתעקש להזכיר שיש לכאו' כאן חבר בפורום עם כמה שמות שמקדם את הקונטרס פלא ואת האשכול על פולימרקט, עצוב
מותר לא להסכים איתך.
בנתים אני מסתכל בהיתר עיסקא של הבנקים ולא רואה שום חילוק בין דתים לחילונים.
הפוך אני רואה שהוא כולל את כולם.
 

קבצים מצורפים

  • היתר עיסקא פועלים.pdf
    KB 425.1 · צפיות: 4
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
מותר לא להסכים איתך.
בנתים אני מסתכל בהיתר עיסקא של הבנקים ולא רואה שום חילוק בין דתים לחילונים.
הפוך אני רואה שהוא כולל את כולם.

זה לא הנקודה

למעלה כתבתי נקודת המחלקות.

אם הת"ע הוא מסמך מחייב, זה תקף לגבי כולם (או לגבי אף אחד, כשיטת הגר"נ קרליץ)

אם זה גילוי מילתא, כדעת הרבה מגדולי הפוסקים (כנראה שזה היה דעת הג"ר אהרן קוטלר, ר' א"ז מלצר, הגריש"א), זה יכול לעזור רק אם זה מייצר אומדנא דמוכח שהכוונה לעסקה, ולא למה שכתוב מפורש בשטר של ההלואה.
ולכן פשוט שלדעות אלו הת"ע אינו תקף כלל לגבי חילונים, גם אם יכתבו 10 פעמים בהת"ע שכן.
 
נערך לאחרונה ב:
זה לא הנקודה

למעלה כתבתי נקודת המחלקות.

אם הת"ע הוא מסמך מחייב, זה תקף לגבי כולם (או לגבי אף אחד, כשיטת הגר"נ קרליץ)

אם זה גילוי מילתא, כדעת הרבה מגדולי הפוסקים (כנראה שזה היה דעת הג"ר אהרן קוטלר, ר' א"ז מלצר, הגריש"א), זה יכול לעזור רק אם זה מייצר אומדנא דמוכח שהכוונה לעסקה, ולא למה שכתוב מפורש בשטר של ההלואה.
ולכן פשוט שלדעות אלו הת"ע אינו תקף כלל לגבי חילונים, גם אם יכתבו 10 פעמים בהת"ע שכן.
קשה לומר על מסמך שחתם עליו הדריקטיון ועברו עליו עורכי דין שמחייב ממון שזה גילוי מילתא.
זה בנק זה לא חברת פרסום
 
קשה לומר על מסמך שחתם עליו הדריקטיון ועברו עליו עורכי דין שמחייב ממון שזה גילוי מילתא.
זה בנק זה לא חברת פרסום
אם זה דעתך, זכותך.
אבל מכיון שפוסקים חשובים חולקים עליך, הייתי מנסה להבין את דעתם.

זה לא משנה מי חתם, ומה חתם.
בכל הלואה, משכנתא, יש הסכם הלואה. שם כתוב שזה הלואה עם ריבית.
היתר עסקה אינו הסכם, כי אין צד שני (אלא אם כן זה הת"ע פרטי).

וכן נחלקו, האם זה מסמך מחייב, או גילוי מילתא.
אם זה מסמך מחייב, למי הבנק התחייב?
יש שיטות שהת"ע כזה שחתמו עליו בבי"ד, הבנק מתחייב לבי"ד לעשות כל עסקה על פיו. אבל הבנק זה רק צד אחד של ההסכם, ופשוט שצד השני לא התחייב. אבל לדעתם זה מספיק, גם לגבי חילונים.
אבל מי שטיפה מתאמץ לא יתקשה להבין הפוסקים שנקטו שההת"ע אינו יותר מגילוי מילתא, הכרזה של הבנק על כוונתם לעשות עסקה.

ואם בכל זאת לא הצלחת להבין דעת גדולי הפוסקים, זכותך לא להבין.
אבל לא להכריע חד משמעי שאין צד שני.
 
אם זה דעתך, זכותך.
אבל מכיון שפוסקים חשובים חולקים עליך, הייתי מנסה להבין את דעתם.

זה לא משנה מי חתם, ומה חתם.
בכל הלואה, משכנתא, יש הסכם הלואה. שם כתוב שזה הלואה עם ריבית.
היתר עסקה אינו הסכם, כי אין צד שני (אלא אם כן זה הת"ע פרטי).

וכן נחלקו, האם זה מסמך מחייב, או גילוי מילתא.
אם זה מסמך מחייב, למי הבנק התחייב?
יש שיטות שהת"ע כזה שחתמו עליו בבי"ד, הבנק מתחייב לבי"ד לעשות כל עסקה על פיו. אבל הבנק זה רק צד אחד של ההסכם, ופשוט שצד השני לא התחייב. אבל לדעתם זה מספיק, גם לגבי חילונים.
אבל מי שטיפה מתאמץ לא יתקשה להבין הפוסקים שנקטו שההת"ע אינו יותר מגילוי מילתא, הכרזה של הבנק על כוונתם לעשות עסקה.

ואם בכל זאת לא הצלחת להבין דעת גדולי הפוסקים, זכותך לא להבין.
אבל לא להכריע חד משמעי שאין צד שני.
החילוק בין דתים לחילונים הגיע מהבית משפט זה ברור זה לא הגיע מבית המדרש לכן אתה לא מוצא לזה מקור אמיתי.
המקור היחיד הו בפסקי בית המשפט (תראה בקובץ שהעלתי מראה מקומות לשוק ההון שם כותבים הפסקים ושם זה מופיע).
יש חילוק בין פוסקים שסוברים שהיתר עיסקא כללי לא מועיל בראשם הרב קרליץ בגלל כל מיני סיבות ולבין כאלה שסוברים שהיתר עיסקא כללי מועיל.

אבל החילוק בין דתים לחילונים לא קיים.

ואם אתה רוצה הוכחה שכך הלכה תראה שבכל בית דין בישראל חייבו את הלוה לשלם כשיש היתר עיסקא כללי.

גם בבית הדין של הרב קרליץ.
 
החילוק בין דתים לחילונים הגיע מהבית משפט זה ברור זה לא הגיע מבית המדרש לכן אתה לא מוצא לזה מקור אמיתי.
המקור היחיד הו בפסקי בית המשפט (תראה בקובץ שהעלתי מראה מקומות לשוק ההון שם כותבים הפסקים ושם זה מופיע).
יש חילוק בין פוסקים שסוברים שהיתר עיסקא כללי לא מועיל בראשם הרב קרליץ בגלל כל מיני סיבות ולבין כאלה שסוברים שהיתר עיסקא כללי מועיל.

אבל החילוק בין דתים לחילונים לא קיים.

ואם אתה רוצה הוכחה שכך הלכה תראה שבכל בית דין בישראל חייבו את הלוה לשלם כשיש היתר עיסקא כללי.

גם בבית הדין של הרב קרליץ.
אתה שוב מתעקש לבלבל בין שני נושאים.

הת"ע כללי זה נושא אחד.

הת"ע לחילונים זה נושא שני.
הרב סילמן אמר "אני מוציא ממון על זה שהת"ע אינו תקף לגבי חילוני".

ואגב - אם יש פסיקה של בית משפט שהת"ע אינו תקף- גם בבית דין זה מתבטל. לא בגלל שמתיחסים לדעה שלהם, אלא בגלל שאין על זה סמיכת דעת.
ולכן בזמן שהבית משפט הסתפקו גם לגבי דתיים, כל הפוסקים הסכימו שזה בעיה גם לגבי דתיים.

אם היום נשאר הפקפוק של בית משפט לגבי חילונים, אז אין שום דעת של החילונים לעשות לפי הת"ע.
 
לא שמענו על חילוני שתבע בנק בבית דין של הרב קרליץ.
דוגמא - בעל תשובה טוען שהוא פטור מלשלם ריבית, לחברה שיש לו הת"ע. כי בזמן שהוא לוה הוא היה חילוני. עכשיו הוא חזר בתשובה ומגיע לבי"ד.

טענתו - "הייתי חילוני, לא ידעתי מה זה הת"ע, ולכן התכוונתי לשלם ריבית. וריבית אי אפשר לחייב אותי. לא רק שאי אפשר לחייב, אלא גם אסור לשלם".

האם הבי"ד יכולים לחייב אותו לשלם ריבית?

אם אתה היית יושב בבי"ד, היית מחייב אותו.
לדעת כמה מגדולי הפוסקים, אתה מחייב אותו לעבור על כמה איסורי תורה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה