סיעור מוחות האשכול המרכזי על פתרונות הדיור לציבור החרדי

[די]

זה ממש חמוד
זה יוצא שעיר יפה כמו ביתר
מתקיימת ביותר מחצי מהתקציב שלה על המדינה
(כדי להיות הגון יש לציין שאין להם אזורי תעסוקה בכלל)

אם רוב תושבי ביתר עובדים בירושלים, בעסקים שמשלמים ארנונה לעיריית ירושלים, נראה לי מוצדק מאוד שעיריית ביתר שמנקה לאנשים האלה את הרחובות ומפנה להם את הפח, אמורה לקבל "פיצוי" על זה.

 

[szn]

(הבעיה היא שזה לא מתאים לאג'נדות של כל מתכנני החרדים וה"יועצים לענייני חרדים" למיניהם שרוצים את החרדים מעורבבים עם החילונים ולא בעיר חרדית נפרדת ח"ו, ולכן עכשיו שהחרדים בשלטון זה הזמן...)

על מי אתה מדבר? על המכון החרדי?

בכל מקרה, כבר כתבתי שכרגע אין היתכנות כלכלית לעיר חרדית
וזאת הסיבה שלא יבנו עיר חרדית

 

[די]

על מי אתה מדבר? על המכון החרדי?

חלק מהם.

בכל מקרה, כבר כתבתי שכרגע אין היתכנות כלכלית לעיר חרדית
וזאת הסיבה שלא יבנו עיר חרדית

לא מסכים עם זה. כל העניינים הכלכליים הם תירוצים, כמו שכתבתי שאפשר לבנות אזורי תעסוקה ותעשייה. הסיבות האמתיות אחרות ("שילוב" חרדים, לא רוצים לבנות ערים חדשות-למרות שזה מה שצריך).

 

[szn]

חלק מהם.

בכינוס במוצ"ש רוב המשתתפים מאנ"ש, רשימה חלקית: אורי זלזניק, איצה רייך (מועצת רכסים), הרב רבינסקי, שלום קולדצקי, @עו"ד נתן רוזנבלט, יעקב רייניץ, גרינפלד מיתד, אברהם וובר מדגל ועוד ועוד

לא מסכים עם זה. כל העניינים הכלכליים הם תירוצים, כמו שכתבתי שאפשר לבנות אזורי תעסוקה ותעשייה. הסיבות האמתיות אחרות ("שילוב" חרדים, לא רוצים לבנות ערים חדשות-למרות שזה מה שצריך).

עיר חדשה זה דבר בעייתי גם לציבור החילוני
כיום ההחלטה של גורמי המקצוע זה להרחיב את הערים הקיימות ויותר ולא לבנות ערים חדשות

 

[רק מילים טובות]

בכינוס במוצ"ש רוב המשתתפים מאנ"ש, רשימה חלקית: אורי זלזניק, איצה רייך (מועצת רכסים), הרב רבינסקי, שלום קולדצקי, @עו"ד נתן רוזנבלט, יעקב רייניץ, גרינפלד מיתד, אברהם וובר מדגל ועוד ועוד

כל אלו אין להם שום בעיה עם עיר חרדית חדשה, להיפך

עיר חדשה זה דבר בעייתי

למה בעייתי

 

[szn]

בקשר למכון החרדי, כולם נעזרים בו ומשתמשים באנשי המקצוע שלהם ובידע שהם צברו
מהח"כ החרדים ועד משרדי ממשלה

למשל @עו"ד נתן רוזנבלט כתב טור השבוע על התכנון לחרדים בהר יונה
הוא כותב בטור שחלק מהערות הוא קיבל מבנצי ראקוב מהמכון החרדי


מצורף הטור מ @עו"ד נתן רוזנבלט
בשביל זה הלכנו
לבחירות!

הטור הזה נכתב בהיכל מועצת העיר
של נוף הגליל, לכאן הוזמנתי )יום ראשון
בערב( לייצג את צורכי הציבור החרדי
בתכנון השלב הבא של הר יונה, על פי
הזמנה של וועדת התכנון והבניה בתכנון
השכונה מראש.
אמנם רשמית הצעד הזה מחוייב
בכל שכונה, אך בפועל, תקנות לא תמיד
מחייבות ככל שזה נוגע לציבור החרדי,
בטח שלא נהוג בד"כ להזמין את הציבור
ולשתפו. למרות זאת, כאן, לא רק שהזמינו
את עשרות ראשי הקהילות שיושבים
כאן לצידי, צעד מרענן שכבר משקף את
השינוי של ההבנה מצד זרועות השלטון
כי גם החרדים הם בני אדם, אלא גם ראש
העיר יוצא מגדרו ומשקיע באמת את כל
כולו על מנת להביא עוד ועוד חרדים.
זה לא מובן מאליו שראש עיר
מטריח את עצמו, עם כל הצוות שלו,
להקדיש שעות לישיבת וועדת תכנון
משעממת, אבל הנה לכם דוגמא חיה. לידי
יושב הרב חיים אמרון, עוזרו של מ"מ
ראש העיר אלכס גדנקין והוא לוחש לי עד
כמה העירייה כאן עוזרת לציבור החרדי,
גם אם זה לא מאהבת מרדכי כמו משנאת
ישמעאל.
התכנית הזו, היא של אלף דירות,
ומשלבת בתוכה אחוזים גבוהים במיוחד
של שטחי ציבור, מוסדות ציבור, איזורי
תעשייה ומסחר )לתשומת לב הרב גוטרמן
והרב רובינשטיין( אך מצד שני, מדהים
לראות את הבדלי הגישה בין המתכננים
החילונים לצרכי הציבור החרדי.
להלן חלק מהבעיות שהעליתי
בנאומי, ותודה לידידי בנצי ראקוב שהפנה
את תשומת ליבי לנקודות אלו. הנקודות
הללו אינן נוגעות להר יונה גרידא, כי
אם לכל מקום שחרדים מתכננים לגור
שם. דבר שיכול להמחיש עד כמה שלוחי
הציבור החרדי צריכים ויכולים לשנות את
המבט.
העניין הראשון הוא חנייה תת
קרקעית. במדינת ישראל קיים "תקן
חניות" המחייב לפחות מקום חנייה אחד
לכל דירה ועוד חניות נוספות. עניין
חיוני מאוד כשבונים בתל אביב, ומיותר
לחלוטין כשבונים שכונה חרדית, שם אין
יותר משלושים אחוז רכבים, ולהם יש די
חנייה פתוחה בכביש הגישה לבניין. חיוב
הקבלן בבניית חנייה תת קרקעית, מייקרת
במישרין את הדירה בעוד מאתיים אלף₪,
שהם בדיוק ההבדל בין האפשרות לרכוש
דירה, לבין ייאוש מהר יונה כפתרון דיור.
אין הרבה חרדים שישלמו 2.1 מיליון ש"ח
על דירת 3 חדרים בהר יונה.
דוגמא שנייה להבדלי הגישה, היא
פשוט ב...גישה. כלומר, איך הדיירים
יגיעו מנקודה א' לנקודה ב', נניח מהדירה
לסופרמרקט. כאן למשל, קבעו את הסופר,
למעלה בשפיץ של השכונה. לחילונים אין
בעיה בשאלה היכן נמצא הסופר, הם פשוט
נכנסים לרכב ועורכים קנייה. לעומת זאת,
לחרדים זה הופך לדרך ייסורים, כשהם

מתקשים לעלות את כל ההר, ובטח שזה
לא אפשרי עם עגלת תינוק.
דוגמא שלישית, והיא כואבת
ורגישה מאוד, היא נושא גובה הבניינים.
אט אט הציבור החרדי מתרגל לכך
שאין יותר כמעט בניינים נמוכים. אברך
סטנדרטי בחלקים הראשונים של הר
יונה )נתיב וברסלב( עולה עד תשע קומות
בשבת! זה קשה מאוד. בשכונה החדשה
מתוכננים בניינים של לא פחות מ- 12
קומות וזה כבר ממש בלתי אפשרי. זה גם
יוצר בעיות לתכנן סוכה פיצקאלע לכל
דירה, שהרי המקסימום שאדריכל טוב
יודע לעשות סוכה בשיעור של רבי חיים
נאה לכל דירה, זה 9 קומות. לדידם של
המתכננים אין בעיה, כי ישתמשו בחנייה
התת קרקעית לצורך בניית הסוכות
החסרות...
דוגמא רביעית לחוסר ההבנה של
המתכננים החילונים, היא בשטחי הציבור
ובתי הכנסת. כן, הם יודעים שחרדים
נוהגים ללכת לבית כנסת בשבת, ושיש
לנו "בעייה" של שינוע רגלי בשבת קודש,
אבל מבחינתם ברגע שסידרו גישה קלה
מהבניין, לבית כנסת סמוך הם פתרו את
הבעיה. לשווא ניסה נציג הציבור הליטאי
גרשון ברלין, להסביר כי הוא אינו יכול
להתפלל בתולדות אברהם יצחק, וכי
יצטרך ללכת קילומטרים. לך תסביר להם
את ההבדל.
וכך, עוד ועוד דוגמאות אשר דרכן
לילך ולהזיק ושמירתן עליך. הכוונה היא
שנציגי הציבור צריכים לדאוג, כי אכן, כל
מקום שמתוכנן לציבור החרדי, גם יותאם
לאורחותיו.
לא בכל עיר יש בכלל רצון של
הרשות לראות אותנו, קל וחומר ללכת
לקראתנו. לפעמים הצפת הבעיות תגרום
דווקא לאימוץ התכנית הישנה, בתקווה
שהחרדים לא יגיעו בגלל כל הבעיות.
מעטים הם האנשים והגופים שפעילים
בנושא, כמו המכון החרדי של אלי פלאי
ועוד, אך זה מעט מידי ולפעמים מאוחר
מידי.
יש דרך אחת, ועכשיו זה הזמן:
להקים אגף חרדי במשרד השיכון. אמנם
יש היום אגף ויושבים בו איש אחד
שבאמת עושה מעל ומעבר למעננו, אך
הוא איש אחד ואנחנו ב"ה כשני מיליון
נפש. מגיע לנו אגף חי ונושם, עם עשרות
תקנים, ומנהל בדרג סמנכ"ל, שידאגו
להכין תכניות ולדחוף שיווקים לציבור
החרדי. עם אנשים משלנו שידאגו לבדוק
עבורנו כל תכנית, להתאימה לציבור שלנו,
שלא נתקע אחר כך עם שיווקים חסרי
תועלת, שלא מתאימים למגורי משפחה
חרדית.
דבר כזה דורש תקצוב, אמנם לא
עשירית ממה שבן גביר סחט השבוע
ולא אחוז אחד ממה שמנסור סחט שנה
שעברה, אבל תקצוב צריך. ותקצוב דורש
הסכמה קואליציונית מראש. נו, בדיוק
בשביל זה ח"כים יקרים הלכנו לבחירות.

 

[szn]

כל אלו אין להם שום בעיה עם עיר חרדית חדשה, להיפך

השאלה לא מה דעתם
כתבתי למעלה שאין התכנות להחזיק עיר חרדית ללא מענקי איזון

למה בעייתי

אני לא נכנסתי לעומק הענין
רק הבנתי שהמודל של עיר חדשה לא צלח כ"כ

 

[szn]

לא יודע אם לפתוח את זה כאן, אבל זאת באמת שאלה אם א"א להחזיק עיר חרדית מבחינה כלכלית
מה יהיה כשנהיה כאן רוב איך המדינה תחזיק מבחינה כלכלית?

מצורף טור מעניין בנושא של קובי נחשוני בערוץ 7:

לפני שבע שנים נכנסה קבוצת עיתונאים לשיחה לא שגרתית עם אדמו"ר לא שגרתי בירושלים. הוא פתח בפנינו את הדלת כדי להביע תמיכה במפלגת יחד שהתמודדה אז, ימי בחירות 2015, ולהעניק לה לגיטימציה כמפלגה חרדית.

כמה מאיתנו השתעממו מהנושא וביקשו לנצל את ההזדמנות הנדירה כדי לשמוע את דעת הרבי בנושאים אחרים שברומו של עולם אבל הכותרת המרעישה מבחינתי הייתה כאשר בסוף המפגש נשאל האדמו"ר כבדרך אגב איך תיראה מדינת ישראל, על ביטחונה וכלכלתה, ביום שבו יהיה בה רוב חרדי. המארח הביט ימין ושמאל, וידא ש"אין עיתונאים בחדר" ושאיש לא מקליט אותו, והתוודה: "עם יד על הלב - אין לי מושג. אל תצטטו אותי, אבל בתוך תוכי אני מתפלל שלעולם לא נהיה כאן רוב".

נזכרתי בסיפור הזה בעקבות המיני־סערה שהתחוללה השבוע סביב הסקירה הדמוגרפית שסיפקו כמה מכוני מחקר לקראת יום ירושלים בנוגע לאוכלוסיית העיר (ושלא חידשה הרבה), ובעיקר על המסגור הצורם שניתן לה בחלק מכלי התקשורת. במיוחד בלטה כותרת הגג שבחרו עורכי חדשות 13 לגילוי המרעיש שמשקלם של החרדים בירושלים גדול בהרבה מהמצב בכל הארץ: "נתונים עגומים", והשאלה הרטורית שהופיעה לצידה - "על ראש שמחתנו?". הערוץ ספג ביקורת על האופן שבו בחר לטפל בנושא – חלקה מתחת לחגורה. "לא פלא שנתוני הרייטינג שלכם כל כך עגומים", העיר העיתונאי החרדי ישי כהן. "תתביישו".

ירושלים כדוגמית למדינת ישראל

אבל אנחנו, כידוע, אוהבים להתעסק במהות, אז כעת לחדשות בהרחבה - ועיקרי הנתונים תחילה. לפי המכון החרדי למחקרי מדיניות, שדוח שלו בעניין פורסם בשבוע שעבר ב'ידיעות אחרונות', כמחצית מאוכלוסיית ירושלים היהודית וכשליש מכלל אוכלוסיית העיר הם חרדים, והשינויים הדמוגרפיים מורגשים היטב גם באזורים שנחשבו בעבר לחילוניים מובהקים. השיא: "מהפך" של מרכז העיר, עם כמעט 70% חרדים. בעיבוד נתוני מרשמי האוכלוסין וההשכלה, רשות המיסים ומשרד החינוך, נמצא עוד כי כרבע מהחרדים בישראל חיים בירושלים. ואולם הנתון המאתגר ביותר הוא כנראה זה: שיעור התעסוקה בקרב החרדים בבירה נמוך בכ־14% ביחס לממוצע הארצי במגזר.

מכוני מחקר נוספים פרסמו גם הם לקראת יום ירושלים ובהזדמנויות אחרות דוחות דומים בנושא, ונראה כי הנתונים, כאמור, לא חידשו הרבה. אבל מבחינת איציק קרומבי, מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים, חוקר תעסוקת חרדים ופעיל חברתי בנושא, גם אם לא מדובר בסקופ גדול - כדאי להתייחס לנתונים לכל הפחות כקריאת השכמה בואכה שנת 2050. "בעיניי ההסתכלות על ירושלים היא המדד לאיך תיראה מדינת ישראל קדימה, בעוד עשרים־שלושים שנה", הוא אומר. "אני שם רגע בצד את הסיפור הערבי. בוא ניקח כרגע רק את היהודים. המשמעות של רוב חרדי עבור העירייה היא ברורה: יותר ויותר תושבים שהם גירעוניים כלכלית".


קרומבי מסביר כי כל תושב, בכל עיר, אינו רווחי לרשות המקומית, מהסיבה הפשוטה שהיא משקיעה בו, בשירותים העירוניים, יותר כסף ממה שהיא מקבלת ממנו דרך המיסים. לכן ראשי הערים שואפים תמיד לפתח אזורי תעשייה, מסחר ותעסוקה, שהם רווחיים לרשות, ופחות יחידות דיור למגורים. בירושלים, שאוכלוסייתה ענייה יחסית, הרבה בגלל משקלם הגדול של החרדים, הגירעון גדול משמעותית, שכן חלק גדול מתושביה זכאי להנחה או לפטור מארנונה אף שהוא צורך את אותם שירותים.

"כשאתה מסתכל על ירושלים ועל ההכנסות שלה, אתה מבין שאין לה יכולת לקיים את עצמה ברמה הכי בסיסית", מתאר קרומבי. "אני לא מדבר על מרתון או פורמולה 1 - במצבה היום היא לא מסוגלת אפילו לנקות את הזבל. אז מה עושים? 'מענקי איזון'. הממשלה פשוט התחילה להזרים כסף לעירייה, ואתה רואה שהסכום, שעמד לפני עשר־עשרים שנה על 100־150 מיליון שקל, עומד היום על מיליארד! ואני עוד לא מדבר על התקציבים של משרד ירושלים ומורשת, שעוסק ספציפית בבירה, ועל הרשות לפיתוח ירושלים - תקציב שמגיע לסכומים גבוהים מאוד. הנה, רק השבוע עברה בממשלה תוכנית חומש חדשה לפיתוח כלכלי של ירושלים בהיבטים של תיירות, תעסוקה, תרבות והתחדשות עירונית.

"כשיש לך רוב חרדי העירייה לא יכולה להתקיים, ואז הממשלה מביאה את הכסף", מסכם קרומבי את הבעיה. "עכשיו אנחנו צריכים לשאול מה יקרה כאשר המצב שאנחנו מכירים היום בירושלים יהיה בכל הארץ - שלושים־ארבעים אחוז חרדים. כולנו מבינים שהאמריקנים לא ייתנו לנו מענקי איזון כדי לנקות את הזבל ברעננה, ולכן ברור שצריך לעשות משהו. המשהו הזה, אם נצליח לעשות אותו בירושלים, נצליח לעשות אותו גם בכל הארץ. ירושלים היא המבחן שלנו כמדינה, האם אנחנו מצליחים לייצר פה פתרונות.

"זה הסיפור של מדינת ישראל בעוד עשרים שנה", קרומבי שב ומדגיש, "כל הנתונים מראים את זה. רוצים לדעת מה יהיה שיעור החרדים באוכלוסייה בעוד שני עשורים? בדקו כמה הם היום בין תלמידי כיתה א'. לא חישוב מסובך. לא מדובר באיזו תחזית באוויר, כמו ההתחממות הגלובלית, שעליה אפשר להתווכח, וזה גם לא משהו שיכול להיות מושפע מירידה עתידית בילודה במגזר. אלה ילדים שכבר נולדו, שכבר חיים כאן, הם רק צריכים לגדול".

להתעלם מרעשי הרקע הפוליטיים

אז מה הפתרון? במכון החרדי למחקרי מדיניות מדברים על "תגבור כלים מקצועיים למתן מענה תעסוקתי רחב לאוכלוסייה החרדית בעיר, לצד ההתמודדות עם נושאי הדיור, מבני ציבור, חינוך ושירותי דת, בעיר עם דמוגרפיה חרדית גדלה". שלומית שהינו־קסלר ויהודית מילצקי, שערכו את המחקר כחלק מעבודה עבור משרד ירושלים ומורשת, מדגישות כי נתוני התעסוקה החרדית מוכיחים כי הפוטנציאל הגלום בהון האנושי החרדי לא מומש בצורה מספקת עד היום.

במכון החרדי פועלים – כפי שמעיד עליו שמו – להשפעה על המדיניות הממשלתית בנושאים הקשורים למגזר. בין ההמלצות המעשיות להתמודדות עם האתגר הדמוגרפי־כלכלי בירושלים הם מציינים הגדלה של הזדמנויות התעסוקה בעסקים חרדיים קטנים ובינוניים ובשירות הציבורי, קידום תוכניות הכשרה איכותיות לגברים ולנשים, מתן מענה מערכתי לנשים בעלות הכשרה בצעד הראשון בשוק העבודה, הנגשת מידע איכותי על שוק העבודה החרדי וכן פיתוח ידע בתחומים בעלי פוטנציאל.

החוקר קרומבי טוען כי ההתמקדות של משרדי הממשלה ורשויות המדינה בהעלאת אחוז התעסוקה אינה נכונה והיא מחטיאה את המטרה. "כולם מדברים תמיד על הוצאה של עוד ועוד חרדים לשוק העבודה, וליברמן עכשיו מקצץ להם עוד ועוד בתקציבים כדי שיעזבו את הכוללים, אבל הסיפור הגדול הוא איכות התעסוקה", הסביר. "52% מהגברים החרדים כבר עובדים, אבל השכר הממוצע שלהם הוא חצי מהממוצע בחברה הכללית - בעיקר כי אין להם הכשרה מתאימה. הם פשוט עובדים במשרות פחות איכותיות ובפריון נמוך".

קרומבי מציב, אפוא, מטרה דומה אך שונה: "אנחנו צריכים למקסם את כושר התעסוקה וההשתכרות של אלה שכבר עובדים, כך שהם יתאמצו הכי הרבה כדי ללמוד ולהשקיע ולהצליח, וכך יוכלו בסופו של דבר להתפרנס בכבוד ולתרום את חלקם כחברה יצרנית", אמר. "אם גם אלה שכבר נמצאים בשוק העבודה מרוויחים שכר נמוך מאוד - זה שומט את הקרקע מתחת לכל המודל". מבחינה פוליטית וחברתית, מדובר בהצעה הגיונית ומעשית הרבה יותר מתוכניות אחרות שהוצעו עד היום, ובוודאי מזו של שר האוצר, שכן היא אינה שואפת להוציא לומדי תורה מבית המדרש, וממילא אינה כרוכה בעימות דתי־תרבותי עם החברה החרדית.

אז איך משפרים את "איכות התעסוקה"? קרומבי אומר שהרעיון הוא לייצר כמה שיותר מנגנונים של הכשרה מקצועית המוכוונים לחרדים העובדים דווקא ולא לאברכים, ושמותאמים לצרכים הדתיים והתרבותיים שלהם, כך ש"מי שכן הלך לעבוד - שיעשה את זה בצורה הכי טובה". הוא הדגיש כי "זה לא חייב להיות באקדמיה", שכן "יש מקצועות שלא צריך בשבילם תואר, כולל הייטק", אבל יחד עם זאת העיר כי הוא "כופר במה שבנט אומר שזה ייקח שבעה חודשים". לדבריו, "זה שנה וחצי במקרה הטוב, וצריך להתאמץ, אבל בסוף אפשר להגיע למשרות איכותיות.


"צריך להתעלם מכל רעשי הרקע הפוליטיים ולהבין שמדובר באינטרס של החרדים", מסכם קרומבי. "אלה שלומדים ימשיכו ללמוד, והחברה החרדית, כמכלול קולקטיבי, רק תרוויח".

 

[shimשימי]

החרדים היו יוצאים לעבוד(באחוזים ניכרים הרבה יותר) אם לא היה את האפליות שיש בתעסוקה
והכפייה החילונית שיש באקדמיה

ברגע שהחרדים יהיו רוב אז הבעיות הללו לא יהיו וממילא השאלה לא קיימת כלל וכלל

 

[אם לא תשאל איך תדע]

זה ממש חמוד
זה יוצא שעיר יפה כמו ביתר
מתקיימת ביותר מחצי מהתקציב שלה על המדינה
(כדי להיות הגון יש לציין שאין להם אזורי תעסוקה בכלל)

אחרי הכל ביתר זה פנימיה

 

[szn]

החרדים היו יוצאים לעבוד

אתה מדבר על הציבור הליטאי?

אתה רואה אברך ממיר שיוצא לעבוד כשלא תהיה אפליה?

 

[רק מילים טובות]

אתה מדבר על הציבור הליטאי?

אתה רואה אברך ממיר שיוצא לעבוד כשלא תהיה אפליה?

לא , אבל אשתו תרויח כמו שצריך, ולא יצטרכו הנחה משמעותית בארנונה

אני לא נכנסתי לעומק הענין
רק הבנתי שהמודל של עיר חדשה לא צלח כ"כ

כל הערים היו חדשות פעם

 

[shimשימי]

אתה מדבר על הציבור הליטאי?

אתה רואה אברך ממיר שיוצא לעבוד כשלא תהיה אפליה?

הקומץ של האברכים שיושבים ולומדים יום שלם מתוך הרגשה שהם גג העולם
הם לא הרוב של הציבור החרדי ואדרבה שימישכו לשבת וללמוד
הם הקודקוד השפיץ ומחזיקי העולם!!!!



החסידים יוצאים לעבוד והרבה ליטאים יוצאים לעבוד(גם ממיר)
תופעת היציאה לעבודה הולכת וצוברת לה תאוצה מכורח המציאות
גם בציבור הליטאי וגם ממיר אני מכיר כמה שיצאו לעבוד (לא אברכים ,אבל בחורים שיצאו (בחורים טובים)
לעבוד אני מכיר.

אבל עדיין כל עוד האפלייה קיימת אחוזי היציאה לעבודה יהיו הרבה יותר קטנים

 

[רק מילים טובות]

הנקודות
הללו אינן נוגעות להר יונה גרידא, כי
אם לכל מקום שחרדים מתכננים לגור
שם. דבר שיכול להמחיש עד כמה שלוחי
הציבור החרדי צריכים ויכולים לשנות את
המבט.
העניין הראשון הוא חנייה תת
קרקעית. במדינת ישראל קיים "תקן
חניות" המחייב לפחות מקום חנייה אחד
לכל דירה ועוד חניות נוספות. עניין
חיוני מאוד כשבונים בתל אביב, ומיותר
לחלוטין כשבונים שכונה חרדית, שם אין
יותר משלושים אחוז רכבים, ולהם יש די
חנייה פתוחה בכביש הגישה לבניין. חיוב
הקבלן בבניית חנייה תת קרקעית, מייקרת
במישרין את הדירה בעוד מאתיים אלף₪,
שהם בדיוק ההבדל בין האפשרות לרכוש
דירה, לבין ייאוש מהר יונה כפתרון דיור.
אין הרבה חרדים שישלמו 2.1 מיליון ש"ח
על דירת 3 חדרים בהר יונה.
דוגמא שנייה להבדלי הגישה, היא
פשוט ב...גישה. כלומר, איך הדיירים
יגיעו מנקודה א' לנקודה ב', נניח מהדירה
לסופרמרקט. כאן למשל, קבעו את הסופר,
למעלה בשפיץ של השכונה. לחילונים אין
בעיה בשאלה היכן נמצא הסופר, הם פשוט
נכנסים לרכב ועורכים קנייה. לעומת זאת,
לחרדים זה הופך לדרך ייסורים, כשהם

מתקשים לעלות את כל ההר, ובטח שזה
לא אפשרי עם עגלת תינוק.
דוגמא שלישית, והיא כואבת
ורגישה מאוד, היא נושא גובה הבניינים.
אט אט הציבור החרדי מתרגל לכך
שאין יותר כמעט בניינים נמוכים. אברך
סטנדרטי בחלקים הראשונים של הר
יונה )נתיב וברסלב( עולה עד תשע קומות
בשבת! זה קשה מאוד. בשכונה החדשה
מתוכננים בניינים של לא פחות מ- 12
קומות וזה כבר ממש בלתי אפשרי. זה גם
יוצר בעיות לתכנן סוכה פיצקאלע לכל
דירה, שהרי המקסימום שאדריכל טוב
יודע לעשות סוכה בשיעור של רבי חיים
נאה לכל דירה, זה 9 קומות. לדידם של
המתכננים אין בעיה, כי ישתמשו בחנייה
התת קרקעית לצורך בניית הסוכות
החסרות...
דוגמא רביעית לחוסר ההבנה של
המתכננים החילונים, היא בשטחי הציבור
ובתי הכנסת. כן, הם יודעים שחרדים
נוהגים ללכת לבית כנסת בשבת, ושיש
לנו "בעייה" של שינוע רגלי בשבת קודש,
אבל מבחינתם ברגע שסידרו גישה קלה
מהבניין, לבית כנסת סמוך הם פתרו את
הבעיה. לשווא ניסה נציג הציבור הליטאי
גרשון ברלין, להסביר כי הוא אינו יכול
להתפלל בתולדות אברהם יצחק, וכי
יצטרך ללכת קילומטרים. לך תסביר להם
את ההבדל.
וכך, עוד ועוד דוגמאות אשר דרכן
לילך ולהזיק ושמירתן עליך. הכוונה היא
שנציגי הציבור צריכים לדאוג, כי אכן, כל
מקום שמתוכנן לציבור החרדי, גם יותאם
לאורחותיו.
לא בכל עיר יש בכלל רצון של
הרשות לראות אותנו, קל וחומר ללכת
לקראתנו. לפעמים הצפת הבעיות תגרום
דווקא לאימוץ התכנית הישנה, בתקווה
שהחרדים לא יגיעו בגלל כל הבעיות.
מעטים הם האנשים והגופים שפעילים
בנושא, כמו המכון החרדי של אלי פלאי
ועוד, אך זה מעט מידי ולפעמים מאוחר
מידי.
יש דרך אחת, ועכשיו זה הזמן:
להקים אגף חרדי במשרד השיכון. אמנם
יש היום אגף ויושבים בו איש אחד
שבאמת עושה מעל ומעבר למעננו, אך
הוא איש אחד ואנחנו ב"ה כשני מיליון
נפש. מגיע לנו אגף חי ונושם, עם עשרות
תקנים, ומנהל בדרג סמנכ"ל, שידאגו
להכין תכניות ולדחוף שיווקים לציבור
החרדי. עם אנשים משלנו שידאגו לבדוק
עבורנו כל תכנית, להתאימה לציבור שלנו,
שלא נתקע אחר כך עם שיווקים חסרי
תועלת, שלא מתאימים למגורי משפחה
חרדית.
דבר כזה דורש תקצוב, אמנם לא
עשירית ממה שבן גביר סחט השבוע
ולא אחוז אחד ממה שמנסור סחט שנה
שעברה, אבל תקצוב צריך. ותקצוב דורש
הסכמה קואליציונית מראש. נו, בדיוק
בשביל זה ח"כים יקרים הלכנו לבחירות.

ואם תהיה עיר חרדית לא נצטרך להתחנן לכל זה
פשוט המתכננים עצמם יהיו משלנו

 

[דוד פרידמן השני]

למה שח"כינו האמיצים לא יסדרו העדפה לחרדים בהגרלות דירה בהנחה?
בטח תאמרו - זו אפליה, בגץ לא יסכים.
אבל לערבים מותר, הא?
"מספר הדירות בהגרלה מס' 1845 בתל אביב שונה בעקבות עדכון שהועבר ביום 21.3.2022 למשרד הבינוי והשיכון מרשות מקרקעי ישראל, לפיו על פי תנאי המכרז, יוגרלו בפרויקט 153 דירות, ו-10 דירות נוספות יוקצו לבני מקום מן המגזר הערבי המתגוררים ביפו."
מתוך אתר "מחיר למשתכן".
מדהים!!!
מצורף צילום מסך.

 

[ברבור1]

לא , אבל אשתו תרויח כמו שצריך, ולא יצטרכו הנחה משמעותית בארנונה

אתה יודע כמה נשים יש שמשתכרות "כמו שצריך" +++, ועדיין מקבלים הנחה בארנונה..
עד שאנחנו כציבור לא נבין, את המשמעות הכוללת , של התמכות בקיצבאות,
ונדגול רק בשיטה של "לגזול את החנית מידי הארי".
וניתן את הפתח לכל אלו שלא באמת צריכים תמיכה, לקבל את התמיכה...(זיופי תלושים לארנונה ולכל הבא ליד...)

לא יהיה שינוי...

 

[אור אורות]

אופס זה חידוש אשמח שתעלה כאן את המסמך או קישור

תוכנית אסטרטגית לדיור לאוכלוסייה החרדית 2016-2035

צוות משותף של המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית ומשרד השיכון והבינוי גיבש תוכנית אב אסטרטגית לדיור לאוכלוסייה החרדית לשנים 2016-2035. התכנית חוברה בשיתוף נציגי משרדי ממשלה שונים, חוקרים, כלכלנים ואנשי אקדמיה והינה חלק מהתכנית החברתית של הממשלה בנושא דיור וחברה.

machon.org.il

מפוזר בין המילים, תקרא את ההמלצות לערים מעורבות המפוזרים במסמך, יש עוד מסמכים.

 

[אור אורות]

בכל הדורות היו את האנטישמים שאמרו והסבירו שהיהודים לא שווים כלכלית, כמה גירושים היו (גם) בגלל הטענה הזו, ומה היה המצב של מדינות אלו אחרי זה?
יפה מאד להביא הסברים אנטישמיים של שונאי דת על כמה החרדים לא שווים כלכלית, ומי שרוצה, אפשר להפריך את רוב ככל הטענות.
תקציבי הענק לירושליים, עם כל הכבוד, הם לא בשביל לפנות את הזבל (כמו שאותו כתב טוען) אלא כדי ליפות את העיר, להפוך אותה לעיר בירה.., תוכניות התחדשות עירונית, עידוד תיירות, ו.. בניית הרכבת הקלה, וכיסוי נזקי ההפגנות.

בית שמש כיום עיר מעורבת עם 29% חילונים (אגב, לפני שנה וחצי 35%), ויש גם תקציבי ענק מהממשלה לעירייה, והתבכיינות של העירייה שבלי התקציבים הם לא יחזיקו מעמד.
אבל מי שרוצה מוזמן להסתכל בפירוט לאיפה הלכו כל הכספים האלה...
אה, את בניית כביש 38 (שהצטרכו בשביל תושבי בית שמש הישנה, לא בשביל השכונות החדשות, הרבה לפני התחלת הבניה בשכונות החדשות היה שם בלתי נסבל) זרקו על רוכשי הדירות ברמה ד' כ"הוצאות פיתוח"...

 

[shimשימי]

יפה מאד להביא הסברים אנטישמיים של שונאי דת על כמה החרדים לא שווים כלכלית, ומי שרוצה, אפשר להפריך את רוב ככל

כהמשך לזה תזכור מה היה בשואה ההיפך המוחלט לכאורה

שם היהודים דווקא תרמו יותר מדאי ואז כמובן
דאגו לצמצמם אותם

ממילא אל לנו לנסות להתייחס כל מיני מצקצקים למינהם

 

[עפולה]

ומי שרוצה, אפשר להפריך את רוב ככל הטענות.

בוא תפריך.
איך משפחה של שמונה נפשות שצורכת שירותים עירוניים בהתאם לגודלה [חינוך. תרבות. פינוי אשפה], ומקבלת הנחה בארנונה, היא לא גרעונית ביחס למשפחה של 2-4 נפשות שלא מקבלת הנחה בארנונה.