***האתגר הדו שבועי- ''דיינו''***

[חני H]

הכללים להשתתפות באתגר:
א. כל משתתף רשאי להעלות איור אחד בלבד.
ב. האיור חייב להיות בחשיפה ראשונית בפורום,
תינתן עדיפות ליצירה שנעשתה במיוחד לאתגר.
ג. תוכנת האיור תופיע בהודעה.
ד. אין להגיב כאן על האתגר בשום פנים ואופן.
תגובות תתקבלנה בברכה רק בנספח האתגר.
ה. האיור חייב להיות מאויר ע"י הניק המעלה אותו.
ו. מועד אחרון להעלאת עבודות: בעוד שבועיים מהיום- יום ראשון ב' ניסן-
עד לשעה 12:00 בלילה. התוצאות יפורסמו בלי''נ, תוך 24 שעות מסגירת האתגר.

____

נושא האתגר: דיינו​

מיד אחרי פורים מגיע פסח, ולא ממש משנה שיש עוד חודש כמעט שלם. אז אחד הדברים הראשונים שעלו לי כשחשבתי על פסח היה ''דיינו''...
לכל אחד יש את הרגע הזה שבו הדבר שהוא הכי רוצה לעשות זה לצעוק ''דיינו'', אין מי שלא מכיר את התחושה הזו.
אז... מתי אתם חווים אותה?

נסו להעביר את הרגע הזה בצורה הברורה ביותר, כזו שתביא את הצופה להזדהות עמכם...
(לא היה לי זמן ליצור איור משלי אז אני מצרפת כאן ציור של המאסטר גדי פולק שמצאתי ברשת)

בהצלחה!!!​

 

[YR]

בעקבות ההשכבה שלא נגמרה.. בעצם התסריט חוזר על עצמו בכל ערב!

....

 

[שירי כהן]

השלב הזה, שכולן נמצאות על סולמות באזור התקרה עטויות חלוקים וחמושות באסטוניש,
ואת טורחת עמלה וממצמצת מול המסך כדי שהעיתון יוכל להסגר בזמן -
ואף אחד לא מגיב למה שאת שולחת....
גם אני צריכה לנקות!!!

 

[מענדי בריל]

בלאגן

'עוזרים' לשטוף ת'בית....
דיייי!!! ...יינו...

נוצר באפליקציית sketchbook

 

[שיילה]

העם היהודי זעק

דיייי
זעקת ה"אמור לצרותינו די" פורצת מפינו רק משמוע אוזנינו את זוועות מלחמת העולם השניה, על אחת כמה וכמה אנשים שחוו זאת על בשרם לא צריך צבע כדי להמחיש את זה...
ידני ופוטושופ

 

[יפית כוכב]

האמא הפולניה: העיקר שהילדים מאושרים

מוקדש באהבה לאמא שלי שמתמודדת בגבורה עם יציאתי לחופשה---
צפה בקובץ המצורף 290215

 

[lme]

אילו נתן לנו את הלוח והעט ולא נתן לנו כח להתמודד עם העומס והדרישות...

מנגה, כמובן..

 

[מרים ליף]

דיייי
זעקת ה"אמור לצרותינו די" פורצת מפינו רק משמוע אוזנינו את זוועות מלחמת העולם השניה, על אחת כמה וכמה אנשים שחוו זאת על בשרם לא צריך צבע כדי להמחיש את זה...
ידני ופוטושופ

אמנם זה לא פורום כתיבה אך התחברתי לנושא האיור, מצרפת שיר שכתבתי ,וזה כל כך דיינו:


אדמה פוריה
ליבלוב פריחת בר<O></O>
עצים ירוקי עד.<O></O>
דישון משובח<O></O>
נרצחי בדם קר<O></O>
אחינו הקדושים הי"ד.<O></O>
<O></O>
רגבים מכסים<O></O>
טומנים סיפורים.<O></O>
ועובדות מזויעות <O></O>
עד מאוד.<O></O>
<O></O>
רק מתי ניצולים <O></O>
קמעה הם סיפרו<O></O>
על שהיה <O></O>
ואין עוד.<O></O>
<O></O>
וסבא קשיש<O></O>
מהלך לו בנחת<O></O>
ונופם משובח<O></O>
וירוק ופורח<O></O>
וריח רטוב של צמיחה.<O></O>
<O></O>
ילדות, ילדים <O></O>
תכולי עיניים<O></O>
ופשתן שערם.<O></O>
רוכבים מול הרוח<O></O>
על גבי אופנים<O></O>
וצחוקם מתגלגל.<O></O>
<O></O>
וסבם הן יודע <O></O>
כי בזה המקום<O></O>
עמדו ילדים אחרים<O></O>
שחרחרי המבט<O></O>
אליו הן הישירו<O></O>
לפני שכיוון הכידון.<O></O>
<O></O>
ציוצי הציפור<O></O>
רישרושי העלים<O></O>
וטבע מלוא הדרו.<O></O>
משתף פעולה<O></O>
מכחיש ומסתיר<O></O>
את הרוע ואת עברו.<O></O>
<O></O>
זעקה היא אילמת<O></O>
אך אינה בודדה<O></O>
פונאר, פורט תשיעי<O></O>
רומבלה.<O></O>
ונמשכת היא עד בוא הגואל<O></O>
ירושלים, רעננה, עפולה.<O></O>

 

[מושקי בריל]

&quot;אילו נתן לנו את החופשה ולא נתן לנו את הבגרויות דיינו&quot;

על דף זה פרקתי את כל תסכוליי, ומכיוון שהייתי עסוקה בלימוד למבחן לא צבעתי אותו, אנא קבלו בהבנה...

 

[מושקי בריל]

למה אני לא מצליחה להעלות?

 

[Loochi]

הציור של מושקי770
צלצולים תנו לה בהודעה הקודמת, הציור שלה

 

[tirtsa]

אני חושבת שכל אמא/אחות/דודה/בייביסיטר תוכל להזדהות עם ההרגשה
אוייר במנגה.

 

[contrast]

דיינו

קורה בבתים הכי טובים...
קוביה מתוך קומיקס

 

[מירי ב]

טוב... אז זה הסיפור.
זה היה בזמן נסיעה. שמעתי את האלבום "מאמין בניסים" של שוואקי. ואז התנגן השיר "שמחות".(צפה בקובץ המצורף 291646)
לרגע לא הבנתי איך שיר שמבקש "די לצרותנו" יכול להיות כ"כ עליז ושמח...
אבל אז פתאום, ככל שהדרך חלפה והיטשטשה מול העינים, הדמיון התעורר וראה כל מיני דמויות רוקדות, בווריאציות חופשיות עד הזויות, כמו איש מבוגר מפזז עם המקל או ילד שהתרגל למלחמות גולש על טיל, ועוד כל מיני דברים שיכולים לקרות רק כשאבא יגיד כבר די, ויהיו שמחות בלי צרות
בקרוב, אמן!
צפה בקובץ המצורף 291645
מנגה, פוטושופ, ורקע מfreepik

 

[שי קיש]

האתגר ....דיינו

יש פעמים שאנו מבטלים משהו או מישהו שלדעתנו או בשבילנו הוא חסר כל ערך אבל אם ניתן מחשבה שניה ניווכח שלכל דבר או אחד יש תכלית וערך

 

[משה10]

כמובן שהמילה דיינו מתפרשת כאן אחרת מכוונת בעל ההגדה, שכוונתו שגם בקצת טובה היה די לנו, ואילו האיורים כאן ברובם מראים איך שעם קצת רעה כבר נמאס לנו.....

 

[שיילה]

כמובן שהמילה דיינו מתפרשת כאן אחרת מכוונת בעל ההגדה, שכוונתו שגם בקצת טובה היה די לנו, ואילו האיורים כאן ברובם מראים איך שעם קצת רעה כבר נמאס לנו.....

עיין בנספח שדנו בזה רבות, ולא זו הייתה כוונת יוצרת האתגר.

 

[חני H]

...והזוכים! קבלו אותם!!!

בין ניגוב אבק להברקת הרצפה, עזרה להורים ושמירה על אחיינים ושאר מטלות שאין להן סוף בערב פסח, אני גאה להציג את הזוכים באתגר:

מקום שלישי: שירי!!! עם איור שממש צועק די על אחת התופעות המעצבנות ביותר שיצרה הקידמה הטכנולוגית. אהבתי מאד את המינימליזם שמשדר כל כך הרבה.
(היועצים מאחורי מהנהנים בהסכמה: צריך לשדרג את המייל כך שיראו כל הודעה שנפתחה ע''י הנמען. אולי זה יגרום לאנשים לענות מיד בלי להתחמק)

מקום שני: מענדי בריל!!! אהבתי את הקו היפה, ההבעות המשכנעות למדי שהצחיקו אותי כהוגן (לפי הפרצוף של הילד מאחור- הדריכות ב''רטוב'' יהיו הנזק הקטן של אמא שלו), והרלוונטיות שלו לא רק לערב פסח אלא לכל ערב שבת ממוצע...
(היועצים שלי מזדהים: אומללה האמא...)

מקום ראשון: מירי ב!!! על הגישה המקורית והכל-כך יהודית לנושא, על הציור שממש גרם לי להתאהב בו: הקו המיוחד, הבחירה המקסימה של הצבעים ובמיוחד הזקן שמחולל באמצע
(היועצים: וואו! איזו השקעה! שתציע לשוואקי למכור עם הדיסק)

תודה לכל מי שהקדיש והקדישה זמן לאתגר והעלה איורים יפהפיים, ורק כי באמת אין לי עודף זמן אני לא מפרטת עכשיו כל ציור למרות שבהחלט הייתי צריכה לעשות את זה.
בהצלחה רבה לזוכים וגם לאלה שיזכו בעתיד!

 

[מירי ב]

אין לי מילים!! תודה!!

 

[שירי כהן]

חן חן חני!
זקפתי גבי ואצעד קוממיות עם המדליה לנקות את הארונות.
מירי ב - צל"ש על האליפות! גם אני הכתרתי אותך בעבר