***האתגר השבועי - אתם בערב פסח***

[שירי כהן]

הכללים להשתתפות באתגר:
א. כל משתתף רשאי להעלות איור אחד בלבד.
ב. האיור חייב להיות בחשיפה ראשונית בפורום,
תינתן עדיפות ליצירה שנעשתה במיוחד לאתגר.
ג. תוכנת האיור תופיע בהודעה.
ד. אין להגיב כאן על האתגר בשום פנים ואופן.
תגובות תתקבלנה בברכה רק בנספח האתגר.
ה. האיור חייב להיות מאויר ע"י הניק המעלה אותו.
ו. מועד אחרון להעלאת עבודות: בעוד שבועיים מהיום.
עד לשעה 20:00 בערב.
התוצאות יפורסמו באותו ערב, בע"ה, בשעה 22:00.

נושא האתגר:
אתם בערב פסח.

ערב פסח הוא עיתוי בו אנשים מוצאים את עצמם בפוזות שלא מהעולם הזה.
אי לכך איירו עצמכם/ילדכם/חתולכם/מי שעולה בדעתכם - בלא פחות מ-4 פוזות ערב-פסחיות:
רגע קורע מצחוק,
רגע של ייאוש,
רגע של מאמץ הזוי,
רגע של משפחתיות מרגשת.

שימו לב שיש פה 'כפל מבצעים', כי בנוסף לפוזות - אתם צריכים לייצר את אותה דמות ב-4 פוזות, תרגול נהדר.
מקווה בעצמי למצוא רגע לתת לכם המחשה, אבל בינתיים כל הדמיון פרוש לפניכם -

בהצלחה!!!

 

[RacheliArt]

...

 

[RacheliArt]

סלחו לי על הציור החפיף...יבגניה איפה אתתת????????

 

[adina helfgot]

לגמרי חפיף. אבל ממש צילום של פוזה אופיינית אצלינו [למרבה הצער, עדיין בעכבר]

 

[אבימי]

גם לציבור הגברים מגיע ייצוג מטורלל!

מה שכן, העלתי פעם את האיור - בתור סרטון (זוכרים? תהליך העבודה.)
מקווה שזה עומד בכללי התחרות...

 

[אסתי 25]

הועלה כבר בעבר מקווה שזה בסדר

 

[b.m]

איך יוצאים מהפלונטר הזה עכשיו?!...

אמא אמרה לזרוק את כל השמאטעס!
מה עושים???

 

[רפי רפי]

ארון הספרים

הנה שיר נחמד שכתב ידידי המוכשר חזי בן שלמה (הקריקטורה שלי, כמובן).
ארון הספרים
מנקים ארון ספרים – מה עושים?
שאלה תלויה בטיפוסים,
ניקיון וסדר מבחינת גברת
עדיפים על ספר וחוברת.

מולה עומד ניצב הגבר,
חשבי קצת – הוא אומר - מעבר
יקר לי מאד כל דף ודף,
כל סנטימטר על מדף.

וכל העת זו הפזיזה,
מזכירה מיכל גניזה.
מה שלא מתאים לצבע,
ולא מסתדר לה עם הגובה.

הוא רואה, שואל, הייתכן?!
היא אומרת לו – אכן.
כל השנה לא השתמשת,
מה שזרקתי בעבר, וכי חשת?

תני לי, נזעק, אשים מאחור,
לא, לא, לא, אין זמן לבחור.
ועד שהוא מחליט,
היא כבר מביאה מטלית.

כשהוא נתקע לו על סולם,
שקוע באיזה ספר נעלם,
רגע זה היא תנצל,
לעולם לא תתעצל.
*
בסוף - הכול נקי,
אין אבק
ומיכל הגניזה מלא
עד גדות
...

פרי קטן מאחורי השיר:
בזאת עדיין לא תמה הדרמה
כי בחשכת הליל מתוך הדממה
דמות חמקה במורד הקומה
רק צעדיה נשמעו וקול הנשימה
בידה החזיקה את האלומה
וכאל גוזליה יונה הומה
הוחזרו הספרים מעט בעורמה
[והיא את שנתה עדיין נמה]
*
וכך הוחבאו אל מאחורי מדף בחשכת לילה
ובפסח בשנה הבאה עלינו לטובה – חוזר חלילה.

 

[אבימי]

הרגע הזה שאתה מקבל מצה לפנים.
מעשה שהיה:
באפיית מצות מעבירים אחד לשני את הבצק במהירות גדולה. (מהר! מהר! לשם מצעס מצווה! ימין! שמאל!) פשוט ע"י שמעיפים אותה אחד לשני.
ישנם עובדי מאפיות מקצוענים שעושים את הכל בצ'יק! ואם טירון שכמוני בא להשתתף בחבורה, דברים כאלה...קורים.
אין צורך לומר שהמצה האומללה עפה מהפרצוף שלי ישר לפח...

 

[טווס]

מעלה בינתיים כך,
מחשש שכל רגע נוסף שאשקיע בצביעה יגרום לבית שלי להראות דומה יותר ויותר לזה שבציור.

 

[אסתי 25]

דיברו פה על הקשר בין כתיבה לציור, ונזכרתי בסיטואציה שאני מוצאת את עצמי בכל ערב פסח
בעבר היה לי תחביב לכתוב שירים, משום מה התחביב נזנח לטובת הציור,
אבל כל שנה כשאני נתקלת בערמת הדפים הזאת ,בערך זה מה שקורה... (בהגזמה כמובן)

 

[ronitg]

גם אני בציור חפיף..
האמת שבניתי אותו על משהו שהכנתי לעבודה אחרת, אבל ציירתי מחדש והוספתי כמה פרטים לכבוד האתגר

צפה בקובץ המצורף 231705

 

[חותם טוב]

מבחינה הלכתית..

(וגם מהבחינות האחרות)
אשמח לחוות דעתכם..
כשר?
לא לפסח..
להרוג זבוב?
לא קצת צער בעליי חיים..
האם המחבט הוא מוקצה משום כך גם בחול?
[תהיות תוך כדי מהפכה]

 

[1ֹ_RACHEL]

כי אם אני לא אנקה שם, איך יכנס אלינו פסח?
השאלה היא איך יוצאים עכשיו....

 

[טאמטאם]

בסוף הגעתי לזה.

שכחתי לציין... -צויר בפוטושופ עבור האתגר, בחשיפה ראשונית בפורום.
צפה בקובץ המצורף 232171

תודה רבה לאבי מורי היקר על הרעיון!

 

[מרמורשטין]

טוב, אחרי שנלחצתי, אז כבר קשקשתי משהו.
קבלו רגע של משפחתיות מרגשת.
מה, רק את עייפה אחרי יום של קרצופים?
צפה בקובץ המצורף 232315

 

[חותם טוב]

אז הנה הותר לפרסום,
כמה רגעים-
1. רגע של מאמץ הזוי. (הזבוב ניצל אך דמו בראשו, בכל זאת דעאש בעקבותיו..)
2. רגע של ייאוש. (בדיוק עוברת דירה ודווקא קיוויתי לכמה עבדים למבצע)
3. רגע חושומור.
4. רגע של משפחתיות מרגשת.

 

[A.M]

כבר עוד מעט שבועות איפה התוצאות?

 

[שירי כהן]

רגע רגע עם חג השבועות, מדברים אתכם כאן מחדר תפוחי האדמה!!!
כל הכבוד, אתגר כזה מאתגר בערב פסח, עם שופטת שנעלמת לשבוע נוסף (שאין דבר מרגיז מזה)
אבל הנה התוצאות לפנינו,
וקודם מילה לכל ציור:

רחליארט - השלווה... השלווה! אהבתי מאד את הקו הנינוח והרשלני, מאד הולם אותך לא בחרתי בך רק מרוב קנאה בעוזרת הצמודה. סתם .

חנהלה 1 - רואים שהפוזה עומדת היטב בראשך, והיא מוכרת ומשעשעת מאד, אבל הכלים הטכניים חוסמים אותך מלהתבטא כמו שאת יכולה.. לדעתי הפוזה הזו בעט דיגיטלי, שייתן לך יד חופשית הרבה יותר מעכבר, תוכל להיות מעלה חיוך ומקסימה. אבל כל הכבוד על הציור! לא הייתי מחזיקה מעמד עם עכבר!

אבימי (ציור 1)- ציור אדיר, איפה האשה? כנראה בפרוג. כל הכבוד לגברים העמלים קשה...

אסתי 25 (ציור 1) - קבלתי סחרחורת... ציור מושקע ומלא פרטים, לפעם הבאה הייתי עושה קצת קונטרסט בגדלים, מישהו יותר מקרוב, כדי לשבור את המרחק האחיד בין הצופה לכלללללללל הילדים ששם.
כי הסכנות המחרידות שמשוטטות שם תופסות את העין רק לאחר התבוננות, הייתי רוצה לראות איזה מלך לתמונה שתופס את העין ראשון.

b.m - אח, ההתלבטות!!! כמעט באתי לעזור לו! הצבעים הרמוניים להפליא כהרגלך, הייתי רוצה לראות קצת יותר את ההבעה שלו, קצת יותר חדה. לראות אותו נקרע אם לזרוק או לא.

אבימי (ציור 2) - זה זוכה בתחרות הציור המגלגל בתבל, צחקתי בכל פעם מחדש. אם היו עוד 3 כאלו - היה עומד בקריטריונים הראשוניים...

טווס - איזה ייאוש! הידיים והעיניים, רואים שהיא פשוט רואה הכל בשחור לבן מרוב עייפות! הזדהיתי מאד. יש שם בעיות קומפוזיציה אם אני רואה נכון בעיני העייפות, למרות שזה ממש מסתדר עם הסחרחורת שתפסה את בעלת הבית....

רונטינג - מתוק, מתוק, מתוק, מתוק.. מתוק - אמרתי כבר? פשוט ציור סוכריה! לאכול אותו שם בגלגל המתנפח, אין דברים כאלה! דבש. ומצחיק לא פחות.

רחלי 1 - הפוזה האמיתית ממש ערב פסח אותנטי, שכל אחד יכול להזדהות אתו.. וכמובן שהיא לא מוותרת על הטלפון!

איטה מרמרוש - ציור נוגע ללב, פשוט ככה. את מרגישה את התשישות, את הכאבים העורף, את העפעפיים הנעצמות... והילד שפשוט משתף פעולה ונרדם אתה ככה ביחד.. ציור מקסים ורך.

שולמית חווה - זה יצירתי. זה משעשע, זה מיוחד. אבל זה לא בא טוב, ואולי זה ענין של טעם. אני טיפוס נורא מבולגן, ולכן אני מאד אוהבת סדר... הבלגן פה הוא לא מאורגן - כשמתמקדים מגלים מלא דברים מצחיקים וכיפיים, אבל קשה להתרשם מהם בצורה שהם מונחים כעת.
אבל יש לזה הרבה מקום לפיתוח נפלא!

ופרשו פרשו שטיח אדום לזוכים, שלושת העומדים בגבורה בקריטריוני התחרות,
ואילולא היו הציורים שווים את הזכייה, זה לא היה עוזר להם!
אבל הם כן!
אז...............מחאו כפיים לעומדת במקום השלישי -
והיא:
אסתי 25!! (בציור 2 שהעלתה)
הצלחת להצחיק אותי עד דמעות,
האמא - בפוזה של בת סמינר שקועה בדמעות ובצחוק בפתקים הבלתי נגמרים.. ממש הזכרת לי נשכחות. הדמות הקטנה על הסולם הענק, הילדים המצווחים הטובעים והצוהלים, משהו משהו!

ובמקום השני....
רפי רפי!
מי שלא צחק שירים את היד! אף אחד לא מרים, ברור... ההבעות החדות, הקולעות, הקו זורם ומושלם, מקורי, מצחיק נורא, זורם כמו סרט... מעולה!

ובמקום =--
פמפמפמפמפמפפפפללללללללמפמפמם! הראשון!
טאמטאם!!!
עם הציור המרגש-מרגש-מרגש, והמושקע - הצבעים ממש יפעים, אהבתי,
מתחילים לקרוא - ומחייכים.. רעיון יפה! אבל בפריים האחרון... הלב נשבה.
הבחור מביא אתו לא רק את המצות, אלא גם משב רוח של תקווה גאולה ואמונה, ואהבתי את זה מאד.

הרבה הצלחה באתגר הבא, אחרי אתגר האתגרים הכי חשוב,
והוא - פסח כשר ושמח!!!
סליהח על ההמתנה הממושכת.