התייעצות הבאתם מתנה לגננות בסוף שנה?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
בלת״ק
למה פריאיר????
יש לך את היכולת להביא - אז למה לא ??
בטח שזה מחמם את הלב ומשמח את הגננות שעובדות קשה כ״כ - אם יש אפשרות להביע את ההוקרה והערכה אז בוודאי!!!
[מכירה הרבה שמביאים והרבה שלא, לדעתי אם אין אפשרות אז מאד יפה להביא שוקולד עם כמה מילות הערכה ותודה]
התכוונתי מה מקובל/הולך,לא בקטע רע
פשוט ללכת לקנות זה מאמץ גדול ולהביא גיפטכאר פחות מ100 זה לא נעים ולמה מה קרה?
בקיצור תמיד נתנו ועכשיו חשבתי שאין צורך בזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אני משתתפת במתנות המרוכזות
לפעמים גם נותנת פרטי לפי הענין

אבל לאחרונה היתה לי מחשבה על הענין הזה -
למה לגננות ולמורות מקובל לתת מתנות (בנוסף למה שהן מקבלות מהמעסיקים שלהם)
ובכל ענפי התעסוקה לא מקובל בכלל?
איזה לקוח הביא לכם פעם מתנה?
איזה עובדת משרד קיבלה פעם מתנה עם מכתב הוקרה בסוף שנה (מתי בכלל נגמרת השנה??)
למה למדריכה בקיטנה אנשים היום שולחים מתנה אחרי 3 שבועות
ולמזכירה שעשתה את הרישום ועמלה על הקיטנה אף אחד לא מביא??
אם זה היה הוקרה נחמדה של מכתב מהלב עם שוקולד קטן- אני מבינה,
אבל המחיר רק עולה ועולה משנה שלנה, וגן נורמלי אוסף מכל ילד 40 ש"ח!! כן. ככה אספו אצלנו השנה...
כי צריך להביא לגננות ולסייעות ולמשלימות, ולמשלימה של המשלימה, ולסייעת השלישית, ולמשלימה שלה, ולממלאת מקום שלה, ולמנגנת, ולמבשלת...
והרשימה ארוכה ארוכה...

מאיפה הגיע הנוהג הזה??
וזה הפך לתחרות מי האמא הכי משקיענית שמצאה עוד תאריך בשנה להביא משלוח, היום הראשון, וראש השנה, וסוכות, וחנוכה, וט"ו בשבט, ופורים - ודאי, ופסח, ול"ג בעומר, ושבועות, וסוף השנה, והיום הראשון של הקיטנה והיום האחרון ומה עוד?? (מה פיספסתי?)
ולא שאני לא מעריכה את מי שמטפל ומחנך את הילדים שלי, אבל הנורמה לא מולידה יותר הערכה או יותר מסירות, אלא מולידה הרגל שמי שלא עומד בסטנדרט הוא לא בסדר..
בשביל מה נכנסנו לסחרחרה הזאת??
גם למוכר במכולת והמלווה של ההסעה, והמנקה של המדרגות, ולבנקאית, ולמזכירה בקופת חולים אתם מביאים מתנה 5 פעמים בשנה??

באמת תסבירו לי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
יש מלא עובדים/ות שעובדים קשה ורוצים שיחממו להם את הלב...
בואו נשים דברים על השולחן זה מתנות חנופה נטו!
ממש לא!
גננת שסימה עכשיו שנה גן חובה לבת שלי, השקיעה את נשמתה בגן והיתה לבת שלי שנה נהדרת ב״ה , אני לא אפגוש אותה כנראה בעתיד [כשהבת הקטנה שלי תהיה בגן חובה כנראה כבר לא נגור כאן...]
אז מה חנופה בזה ??
שמחתי מאד להביע את הערכתי הרבה והכנה אליה!!
ועדין מרגישה שאני חיבת לה המון והמתנה שקניתי [ ב 25 שקל] היא סימלית כמובן
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
יש מלא עובדים/ות שעובדים קשה ורוצים שיחממו להם את הלב...
בואו נשים דברים על השולחן זה מתנות חנופה נטו!
ההחלטיות שבה נאמרים כאן דברים היא מדהימה.
קודם כל זה הכרת הטוב מינימלית ממה שמגיע להן. דבר שני, כן, זה שוחד ואין לי בעיה להגיד את זה בפה מלא. אם ככה ידאגו לילד שלי יותר טוב אז למה לא? זה לא יהיה על חשבון אחרים, רק יגרום לגננת ליותר סבלנות כלפיו גם במצבים פחות נעימים. ולכן אני לא שולחת מתנה רק בפורים או בסוף שנה אלא כל השנה מתחזקת את הקשר ושולחת שוקולדים ודברים קטנים ובעיקר מכתבים מחממי לב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
רק תחשבו תתחושה
שהלכנו קנינו מתנה ב50 ש"ח אחרי מבצע (זה עולה באיזור המאה )
ואז באה איתי אימא שהביאה איזה שקית ענקית ומעוצב ובומבסתי
כבר הרגשתי מעבר למיותר רק מזיק (המטפלת אפי' לא הודתה.. אמרנ תודה! וזהו)
גם הרופאת ילדים קורעת את הנשמה ומשהו מביא לה???
אנחנו פעם אחת הבאנו לה והיינו היחידים....
ברור שהנוהג מגיע ממקום לא טוב!
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
  • הוסף לסימניות
  • #28
התכוונתי מה מקובל/הולך,לא בקטע רע
פשוט ללכת לקנות זה מאמץ גדול ולהביא גיפטכאר פחות מ100 זה לא נעים ולמה מה קרה?
בקיצור תמיד נתנו ועכשיו חשבתי שאין צורך בזה.
באמת גיפט כארד של 100 שקל זה הרבה מאד - ויגרום אפילו גם לגננת להרגיש לא נעים, היתי מביאה 50 בלי למצמץ ...
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
נו נו מפה מגיעה ההחלטיות!
אמרתי מה אני עושה, ולא החלטתי בשביל כולם מה עושים ומה נחשב הזוי או לא עם סימני קריאה למכביר. כל אחד יעשה כפי רצונו, ואיפה שאני גרה ברוך ד’ אין תחרותיות בעניין ולכן לא רואה בכל העניין סחף חברתי ועניין של מקובלות. אני עושה כי כך מרגיש לי לנכון לנהוג.
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
גילוי נאות
אני מכירה מקרוב את עולם ההוראה בתור בת לאמא מורה ועוד הרבה במשפחה, זה לא דומה לשום עבודה שהיא, העומס הנפשי והרגשי שזה תופס את הבן אדם הרבה מעבר לשעות העבודה עצמם...
צורם לי לראות את המורות/גננות היקרות שעובדות קשה ונותנות את כל הלב ומרויחות פרוטות!
ובאמת אמא שלי ממש לא מחפשת מתנות בומבסטיות [להפך זה מלחיץ אותה] כן נהנת משוקולד ומכתב מחמם!
ואם היתם רואים איך הם מגיעות לחופש קרוסות כ״כ היתם מבינות שלטובת ילדכם הם חיבות חופש להתחיל שוב שנה עם כוחות ולמלא את הלב והנפש במצברים חדשים של אהבה והשקעה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
גילוי נאות
אני מכירה מקרוב את עולם ההוראה בתור בת לאמא מורה ועוד הרבה במשפחה, זה לא דומה לשום עבודה שהיא, העומס הנפשי והרגשי שזה תופס את הבן אדם הרבה מעבר לשעות העבודה עצמם...
צורם לי לראות את המורות/גננות היקרות שעובדות קשה ונותנות את כל הלב ומרויחות פרוטות!
ובאמת אמא שלי ממש לא מחפשת מתנות בומבסטיות [להפך זה מלחיץ אותה] כן נהנת משוקולד ומכתב מחמם!
ואם היתם רואים איך הם מגיעות לחופש קרוסות כ״כ היתם מבינות שלטובת ילדכם הם חיבות חופש להתחיל שוב שנה עם כוחות ולמלא את הלב והנפש במצברים חדשים של אהבה והשקעה....
אולי כתבתי גורף מידי ואולי יש הבדל בין מורות / רבעס לגננות....
זה ברור שיש שנהנים מהאיש חינוך ומרגישים צורך לתת
ויש שפחות ...
ברגע שזה נהפך למשהו גדול ונורמה שחייבים לתת אותה
אז כל הפואנטה הלכה
השנה נתנהו למטפלת מתנות לאורך כל השנה (לפי הספר ראש השנה וכו' )
וממש לא היינו מרוצים אבל מה לעשות נתנו כי היינו חייבים
איפה ההגיון פה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
גילוי נאות
אני מכירה מקרוב את עולם ההוראה בתור בת לאמא מורה ועוד הרבה במשפחה, זה לא דומה לשום עבודה שהיא, העומס הנפשי והרגשי שזה תופס את הבן אדם הרבה מעבר לשעות העבודה עצמם...
צורם לי לראות את המורות/גננות היקרות שעובדות קשה ונותנות את כל הלב ומרויחות פרוטות!
ובאמת אמא שלי ממש לא מחפשת מתנות בומבסטיות [להפך זה מלחיץ אותה] כן נהנת משוקולד ומכתב מחמם!
ואם היתם רואים איך הם מגיעות לחופש קרוסות כ״כ היתם מבינות שלטובת ילדכם הם חיבות חופש להתחיל שוב שנה עם כוחות ולמלא את הלב והנפש במצברים חדשים של אהבה והשקעה....
כל מילה. ואז מגיע סוף שנה ומקבלים שובר ביימי מועד הורים עם ברכה אחידה לכל אנשי הצוות. מתוך 120 תלמידים שלי אף אחד לא חשב לפרגן מילה טובה? מבחינתי זה עצוב דווקא בגלל העבודה הכ”כ קשה ושוחקת שחובה לתדלק אותה עם מילים טובות ובד”כ מקבלים בדיוק ההפך. לא רוצה שזה יהיה המצב של מי שמטפל בילדים שלי חצי יום. רוצה אותן שמחות ומלאות אנרגיה חיובית ממחמאות ומחוות קטנות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
ומקבלות גם תשלום על החופש..

בתור אחת שעובדת גם כסייעת בגן וגם בעבודות מחשב עם הרבה אחריות
ההשוואה בין עבודה פיזית ולא מתוגמלת לבין עבודות משרדיות וכו מה ההשוואה בכלל אומרת מנסיון
בעבודה עם ילדים את נותנת את הנשמה שלך את הלב אכפת לך אם ילד נפגע העליבו וכו אין השוואה העבודה עם ילדים מתישה הרבה יותר הרבה יותר משמעותית מבחינת תחושת השליחות ופחות מתוגמלת
בעבודה מול המחשב יש לך זמן לקפפה להציץ למיילים להפסקות קטנות....בגן זה לא ממש כך


כן תפדבקו תפרגנו תכירו טובה אחרי הכל הם שומרים על היקר לכם מכל
למה לא לשחד אם זה מה שיגרום לגננת להיות יותר אכפתית?!
יוצא לי הרבה לדבר עם גננות אין לכם מושג כמה זה משמעותי עבורן זה נותן כח
וזה לא קשור גודל המתנה
זה ההערכה המכתב ההתייחסות
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #35
ומקבלות גם תשלום על החופש..
גם על זה היה חשוב לי להגיב -
למה זה על חשבונך , אתה משלם להם את החופש ?
אולי יכאב לך הלב על כל עובדי המדינה שמקבלים מטעם המדינה חופשות מפנקות במלונות באילת, וכל מני הטבות של רכב ועוד ??
המורים והגננות לא עובדים בחופש הגדול כי זה מוסכם על כולם שא״א שהשנה תהיה כ״כ ארוכה - גם התלמידים שלא מסוגלים עוד לשבת ללמוד וגם מצד המורים ... - וההפסקה הזאת נצרכת לכולם! [והשכילו לעשות לכיתות הנמוכות עוד תוספת של 3 שבועות במסגרת קיטנה שלא עולה להורים כסף]
לעבוד בהוראה זה עבודת קודש אמיתית - ומתוך הניסיון הקצר שהיה לי בהוראה [יומים שרדתי...] זה באמת לא דומה לכל עבודה משרדית אחרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
יש מלא עובדים/ות שעובדים קשה ורוצים שיחממו להם את הלב...
בואו נשים דברים על השולחן זה מתנות חנופה נטו!
עם כל הכבוד קצת קשה להשוות רופאת שיניים שעובדת עם 100 ילדים זרים ביום, לאישה שהייתה עם הילדה שלך שנה שלימה, התחברה אליה רגשית והשקיעה בה את הנשמה!!

אני מבינה שקשה להוציא סכומים גבוהים למתנות כל שנה כפול 3 ילדים... אז אל תביאי בושם ב700 שח.
תביאי מכתב יפה עם שוקולד... את מביאה את המתנה בשביל התודה שהגננת אומרת לך או בשביל הכרת הטוב?
לקרוא לזה מתנות חנופה נראה לי לא הוגן!!

גם לא קשור פה עובדים שרוצים שיחממו להם את הלב... אני בפירוש לא יקנה שום דבר לעובד של המכולת על הפעמיים שהוא הוריד לי פסטה מהמחסן. גם אם זה היה לי מאד נצרך והוא התאמץ, וגם אם הוא מצפה לזה מאד...
אני כן יודעת, שאחרי שמישהו עושה לי שירות כלשהו לאורך זמן, יהיה יפה אם אני יביע את הכרת הטוב שלי...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #37
אני משתתפת במתנות המרוכזות
לפעמים גם נותנת פרטי לפי הענין

אבל לאחרונה היתה לי מחשבה על הענין הזה -
למה לגננות ולמורות מקובל לתת מתנות (בנוסף למה שהן מקבלות מהמעסיקים שלהם)
ובכל ענפי התעסוקה לא מקובל בכלל?
איזה לקוח הביא לכם פעם מתנה?
איזה עובדת משרד קיבלה פעם מתנה עם מכתב הוקרה בסוף שנה (מתי בכלל נגמרת השנה??)
למה למדריכה בקיטנה אנשים היום שולחים מתנה אחרי 3 שבועות
ולמזכירה שעשתה את הרישום ועמלה על הקיטנה אף אחד לא מביא??
אם זה היה הוקרה נחמדה של מכתב מהלב עם שוקולד קטן- אני מבינה,
אבל המחיר רק עולה ועולה משנה שלנה, וגן נורמלי אוסף מכל ילד 40 ש"ח!! כן. ככה אספו אצלנו השנה...
כי צריך להביא לגננות ולסייעות ולמשלימות, ולמשלימה של המשלימה, ולסייעת השלישית, ולמשלימה שלה, ולממלאת מקום שלה, ולמנגנת, ולמבשלת...
והרשימה ארוכה ארוכה...

מאיפה הגיע הנוהג הזה??
וזה הפך לתחרות מי האמא הכי משקיענית שמצאה עוד תאריך בשנה להביא משלוח, היום הראשון, וראש השנה, וסוכות, וחנוכה, וט"ו בשבט, ופורים - ודאי, ופסח, ול"ג בעומר, ושבועות, וסוף השנה, והיום הראשון של הקיטנה והיום האחרון ומה עוד?? (מה פיספסתי?)
ולא שאני לא מעריכה את מי שמטפל ומחנך את הילדים שלי, אבל הנורמה לא מולידה יותר הערכה או יותר מסירות, אלא מולידה הרגל שמי שלא עומד בסטנדרט הוא לא בסדר..
בשביל מה נכנסנו לסחרחרה הזאת??
גם למוכר במכולת והמלווה של ההסעה, והמנקה של המדרגות, ולבנקאית, ולמזכירה בקופת חולים אתם מביאים מתנה 5 פעמים בשנה??

באמת תסבירו לי!
הלוואי שהיה לי זמן ומשאבים להביא לכולם!
בטח שנצרך להודות ולהוקיר טובה לכל אדם

אבל כאן מדובר על מישהו שהפקדתי את האוצרות הכי יקרים שלי בידים שלו למשך רוב שעות הערות שלו, אדם שמשקיע את הנשמה בהנחלת ערכים יהודים, פיתוח מיומניות, הקנית הרגלים, חינוך למידות טובות - זה הכרת הטוב ברמה אחרת לגמרי!
[ובוא נודה על האמת, חודש פלוס של חופש קשה לנו כ״כ להיות בבית עם הילדים שלנו 24.7 - והם שנמצאים איתם יום יום רוב השנה...]
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
בנוסף אם יש בעל מקצוע שאני באמת בקשר יומיומי איתו ומרגישה השקעה וסיוע
ובנוסף אני לא המשלמת הישירה שלו
כן אשקול לתת מתנה(לדוג מלווה בהסעה/,רופא ילדים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
בלת"ק
הכרת הטוב זה הבסיס לכל המידות הטובות (עפ"י דברי ר' אלי' לפיאן זצ"ל)
ולכן זה המצפן שצריך להיות בפנינו
כמובן לא חייב כל פעם להפציץ...
ואפשר לומר באחריות (ואם מישהו סובר אחרת - נשמח לשמוע) העיקר העיקרים: אל תתקעו או תעתיקו איזה חרוזים מפרוג או מכל מוכשרת אחרת, פשוט לפתוח את צוהר הלב ולהביע במילים "שלכם" את הערכה וההוקרה.
שווה יותר מכל מתנה מעוצבת ככל שתהיה.
כי האמת מנצחת בכל מחיר!!!!!!!!!!!!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
משותף.
אם לא היו עושים משותף כנראה הייתי שולחת משהו קטן או לא שולחת כלום,
הבאתי במהלך השנה מתנה יפה ומפדבקת רצוף לאורך השנה.
התכוונתי מה מקובל/הולך,לא בקטע רע
פשוט ללכת לקנות זה מאמץ גדול ולהביא גיפטכאר פחות מ100 זה לא נעים ולמה מה קרה?
בקיצור תמיד נתנו ועכשיו חשבתי שאין צורך בזה.
גיפט כארד של חמישים - מאה ש"ח זה יפה מאוד ומכובד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה