אני קשור לפיקוח בחינוך העצמאיפטור בלא כלום אי אפשר -
אם המדינה ה'ציונית' תקצץ לחינוך העצמאי/בני יוסף מהתקציבים/שכר = כותרות אדומות בעיתונות החרדית, אבל לאין ספור מוסדות שתחת העמותות הנ"ל מותר לא להעביר את מלוא הפלוסים לעובדים/ות ו.... דממה
סיפור ישן - אחד מארגוני הרווחה באחת מקהילות הקודש העסיק נשים אנ"ש ללא כל זכויות סוציאליות, לא יכולתי להתאפק ונגשתי לאחד העסקנים ותמהתי בפניו "אם תדע על מישהו שעושק את נשותינו לא היית נזעק ונרתם לשנות את המצב? היתכן שאתה 'מנשל' את נשותינו מהזכויות המינימאליות ?! ?! ?!" (יאמר לזכותם, שלאור הערתי שונה הדבר במיידית)
ולסיפור חדש - אחד הבתי ספר בעיר חרדית מרכזית לאורך שנים ארוכות נישל זכויות באופנים שונים מהמורות כולל אי הפרשה לפעמים לפנסיה ו/או קיזוז דמי השתלמות מהעובדות ללא הפקדתם (!!!) ועוד ועוד, וכעת סוף סוף נכנס תחת החינוך העצמאי ובמקום שלפחות עכשיו יפוצו במקצת העובדות הודיע ברוב חוצפתו שמי שרוצה להמשיך לעבוד צריכה לחתום א. על ויתור כל תביעה אחורנית ב. תרומה חזרה למוסד 2,000 ₪ חוד' במשך תקופה (כמדומני שנתיים), איכססססססססס.........
וזה רק פרומיל מפרומיל רק מהסיפורים שאני מכיר
כואב ומקומם עד פלצות וד' הטוב ירחם ולא יפן לשחיתותינו רק לאין ספור חסדנו
הגיב מהר!הבוס הגיב,
שהוא מאוד ישמח שאני אבוא בעצמי
אבל אם לא מתאפשר אז שאשלח את בעלי...
אפשר לומר שזה מרגיש כמו סוף הסיפור
מסקנה: לפעמים מומלץ להתנסח אחרת
גם על הטבות והנהוג לתת - אם יש ידיעה של הצדדים מראש שהוא לא נותן ובמיוחד אם יש התניה מפורשת על כך - מבחינה הלכתית זה תקף. ומה לעשות גם ממש לא גניבה.וע"כ הדיון, (מבחינתי).
וגם הלכתית בררתי עם דיין בפועל מוסמך ומה שנכון זה רק ענין הסכם השכר ביניהם, אך את ההטבות והנהוג לתת כחוקי המדינה הוא כפוף למנהג המדינה ואסור לו למנוע, וכן אסור לו לקחת כסף כל חודש מהמשכורת המשולמת, למה? ככה!
זה כסף שהיא עבדה עליו, והוא שייך לה!ובמידה והיא תרצה תפריש מעשרות (בטח לא לו) עכ"ד.
למה בציבור הכללי הם לא מורידים כסף מהעבודת למוסד, רבש"ע??
למה זה מובן ומתקבל על הדעת?
ההלכה לא מתירה לגנוב, וזו גניבה.
שוב, לא בנושא הסכם השכר ביניהם!
נבל, ועוד צרור ברכות..
לא הבנתי באיזה הרכב בית דין את נמצאת?גם על הטבות והנהוג לתת - אם יש ידיעה של הצדדים מראש שהוא לא נותן ובמיוחד אם יש התניה מפורשת על כך - מבחינה הלכתית זה תקף. ומה לעשות גם ממש לא גניבה.
כנ"ל במידה והמעסיק מפריש לעמותה שלו 200 שקל בידיעת הצדדים הוא לא "לוקח" את ה200 שקל - הוא מראש נותן פחות 200 שקל. ובידיעת כל הצדדים.
מה לעשות ההלכה לא תמיד הולכת תואמת עם תחושות הבטן שלנו.
ואחזור בפעם המי יודע כמה,
הדרך הנכונה להפסיק את העיוותים הללו
היא אך ורק לא להסכים לכאלו תנאים ולא לעבוד בכאלו מקומות.
בכל מקום שעובדים לא באו - המעסיקים נאלצו להפסיק את השטויות.
ענין של היצע וביקוש.
עברנו את השלב הזה. לא כולם מבינים את זה.לא צריך ע"כ רבנים ובבות רק -
לעולם יהא אדם ורק אח"כ ירא שמים...
השאלה על מה יצטרך לחתום.....הבוס הגיב,
שהוא מאוד ישמח שאני אבוא בעצמי
אבל אם לא מתאפשר אז שאשלח את בעלי...
אפשר לומר שזה מרגיש כמו סוף הסיפור
מסקנה: לפעמים מומלץ להתנסח אחרת
קשה לדון עד שלא אהיה במקום.@קצרה
חשוב לי להדגיש שאין כוונתי אלייך אלא לאותם מנהלי מוסדות.
ומה שכתבתי בענין הרכב בית הדין זה היה בהומור בד"כ במצבים כאלה אני שם אימוג'י קורץ כדי שיבינו ולא יפגעו. והפעם שכחתי..מאוד מקווה שלא נפגעת.
הנושא הזה מרתיח אותי ונעזוב את הנושא ההלכתי, לא זה הפואנטה
טיפ' ממניומתפללת תמיד "ונא אל תביאני לידי נסיון".
לא בשום הרכב בית דיןלא
לא הבנתי באיזה הרכב בית דין את נמצאת?
חו"מ או"ה או יו"ד?
לא הבנתי את העקיצה.טיפ' ממני
סבבה, רק שאתה אל תביא אנשים לידי ביזיון...
אז למה עדיין יש לו עובדות????ולסיפור חדש - אחד הבתי ספר בעיר חרדית מרכזית לאורך שנים ארוכות נישל זכויות באופנים שונים מהמורות כולל אי הפרשה לפעמים לפנסיה ו/או קיזוז דמי השתלמות מהעובדות ללא הפקדתם (!!!) ועוד ועוד, וכעת סוף סוף נכנס תחת החינוך העצמאי ובמקום שלפחות עכשיו יפוצו במקצת העובדות הודיע ברוב חוצפתו שמי שרוצה להמשיך לעבוד צריכה לחתום א. על ויתור כל תביעה אחורנית ב. תרומה חזרה למוסד 2,000 ₪ חוד' במשך תקופה (כמדומני שנתיים), איכססססססססס.........
כמו שבחרתי להביןלא הבנתי את העקיצה.
יידיש..אז למה עדיין יש לו עובדות????![]()
כמה עצוב...יידיש..
הם לא יודעים עברית
אפילו טלפניות הם לא יכולות להיות
ראשית, דיברתי על מקום ספציפי עם תנאים ומעשים נקודתיים שההוא נהג לעשות בעובדות שלו.לא בשום הרכב בית דין
רק במקום שפעם שאל ובירר הקשר מעשי.
היתה יכולת לתבוע את הכסף הזה באמצעות בתי משפט. ורב אמר שלא.
וגילה שהענין סבוך למדי
ולא כמו שנראה לנו בעין של דעת בעלי בתים והרחוב.
טיפ' ממני
סבבה, רק שאתה אל תביא אנשים לידי ביזיון...
רוצה לומר שהמעביד לא יהיה זה שיבזה את העובדות שלו.לא הבנתי את העקיצה.
ההרעה היא התניה מראשראשית, דיברתי על מקום ספציפי עם תנאים ומעשים נקודתיים שההוא נהג לעשות בעובדות שלו.
ומבירור נוסף שעשיתי הערב.
בעה"ב שם נהג בלי להודיע מראש ובלא סעיף כזה בחוזה ובתנאי השכר לבקש כספים מחשבונן וזה כמובן היה חובה לתת לו, (וכנ"ל) זאת כדי לרכוש את כל צרכי מקום העיסוק מכספם הפרטי (ובסה"כ זה הגיע לסכומים גבוהים מאוד), לצורך הענין מהלחם והפיות של הילדים שלהן.
אין הטבות, הפרשות, וותק, החתים אותן שלא יתבעו אותו במידה ויהיו האשמות כלשהן - זה יהודי? - גם כאלה שאם היו עובדות דרך המשרדים הממשלתיים היו מקבלים הרבה יותר מכפול מהסך שהוא נתן.
עד שהגיעו מהשלטונות וחקרו אותו ואת העובדות. חלק מידיעתן חלק שלא, והוא קיבל ככה"נ קנסות..
ושאלתי היום כמה דיינים שמתעסקים בנושאים הללו ובאמת ענו ואמרו כמו שפסקה בטוטו"ד הרבנית @קצרה תליט"א הנה, קיבלת את הקומפלימנט הראוי ובצדק יש לומרשמדין תורה (בלבד, ברור שבבית המשפט זה לא קביל) זכותו להתנות כמו שרוצה ואם העובד מסכים זה בסדר גמור ואין כאן שום נוהג המדינה, משום שהעובד סביר וגמיר וכולם מרוצים.. ובעיקר המעביד
.
אלא ש אממה בלשון העם בנידון דידן בעה"ב שלנו לא התנה מראש כך עם העובדות והם (לפי דעתם, ובצדק) הועסקו בסתם כמנהג המדינה שיקבלו את ההפרשות ויהיה להן וותק, ולא יפרישו מעשרות על חשבונן.. ופתאום בא זה ומריע את תנאי העסקתן, בזה ידן על העליונה גם בדין תורה והוא חייב ליתן להן הכל כמנהג המדינה.
וכך הוה באמת, שאחרי כל הרעש הגדול שנעשה הוא התחיל להתנות מראש עם העובדות החדשות כרצונו, וכך בא הכל על מקומו בשלום.
ואין מחלוקת וגדול השלום וה' יברך את עמו בשלום!
רוצה לומר שהמעביד לא יהיה זה שיבזה את העובדות שלו.
@קצרה
שוב מבקש את סליחתך באם פגעתי חלילה.
בכל אופן חודש אחד הוא כן הרשיע כנגדן, די בזה.ההרעה היא התניה מראש
כלומר הם ידעו עוד לפני החודש הזה שהוא מחתים אותם על כך וכך
ובכל זאת עבדו את החודש הזה.
לא חייבים את ההתניה כדי שהיא תתפוס דווקא בזמן חתימת החוזה
בכל שלב שעושים זאת - אם העובדת חותמת/ממשיכה לעבוד
זה "תופס" הלכתית.
לא הבנתי, אז מה הועילו חכמים בתקנתם?אגב אני יודעת שזה משפט מרגיז
וכשסיפרתי למישהו שהמעסיק שלי (חילוני. חברה גדולה)
שינה לי משהו לרעה בתנאי העבודה
וכשאמרתי לו - זו הרעת תנאים. אמר לי "מסכים. אבל למעסיק מותר על פי החוק להרע תנאים . ואת יכולה בהחלט לחפש מקום עבודה אחר כיון שהרעתי תנאים ולקבל מעמד מפוטרת שיאפשר לך למשוך את הפיצויים מכספי הפנסיה שלך כשתעזבי."
אני יודעת שהמשפט הזה לא מכבד את המעסיק . מי ששומע אותו במיוחד בתחום העיסוק שלי שלא מקובל לדבר ככה - המום.
אבל הוא פשוט נכון לא רק הלכתית אלא גם חוקית. מעסיק יכול להרע תנאים בכל שלב - בתנאי שהוא מודיע. אה ואין שום משמעות לזה שהעובד יכול להתפטר בדין מפוטר בעידן של סעיף 14.
@קצרה
שוב מבקש את סליחתך באם פגעתי חלילה
rhon.co.il
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים