הבטחתי תיקון סדקים בקיר גבס - מה דעתכם?

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום לכולם,
אשמח לדעת את דעתכם על הסיפור הבא:

מכרתי דירה.
לפני סגירת החוזה - הקונה עבר על הדירה וביקש:
אני רוצה לקבל את הדירה עם כמה תיקונים: יש פה רטיבות, פה סדקים בקיר וכו'.
אוקי, הוספנו את זה לחוזה המכירה (צביעת דלתות, תיקוני סדקים בקיר גבס ותיקון רטיבות).
מהשוכר שעזב את הדירה סיכמתי שבמקום שיקיים את ההתחייבות שלו כלפי לסייד את הדירה - הוא יתקן את הסדקים בגבס.
עד כאן הכל היה נראה מצוין.
הדירה נמכרה, הקונה נכנס לדירה - אבל לא היה מרוצה מתיקון הסדקים.
השוכר שתיקן הודה שהחומר לתיקון הסדקים לא היה מספיק טוב והגיע לתקן עם חומר טוב יותר.
תוך כדי שהשוכר מגיע לתקן את הסדקים, הוא אמר לקונה שמכיוון שהסדקים הם בעצם בין 2 חלקי פלטות של גבס - התיקון שלו יספיק רק לכמה חודשים, אם רוצים תיקון מהותי צריך להחליף את הפלסטר שמחבר בין 2 חלקי הגבס ומעל זה למרוח חומר (לא הבנתי מה כתבתי פה, אבל ככה הוא אמר). הוא הוסיף שזה תיקון שצריך להזמין בעל מלאכה מקצועי, הוא יכול סתם לתקן עם חומר אבל זה יחזיק מעמד רק לכמה חודשים.

זה הסיפור,
עכשיו נקלעתי למצב מוזר:
הקונה - סיכם איתי על תיקון סדקים, הוא טוען שתיקון הכוונה תיקון לטווח הרחוק, ולכן אני צריכה להזמין בעל מקצוע שיבצע את העבודה.
השוכר - טוען שאמר תיקון סדקים והתכוון למה שהוא יודע לבצע - סתימת הסדקים בחומר

מה אני אמורה לעשות? אם הייתם אומרים שאתם מתקנים סדק בין 2 חלקי קיר גבס, מה בעצם הייתם מתכוונים? מי מה - 2 צודק?
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לא מצליח להסכים עם כלום !
עם לא בונים את הקיר נכון אז כשסותמים זה אמור להחזיק לזמן ממושך ועם לא בונים טוב אז חבל על הזמן אפשר תמונה להבין?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
הקונה - סיכם איתי על תיקון סדקים, הוא טוען שתיקון הכוונה תיקון לטווח הרחוק, ולכן אני צריכה להזמין בעל מקצוע שיבצע את העבודה.
השוכר - טוען שאמר תיקון סדקים והתכוון למה שהוא יודע לבצע - סתימת הסדקים בחומר
בעקרון שניהם צודקים
מצד השוכר
הוא אכן תיקן את הסדק וכעת לא רואים את זה
אבל מצד הקונה הוא רוצה משהו מושלם

אם הבנתי נכון מדובר בתפר בין 2 פלטות
למי שיש זוג ידיים טובות יכול לעשות את זה

צריך להביא סרט חיבור (קיים בכל טמבור)
להעביר שפכטל לגבס, ואז להניח את זה, ולעבור עוד פעם עם השפכטל,
לא חייבים מישהו מקצועי,
אבל צריך זוג ידיים טובות
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
נשמע לי מוזר להפיל עבודה כזו על שוכר שאתה לא יודע מה רמת הביצוע שלו
ברמת העיקרון -כשאתם מוכרים דירה שזה עסק רציני וגדול -חבל ליפול על קטנות
תזמינו בעל מקצוע טוב (איש גבס) שיעשה את העבודה -זה עבודה שלא אמורה להיות יקרה גם ממישהו טוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
תזכור-
זה מסוג הדברים שהייתי אומרת עליהם
חסכון קטן -כאב ראש גדול!
אכן כן
במידה וזה לא נעשה טוב זה ימשיך להטריד אותך
במידה ותשלם כמה עשרות שקלים לבעל מלאכה, אתה תשכח מזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
סדקים בחיבורים של גבס זה דבר נפוץ, גם בעבודות חדשות שנעשו על ידי בעל מקצוע, בפרט במקום עם תזוזות למשל ליד דלת שעל ידי הטריקה שלה הקיר זז קצת. ולכן גם תיקון מקצועי לא בהכרח יפתור את הבעיה לטווח ארוך
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
עם עושים לפי מפרטי התקן לא אמורה להיוצר בעיה גם לא לאחר 50 שנה !
בדוק עם תרצו אני יעלה חלק מהמפרטים .
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
סליחה שאני קצת גולש מהנושא, אבל באמת תמיד חשבתי שסדקים זה ענין של אקלים, וכשנהיה קר וחם נוצר סדקים. ואין איך להתמודד.
לאחרונה שמעתי מטייח שבקיר בלוקים צריך לשים רשת פלסטיק ועל זה טייח בכל מקום שחצבו בשביל חשמל, מים או כל תשתית. רובם לא שמים ולכן נוצרים סדקים.
מה הפתרון בגבס, גם עם סרט נייר או רשת נוצרים סדקים
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
זה תורה שלמה קירות גבס מה שבטוח זה שלמעלה מ- 80% מתקרות גבס בישראל קורסות.
ולא עושים לזה סוף משום שזה קרה תמיד או בשעות הלילה או כשלא היו אנשים.
אנשים לא יודעים איך לעשות את זה בארץ.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
חסכון קטן -כאב

החיסכון הקטן זה לא להתחייב על כלום בחוזה.
לפחות למדתי להזהר ממשהו.
תכלס.
לעניות דעתי, אם יש לכם מצפון מזה תעשו חצי חצי.
למרות שבהיגיון מסרתם דירה שנראית תקין לחלוטין. בתור בעלים קודמים של הנכס אין פה חתונה קטולית עכשיו לכל החיים.
ואם מחר יהיה פיצוץ בצינור הוא יגיד שמסרתם לו צינור לא תקין?
איפה עובר הגבול בין אחריות לבין סתם ניצול שלכם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
בדוק רבותיי !
לא יודעים בארץ לעבוד עם גבס רק יפה וזה גם לא כל כך!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
יש לי דוגמאות השאלה היא האם לא יכביד עליכם להיכנס למונחים קונסטרוקטיביים בעניין!
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
בא נתחיל ונראה............
הקשירה של תקרת הגבס תתבצע כך שהבורג המחבר בין תקרת הגבס לחיבורי התקרה יהיה בחיבור צידי ולא מלמעלה ללמטה כלומר מאוזן לא מאונך וזאת משום שהבורג משפשף את שכבת ההגנה נגד החלדת המתכת וכך נוצר שהחור שבו נכנס הבורג עם החלודה גדל וכך הוא פשוט יוצא לכיון מטה אך עם הוא יהיה מהצד לא ייוכלו הברגים להישבר עם תהיה חלוקת עומסים שווה בכמה מקומת .
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
בו נעשה סדר מדובר בתקרות קלות התלויות כדוגמת קניונים ואולמות וחוץ מזה כמו שאמרתי עד היום ה"קבה שמר עלינו ולא היו נפגעים .
רק בשנה האחרונה הייתה תקרה שקרסה באולם משלנו בירושלים כולם יצאו ואז התקרה קרסה אני לא זוכר פרטים אבל היה לי הראו במכון התקנים עשרות תמונות מקניונים גדולים ואולמות שקרסו
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
תעשי בגוגל קריסת תיקרות גבס רק מהכותרות רואים !!!
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

בעיית שלושת העלים: כשהאינטואיציה הכי בסיסית שלכם מתרסקת בקיר

אנחנו רגילים לחשוב במשוואות פשוטות:קיר כבד יותר = בידוד טוב יותר.עוד שכבה = עוד מאסה = פחות רעש. נשמע הגיוני, נכון?

אז זהו... שלא.ברוכים הבאים לעולם האקוסטיקה, המקום שבו ההיגיון ה"יום-יומי" שלכם נעצר בכניסה. אחת הדוגמאות הכואבות לכך (תרתי משמע, לאוזניים) היא "בעיית שלושת העלים".

המתמטיקה של האקוסטיקה​


כדי להבין את הבעיה, צריך להבין את המבנה. במחיצה אקוסטית, "עלה" הוא כל שכבה קשיחה (כמו גבס) שסוגרת חלל אוויר.
  • שני עלים = מרווח אוויר אחד (מצויין).
  • שלושה עלים = שני מרווחי אוויר (בעייתי).
ככל שיש יותר עלים, אנחנו יוצרים יותר "קפיצים" של אוויר שלכודים בין השכבות. והאוויר הזה? הוא אחד הבוגדים הכי גדולים בבידוד רעש.

למה "כל המוסיף גורע"?​


דמיינו מחיצת גבס סטנדרטית: שני לוחות, בידוד באמצע. העסק עובד יפה.עכשיו החלטתם לשדרג והוספתם עוד לוח באמצע המחיצה. האינטואיציה אומרת: "הוספתי מאסה, הוספתי שקט".אבל הפיזיקה אומרת ההיפך:

האוויר הכלוא בין הלוחות מתפקד כקפיץ ויוצר "תדר תהודה" (Resonance).
  • במחיצת 2 עלים -> יש תדר תהודה אחד (בדרך כלל נמוך ולא מפריע).
  • במחיצת 3 עלים -> יש שני תדרי תהודה.
מה קורה בפועל? סביב תדרי התהודה, הבידוד פשוט קורס. במקום לקבל גרף בידוד יציב, אנחנו מקבלים "גבינה שוויצרית" מלאה בחורים אקוסטיים. בפועל: מחיצה כבדה עם 3 עלים יכולה לתת ביצועים גרועים יותר ממחיצה קלה ופשוטה עם שני עלים.

המלכוד הכפול: כשצפוף יותר - רועש יותר​


הבעיה מחמירה כי ברוב המקרים, עובי הקיר הכללי לא משתנה.כשאתם דוחפים עוד לוח באמצע, אתם מקטינים את מרווחי האוויר. מרווח אוויר קטן מקפיץ את תדר התהודה מעלה – בדיוק אל האזורים שבהם הרעש הכי מפריע לנו.

שורה תחתונה: לחזור לבסיס​


רבים בונים "שכבות פנימיות" מתוך מחשבה שכמה שיותר – יותר טוב. הטעות הזו עולה בכסף, במקום, ובסופו של דבר – ברעש.

הפתרון הטוב ביותר הוא לרוב לחזור למבנה הקלאסי והמנצח: שני עלים בלבד (אפילו כפולים), מרווח אוויר אחד גדול, ובידוד איכותי בתוכו.

באקוסטיקה, מי שהולך עם האינטואיציה – מפסיד. מי שהולך עם הפיזיקה – מרוויח את השקט שלו.

אמנם לא כל בידוד מתאים לכל סוג של רעש, ולא כל סוג של רעש מתאים לכל בידוד.
לא כל תדר מתאים לכל בידוד, ולא כל בידוד מתאים לכל תדר.
רעשים של של ילדים לא כמו ניגון בפסנתר.
ואוטובוס לא כמו אופנוע.
רעש של צעדים לא כמו מים זורמים.


ecocare דואגים לשקט שלך
0 תגובות

אולם אירועים:​

כאדריכלים ומעצבים, אנחנו משקיעים לילות כימים בויזואליה. אנחנו בוחרים את הריצוף המושלם, מתכננים תרחישי תאורה דרמטיים, ומקפידים על זרימה נכונה בחלל. אבל יש אלמנט אחד שלא רואים בהדמיות, לא מרגישים בתוכניות העבודה, אבל הוא זה שיקבע אם האורחים יחזרו הביתה עם חיוך או עם כאב ראש: האקוסטיקה.
במאמר הזה נבין למה "תקרה אקוסטית" היא לא מילה גסה, ומדוע הזמנת יועץ אקוסטיקה אחרי שהשלד כבר גמור – היא הטעות היקרה ביותר בפרויקט.

1. האשליה הוויזואלית: יפה לעין, קשה לאוזן​

הטרנדים העיצוביים של השנים האחרונות הם האויב הגדול של האקוסטיקה. שיש מבריק, חיפויי זכוכית, בטון חשוף ותקרות גבוהות – כל אלו יוצרים חלל מרשים ויזואלית, אך מבחינה פיזיקלית הם מתפקדים כ"מראות קול".
כאשר גל קול פוגע בחומר קשיח (Hard Surface), כמעט 100% מהאנרגיה חוזרת לחלל.
התוצאה: המוזיקה הופכת לבליל של רעש, והאורחים נאלצים לצעוק כדי לנהל שיחה פשוטה. האולם נראה מיליון דולר, אבל מרגיש כמו תחנת רכבת.

2. זה לא (רק) התפקיד של איש הסאונד​

טעות נפוצה היא המחשבה שמערכת הגברה יקרה תפתור את הבעיה.
חשוב להבין: שום רמקול, משוכלל ככל שיהיה, לא יכול לנצח פיזיקה גרועה של חלל. אם זמן ההדהוד באולם הוא 2.5 שניות (במקום 0.8 הרצוי), האיש סאונד יכול רק להנמיך או להגביר – הוא לא יכול למנוע מהצליל "להימרח".
האחריות היא שלנו, המתכננים. אנחנו אלו שקובעים את הגיאומטריה ואת החומרים.

3. הנתון המדעי שכל אדריכל חייב להכיר​

כדי להבין את גודל האחריות, נשתמש בנוסחת סאביין (Sabine) בצורה פשטנית:

זמן ההדהוד תלוי בנפח החלל חלקי כמות הבליעה.
באולמות חתונות, הנפח הוא עצום. המשמעות היא שכדי לפצות על כך, אנחנו חייבים משטחי בליעה ענקיים. כמה ריבועים של ספוג בתקרה לא יספיקו. אנחנו צריכים לשלב מסה של חומר סופג כחלק אינטגרלי מהקירות והתקרה.

4. האתגר העיצובי: אקוסטיקה נסתרת (Stealth Acoustics)​

החשש הגדול של מעצבים הוא שטיפול אקוסטי יכער את החלל. החדשות הטובות הן שהטכנולוגיה התקדמה. היום האקוסטיקה יכולה להיות חלק מה-Design:
  • חיפויי עץ מיקרו-פרפורציה: נראים כמו עץ טבעי ויוקרתי, אך מכילים אלפי חורים מיקרוסקופיים ש"שותים" את הרעש.
  • טיח אקוסטי: נראה כמו גמר שליכט או צבע רגיל, אך בעל תכונות ספיגה גבוהות.
  • מלכודות באס נסתרות: ניצול חללים מתים מאחורי קירות גבס או בתוך אלמנטים נגרותיים כדי להטמין צמר סלעים דחוס לטיפול בתדרים הנמוכים.

5. "אפקט המסיבה" (The Cocktail Party Effect)​

זהו המונח המקצועי שמתאר את היכולת של המוח האנושי להתמקד בדובר אחד בתוך רעש רקע. באקוסטיקה גרועה, המוח מתאמץ פי כמה לבצע את הסינון הזה.
כאשר אנחנו מתכננים אולם עם אקוסטיקה טובה, אנחנו לא רק משפרים את הסאונד – אנחנו מורידים את העומס הקוגניטיבי מהאורחים. האורח יוצא מהאירוע רגוע יותר, גם אם הוא לא יודע להצביע למה.

6. קריאה לפעולה: שלבו את היועץ בשלב הסקיצה​

אל תחכו לשלב הגמרים. יועץ אקוסטיקה בשלב הסקיצה יכול להצביע על בעיות גיאומטריות (כמו קירות מקבילים או כיפות מרכזות רעש) שניתן לפתור בחינם על הנייר.
תיקון אקוסטי לאחר שהאולם בנוי הוא תמיד:
  1. יקר יותר.
  2. פחות יעיל.
  3. פוגע בעיצוב המקורי ("טלאי").

סיכום​

אולם אירועים מושלם הוא סימפוניה של מראות וצלילים. כמתכננים, הכוח בידיים שלנו ליצור חלל שגם נראה מדהים וגם נשמע נהדר. בואו ניתן לאקוסטיקה את המקום הראוי לה בפרוגרמה – הלקוחות שלכם (והאורחים שלהם) יודו לכם על כך.
כבר כתבתי בעבר על אולם אירועים מרשים שפורסם כאן באתר, והביקור באולם פשוט בלתי נסבל, זה נורא ואיום, פניתי גם לאדריכלית, וגם למנהלי האולם, ולא קיבלתי שום תגובה, הם פשוט עסוקים בלספור את הכסף, ולא את הצער שזה גורם לאורחים.
בברכה:
ecocare

  • תודה
Reactions: אוהב ישראל1 //
0 תגובות

טלפון בהול באמצע היום. בקצה השני, קול מתוח של בעל דירה בבניין חדש ויוקרתי. 'אני נתבע על ידי השכן מלמטה, הוא טוען שאנחנו רועשים מדי, מה עושים?' שאל בייאוש.

הבניין היה חדש, והכל נראה מושלם, אבל המקצוע שלי לימד אותי לחפש את ה'שריטה' הבלתי נראית בתקן. הבעיה, כפי שחשדתי, הייתה מתחת לרגליים – פשוטו כמשמעו. בעלי הדירה שיפצו את הנכס, ולמרות שהתקן המחייב דורש בידוד אקוסטי, הריצוף בוצע עם כשלים חמורים.

זה הרגע שבו הקמטוטים בזווית העין שלי הופכים עמוקים יותר. אני זוכר בדיוק את הפעם הראשונה שהוא פנה אליי, עוד לפני הריצוף, כדי לברר על ייעוץ – ואז דחה אותי בטענה שזה 'יקר מדי'. זוהי דוגמה קלאסית ללקוח שויתר על השקעה זניחה של ייעוץ מקצועי מוקדם.

עכשיו, במקום לתכנן מראש, אני נדרש לחשב פתרון כירורגי מורכב בעלויות גבוהות לאין שיעור, כשהתוצאה כבר אינה מובטחת במאה אחוז. הסיפור הזה הוא אזהרת מסע לכל מי שמשפץ או רוכש דירה חדשה: כשזה מגיע לאקוסטיקה, אל תחסכו במקום שבו החיסכון הופך להפסד עצום.






🔇 מהו רעש הולם? וכיצד הוא הורס את איכות החיים?



המפתח לבעיה כאן הוא רעש הולם (Impact Noise). זהו הרעש הנגרם ממגע ישיר – צעדים, נפילת חפץ, או הזזת כיסא – שעובר כרעידות דרך החומרים המוצקים של המבנה אל הדירה מתחת. רעש זה נתפס כפולשני ומטריד ביותר, ונדרשת הנחתת רעש משמעותית כדי למנוע את המטרד.


📜 תקן ישראלי 1004: הכשל הכפול של 'רצפה צפה'


כדי לעמוד בדרישות האקוסטיות הנדרשות בחוק, קיים צורך ליצור רצפה צפה (Floating Floor): ניתוק מכני מלא של שכבת הריצוף משאר חלקי המבנה. הקבלן כשל כאן בשני מישורים קריטיים:

  1. כשל היריעה: הריצוף בוצע ללא הנחת יריעה אקוסטית ייעודית (מבודד גמיש) בין לוח הבטון לבין המילוי.
  2. גשר אקוסטי: הריצוף חובַּר באופן קשיח לקירות המבנה. חיבור זה יוצר גשר אקוסטי קשיח, המאפשר לרעש הולם לעקוף את הבידוד ולהגיע לדירות למטה גם דרך הקירות – תופעה המכונה מעבר צדדי (Flanking Transmission).
התוצאה היא חריגה בוטה מדרישות תקן ישראלי 1004.






🛠️ הפתרון שנחסך מול התיקון היקר: הפער הבלתי נתפס


הייעוץ המוקדם שלי, שנדחה בטענה שהוא 'יקר מדי', היה כרוך בבדיקה פשוטה ומהירה שמוודאת את הנחת היריעה ואת הניתוק המלא מהקירות. החיסכון הראשוני היה זניח. כעת, הפתרון הנדרש יקר ודורש סכומי כסף עצומים כתוצאה מהצורך בתיקון מורכב ובניהול משפטי.

💔 כשהתוצאה כבר אינה מובטחת: הפתרונות המורכבים כיום


במצב הנוכחי, הפתרונות שעומדים לרשות הלקוח הם כירורגיים ומורכבים:

  • פירוק הרצפה והתקנה מחודשת: הפתרון היעיל ביותר, המאפשר בניית רצפה צפה אמיתית מחדש תוך הקפדה על ניתוק דפנות, אך דורש פינוי הדירה, עלויות בנייה גבוהות מאוד והוצאה כפולה על ריצוף וקבלן.
  • טיפול בתקרה של השכן: כולל התקנת תקרה צפה אקוסטית אצל השכן מלמטה. זהו פתרון יקר, מצריך שיתוף פעולה מלא של השכן, והתוצאה האקוסטית לרוב חלקית ופחות יעילה מטיפול במקור הרעש (הרצפה).
ככל שהבעיה מתגלה מאוחר יותר, כך היא יקרה יותר, מסובכת יותר ופחות ניתנת לפתרון מושלם.






✅ קריאה לפעולה: כך מוודאים שקט (ועמידה בתקן) לפני הריצוף



הקפדה על בידוד וניתוק מלאים היא עניין קריטי לאיכות החיים שלכם ולשקט של השכנים. מי שלא בודק ומוודא – משלם ביוקר רב, בכסף ובאיכות חיים ירודה.

אל תתמודדו עם הבעיה רק כשהיא הופכת לתביעה.
  • שכוייח!
Reactions: אוהב ישראל1 //
0 תגובות

כשהקירות רועדים (ולמה אין לי פתרון קסם)​



אני רוצה לשתף אתכם בשאלה שאני נשאל לא מעט, ומקרה אחד ספציפי מהשבוע האחרון שממחיש את אחד האתגרים הגדולים ביותר בעולם האקוסטיקה.

השבוע קיבלתי פנייה ממשפחה המתגוררת במרחק של כ-50 מטרים מכביש ראשי. הבעיה שלהם מוכרת וכואבת: בכל פעם שרכב עם מוזיקה עוצמתית עובר בכביש, הם לא סתם "שומעים" את המוזיקה – הם מרגישים אותה. הבאסים (הצלילים הנמוכים) חודרים אל תוך הבית, והתחושה היא כאילו הרמקול יושב אצלם בסלון.

בעלת הדירה, מיואשת וחסרת אונים, התקשרה וביקשה לקבוע פגישת ייעוץ. היא רצתה שאגאל אותה מהייסורים הללו בזמנים בהם היא רוצה לנוח בביתה. היא הייתה מוכנה לשלם כל מחיר עבור פתרון, וכמובן עבור הייעוץ עצמו.

שאלתי מספר שאלות מנחות, הבנתי את הסיטואציה, ואז נאלצתי לומר לה את המשפט הכי קשה ליועץ: "גברתי, אני מצטער, אין לי מה להציע לך".

היא התחננה. היא התעקשה לשלם. אמרתי לה ביושר: "אם אין לי פתרון אמיתי, אין ייעוץ". הבטחתי לה שבמקום לקחת כסף לחינם, אכתוב כאן את ההסבר המלא למה שקורה אצלה בבית.

אז למה הבית רועד? בואו נצלול למדע שמאחורי הגלים.

שיעור קצר בפיזיקה של הקול​


כדי להבין את הבעיה, צריך להבין מהו קול. גלי קול הם אנרגיה מכנית הנעה בתווך (כמו אוויר) בצורת גל. מהירות הקול באוויר היא בערך 343 מטרים בשנייה (בטמפרטורת החדר).

כל צליל מאופיין בתדר (Frequency), הנמדד בהרץ (Hz). התדר מציין כמה מחזורי גל נוצרים בשנייה אחת.

אבל הנתון הקריטי להבנת המקרה שלנו הוא אורך הגל
. יש נוסחה פשוטה שמסבירה את היחס:

בואו נפרק את זה לדוגמאות:
  • תדר של 1 הרץ: זהו גל ענק. אורכו 343 מטרים!
  • פסנתר (לה אמצעי - 440 הרץ): אורך הגל הוא כ-78 סנטימטרים. גל קצר יחסית.
  • באס עמוק (כ-15 הרץ): כאן מתחילה הבעיה. אורך הגל הוא: כ 23 מטר.

למה 50 מטר זה "קרוב מדי"?​


מה שבעלת הדירה מרגישה שמרעיד את הבית, אלו התדרים הנמוכים (Low Frequencies), בטווח של 15-60 הרץ.

כשאורך הגל הוא כמעט 23 מטר, המשמעות היא שהמרחק בין הכביש לבית (50 מטר) מכיל רק כ-2 מחזורי גל שלמים. במונחים אקוסטיים של תדרים נמוכים, זה נחשב לטווח אפס. הבית נמצא ממש בתוך "שדה הקרב" של הגל.


הקירות שקופים לבאסים​


כאן אנו מגיעים לליבת הבעיה ההנדסית. תדרים גבוהים (מעל 100-200 הרץ) מתנהגים כמו שרובנו מדמיינים "גלים" – הם פוגעים בקיר, חלקם נבלעים וחלקם חוזרים. קיר בטון או חלון כפול עוצרים אותם בקלות יחסית.

אולם, בתדרים הנמוכים, חוקי המשחק משתנים:
  1. עקיפה (Diffraction): גלי קול ארוכים (כמו ה-23 מטר שלנו) לא "רואים" מכשולים קטנים. הם פשוט עוקפים אותם.
  2. חדירות: בתדרים אלו, הקול מתנהג פחות כמו קרן ויותר כמו שינוי לחץ אטמוספרי כולל. קירות סטנדרטיים כמעט ולא משפיעים על האנרגיה הזו. הגל עובר דרך הבטון כאילו הוא עשוי מנייר.
  3. תדר עצמי (Resonance): הגרוע מכל – לעיתים אורך הגל של הבאס תואם את המידות הפיזיות של החדר או של האלמנטים בבניין. במצב כזה נוצרת "תהודה" (רזוננס), והקירות או החלונות מתחילים לרעוד בעצמם ומגבירים את הרעש בתוך הבית.

האם יש פתרון?​


לצערי, ברוב המקרים של בנייה קיימת – התשובה היא לא, או לפחות "לא במחיר שפוי".

הפתרונות לתדרים נמוכים דורשים טיפול במסה קיצונית או בשיכוך ויברציות מורכב:
  • הקשחה מאסיבית: עיבוי הקירות והחלונות בצורה דרסטית כדי לשנות את תדר הרזוננס שלהם.
  • ניתוק מגע: בניית "חדר בתוך חדר" הצף על קפיצים או גומיות מיוחדות – פתרון שישים באולפני הקלטות, אך כמעט בלתי אפשרי לביצוע בדירת מגורים קיימת.
לכן, במקרה קיצון כזה, המלצתי היא לא לזרוק כסף על פתרונות מדף שלא יעזרו (כמו ספוגים אקוסטיים שלא מדגדגים לתדרים הנמוכים). אם מתעקשים, הדרך היחידה היא להזמין יועץ אקוסטיקה לביצוע מדידות ויברציות. רק מיפוי מדויק של התדרים המרעידים את המבנה יכול אולי – וגם זה בספק – להצביע על אלמנט ספציפי שניתן לחיזוק.

אז בפעם הבאה שאתם שומעים באס מרעיד את החלון, תזכרו: אתם לא שומעים מוזיקה, אתם מרגישים גל לחץ באורך של משאית סמי-טריילר שעובר דרך הקיר שלכם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה