טראמפ פירסם אתמול.
[פיטר] יושב ראש קרפו, חבר הדירוג בראון, חברי הוועדה.
תודה על ההזדמנות לדבר איתכם היום.
שמי פיטר ואן ולקנבורג, ואני מנהל מחקר ב-Coin Center, עמותה בלתי תלויה המתמקדת בסוגיות מדיניות ציבורית המשפיעות על מטבעות קריפטוגרפיים ורשתות בלוקצ’יין ציבוריות.
מה זה ביטקוין?
ביטקוין הוא המטבע הקריפטוגרפי הראשון בעולם, והוא פועל בזכות רשת הבלוקצ’יין הציבורית הראשונה בעולם.
מה עושה ביטקוין?
זה פשוט.
הוא מאפשר לך לשלוח ולקבל ערך מכל אחד בעולם באמצעות לא יותר ממחשב וחיבור לאינטרנט.
למה זה מהפכני?
משום שבניגוד לכל כלי אחר לשליחת כסף באינטרנט, הוא פועל ללא צורך לסמוך על מתווך כלשהו.
היעדר חברה מתווכת אומר שביטקוין הוא תשתית התשלומים הדיגיטליות הציבורית הראשונה בעולם.
וכשאני אומר “ציבורי”, אני מתכוון — זמין לכולם ולא שייך לאף גוף בודד.
יש לנו תשתיות ציבוריות למידע, לאתרים, לאימייל.
זה נקרא האינטרנט.
אבל תשתית התשלומים הציבורית היחידה שיש לנו היא מזומן — כלומר שטרות — והיא פועלת רק בעסקאות פנים-אל-פנים.
לפני ביטקוין, אם רצית לשלם למישהו מרחוק בטלפון או באינטרנט, לא יכולת להשתמש בתשתית ציבורית.
היית חייב להסתמך על בנק פרטי שיפתח את הספרים שלו, ירשום עבורך חיוב ולמוטב זיכוי.
ואם לא השתמשתם באותו בנק, יהיה צורך במספר בנקים ורישומים.
עם ביטקוין, הפנקס הוא הבלוקצ’יין הציבורי, וכל אחד יכול להוסיף אליו רשומה שמעבירה ביטקוין שלו למישהו אחר.
וכל אחד — בלי קשר ללאום, גזע, דת, מגדר, מין או דירוג אשראי — יכול בחינם לפתוח כתובת ביטקוין ולקבל תשלומים דיגיטליים.
ביטקוין הוא הכסף הציבורי הראשון שזמין באופן גלובלי.
האם הוא מושלם?
לא.
גם אימייל לא היה מושלם כשנוצר ב-1972.
ביטקוין אינו הכסף הטוב ביותר בכל פרמטר.
הוא עדיין לא מתקבל בכל מקום.
לא מצטטים באמצעותו מחירים לעיתים קרובות, והוא לא תמיד מהווה שומר ערך יציב.
אבל הוא עובד, והעובדה שהוא עובד ללא מתווכים היא מדהימה.
זו פריצת דרך במדעי המחשב, והיא תהיה משמעותית לחירות, שגשוג ורווחה אנושית כמו לידת האינטרנט.
וביטקוין הוא רק ההתחלה.
אם נוכל להחליף תשתית תשלומים פרטית, נוכל להחליף גם נקודות חנק פרטיות נוספות לאינטראקציה אנושית.
מדוע עלינו לבנות עוד תשתית ציבורית?
מדוע להעדיף בלוקצ’יין על פני מתווכים תאגידיים?
מדוע להיות סובלניים לאי-היעילות ולשפר את הטכנולוגיה?
מדוע חשוב שהמובילים בתחום הזה יהיו בארה”ב ולא יברחו לחו”ל?
יש לכך סיבה פשוטה: כי המתווכים התאגידיים שמספקים היום תשתית קריטית שהיא פרטית, הופכים למעטים, גדולים וחזקים יותר, וכשנכשלים — הנזקים חמורים מתמיד.
למשל, כמחצית מהאמריקאים, 143 מיליון איש, נחשפו במספרי הביטוח הלאומי שלהם לפריצה באקוויפקס.
רשת SWIFT העבירה מאות מיליוני דולרים בעסקאות מזויפות בגלל בנקים חברים שנפרצו בבנגלדש, ויאטנם, אקוודור ורוסיה.
ה-FBI חושד כי הגדולה בפריצות האלו בוצעה על ידי צפון קוריאה.
עובדים מושחתים בדרג נמוך בבנק ההודי Punjab National יכלו לאשר מסרי SWIFT מזויפים ולגנוב 1.8 מיליארד דולר.
זו השוד האלקטרוני הגדול ביותר בהיסטוריה — למעשה, השוד הבנקאי הגדול ביותר העולה על כל השוד הבנקאי ידוע.
באוקטובר 2016, כ-1.2 מיליון מכשירים מחוברים לאינטרנט נפרצו ונהפכו לרשת בוטים (botnet) שגרמה להפסקה זמנית של אתרי חדשות מרכזיים באירופה ובצפון אמריקה, כולל CNN, פוקס ניוז, ניו יורק טיימס ו-וול סטריט ג’ורנל.
יותר ויותר מכשירים פיזיים מחוברים לאינטרנט לשיפור יכולותיהם, אך הם מחוברים דרך שרתים שבבעלות ובניהול מתווכים פרטיים ומהימנים — מה שמכונה ‘האינטרנט של הדברים’.
קוצבי לב של בית החולים סיינט ג’וד נפרצו.
מוניטורים לתינוקות של Trendnet נפרצו.
וג’יפים של חברת ג’יפ נפרצו עד כדי כך שניתן היה להשתלט עליהם מרחוק ולגרום להם לרדת מהכביש.
הפגיעויות הללו בלתי נמנעות במערכות שיש להן נקודת כשל יחידה, ולא משנה אם זו חברה פרטית או ממשלה — אין מקום לנקודת כשל אחת.
נקודות חנק כאלו היו קיימות גם לפני האינטרנט.
אם רצית לשלוח מסר, היה עליך לעבור באחד משלושה ערוצי טלוויזיה או קומץ עיתונים.
חברות פרטיות הן הכרחיות, אולם אף תשתית קריטית לא צריכה להסתמך על אחת או שתיים בלבד.
האינטרנט ביטל את נקודת הכשל הבודדת בתחום התקשורת וגרם לגל תחרות בין חברות מדיה חדשות, שנבנו על גבי תשתית ציבורית.
הבלוקצ’יין יכול באותה מידה להפחית את הצורך במתווכים בתשתית התשלומים וה-IoT.
הטכנולוגיה עדיין לא עונה לכל השאלות הללו, אך זהו המענה הטוב ביותר שיש.
וכמו עם האינטרנט בשנות ה-90, אנו צריכים מדיניות תומכת חדשנות שתהיה עדינה ולא חונקת — כדי להבטיח שהחדשנות הזו תפרח בארה”ב לטובת וביטחון כל האמריקאים.