הבתים העצובים, מסטיקים גנובים, אוטוביוגרפיה בדיונית פרק כה

[יואל ארלנגר - קקטוס]

עוד פרק שמצטרף לחצי יובל של פרקים..
והוא נמצא כבר בבלוג
בתפריט:
להקשיב לגרשון זה לא כל כך מסובך, מתנות לאביונים כחיפוי על יצר הפטפוט, מי יצר את הבתים העצובים, ולמה שליבוביץ הקריח? מי רוצה להתחלק איתי בנפט?
הבעת הפנים של בגתן ותרש, לא מעירה אותי בכלל מן השינה, והפרעת קצב וריקוד, עם הזעת יתר הופכים ריקוד לסיוט.
חושך שמכסה את הכל, מגלה לנו איך נראה הברבור כשהוא בדרך להיות על הגריל, ומלחמה קצרה ועיקשת, נותנת מושגים על העוצמה הפנימית גם כשהלא ידוע לפנינו.
הצעת הגשה:
זיתים ומלפפפונים חמוצים מתוך פח גדול, מהשולחן של החנווני, רק לטעום, רק אם אתה רוצה לקנות. מסטיק בטעם אבטיח.
וגם....חרבונא זכור לטוב..

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

וזה גם בכונן

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

לכל מי שהוא חסום ברמה כזאת שלא מאפשרת לו להיכנס לקישורים, יש אפשרות לקבל במייל.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

הקפצה קטנה בשביל המכורים שלא שמו לב עדיין...
נראה לי שבאמת עבר קצת יותר מדי זמן מאז פרסום הפרק הקודם.

 

[אבש]

תודה רבה על הפרק! באמת עבר הרבה זמן ואנחנו מפסידים מכך..

פרק קצת שונה (נראה לי על כל פרק אני אומרת שהוא קצת שונה..) ויפה.
מצד אחד הומוריסטי. אינטראקטיבי ותזזיתי כרגיל. מצד שני משהו קצת יותר 'יושב'. (לא מיושב.. כי שום דבר לא מיושב בסיפור הזה, אבל אולי יותר בשל)
פה ושם רמזים קטנים שבטוח שהם רק קצה קרחון לכל מיני דברים..
בעניין הברבור- יש מוטיב שחוזר על עצמו בכל החלומות ובתיזמון שלהם. כל מיני דברים כבדים נורא שיושבים בכל מיני מקומות. אף שזה חוזר על עצמו זה כל פעם מגיע ממקום אחר ולגמרי לא צפוי וזה עדיין מסקרן.
בקיצור פרק בהחלט מוזר ומסקרן ורק שעד הפעם הבאה לא נשכח שוב.. זה תלוי כמה זמן נחכה...

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

תודה רבה על הפרק! באמת עבר הרבה זמן ואנחנו מפסידים מכך..

פרק קצת שונה (נראה לי על כל פרק אני אומרת שהוא קצת שונה..) ויפה.
מצד אחד הומוריסטי. אינטראקטיבי ותזזיתי כרגיל. מצד שני משהו קצת יותר 'יושב'. (לא מיושב.. כי שום דבר לא מיושב בסיפור הזה, אבל אולי יותר בשל)
פה ושם רמזים קטנים שבטוח שהם רק קצה קרחון לכל מיני דברים..
בעניין הברבור- יש מוטיב שחוזר על עצמו בכל החלומות ובתיזמון שלהם. כל מיני דברים כבדים נורא שיושבים בכל מיני מקומות. אף שזה חוזר על עצמו זה כל פעם מגיע ממקום אחר ולגמרי לא צפוי וזה עדיין מסקרן.
בקיצור פרק בהחלט מוזר ומסקרן ורק שעד הפעם הבאה לא נשכח שוב.. זה תלוי כמה זמן נחכה...

תודה
אבחנה מדוייקת לגבי המוטיב החוזר

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

הייתי שמח שעוד אנשים יכתבו את התגובות שלהם, זה חשוב לי להמשך תהליך היצירה.

 

[איכות]

איזה יופי! קצר מידי,
סיפור בהמשכים ממש-
שמראה לנו עד כמה אפשר לעורר ולאוורר את הזיכרון....

 

[תלמידים]

יואל, רק שאלה קטנה.
למה חשוב לך לכתוב בכותרת "אוטוביוגרפיה בדיונית"?
זה גרם לי עד עכשיו לדלג על האשכולות שעסקו בעניין הסיפור המתמשך שלך, שאין לי שום ספק באיכות כתיבתו ורמת הבעתו החדה והמבינה.
אולי אני מוזר, אבל אני די סולד מריבוי דמיונות.
כך לדוגמא, אין אחד שלא בטוח שכל ספריו של מ. ארבל או ח. ולדר ועוד - הם דמיוניים להפליא, (ונא לא לעורר ויכוח), ולמרות הכל כולם קוראים זאת בשקיקה, - כי זה מתחבר מאד [מי יותר ומי פחות] להיות אמיתי. (והרי תשובה לאלו שרצו בכל אופן להתווכח).
"אוטוביוגרפיה" זו, לא היתה נראה לי כזאת. אז לקרוא משהו נחמד, בכדי להיכנס לדמיונותיו של מישהו אחר.
נו נו, יש לי את שלי - וגם זה כבר יותר מדי.
מקווה שהובנתי..

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

יואל, רק שאלה קטנה.
למה חשוב לך לכתוב בכותרת "אוטוביוגרפיה בדיונית"?
זה גרם לי עד עכשיו לדלג על האשכולות שעסקו בעניין הסיפור המתמשך שלך, שאין לי שום ספק באיכות כתיבתו ורמת הבעתו החדה והמבינה.
אולי אני מוזר, אבל אני די סולד מריבוי דמיונות.
כך לדוגמא, אין אחד שלא בטוח שכל ספריו של מ. ארבל או ח. ולדר ועוד - הם דמיוניים להפליא, (ונא לא לעורר ויכוח), ולמרות הכל כולם קוראים זאת בשקיקה, - כי זה מתחבר מאד [מי יותר ומי פחות] להיות אמיתי. (והרי תשובה לאלו שרצו בכל אופן להתווכח).
"אוטוביוגרפיה" זו, לא היתה נראה לי כזאת. אז לקרוא משהו נחמד, בכדי להיכנס לדמיונותיו של מישהו אחר.
נו נו, יש לי את שלי - וגם זה כבר יותר מדי.
מקווה שהובנתי..

בגלל שכותרת היא משפט כל כך קצר, אתה לא יכול לקלוע לטעמם של כל כך הרבה אנשים, במשפט כה קצר.
בפרט שלדעתי הכותרת מביעה את התוכן בצורה מושלמת לטעמי, לפיכך אין לי צורך לשנות אותה.
ובשונה ממך, אני מאוד אוהב לקרוא את הדמיונות של אחרים, ומעדיף לקרוא סיפורים בדיוניים לחלוטין מאשר לקרוא סיפורים שהיו.. (כבר כתבתי לעיל שבחלק מהפרקים התוכן אמיתי לחלוטין, אך אין לי רצון להצביע אלו קטעים הם אמיתיים ואלו לא.)

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

מעניין למה הפרק הזה לא קיבל כמעט תגובות
לא חיוביות, וגם לא שליליות..

 

[רחלים]

ת'אמת אני מחכה שיתאסף קבוצה של פרקים בשביל לקרוא שוב.
אני מאד אוהבת לקרוא, אבל קריאה מנתקת אותי לגמרי מכל העשיה, אני לא שומעת ולא רואה,
אז אין לי את האפשרות הטכנית, להכנס לסיפור כל כמה זמן, לקרוא את הפרק הקודם ועוד קצת לפני בשביל להכנס לסיפור ולהתנתק לכ"כ הרבה זמן, כי הסיפור שלך בכל אופן מורכב, הוא לא קל.
אז אני מחכה קצת שיתאסף ואז אפנה לי איזו שעה פנויה אולי יותר בשביל לקרוא מחדש.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

ת'אמת אני מחכה שיתאסף קבוצה של פרקים בשביל לקרוא שוב.
אני מאד אוהבת לקרוא, אבל קריאה מנתקת אותי לגמרי מכל העשיה, אני לא שומעת ולא רואה,
אז אין לי את האפשרות הטכנית, להכנס לסיפור כל כמה זמן, לקרוא את הפרק הקודם ועוד קצת לפני בשביל להכנס לסיפור ולהתנתק לכ"כ הרבה זמן, כי הסיפור שלך בכל אופן מורכב, הוא לא קל.
אז אני מחכה קצת שיתאסף ואז אפנה לי איזו שעה פנויה אולי יותר בשביל לקרוא מחדש.

הפתרון הכי פשוט זה להדפיס את הפרקים על נייר אמיתי, ובשבת בלילה, אחרי שהילדים הלכו לישון, משתרעים על הספה, ופשוט צוללים לתוך הספר.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

ספויילר מתוך הפרק הבא.

אסור לי לדבר על דברים אישיים כל כך בנוכחותו, אבל העובדה הזאת לא הפריעה לי כל כך, לעומת העובדה שבמשך זמן כל כך קצר, עברתי שינוי כל כך משמעותי באורח החיים שלי, שיפרתי את התחושה שלי, את היעילות שלי. מהתחושה שהייתי חווה בישיבה, עם דימוי עצמי של שק תפוחי אדמה, שהפוך מכסה אותו ברוב שעות היממה, ובשעות הערות שלו הוא עומד בחלון של הפנימיה ומעשן, מחכה שאיזה שהוא מלאך יצוץ מתוך העננים שהוא כל כך בוהה בהם, ויגאל אותו מיסורי המצפון שלו.
גם כן מצפון, יותר נכון לקרוא לו 'הצפוני', כמו שהיצר הרע מכונה בתנ"ך. אותו מצפון הרסני, הזרוע המדינית של היצר הרע, שדוחפת אותך ביד עטורה בתפילין לתוך שלולית של רחמים עצמיים. 'תבוסס!' הוא פוקד, ואתה, בהתלהבות דקדושה, צולל לתוך השלולית הדלוחה הזאת.
אתה עומד מול המראה, והפנים שלך מתעוותות בזעם, מי זה היצור הנאלח הזה שעומד מולך? 'חוטא, פושע!' אתה מטיח בדבר הזה שנשקף מן המראה, והפנים שלך מתעוותות יותר, 'מה חובתך בעולמך? הא?' אתה שואל את אבק האדם, 'כמה תורה ביטלת היום? כמה חטאים? מאיפה יש לך בכלל זכות קיום? עלוקה!'
'הצפוני' עומד מאחוריך, אתה שומע אותו מחכך את ידיו בקורת רוח, 'תמשיך', הוא פוקד בקול רחימאי, 'לא מספיק לגרד את הפצעים, אתה צריך להגיע לעומק, לבשר החי, למה שעשית עד עכשיו אתה קורא 'עזיבת החטא'? אתה יהודי בכלל?' הקול שלו נשמע בדיוק כמו הקול של המשגיח, רק הרבה יותר עמוק, מייסר, ככה נותנים מוסר! לא כמו השיחות המעורפלות של המשגיח, הוא הרי מדבר אל הצדיקים, אלה שאין להם כל כך חטאים, ולכן הם לא צריכים לעשות תשובה, אם הוא רק היה יודע מה אני עושה בחדרי חדרים, הוא היה מזדעזע לפחות כמוני.